תנועת החסידות, שהחלה כחוג מצומצם של אנשי סגולה, הפכה לתנועה המונית שעיצבה את דמותה של החברה היהודית המזרח אירופאית, והיא ממשיכה להתקיים ולהשפיע עד עצם היום הזה. החסידות מצטיירת כתופעה תרבותית-חברתית בעלת השקפה מקורית על תבל ומלואה. הספר עדה ומדינה דן בחסידות חב"ד-אחד הזרמים החשובים בתנועת החסידות ברוסיה במאה התשע עשרה. זרם זה, שבראשו עמדה שושלת שנאורסון-שנאור זלמן מליאדי וצאצאיו, השפיע על קהילות רבות ומשך תשומת לב רבה מצד הממשלה הרוסית ומצד המשכילים. ניתוח סוציו-היסטורי של התפתחות העדה החב"דית מאפשר לבחון את הדינמיקה המוסדית של החברה החסידית, להתחקות אחר היווצרות מנגנוני הניהול שלה ולעמוד על שורשי המשברים הפנימיים שמאפיינים את החסידות כתנועה כריזמטית. הספר בוחן גם את מעורבותה של הנהגת חב"ד ביזמות רפורמטוריות של הממשלה הצארית באמצע המאה התשע עשרה, ואת המתחים שנוצרו בעקבות יזמות אלה בין החברה היהודית המסורתית לבין השלטון המרכזי. חיוניותה הבלתי רגילה של תנועת החסידות, ובכללה חסידות חב"ד, אריכות ימיה ורבגוניותה, מציבות בפני היסטוריונים שאלות מורכבות של הגדרת מקומה ותפקידה בתהליכים החברתיים הכלל-יהודיים גם כיום.