במדינת ישראל בפתח המאה העשרים ואחת מתרחש חלק ניכר של העבודה המקצועית בשירותי אנוש, ובעיקר בתחום השירותים הסוציאליים בהקשר בין-תרבותי, כאשר נותן השירות מוצא עצמו בקשר מקצועי עם פונה הבא ממגזר או מרקע תרבותי שונה משלו. זאת כאשר התרבות הדומיננטית נתונה במחלוקת ואל מולה מתעצבות תרבויות וזהויות קהילתיות על בסיס מוצא, לאום, דת, דתיות, מעמד או אידאולוגיה. אמנם מערך שירותי האנוש בישראל פועל זה עשרות שנים בסביבה מרובת תרבויות, אך עד לעשור האחרון, שבו הקצינו התהליכים החברתיים-תרבותיים שצוינו, נטו אנשי המקצוע להתעלם במידה רבה מהשפעות ההקשר התרבותי או הבין-תרבותי על העבודה המקצועית. השפעות אלה הן עניינו של ספר זה, המבוסס בעיקרו על עבודות מדעיות שהוצגו במסגרת כנס ה-40 לייסודו של בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא משקף זוויות התייחסות שונות לנושא זה – של חוקרים בבית הספר כמו גם של מומחים בעלי שם עולמי שהשתתפו בכנס. חלקו הראשון של הספר בוחן את התמורות החברתיות-תרבותיות בחברה הישראלית בפתח המאה החדשה. חלקו השני יוצא מן התיאוריה והמחקר הבין-תרבותי אל ההשלכות בתחום הפרקטיקה, ואילו חלקו השלישי יוצא מן השדה אל הצעות למודלים של התערבות רגישת תרבות.

למעלה מ-700 אלף עולים הגיעו לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר, בשנים 1997-1989 בגל העלייה ההמונית השני, לאחר הקמת המדינה. מה היו מאפייניו המיוחדים של גל עלייה זה? כיצד השתלבו העולים בישראל? מה הייתה השפעתו של שוק העבודה בישראל, על המשק ועל החברה הישראלית? גל עלייה זה נחקר יותר מכל גל עלייה קודם. מעל 600 פרסומים מדעיים מביאים תוצאות של מחקרים וסקרים שנערכו עליו. הספר מנסה לסכם, לנתח ולהעריך באמצעות חוקרים בכירים, את המידע הרב שבעבודות אלה ולהביאם לפני אנשי המקצוע, קובעי המדיניות והציבור הרחב. הספר חושף זווית ראייה בין-תחומית רחבה, המאפשרת לימוד מעמיק של עלייה זו. את האפיונים הדמוגרפיים של העולים ואת השלכותיהם על האוכלוסייה בישראל מציג משה סיקרון, שגם בחן את ההון האנושי שהביאה העלייה ותהליכי קליטתה בתעסוקה; אלעזר לשם מנתח את מדיניות הקליטה ואת מערכות השירותים לעולים; את שאלות הקליטה הכלכלית מנתח צבי זוסמן; אליהו בורכוב מבהיר את הסוגיות הכרוכות בקליטת העולים בדיור; את התפרוסת הגאוגרפית של העולים ואת השלכותיה על תפרוסת האוכלוסייה הישראלית מסרטט עמירם גונן, ובהקשר זה סוקר שלמה חסון את הניידות הגאוגרפיות של העולים בשנים הראשונות לאחר עלייתם ותוך שהותם בארץ; לבעיותיהם הפסיכולוגיות של העולים המלווים את תהליך הקליטה מתייחסת יוליה מירסקי; את בעיות האוכלוסייה בסיכון בעלייה (קשישים, משפחות חד-הוריות, משפחות בעוני וכו') מביא ג'ק חביב עם קבוצת חוקרים ממכון ברוקדייל. בפרקים השונים ימצא הקורא גם נתונים וממצאים שטרם פורסמו.