גץ ומאייר הם נהגיה של משאית ההמתה בגז, המובילה מדי יום כמאה מיהודי בלגרד למותם. גץ ומאייר מבצעים את מלאכתם בקפידה, ואינם מהרהרים אחר משמעות מעשיהם. המספר, יליד בלגרד, עוסק בשחזור אילן היוחסין של משפחתו, שנרצחה כמעט כולה במשאיות הגז, ובד בבד מנסה לטוות את דמותם של גץ ומאייר כבני אדם - על מראם החיצוני, מעשיהם, מחשבותיהם, עולמם הרגשי, שאיפותיהם הכמוסות והיחסים ביניהם. המעמסה הרגשית הכרוכה בשתי המשימות שלקח על עצמו מערערת את שפיותו של המספר, עד כי כל הדמויות שהוא עוסק בשחזורן מתערבבות בנפשו, וחודרות דרכה גם לחייהם ולנפשותיהם של הסובבים אותו. בספרו זה, הרביעי המתורגם לעברית, פורש בפנינו דוד אלבחרי את סיפורה של יהדות בלגרד ברצף אחד, בפיסקה אחת, שקריאתה מותירה אותנו חסרי נשימה כפי שנותרו גם גיבוריו - קרבנות משאית הגז.