"לפני שהדמוקרטיה תוכל לעמוד ברשות עצמה, המדינות הערביות המוסלמיות צריכות להיחשף לתחרות של רעיונות" (מנג'י, הצרה עם האסלאם , עמ' 181) הספר המסע אל האביב הערבי בוחן את הרקע לצמיחתה של קבוצת 'הליברלים הערבים החדשים', מאז ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, באמצעות ספרות מחקרית ענפה ומגוון מקורות ראשוניים ובכללם המדיה האלקטרונית. הקבוצה כוללת, בין השאר, מנהלים של מכוני מחקר, עורכי כתבי עת, סופרים, פובליציסטים, אנשי אקדמיה ופעילי ציבור הרואים עצמם כממשיכי דרכם של הליברלים הערבים משלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. הם פועלים לשינוי המערכות הפוליטיות בארצותיהם ולאימוץ דפוסים תרבותיים חדשים. הליברלים החדשים מציגים השקפה רציונלית, המבוססת על חזון של מדינה אזרחית, חילונית ודמוקרטית, בניגוד לחזון המדינה הלאומית-ערבית או האסלאמית. דרישתם של חוגים ערבים רחבים לשינוי רדיקלי מצאה ביטוי קונקרטי ואלים בטלטלה הפוקדת את המזרח התיכון משלהי 2010, המכונה 'האביב הערבי'. לא ניתן להבין את הרקע ואת העוצמה של התביעות לסילוק השליטים המכהנים ולשידוד מערכות מקיף ללא תרומת הליברלים הערבים החדשים לשיח הציבורי בארצותיהם.