"אנו, יהודי פולין...", הקינה והמינשר של יוליאן טובים על חורבנה של יהדות פולין, היא תעודה יחידה במינה של ניצולי השואה. שנה לאחר המרד בגיטו ווארשה מצאה שואת יהדות פולין בקינה זאת את אחד הביטויים הראשונים והנרגשים ביותר. היה זה באפריל 1944, ככל הנראה, לציון יום השנה הראשון למרד בגיטו ווארשה, סמוך למאורעות עצמם, ולאחר שהמימדים הבלתי נתפסים של האסון הכבד שפקד אותנו חדרו לתודעתם של אלה שניצלו. המלחמה היתה עדיין בעיצומה ודבריו של יוליאן טובים מניו-יורק התפשטו במהירות בקרב שארית הפליטה של יהודי פולין על פיזוריה ועוררו התרגשות וזעזוע עמוק. יתכן שהטקסט המקורי, בפולנית, של "אנו, יהודי פולן..." הופיע לראשונה בתל-אביב כבר בשנת 1944. התרגום העברי לא איחר לבוא. תרגום ליידיש נדפס בניו-יורק ונעשה עוד מכתב-היד. כן תורגמו דבריו של טובים גם לאנגלית, צרפתית, צ'כית, איטלקית וגרמנית. עוד בימי המלחמה מצאו דבריו את דרכם מניו-יורק למוסקבה ונדפסו שם במקורם בבטאונו של איגוד הפאטריוטים הפולניים; בדרך זאת הגיעה הקינה אל מאות אלפי הפליטים מפולין, שהיו פזורים ברחבי ברית-המועצות וזעזעה לא רק את היהודים הפולניים. לא היה אז בברית-המועצות בשפה כלשהי ביטוי דומה לה בעוצמתו לרגשותיהם של היהודים נוכח האסון. וכעדותו של א. ארנבורג דבריו של טובים, "שנכתבו בדם", "הועתקו על ידי אלפים", כי לא ניתן להם אז פומבי בתרגום לרוסית בדפוס. פרטים אלה הם רק ציוני דרך מעטים לתהודה האדירה של קינתו של יוליאן טובים ורצוי היה להתחקות בהרחבה אחר רישומה, כדי להעריכה כראוי ובמלואה.