לשאלת האופן שבו נמסרה והונחלה הספרות התנאית והאמוראית, בעל פה או בכתב, נודעת חשיבות רבה לקביעת עובדות יסוד תרבותיות והיסטוריות בעולמם של חז"ל, להבנת התפתחותה של התורה שבעל פה והתהוות ספרותה, וכן לדרכי מחקרה. במחקרו פורץ הדרך של יעקב זוסמן, 'תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה , נידון נושא מורכב זה מחדש על פי עיון יסודי ומעמיק במקורות תלמודיים מגוונים, תוך השוואת העולה מהם לעדויות חיצוניות בנות הזמן. המחקר פורסם לראשונה במחקרי תלמוד ג' בשנת תשס"ה, ובספר זה הוא מפורסם בשנית בתוספת מפתחות מפורטים למקורות ולנושאים הרבים שנדונו בו.

המבוא: מורנו הדגול פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל, מראשי המדברים בתחומי מדעי היהדות המגוונים, הלך לעולמו בכ' תמוז תשנ"א. תלמידיו ועמיתיו רחש ליבם דבר טוב להוציא לאור קובץ מחקרים לזכרו. החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית - החוג שבראשו עמד ובמסגרתו לימד שנים ארוכות - מקדיש את הקובץ השלישי של 'מחקרי תלמוד' לזכרו המבורך. מפעליו הברוכים בשדה מדעי היהדות ורשימת פרסומיו המדעיים נרשמו בקובץ מיוחד (א"א אורבך, ביו-ביבליוגרפיה מחקרית), שהופיע בשנת תשנ"ג מטעם האיגוד העולמי למדעי היהדות - איגוד שפרופ' אורבך עמד בראשו למעלה מעשרים שנה. מאז פורסמו שלשה כרכים נוספים ממחקריו, שניים בעברית ('מחקרים במדעי היהדות', ירושלים תשנ"ח) ואחד בלועזית (Collected writings in Jewish Studies, Jerusalem 1999). שני הכרכים של 'מחקרי תלמוד' ג ובהם פירות מחקריהם של תלמידיו ועמיתיו בתחומי עיסוקיו המדעיים מופיעים בסיוע קרנות מחקר של האוניברסיטה העברית: קרן פרי; קרן פדרמן; וקרן הנשיא.