מכיל תמונות רבות בצבע של פריטי אמנות ועוד.

ההדברה של חרקים מזיקים ועשבים רעים על ידי אויביהם הטבעיים היא חלופה אקולוגית מוכחת, אפשרית ובטוחה להדברה בקוטלי מזיקים. בספר תמציתי ומרתק זה פול דה באך ודוד רוזן עוקבים אחר הרקע ההיסטורי של ההדברה הביולוגית ובוחנים לפרטיהן כמה מהדוגמאות הידועות ביותר לשימוש באויבים טבעיים בהדברה ביולוגית פעילה ומוצלחת. הספר ראה אור לראשונה ב-1974 הוא עודכן לשנת 1991 ומובאים בו מחקרים חדישים ותיאורי מבצעים והתפתחויות בכל תחומי ההדברה הביולוגית. המסקנות לא השתנו: נדרשת הדברה ביולוגית נרחבת יותר- בין כאמצעי בלעדי ובין כאמצעי המרכזי בממשק הדברה משולב- בזמנים אלו, שבהם גוברת השאיפה להפחית את השימוש בכימיקלים רעילים יקרים ומתייקרים שיעילותם הולכת ופוחתת והגרוע מכול- הם פוגעים בסביבה. דוד רוזן, 1936-1997, פרופסור לאונטולוגיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, היה חוקר דגול בעל שם עולמי, מורה מעולה ומנהיג מובהק בתחום ההדברה הביולוגית של מזיקי החקלאות. פרפם מאות מחקרים ותרם תרומה מדעית חשובה בתחום זה, ואף העמיד דורות של תלמידים שהפיצו את רעיון ההדברה הביולוגית בישראל ובעולם. הוא לא הסתגר במגדל השן של האקדמיה והיה מעורב במעשה של הגנת הצומח בחקלאות בישראל. שנים רבות לפני אחרים קידם את רעיון ההדברה המשולבת, שבה להדברה הביולוגית תפקיד מרכזי אך לא בלעדי. רוזן היה חבר בארגונים בין- לאומיים והרבה לייצג את ישראל בכנסים בעולם. הוא נאבק על מקומה ועל כבודה של ההדברה הביולוגית, ולא פחות מזה על מקומם של ישראל ושל המדע הישראלי בקרב האומות. תרגומו של ספר חשוב זה היה משאת נפשו של דוד רוזן. בחודשי חייו האחרונים, לפני שהכריעה אותו מחלתו, התחיל במלאכה. בתו ובנו טרחו עמו על התרגום והשלימו את הספר לאחר מותו. פאול דה באך, 1914-1992 פרופסור להדברה ביולוגית באוניברסיטת קליפורניה, השתייך לדור השני של ענקי ההדברה הביולוגית במדינה זו. מחקריו הרבים ופעילותו החובקת עולם הביאו לפריצות דרך רבות בתחום. דה באך חידש וביסס עקרונות רבים בתחום התאוריה של ההדברה הביולוגית. אולם פעולתו החשובה הייתה קידום מבצעי הדברה ביולוגית בארצות הברית ובעולם כולו. הוא היה שותף מרכזי למבצע ההדברה הביולוגית של הכנימה השחורה על ידי צרעות טפיליות שהובאו מהונג-קונג ואוקלמו בישראל ולאחר מכן בארצות רבות בעולם. זהו אחד המבצעים המזהירים בתחום זה והוא נזכר כמעט בכל ספר על הדברה ביולוגית. מצורפות תמונות.

קובץ מחקרים זה, המוקדש למייסד המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית פרופ' ישראל אדלר, מציג מגוון נושאים בחקר המוסיקה היהודית ממזרח וממערב. בספר דיונים כלליים, כגון על מהותו והתפתחותו של המושג "מוסיקה יהודית", ומאמרים פרטניים יותר על המסורות הליטורגיות הספרדיות והאשכנזיות, על טקסים קבליים בנושא מוסיקה, על מלחינים ומבצעים יהודים, על נוכחותם של ז'אנרים מוסיקליים כלליים בתרבות היהודית ועוד.

במשך מאה שנות קיומה תרמה קרן קימת לישראל רבות ליישוב היהודי ב'מדינה שבדרך' ולמדינת ישראל. תרומה זו התבטאה בעיקר במפעלי גאולת האדמה, שהיו התשתית להקמתם של יישובים רבים, במפעלי הייעור, במפעלי פיתוח הקרקע והסביבה ובחינוך ציוני בארץ ובתפוצות. ידועה פחות התרומה שהרימה קק"ל להנחלת עקרון בעלות הלאום על רוב רובן של קרקעות מדינת ישראל. את העיקרון הזה, שעיגנה בתקנותיה מראשית המאה העשרים, ולפיו נאסר עליה למכור מקרקעותיה אלא להחכירן בלבד, אימצה מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה במסגרתם של ארבעה חוקים, שאחד מהם במעמד של חוק יסוד. בעקבות חוקים אלו חל כיום עקרון קק"ל על יותר מ-90% מקרקעות מדינת ישראל. הספר מנתח את הרקע לעיגון עקרון בעלות הלאום בתקנותיה של קק"ל ומראה איך אומץ עיקרון זה בהליך החקיקה ובחוקי מדינת ישראל. החיבור מתבסס בעיקר על ניתוח דיוני הממשלה, דיוני מליאת הכנסת ודיוני ועדות הכנסת בעניין 'חוק רשות פיתוח', 'חוק נכסי המדינה', 'חוק יסוד: מקרקעי ישראל' ו'חוק מקרקעי ישראל'.

בכרך זה של מסורות חוברו יחדיו עשרה מאמרים הדנים בהיבטים אחדים הנוגעים למסירותיהן של העברית, הארמית והערבית היהודית בקרב קהילות שונות, הן ממסורות שבעל פה והן ממסורות שבכתב, ושל המרכיב העברי בלשונות יהודיות. בחקר מסירת העברית דנים המאמרים של משה בר-אשר, שמעון שרביט ומיכאל ריז'יק. לחקר הארמית יוחד מאמרו של עמוס דודי. במאפייני הערבית היהודית כשלעצמה דנים מאמריהם של נחם אילן ונעים דהאן, תמר צבי ועופר לבנה-כפרי, ועל המרכיב העברי דנים המאמרים של יעל רשף, גבריאל רוזנבאום, וחנה כהן-אדלמן בשיתוף מרדכי מישור. כולל תוכן עניינים ותקצירים באנגלית.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: קדושתא לשבת הגדול לר' חננאל בר אמנון; מדרש תשובת יונה הנביא; שירים חדשים ליהודה אלחריזי; שתי קדושתאות לארבע הפרשות לר' יצחק בר זרחיה; קטעי תוספות רי"ד מגניזת איטליה; איגרת 'יחוס הצדיקים והחסידים ע"ה הנקברים בארץ הקדושה בארץ ישראל' משנת רמ"ט; איגרת ר' ישעיה הורוביץ בעל השל"ה מירושלים אחרי שנת שפ"ב. המהדירים של הטקסטים הללו הם: אברהם פרנקל, תמר קדרי, עזרא פליישר, בנימין בר-תקוה, ישראל מ' תא-שמע, אברהם דוד.

ספר זה מתאר את הלשון העברית הנוהגת בתלמוד הבבלי. במחקר הלשון בימינו נתברר שהטקסטים של ספרות חז"ל נשתנו במהלך מסירתם והעתקתם, והלשון המופיעה בדפוסים רחוקה מרחק רב מלשונם המקורית הקדומה. הרבה טרחו החוקרים לשחזר את צורת הלשון לפי כתבי היד הקדומים. עד כה עסקו בעיקר בתיאור לשון התנאים, וכאן בא תיאור ראשון של לשון התלמוד הבבלי מתוך מגמה לתאר אותה לפי כתבי יד מהימנים ולשחזר את צורתה הקדומה בטרם נתגלגלה בדפוסים המאוחרים. ידוע היום שלשון חז"ל אינה עשויה מעור אחד ולכל יצירה לשון משלה. התיאור בספר שם לו למטרה לבחון ולקבוע במה נתייחדה הלשון המשמשת בתלמוד הבבלי. על ידי השוואתה אל לשון יצירות אחרות – המקרא, ספרות התנאים והתלמוד הירושלמי – מתבהרים טיפוסי לשון חז"ל ומתבררים מאפייני כל טיפוס לפי מקומו ולפי זמנו: לשון התנאים ולשון האמוראים, לשון בבל ולשון ארץ ישראל. בתולדות תרבות ישראל תפס התלמוד הבבלי מקום ראשון במעלה, ולכן גם לשונו השפיעה השפעה מכרעת על התפתחות הלשון העברית. התלמוד השפיע אף על מחיי העברית החדשה, שעקב חינוכם ואופי השכלתם הכירו את לשונו היכרות קרובה, וזו הסיבה שבעברית החדשה ניכרים היטב סממני לשונו. לפיכך גם המתעניין בעברית בת זמננו יצא נשכר מהתוודעות אל לשון התלמוד הבבלי.

מזה מאה ועשרים שנה הולכת ונבראת בארץ ישראל תרבות ישראלית. מה היא תרבות זו? הניתן בכלל לדבר על תרבות אחת? האם מה שנוצר בארץ המזרחית הקטנה הזאת בתחום התרבות שייך עדיין למורשת היהודית? רבנים חרדיים רואים בתרבות ישראל החדשה ריקנות חסרת משקל. את החברה הישראלית המקיימת אותה הם מדמים בדרשותיהם לעגלה ריקה, שצריכה לפנות את הדרך לעגלת האורתודוקסיה הטעונה תורה ומצוות. מבקרים חדי לשון ובעלי תאוריות חובקות עולם טוענים כי אין לנו בארץ אלא הוויה מומצאת, מקסם שווא שפוליטיקאים בדו מלבם וכפו בכוח השלטון על שורת מיעוטים מקופחים. לשיטתם של אלה ביקשו העסקנים הציוניים למחוק את התרבות האותנטית של מגזרים שלמים בחברה והקימו ממסדים שמרניים ומדכאים שכל מטרתם להנציח את הבדיה התרבותית. העגלה המלאה הוא קובץ מחקרים המציג את התרבות הישראלית כיצירה היסטורית עשירה, חיה ותוססת, יצירה המשקפת הוויה מלאת ניגודים, עתירת השפעות ולמודת מאבקים שצמחה במפגשיהן של קבוצות מהגרים ועוצבה בין האידאולוגיה לספונטניות. הזמר העברי, החזנות הישראלית, צורתם של גגות הבתים במושבות, התנ"ך, הצבא – אלו ועוד תחומים רבים הם בין הנושאים הנידונים בספר ומאירים את מורכבותה ואת חיוניותה של התרבות הישראלית.

שני זוגות של אחים ישנם במחזה: האבות, מיקיו ודמאה, ובניו של דמאה, שאחד מהם אומץ על ידי מיקיו. הבנים ומעשיהם מספקים לעלילה את היבט האהבה והתשוקה של הצעירים, אך האחים שבכותרת המחזה הם האבות. אורחות חייהם והשקפותיהם על חינוך בניהם שונות זו מזו, ומעשי הבנים הם בבחינת המחשה של תוצאות דרכי החינוך השונות. כיאה לקומדיה הכול מסתיים בכי טוב: הצעירים זוכים בבחירות לבם והזקנים מתפייסים. המחזה האחים מאת פובליוס טרנטיוס הוצג בשנת 160 לפסה"נ בחגיגת הקבורה של לוקיוס אימיליוס פאולוס, שערכו שני בניו. הוסיפה מבוא והערות: דבורה גילולה.

בין הנושאים בספר: יסודות, יחסים ופונקציות, קרדינלים, המספרים הטבעיים, אכסיומת הבחירה, קבוצות סדורות והלמה של צורן, מספרים סודרים ואינדוקציה טרנספיניטית, טופולוגיה קבוצתית ועוד.

האלבום מוצג כעת במחיר מבצע היות ונותרו עותקים אחרונים והכריכה אינה במצב חדש. תולדות התכנון והאדריכלות בקריית אדמונד י. ספרא, גבעת רם של האוניברסיטה העברית, מספרים סיפורה של אחת מן ההצלחות האורבניות-סביבתיות-ארכיטקטוניות הבולטות במדינת ישראל. האוניברסיטה הגתה ויזמה את הפקת ספר זה כדי לחקור, ללמוד, להכיר ולתעד ערכים תרבותיים-תכנוניים ואדריכליים על רקע תקופתם וסגנונם, לרבות המרקם הכולל והבניינים הבודדים בקמפוס גבעת רם. לצד התיעוד התכנוני-ארכיטקטוני, משקף המחקר והתיעוד גם את התמורות הפוליטיות-היסטוריות שחלו בהתפתחות העיר מאז קום המדינה ב-1948 ואת השפעתם המכרעת על האוניברסיטה ועל דרכה. הספר בפורמט אלבום.

שמונה שנים חלפו מאז הופיע החלק הראשון של קובץ מאמרים בלשון חז"ל שראה אור בחורף תשל"ב. עד מהרה נתברר שהספר הפך להיות כלי עזר נדרש לכל שוחרי לשון חכמים ולא נצטמצם לשימושם של תלמידי האוניברסיטה בלבד. על כן אין תימה שבשנת תשל"ז הוא זכה למהדורה שנייה. במשך השנים האחרונות נתפרסמו מאמרים נוספים בלשון חז"ל מפרי עטם של חוקרים רבים ובכללם חבורת תלמידי חכמים צעירים. הרגשנו צורך לכנסם לאכסניה אחת בכרך שני, ואף צרפנו להם מאמרים שלא נסתייע בידינו לפרסמם בכרך הראשון. לבד מהשמחה על מלאכת הכינוס של המאמרים אנו שמחים שזכינו להביא למקום אחד את רובי מאמריו של חברנו המנוח דר' גדעון הנמן תהא מנוחתו כבוד. חמשת מאמריו בלשון חכמים מצטרפים יחד עם ספרו (שראה אור בימים אלה ממש) לבנין רב ערך במחקר לשון חז"ל בדורנו. בזכותם כבש דר' הנמן מקום חשוב בכותל המזרחו של מחקר המקצוע. אף מאמרו החשוב של פרופ' יחזקאל קוטשר תמ"כ – לשון חכמים מה טיבה – שלא נכלל, משום מה, בספרו הגדול "מחקרים בעברית ובארמית" (ירושלים תשל"ז), נגאל בדרך זו. תצוין במיוחד העובדה שהפעם כולל הקובץ מאמר חשוב על "כתב-יד קאופמן של המשנה – מוצאו וזמנו" מידיו של פרופ' מלאכי בית-אריה. המחבר הסכים בחפץ לב לכתוב את המאמר במיוחד לקובץ הזה. אנו מבקשים להודות כאן לכל המחברים וכן לד"ר רפאל קוטשר ולגב' לאה הנמן ה' עליהם יחיו, שאפשרו לנו לפרסם את המאמרים בקובץ. ראינו חובה נעימה להקדיש את הספר לזכרו של חברנו המנוח רבי דוד כהן איש ירושלים תמ"כ, שהיה מורה בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת תשל"ד. תודתנו נתונה לחברנו פרופ' גדעון גולדנברג, יבדל לחיים ארוכים, שכתב דברים לזכרו של ר"ד כהן |(לעיל עמוד ג). ובחתימת הדברים, מבקש אני להודות לפרופ' שלמה מורג, שעמד לימיני בעצתו הטובה בעיצוב פני הקובץ. לגב' עידית וולפה שעמלה בהבאת הקובץ לדפוס והכינה בשקידה את המפתחות. תודה מיוחדת למר יצחק צור, מנהל אקדמון, שליווה את העבודה בכל שלביה במסירות מרובה. חג חנוכה תש"ס מ' בר-אשר את הכרך הראשון ניתן לקנות כאן