ר' אברהם בן אפרים, בן המחצית השנייה של המאה השלוש עשרה, היא דמות עלומה בספרות הרבנית של ימי הביניים. הוא נמנה עם חכמי צרפת, והמעט שנודע עליו עולה מספרו הנדפס כאן לראשונה. הספר מכונה בפיו 'ספר סימני תרי"ג מצוות וסימני הוראות ודינין', ותוכנו הוא קיצור של החיבור הנודע ספר מצוות גדול, מעשה ידיו של ר' משה בר' יעקב מקוצי.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: כתב אלטלאק (הלכות גירושין) לר' שמואל בן חפני גאון; תשובות גאונים וראשונים מגנזי פירקוביץ; שרידים מפירוש אשכנזי על מסכת ראש השנה; קטעים חדשים מספר המשלים של סעיד בן באבשאד; פיוטים לתשעה באב מאת ר' יוסף אבן אביתור; השלמה לסדר העבודה של רבי נחמיה בן שלמה בן הימן הנשיא; תעודה חדשה בדבר חידוש הסמיכה בצפת בשנת רצ"ח (1538); תקנות קהילת ננסי ערב המהפכה הצרפתית. המהדירים של הטקסטים הללו הם: יחזקאל דוד, שמחה עמנואל, אהרן ארנד, עזרא פליישר, שרה כהן, נחום ויסנשטרן, אברהם דוד, שמעון שורצפוקס.

הספר אלף המגן כולל מהדורה של פירוש שכלתני של ר' שמריה בן אליהו האקריטי על אגדות התלמוד שבפרק הראשון של מסכת מגילה. ר' שמריה הוא חכם ביזנטי, שחי בערך בשנים 1260‑1346, וחיבורו הוא אחד החיבורים המעטים מימי הביניים המפרש ברצף אגדות לפי סדר התלמוד. הספר כולל גם מבוא רחב על ר' שמריה ועל כתביו.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: קדושתא לשבת הגדול לר' חננאל בר אמנון; מדרש תשובת יונה הנביא; שירים חדשים ליהודה אלחריזי; שתי קדושתאות לארבע הפרשות לר' יצחק בר זרחיה; קטעי תוספות רי"ד מגניזת איטליה; איגרת 'יחוס הצדיקים והחסידים ע"ה הנקברים בארץ הקדושה בארץ ישראל' משנת רמ"ט; איגרת ר' ישעיה הורוביץ בעל השל"ה מירושלים אחרי שנת שפ"ב. המהדירים של הטקסטים הללו הם: אברהם פרנקל, תמר קדרי, עזרא פליישר, בנימין בר-תקוה, ישראל מ' תא-שמע, אברהם דוד.

בספר מתפרסמים כל הפיוטים לחג השבועות מסוג ה'קדושתא' של הפייטן הארץ ישראלי המפוסם ר' אלעזר בירבי קליר. במבוא מתואר ייחודן של הקדושתאות לשבועות, על פיוטי 'סדר עולם' שבהן המתארים בדרך ייחודית את תולדות העולם עד למתן התורה. מתוך הפיוטים גם נחשפים כמה מדרשים אבודים.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: שרידים מקובצי תפילה ארץ ישראליים מן הגניזה; איגרת ר' שמואל בן עלי בעניין תחיית המתים; שני פירושים חדשים על מסכת תמיד; ספר הלכות איטלקי קדמון לרב יחיאל ב"ר יקותיאל; שירי יוסף בן לביא; המאמר בסבה התכליתית לר' שם טוב בן יוסף אבן שם טוב; נוסח ראשון של פירוש אברבנאל לספר דברים. המהדירים של הטקסטים הללו הם: עזרא פליישר, י' צבי לנגרמן, עוזיאל פוקס, ישראל מ' תא-שמע, תרצה ורדי, דב שוורץ, שאול רגב.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: קרובת י"ח ספק קילירית לפורים; שני פיוטים ליושע למשוררים בלתי נודעים; ספר המנהגות לר' משה ב"ר שמואל; קבצים של שירי צימודים מאת יהודה אלחריזי; ציוני קברים בארץ ישראל; 'משרת משה' לר' קלונימוס. המהדירים של הטקסטים הללו הם: עדן הכהן, שולמית אליצור, יעקב גרטנר, עזרא פליישר, זהר עמר, דב שוורץ.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. בכרך זה נדפסו: קדושתא קלירית לשבת שובה; פרקים מספר המצרנות של רב שמואל בן חפני גאון; קטעים מקובצי תפילה ארץ-ישראליים מן הגניזה; פירוש רבנו תם לספר איוב; סיבוב ר' פתחיה מרגנשבורג בנוסח חדש; קובץ הלכות תפילה ומועדות לאחד מתלמידי רבינו יונה; פירושו של ר' שלמה בן מנחם ל'בתי הנפש והלחשים' בסוגיית השכל. המהדירים של הטקסטים הללו הם: עדן הכהן, גדעון ליבזון, עזרא פליישר, ישראל תא-שמע, אברהם דוד ודב שוורץ.

פיוטי הסליחות של אשכנז וצרפת משקפים לא מעט את רוח תקופתם והם ביטוי אותנטי לרגשותיהם של הקהילות תחת השלטון הנוצרי. פיוטי הסליחות בימי הביניים לא נאמרו בקביעות, ולכן יכלו הפייטנים לכתוב פיוטי סליחות רבים ולחדש בכך את אוסף הסליחות שעמד לבחירת החזן. רק מעט מפיוטי הסליחות נקלטו ונדפסו במנהגי התפילה הידועים (מנהג פולין ומנהג ליטא). באוסף שלפנינו נדפסים לראשונה למעלה מ-350 פיוטים, אשר לוקטו מכתבי יד אשכנזיים וצרפתיים בידי דניאל גולדשמידט . נכדו, אברהם פרנקל, הוסיף להם ביאור קצר. בסוף הספר בא נספח מחקרי המסביר את דרך ייחוס הפיוטים למחבריהם.

היהודים ברחבי בוואריה שבגרמניה ישבו ברובם במאות השבע-עשרה – תשע עשרה בקהילות קטנות. אחת מהן היתה קהילת שנייטאך בפראנקוניה התיכונה. עד כה פורסמו בעיקר פנקסים של קהילות גדולות, והפירסום של פנקס קהילת שניטאך שבספר זה והמבוא ההיסטורי שבראשו מעלים את דיוקנה של העדה, ניהולה הפנימי, וכן את הקשרים עם הסביבה הזרה. בספר זה נבחנה גם מידת השפעתם של המאורעות החשובים בתולדות העם היהודי בזמן החדש על מבנה הקהילה ודפוסי המחשבה של בני המקום. כל אלו מסייעים להכרת אורחות החיים של היהודים בגרמניה הדרומית.