השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. המאמרים בכרך זה: דוד פרנקל - צורתו הסופית של סיפור אונס דינה לאור ביקורת הנוסח והעריכה נועם מזרחי - ממימרת חכמה להמנון תהילה: הנוסח, הלשון וההתהוות הספרותית של ירמיה י 12 – 13 מרים סקלרץ - מזמור קמב – מבנה ומשמעות: המשורר מול אלוהיו, מול אויביו ומול עדתו נפתלי ש' משל - אירוניה דרמטית וכפל משמעות בספר איוב אמיתי ברוכי־אונא - אלה אלוהיך אשר העלוך: צורות הרבים המתייחסות לשם 'אלהים' והקריאה הפולחנית הישראלית המקרא והמזרח הקדום שירה ג' גולני - ('ולא) יהיה בהם נגף בפקֹד אֹתם' (שמות ל 12): המפקד וזיקתו למגפה במקרא על רקע המזרח הקדום מרדכי כוגן - השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב׳ למערב בשנת 720/19 לפסה״נ תולדות הפרשנות דויד קופליוביץ' - שנוא על רוב אחיו: תפקידו הטיפולוגי של הנביא ירמיהו בספר 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' יהונתן יעקבס - 'המשל הסיפורי' בפרשנות צפון צרפת במאות האחת עשרה והשתים עשרה (ר' יוסף קרא; ר' יוסף בכור שור; ר' אליעזר בלגנצי) יצחק גוטליב וסטיוארט ונינג - רופרט מדויץ והפרשנות היהודית על סיפור יוסף איתמר כסלו - תרומת החיבור 'מנחת יהודה' לבירור נוסח פירוש רשב"ם לתורה יוחנן קאפח - 'מגיד משנה' לר' יוסף חיון: מהדורה חדשה 311

המאמרים בכרך זה: נילי סמט - בן בית: אור חדש על מונח מנהלי נשכח במקרא ובמקורות חז"ל בצלאל בר־כוכבא - גזרות הדת של אנטיוכוס אפיפנס כמציאות היסטורית דוד הנשקה - לתולדות תפילת העמידה: בין ברכה לתפילה מרדכי סבתו - לשילובן של דרשות 'מיכן אמרו' במדרשי ההלכה מיכאל רנד - שרידי המורשת הקילירית בפרובנס־קטלוניה ובספרד: בעקבות ממצאים חדשים מן הגניזה יהונתן ורדי - בין שמואל הנגיד למשוררי סרגוסה לתוכן העניינים ותקצירי מאמרים באנגלית של חוברת זו נא לחץ על עמודים מהספר שנמצא משמאל לתמונת הספר.

שלוש דרכים להיות זר משחזר את תולדותיהם, תודעתם וסבלותיהם של מי שהיו רוב ימיהם זרים וחריגים בחברה הסובבת אותם. למן תחילת המאה השש עשרה, יותר מבכל זמן אחר בעבר, נחשפו אלה לאלה בני תרבויות שונות שהיו מנותקות או רחוקות מאוד זו מזו, וחשיפה זו הולידה רגשות מעורבים של התפעלות, התנשאות ואיבה כלפי האחר. סנג'יי סוברהמניים מתמקד בספרו בשלוש דמויות מן העת החדשה המוקדמת: נסיך מוסלמי שנקלע לגואה הפורטוגלית והיה כלי-משחק פוליטי בידי האירופים במשחקי הכוחות בין הנסיכויות השונות בהודו; נוסע-הרפתקן אנגלי רב מעללים שפרשׂ בחיבוריו תפיסה פוליטית גלובלית נקייה מאידיאולוגיה דתית; ואיטלקי ונציאני שבילה את רוב שנותיו בקרב המוגולים ותיעד את האירועים ואת המציאות באימפריה זו ובמרכזים אחרים במרכז אסיה במחצית השנייה של המאה השבע עשרה. בפרקי הספר משלב המחבר ביוגרפיות, מיקרו-היסטוריות והיסטוריה עולמית ליריעה ססגונית ומרתקת.

המאמרים בכרך זה: עמנואל טוב - התפתחות נוסח התורה בשני גושים טקסטואליים עיקריים מיכאל סיגל, עמנואל טוב, ויליאם ברנט סילס, קליפורד סת פרקר, פנינה שור, יוסף פורת, עם נספח מאת עדה ירדני - מגילה עתיקה של ספר ויקרא מעין גדי: פרסום ראשוני קריסטין דה טרויר - שחזור הנוסח העברי הקדום של ספר יהושע: ניתוח של יהושע י' ארמין לנגה - מגילת 4QXIIg כטקסט שנערך גארי א' רנדסבורג - התיתכן מגילה של התורה שהכילה את המלה 'זעטוטי'? ננסי בנוביץ - תהלים צא 1 וקריאת שמע ביוונית בקמע ביזאנטי יוסף עופר - קטע מכתר ארם צובה (שמות ח) שהגיע לישראל יצחק פנקובר - מגילת אסתר מהמאה הט"ו: קביעת טיפוס המגילה במסורות של חמש קהילות

שמואל בן יהודה אבן תיבון (1232-1165) ידוע בשל תרגומו ל"מורה נבוכה" של הרמב"ם לעברית. הוא תרגם כתבים נוספים וכתב חיבורים בנושא פילוסופיה ופרשנות מקרא. הספר הוא פירושו של אבן תיבון לקהלת, אך הוא מסגל לעצמו את תפיסתו הפרשנית של הרמב"ם, פסוק אחר פסוק עד להסבר הספר כולו. המהדורה מוערת ומביאה את מקורותיו של אבן תיבון ומסבירה את המושגים בהם משתמש. היא כוללת מבוא שמציג את חייו של אבן תיבון ואת כתביו, מתאר את הפירוש בפירוט, מסביר את שיטתו הפילוסופית של הפירוש ומפרט את השפעתו ההיסטורית של הפירוש. במחשבה היהודית של ימי הביניים, רק דמויות בודדות לא הושפעו ממפעל היסוד הרמב"מיסטית הזה.

כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. המחקרים בכרך זה: חנן מזאה "מי שאמר זה לא אמר זה": מקורותיה והתפתחותה של טכניקת פיצול הדוברים במדרשי חז"ל שלום צדיק השימוש בכתבי הרמב"ם בתעמולה הנוצרית של המומרים יוסף רפופורט פשע ואלימות בקהילות ישראל בממלכת נבארה לפני הגירוש דינה שטיין בחיפוש אחר עזים תועות: דגמי גלות וגאולה יוסף שרביט חכמת ישראל בצרפת במאה העשרים בפריזמה של הרב י"ל אשכנזי - בין ברלין לירושלים

The encounter of Jews with the Enlightenment has so far been considered almost entirely from a masculine perspective. In shifting the focus to a group of educated Jewish women in Berlin, this engaging study makes an important contribution to German Jewish history as well as to gender studies. Natalie Naimark-Goldberg's study of these women's letters,literary activities, and social life reveals them as cultivated members of the European public. Their correspondence allowed them not only to demonstrate their intellectual talents but also to widen their horizons and acquire knowledge—a key concern of women seeking empowerment. Her descriptions of their involvement in the public sphere, a key feature of Enlightenment culture, offer important new insights: social gatherings in their homes served the purpose of intellectual advancement, while the newly fashionable spas gave them the opportunity to expand their contacts with men as well as with other women, and with non-Jews as well as Jews, right across Europe. As avid readers and critical writers, these women reflected the secular world-view that was then beginning to spread among Jews. Imbued with enlightened ideas and values and a new feminine awareness, they began to seek independence and freedom, to the extent of challenging the institution of marriage and traditional family frameworks. A final chapter discusses the relationship of the women to Judaism and to religion in general, including their attitude to conversion to Christianity—the route that so many ultimately took.

Analysing the political relations between the Kingdom of Poland and the hasidic movement, this book examines plans formulated by the government and by groups close to government circles regarding hasidim, and describes how a hasidic body politic developed in response. Marcin Wodziński demonstrates that the rise of hasidism was an important factor in shaping the Jewish policy of both central and provincial authorities and shows how the creation of socio-political conditions that were advantageous to the hasidic movement accelerated its growth. While concentrating on the dynamic that developed in the Kingdom of Poland, the discussion is informed by a consideration of the relationship between the state and the hasidic movement from its inception in the Polish–Lithuanian Commonwealth. The novelty of this study lies in the fact that, whereas most analyses of political culture concentrate on states and societies with well-established electoral systems of representation, Wodziński focuses on the under-researched area of political relations between a non-democratic state and a low-status community lacking authorized representation. Applying concepts more often associated with cultural history, his analysis draws a distinction between the terms of reference of high-level political debate and the actual implementation of policy middle- and low-level officials. Similarly, in analysing hasidic responses he differentiates between high-level hasidic representations in the state and the grassroots politics of the community. This combination enables a broad contextualization of the whole subject, integrating the social and cultural history of Polish Jewry with that of Polish society in general. 43 text figures, 2 maps

המאמרים בכרך זה: שלמה נאה 'שם משמר' ו'שם שבת': עיון נוסף בפרשת החותמות שהיו במקדש מנחם כהנא הדרשות במשנה וההלכות במדרש: בחינת זיקות גומלין שמעון פוגל ואורי ארליך לתולדות נוסחהּ הקדום של ברכת השכיבנו ערן ויזל ד עתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא: היבטים מחקריים ומתודולוגיים אבירם רביצקי רב סעדיה גאון ויעקב אלקרקסאני על המבנה הלוגי של המצוות השכליות והשמעיות: לוגיקה וכלאם בוויכוח הקראי–רבני אבישי בר־אשר קבלה ומנהג: תשובות הגאונים ומדרשות ה'קדמונים' בפולמוס המנהגים ב'זוהר' ובסביבתו הספרותית לתוכן העניינים ותקצירי מאמרים של חוברת זו נא לחץ על עמודים מהספר שנמצא משמאל לתמונת הספר.

Sa'adyah Gaon was an outstanding tenth-century Jewish thinker-a prominent rabbi, philosopher, and exegete. He was a pioneer in the fields in which he toiled, and was an inspiration and basis for later Jewish writing in all these areas. The last major English-language study of his work was published in 1921, long before Genizah research changed the understanding of the time in which he lived. Robert Brody's masterly work, covering Sa'adyah's biography and his main areas of creativity in an accessible way, is therefore a much-needed reassessment of an outstanding figure. The opening chapter, on the geonic period that formed the background to Sa'adyah's life (a period on which there are few works in English), is followed by an overview that brings out the revolutionary aspects of his work and the characteristic features of his writings. Subsequent chapters consider his philosophical works; his Bible commentaries; his pioneering linguistic work; his poetry; his halakhic activity (including an examination of his use of the Palestinian Talmud compared to that of the Babylonian Talmud); and his activity as a polemicist, notably against the Karaites.An Epilogue sums up his importance in medieval Jewish culture. Particularly valuable features of the book are the copious quotations from Sa'adyah's works, which facilitate familiarity with his style as well as his ideas; the clarity in presenting complex and difficult concepts; the constant assessment of his relationship to his predecessors in his various fields of study and his own unique contributions to each field; and the contextualization of his contribution within the political, cultural, and religious climate of his times so that both revolutionary and conservative elements in his thought can be identified and evaluated.

לעונג הוא לנו להגיש לקוראים את הכרך השמונה עשר של כתב העת מסורות , היוצא לאור בשיתוף של המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם עם המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בכרך זה מתפרסמים תשעה מאמרים וסקירה אחת. שמחים אנו לציין כי המאמרים המתפרסמים בכרך זה נכתבו הן בידי חוקרים ותיקים מראשי המדברים בתחומם הן בידי חוקרים צעירים. הגיוון הרב בכרך ניכר הן בלשונות הנידונות במאמרים, הן בנושאי המחקר שהם עוסקים בהם הן בתקופות שבהן נכתבו החיבורים שהם מושאי המחקר. משה בר־אשר דן במאמרו במרכיב הרומאני בלהג הערבי־יהודי ששימש בקצר אסוק בדורות האחרונים, ואילו חוה טורניאנסקי עוסקת במרכיב העברי ביידיש כעדות למידת השכלתם של הכותבים המשבצים אותו בחיבוריהם בעשור השני של המאה ה־18 . מיכל הלד בוחנת את תפקידו של המרכיב הספרדי־יהודי במרקמו של רומן עברי בן זמננו. אילאיל באום מנתחת במאמרה את השימוש השכיח בסיומת -אדה בספרדית היהודית ובאחיותיה. חנוך גמליאל טוען במאמרו שחלק מן הלעזים שהביא רש"י בפירושו לתורה אינם משמשים במישור המילוני אלא במישור הדקדוקי, ומתפקדים כדוגמה לקטגוריה דקדוקית. שני מאמרים בכרך עוסקים בשדה התרגום. מיכאל ריז'יק בוחן במאמרו כיצד תורגמו שמותיהם של העופות המופיעים בויקרא יא ובדברים יד לאיטלקית יהודית במאות ה־15 וה־16 . לעומתו מציג שי מצא במאמרו את מאפייניו של תרגום מודרני שלם (מתשס"ג) להגדה של פסח בערבית יהודית סורית, ומביא עדויות מפי המתרגם עצמו בעקבות מפגשיו עמו. אורה (רודריג) שורצולד משווה במאמרה בין מאפייני לשונם של שני חיבורים שנכתבו בלאדינו בידי מחבר אחד, הרב מאיר בנשת (בנבנישתי) באמצע המאה ה־16. אפרים חזן מציג במאמרו מכתב ידידות עברי ממרוקו הכולל מכתמי שיר שכל אחת מצלעותיהם (למעט סוגר אחד) עולה בגימטריה לכדי תרנ"ד = 654 , כמניין השנה שבה נכתב מכתב זה. ולבסוף, עדות אישית על מחברו של מילון עברי-יידי משנות השבעים של המאה העשרים מובאת בידי חוה טורניאנסקי, תלמידתו של מחבר המילון, מאיר ברגר, ובידי בנו, יצחק ברגר. בסקירתו את המילון הזה מציג יצחק ניבורסקי את המילון הזה גם בהשוואה למילונו העברי-יידי של מרדכי צאנין (1960). סקירתו שנכתבה יידיש תורגמה בידי משה טאובה. ישנם תקצירים באנגלית לכל המאמרים בסוף הספר.

מאמרים ראובן קיפרווסר - גורלם המר של אליחורף ואחיה : גלגולו של סיפור מארץ ישראל שירד לבבל תמר קדרי - שירה ופִשרה : מבט חדש על דרשות חז " ל לשיר השירים חנן מזא " ה - עיקר עיבורה שלדינה זכר היה ': שורשיה וגלגוליה של מסורת אגדית בספרות חז " ל איתי מרינברג־מיליקובסקי - לשאלת זיהוי הפיוטים המוזכרים לגנאי בתשובת רב נטרונאי גאון אופיר מינץ־מנור - הכינוי הפייטני וזיקתו ללשון הציורית בפיוט הקדם־קלסי יותם פופליקר - ים אחרון ' בדרך לאמריקה : ' אמיגרנטים ' כסיפור מפתח ליצירתו של ל " א אריאלי ) אורלוף ( איתמר דרורי - שובו של המחבר – על ' פעמון ורימון ' לחיים הזז דביר צור - 'חזיון הולדת היהודי החדש בארץ החדשה ': על יחסי חלוצים וילידים בכמה מסיפורי ס' יזהר, או : על ריבוי הפנים של הבית הילידי אילנה סובל - 'הילדה בעלת טלף התיש': התעללות הורית , מטמורפוזה ופואטיקה בשירת צביה ליטבסקי ננסי עזר - חתירה אל מחוץ למרכז ופריצה אל תוך־תוכו בשתי אוטוביוגרפיות ספרותיות : ' פוסט מורטם ' ליורם קניוק ו ' ורד הלבנון' ללאה איני