כרך א אבא קובנר: שירי עם ללא עם, שירי אהבה, שירי ערש כרך ב שירי ילדים, שירי משפחה והווי, שירי חתונות, שמחות וחגים כרך ג הומור וסטירה, שירי חסידים, שירים דו לשוניים, שירי דלות, עמל ומצוקה, שירי טירונים וחיילים כרך ה כרך מרדכי גבירטיג כרך ו כרך מרק ורשבסקי כרך ז: כרך איציק מנגר

מורה המורה לר' שם טוב בן יוסף פלקירה נמנה עם ראשוני הפירושים שנכתבו על ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. ידיעת הערבית של פלקירה היתה רחבה, והוא העיר הערות רבות על תרגומו הנודע של ר' שמעון אבן תיבון לספר המורה. בזכות ידיעותיו בערבית הכיר פלקירה גם את מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם וניסה להתחקות אחריהם בחיבורו. המהדורה הביקורתית של מורה המורה מבוססת על כל כתבי היד הנמצאים ברשותנו מן החיבור הזה. היא תועיל לכל החפץ לעמוד על הפירוש החשוב הזה ולחקור את מקורותיו של הנשר הגדול. החיבור מביא את לשון מורה המורה בליווי חילופי נוסח והערות החושפות את מקורותיו הפילוסופיים של פלקירה. מקורות אלה, שהם ברובם המכריע אף מקורותיו של הרמב"ם נבדקים בפירוט במבוא שבראש המהדורה .

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. למשלוח מאמרים: פרופ' שרה יפת, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים 91905 ישנם בספר תוכן עניינים ותקצירים באנגלית.

The Polish—Lithuanian Commonwealth, created in 1569, covered a wide spectrum of faiths and languages. The nobility, who were the main focus of Polishness, were predominantly Catholic, particularly from the second half of the seventeenth century; the peasantry included Catholics, Protestants, and members of the Orthodox faith, while nearly half the urban population, and some 10 per cent of the total population, was Jewish. The partition of Poland at the end of the eighteenth century and the subsequent struggle to regain Polish independence raised the question of what the boundaries of a future state should be, and who qualified as a Pole. The partitioning powers, for their part, were determined to hold on to the areas they had annexed: Prussia tried to strengthen the German element in Poland; the Habsburgs encouraged the development of a Ukrainian consciousness in Austrian Galicia to act as a counterweight to the dominant Polish nobility; and Russia, while allowing the Kingdom of Poland to enjoy substantial autonomy, treated the remaining areas it had annexed as part of the tsarist monarchy. When Poland became independent after the First World War more than a third of its population were thus Ukrainians, Belarusians, Germans, Jews, and Lithuanians, many of whom had been influenced by nationalist movements. The core articles in the volume focus especially on the triangular relationship between Poles, Jews, and Germans in western Poland, and between the different national groups in what are today Lithuania, Belarus, and Ukraine. In addition, the New Views section investigates aspects of Jewish life in pre-partition Poland and in the nineteenth and twentieth centuries. There are also the regular Review Essay and Book Review sections.

כתב העת היחיד בעברית העוסק במכלול תחומי הפולקלור והתרבות העממית, אשר הציב את אמות המידה של העיסוק המדעי בפולקלור בישראל. המאמרים דנים, בין היתר, בתיאוריה של פולקלור, פולקלור של קבוצות אתניות בישראל, ספרות עממית, אמנות עממית, מנהג, מגיה, וקשרי גומלין בין ספרות לפולקלור. בחוברת תוכן עניינים ותקציר באנגלית.

בכרך זה: חדשות האיגוד יאיר לורברבוים – 'על דעתם של החכמים ז"ל לא עלתה ההגשמה מעולם' (מורה הנבוכים א, מו): אנתרופומורפיות בספרות חז"ל – סקירת מחקר ביקורתית יהודה ליבס – דע מה שתשיב לאפיקורוס דן לאור – נתן אלתרמן – הפרק האחרון מעוז עזריהו – עברית ועברות: היבטים של יצירת זהות תרבותית נשים בעולמם של חכמים ובספרות הרבנית דוד גולינקין – תשע גישות למעמד האשה בהלכה במאה העשרים טל אילן – יחסו של בן-סירא לנשים וקבלתו בתלמוד הבבלי אברהם מלמד – האשה כפילוסוף – דמותה של סופיה ב'שיחות על האהבה' ליהודה אברבנאל חננאל מאק – נשים וגברים באגדות על קורח ועדתו יהודית האופטמן – נשים במסכת עירובין – מתלות חברתית לעצמאות חוקית ארכיונים שמעון מ' יקירסון – רשימת ספרים בלתי-ידועה מתקופת גירוש ספרד לזכרם חנה ושמואל ספראי על דוד פלוסר דן חרוב – ספרא וסייפא – שמואל אטינגר ויהודי ברית-המועצות סקירות ספרים זאב גריס – הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג – משה חלמיש שמואל ורסס – שער להשכלה מפתח מוער להמאסף, כתב העת העברי הראשון (תקמ"ד-תקע"א) – משה פלאי נעם זוהר – עיונים במשפט העברי ובהלכה: דברי הכנס למשפט עברי ב'ישיבת חכמי לובלין' בעריכת: אהרן אנקר וסיני דויטש מנחם צבי פוקס – גנזי ראש השנה – שיירי כתבי יד של בבלי ראש השנה מהגניזה בקהיר – דוד גולינקין מיכל הלד – מעשה אהוב וחצי – הסיפור העממי של יהודי ספרד – תמר אלכסנדר-פריזר ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות עבודות דוקטור במדעי היהדות בישראל חלק אנגלי חדשות האיגוד אניטה נובינסקי – חקר האנוסים – גישה חדשה נפתלי לוונטל – 'בת/אשת חסיד' – או 'אשה חסידית'? ההתיישבות היהודית בין רומניה לגרמניה בימי הביניים אלפרד הברקמפ – ההתיישבות היהודית בימי הביניים – בין רומניה לגרמניה: הצגת הנושא כריסטוף קלוז – מבנה ההתיישבות היהודית בארצות השפלה ריינר ברזן, פרידהלם בורגרד ורוזמרין קושה – ההירארכיה של ישובים יהודיים בימי הביניים לאור מקורות יהודיים ונוכריים אנגרת הולטמן – ההתיישבות היהודית והפעילות הכלכלית באזור 'Franch-Comte' (המחצית הראשונה של המאה הי"ד) ארכיונים סילקה שפר – איגרות רבניות ממזרח אירופה – אוסף משה נחום ירושלמסקי רחל הויברגר – אהרון פריימן – מומחה לביבליוגרפיה יהודית אברהם גרינבוים – הערה על טעות בביבליוגרפיה של הרי וולפסון

בשלוש הארצות הזעירות השוכנות על הגדה המזרחית של הים הבאלטי התגוררו ערב השואה כ350,000- יהודים, מהם כ250,000- בליטא, כ95,000- בלאטביה וכ5,000- באסטוניה. אמנם קהילות אלה היו אז כ1.1%- בלבד מיהודי העולם, אך עוד משכבר הימים נודעו כמרכזים חשובים של לימוד תורה, תרבות יהודית ופעילות ציונית. לא בכדי כונתה ליטא "ארץ ישראל דגלותא" וּוילנה כונתה "ירושלים דליטא". ואולם בעת הכיבוש הנאצי נטבחו יותר מ90- אחוזים מבני הקהילות הללו בידי שכניהם הלא-יהודים. מדובר בשיעור הקרבנות הגבוה ביותר בכל אירופה! מתי מעט בלבד זכו להיאבק על חייהם ועל כבודם הלאומי, אם בנשק אם בכוחה של המילה הכתובה. בחיבור שלפנינו רוכזה לראשונה ביבליוגרפיה נבחרת של אלף מאמרים על חיי היהודים בארצות הבאלטיות מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד לאחר מלחמת העולם השנייה, וכן על מורשתם התרבותית בת מאות השנים. רוב המאמרים ראו אור במאתיים פרסומים מדעיים ואחרים בשפות שונות וגם מנקודות ראות שונות.

קובצי מחקרים בלשון העברית והארמית לתולדותיה ובתולדות המחשבה הדיקדוקית העברית יוצאים לאור אחת לשנתיים מטעם החוג ללשון העברית האונ' העברית בירושלים. הסדרה הינה שוות ערך ברמתה המדעית ל"לשוננו" כתב העת של האקדמיה ללשון העברית. כרך זה של מחקרים בלשון מוקדש לזכרו של פרופ' דוד טנא, חוקר ומורה ותיק בחוג ללשון העברית, באוניברסיטה העברית בירושלים. דוד טנא התנגד בחייו שיערכו לו מסיבות וטקסי פרידה ועל אחת כמה וכמה - שיגישו לו ספר יובל. אוניברסיטת בן-גוריון, שדוד טנא פעל בה רבות, בראשית דרכה, להקים את החוג ללשון העברית ולבססו, יזמה לפני שנים אחדות קובץ מחקרים לכבודו לאות תודה והוקרה על מפעלותיו שם, ומשנודע לו הדבר באקראי מפי חבר שבירכו לרגל המאורע, סיכל את היזמה. כך סוכל גם הרעיון לערוך ספר לכבודו לרגל פרישתו מן ההוראה באוניברסיטה העברית, לפני שנים אחדות. מרגלא בפומיה של דוד טנא ש'כל דבר שיש בו חשש אבק של כבוד הריהו בגדר עבודה זרה'. עתה משהלך לבית עולמו, שוב אין הוא יכול לברוח מפני הכבוד, והכרך הזה מוקדש לזכרו האהוב והנערץ. * * * כרך זה של מחקרים בלשון נועד מלכתחילה, עוד בימי חייו של טנא, לכלול את פרי עבודתם של חברי קבוצת המחקר ב"חכמת הלשון העברית וספרותה בימה"ב", שניהל פרופ' טנא בתשנ"ה, במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית. כבר בראש אותה שנה, הוא בא בדברים עם עורך מחקרים בלשון דאז, פרופ' משה בר-אשר, והסכימו שפרופ' טנא יהיה עורך הכרך המיוחד הזה, אלא שלמרבה הצער, הוא נפטר קודם למימוש תכנית זו, ומעתה נעשה הספר זיכרון לו. לא כל ההרצאות שנישאו באותה שנה על ידי חברי הקבוצה ואורחיה מתפרסמים כאן. חלק מהן התפרסמו או עתידות להתפרסם בבמות אחרות, ורק חלק קטן מכלל ההרצאות רואה אור כאן. לדאבון לבנו, גם נפתלי קינברג ז"ל, חבר חשוב באותה קבוצה, נפטר בלא עתו ולא הספיק להשלים את המאמר שהיה בדעתו לפרסם כאן, על יסוד הרצאותיו על חכמת הלשון של פרשן הקוראן הקדום אלפרא ועל ראשית התגבשות המינוח בדקדוק הערבי ובדקדוק העברי. חבל על דאבדין. כדי לממש את כוונתו המקורית של טנא בנוגע לקובץ זה, לא פרצנו את גבולותיו המקוריים (זולת שילוב מאמרים של חברים אחדים שלא השתתפו באותה קבוצת מחקר) ולא הרחבנו את היריעה אף לתחומי עיון אחרים שפרופ' טנא ז"ל התעניין בהם, העברית החדשה והבלשנות הכללית, והוא נשאר פחות או יותר במתכונתו המתוכננת מאז. כל המאמרים בקובץ אפוא עוסקים בחכמת הלשון בימי הביניים. ומאחר שהם קשורים בקשר מונוגרפי, הם הוצגו בגוף הספר לא על פי סדר אלפביתי טכני של שמות מחבריהם (כמקובל בכרכים הקודמים) אלא על פי הסדר ההיסטורי של חכמי הלשון הנידונים בהם. בראש כל המאמרים הבאתי לדפוס את הרצאת הפתיחה של טנא ז"ל בקבוצת המחקר הנזכרת, והיא משרטטת באופן מקיף ביותר את מצב המחקר בתחום חכמת הלשון העברית וספרותה עד ימינו ממש <על הערותיי חתמתי בראשי-תיבות>. קבוצת המחקר אף ערכה כנס בינלאומי בכז-כח בסיון תשנ"ה (26-25 ביוני 1995) ובמסגרתו התקיים רב-שיח על הנושא "כיצד מהדירין חיבורים קדומים בחכמת הלשון". הדברים שנישאו באותו רב-שיח היו מאלפים אך, למרבה הצער, לא הוקלטו ולא נשתמרו. גם אנשים שנטלו חלק בדיון לא ניאותו להעלות את דבריהם על הכתב. יוצאים מכלל זה דבריו של טנא ז"ל, שנמצאו בכתב בעיזבונו, ודבריו של פרופ' אהרן דותן יבל"א. הדברים יפים, אקטואליים ומחכימים כבשעת אמירתם, ויש בהם מסר ברור וגם נקיטת עמדה. הם עשו רושם רב בשעתם, כי הם נגעו במוקד הבעיה, אשר על כן הוחלט לפרסמם כאן. יש לקוות שבעקבותיהם יימשך הדיון בשאלה זו. שאר המאמרים ערוכים לפי חטיבות האלה: המסורה וראשית הדקדוק; הדקדוק הקראי; הדקדוק בספרד, בפרובנס ובאשכנז; והדקדוק מבית מדרשם של ההבראיסטים הנוצרים. לא כל החטיבות שוות בהיקפן ולא כל המאמרים נושאים אופי אחד. יש בעלי אופי תיאורי ויש בעלי אופי תיאורטי. ובפירוט: מאמרו של י' עופר דן בזיקת הדקדוק למסורה. מאמריהם של ג' חאן ושל כותב שורות אלה עוסקים בדקדוק הקראי במאה העשירית והאחת עשרה. הראשון עוסק בחכמת הלשון של אבן נוח, והשני - בתיאור מבני של חלק ג' מהחיבור 'אלכתאב אלמשתמל' למדקדק הקראי אבו אלפרג' הרון. מאמרו של דן בקר עוסק בזיקתו של 'כתאב אלמואזנה' לר' יצחק בן ברון למדקדקים ערביים. מאמרו של ר"ש שטיינר עוסק בשאלת משך התנועות בעברית: תיאורים ותאוריות מהירונימוס עד ריה"ל לאור הפולמוס הדתי. מאמריהם של א' סאאנז-בדייוס, ק' דל ואייה ומאיר זיסלין דנים בהיבטים שונים של מורשתו הדקדוקית של ר' אברהם אבן עזרא. מאמרה של ש' יפת עוסק בתורת הלשון של רשב"ם. מאמרו של ס' אסלנוב דן בחקר הפונולוגיה של רד"ק, האפודי ודבלמש, על רקע הדקדוק הלטיני מבית מדרשם של דונאטוס ופריסקיאנוס. מאמרה של סופי קסלר-מסגיש דן בקליטתו של הדקדוק העברי בקרב ההבראיסטים הנוצריים בשלהי ימי הביניים ובתקופת הרניסאנס. הכרך הזה צמח בעיקר מן התורה שנלמדה, שנידונה ושנתגבשה במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית באותה שנה. אני חוזר ומביע כאן את תודתי ותודת חברי הקבוצה למכון ללימודים מתקדמים ולפרופ' דוד שולמן שעמד בראשו באותה תקופה, ולכל צוות העובדים של המכון, שסייעו בידי מנהל הקבוצה, ובידי עמיתיה ואורחיה לקיים שנת לימודים פורייה ומרתקת. עיקר המימון להפקת הכרך בא מן המכון למדעי היהדות. המערכת מבקשת להודות בזה לראש המכון, פרופ' יום-טוב עסיס, למזכירת המכון היוצאת, גב' אילנה מאוטנר, ולמזכירה הנכנסת, גב' עירית מגורה-הלוי, וכן לרכזת המחקרים, גב' אהובה כהן, על הטיפול השוטף בתפעול הצרכים החומריים של ההפקה. חלק מההוצאות מומנו מסיוע שקיבלנו ממרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית. תודתנו למרכז ולעומד בראשו, פרופ' משה בר-אשר, על התמיכה הנדיבה. ברכות גם לגב' לני קרויזר, עורכת הלשון בתקופת העבודה הראשונה על כרך זה, ולמחליפתה, גב' חוה הופמן, שהמשיכה את העבודה במסירות ובירכה על המוגמר. ואחרונים חביבים, מר ציון בושריה, מנהל יחידת המיחשוב וההוצאה לאור של האקדמיה ללשון העברית, ועובדות היחידה, הגב' ליזה מוהר והגב' אורית ***, שהעמידה את הסְּדָר והביאה את הספר לדפוס. יבואו כולם על הברכה.

A vital research tool. Includes a comprehensive subject index with extensive cross-referencing on the people, organizations, institutions, places, and themes discussed; a table of contents by volume; a chronological table of contents; an index of books reviewed; a contributor index and notes on contributors; a chronological table of Polish history; and maps.