מכתב שנכתב בעיצומה של השמדת קהילות גליציה באביב 1943 בידי סלומאה אוכס לבית לופט, שנמצא בעזבונו של גנרל בוורמאכט והתגלגל לתערוכה בברלין העכשווית, הופך בידיו של ההיסטוריון רם בן-שלום לסיפור תיעודי רחב יריעה. המכתב של סלומאה, בכתב ידה, מתאר לא רק את זוועות הטבח וההשמדה אלא נוגע בעמקי העלבון והחורבן שחשו היהודים הכורעים מול היורים בהם. בלשון צלולה ורבת כוח הוא מצליח להיות צעקה אדירה הרבה יותר מקולה של 'יהודייה אלמונית' – כפי שכונתה בפרסומים הגרמניים הראשונים של המכתב. זהו קול של איתן-טבע שהושתק; משהו החזק משירה ומקינה, גם אם הוא עתיד להיזכר בוודאי לצד הקינות היהודיות הגדולות מימי הביניים ולצד 'על השחיטה' של ביאליק. רם בן-שלום, היסטוריון של יהדות ימי הביניים במקצועו, גילה כי המכתב הזה אינו אלא מכתבה של דודתו למשפחתה לפני הירצחה, וכי המכתב היה שמור במגירת שולחנו של אביו בביתו שבתל אביב. מכאן צמח מסע חיפוש מסועף, בעל ממדים מפתיעים בגודלם: חיפוש אחר רשת הזיקות המשפחתיות המקיפות את המכתב, אחר מהלך גורלה של משפחתו ושל קהילות פולין וגליציה לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלך השואה ואחריה. מעבר לכך יורד המחבר לחקר רשת הידיעות שאפפה את מהלכי המלחמה וההשמדה בגליציה וגם לתולדות התיעוד הגרמני, מהלכי ההשכחה והזיכרון, דברי סופרים, עיתונאים ואמנים, המצטברים כאן לתמונה בעלת ממדים אפיים מובהקים. בן-שלום עוסק בין השאר בחפצים שמילאו את בית הוריו, לצד הדיבורים, הספרים ומכלול אורח חיי משפחה ישראלית בדור הזה, ומוצא את הקורים העזים הטוויים בין הדורות, השתיקות והזיכרונות המבעיתים. הוא מוצא את הזרמים המקשרים בין חודשים של מחבוא בתוך בור (אביו שמואל בן-שלום, שרד כך בחורף שלאחר הירצחה של סלומאה והשמדת הגטו בטרנופול, כפוף ושחוח, מתחת לצריף ששימש מוסך לגרמנים) לבין צורות דיבור ושתיקה של המשפחה ששרדה. בדרך הזאת, ביד אמן, אורג בן-שלום סיפור שהוא בה בעת פואטיקה של חיים, ביקורת תרבות וניתוח עדין מאין כמותו של מעמקי העצמיות של היהדות הישראלית.

Beautiful large-size edition This exhaustive history of Provençal Jewry examines the key aspects of Jewish life in Provence—cultural, religious, political, economic, and literary—over some 1,500 years. The Jewish response to the Albigensian Crusade, the annexation of Languedoc by the Kingdom of France, and other historical events was an unprecedented cultural florescence that was to have far-reaching and enduring consequences. Crucially, it was in Provence that philosophical and scientific works were first translated from Arabic to Hebrew, allowing the Jews of Christian Europe to absorb and assimilate the achievements of the Jews of Muslim Spain. The emergence in Provence of the Maimonidean-Aristotelian philosophical school sent spiritual shock waves throughout the Jewish world, and it was also in Provence that the first esoteric teachings of kabbalah emerged. But cultural innovations went beyond the religious and philosophical: secular Hebrew poetry written by Jewish troubadors offered a glimpse of Jewish merrymaking, romanticism, and eroticism that drew criticism from the rabbis, and even allowed women’s voices to be assertively raised in the public sphere. First published in Hebrew in 2017 to scholarly acclaim, this is a seminal examination of the crucial role of the Jews of Provence in shaping medieval Jewish culture in the Mediterranean basin.

The historical consciousness of medieval Jewry has engendered lively debate in the scholarly world. The focus in this book is on the historical consciousness of the Jews of Spain and southern France in the late Middle Ages, and specifically on their perceptions of Christianity and Christian history and culture. In his detailed analysis of Jews’ understanding of the history of the communities they lived among, Ram Ben-Shalom shows that in these southern European lands Jews experienced a relatively open society that was sensitive to and knowledgeable about voices from other cultures, and that this had significant consequences for shaping Jewish historical consciousness. Among the topics that receive special attention are what Jews knew of the significance of Rome, of Jesus and the early days of Christianity, of Church history, and of the history of the Iberian monarchies. Ben-Shalom demonstrates that, despite the negative stereotypes of Jewry prevalent in Christian literature and increasing familiarity with that literature, they were more influenced by their interactions with Christian society at the local level. Consequently there was no single stereotype that dominated Jewish thought, and frequently little awareness of the two societies as representing distinct cultures. This book contributes to medieval Jewish intellectual history on many levels, demonstrating that, in Spain and southern France, Jews of the later Middle Ages evinced a genuine interest in history, including the history of non-Jews, and that in some cases they were deeply familiar with Christian and sometimes also classical historiography. In providing a comprehensive survey of the multiple contexts in which historiographical material was embedded and the many uses to which it was put, it enriches our understanding of medieval historiography, polemic, Jewish-Christian relations, and the breadth of interests characterizing Provencal and Spanish Jewish communities. This fascinating and well-documented study will appeal not only to scholars of Jewish studies and of medieval history and literature, but also to those interested in Christian history and historiography and in the long saga of Jewish-Christian relations.