ספר דניאל הוא מהמאוחרים מספרי המקרא, ואולי המאוחר מהם. חיבורו מגיע עד רדיפות אנטיוכוס הרביעי אפיפנס את היהודים ומסתיים עוד לפני שחרור ירושלים וטיהור המקדש. הספר דו־לשוני, כתוב בארמית ובעברית, ונכתב בתקופה ההלניסטית בשני מקומות שונים – בבבל ובארץ ישראל. פרק א, הכתוב עברית, משמש הקדמה לפרקים ב–ו הכתובים ארמית. באלה מובאים סיפורים על חצרנים יהודים בבבל שמצליחים לשמור על אמונתם ועל מנהגי האבות גם כשמאיימים על חייהם, ניצלים מידי המתנכלים להם, ואף עולים לגדולה בחצרות המלכים הזרים. פרקים אלה נועדו לעודד יהודים בגולה לשמור על אמונתם. הפרקים ז–יב נושאים צביון שונה לגמרי, חוץ מפרק ז הכתוב ארמית ומקשר בין שני חלקי הספר, הם כתובים עברית. פרקים אלה הם חזיונות שחזה דניאל ולשם פירושם והבנתם הוא נזקק למלאך. חזיונות אלה הם פירוש למאורעות ההיסטוריים העולמיים והמקומיים, על תהפוכותיהם, שהתרחשו בתקופת המחבר ושיתרחשו בעתיד. פרקים הכתובים ארמית מתורגמים לעברית, עמוד מול עמוד. זה הספר היחיד במקרא שנוגע גם בתחיית המתים. נספח מיוחד יוחד לסקירת התפתחותו של רעיון הישארות הנפש ותחיית המתים.

בין השנים 1390 ל-1414 המירו רבים מיהודי ספרד את דתם לנצרות. המרה זו הייתה אחת התופעות החשובות בתולדות היהדות בימי הביניים. גירושם של היהודים מספרד ב-1492 היה תוצאה ישירה של גל ההתנצרות שהחל מאה שנים קודם לכן והביא לסופה של הקהילה היהודית החשובה בימי הביניים, מבחינה דמוגרפית ותרבותית. ספרים רבים עסקו בתיאור ההיסטורי של ההמרה ההמונית לנצרות ובסיבותיה החברתיות, התרבותיות והפוליטיות. אך במפתיע, כל הדיונים האלו מתבססים על מקורות משניים. ספר זה הוא הניסיון הראשון לעסוק באופן שיטתי בהגותם של כלל המומרים האידיאולוגים בספרד. יהודים אלו, שהשתכנעו באמיתת הנצרות, יצרו אידיאולוגיה בעלת מאפיינים ייחודיים, שהשפיעה רבות על יהדות ספרד והייתה אחד הגורמים המרכזיים להמרה ההמונית. ספר זה דן בהגותם הדתית של חמישה מומרים ספרדים שהתנצרו בין תחילת המאה השתים-עשרה לתחילת המאה החמש-עשרה: פטרוס אלפונסי, אבנר מבורגוס, פבלו דה סנטה מריה, ג'רונימו דה סנטה פה ופדרו דה לה קבלירה. כל החמישה המירו את דתם לנצרות בבגרותם, בעת שהיו דמויות ידועות בקהילה היהודית.

הבחירה החופשית היא אחת הסוגיות המרכזית של הפילוסופיה בכל הזמנים. הספר מהות הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים מציע ניתוח מקיף של עמדות הפילוסופים היהודים בימי הביניים בשאלה זו. מוצגות בו זוויות שונות של בעיית הבחירה בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה היהודית בפרט: האם קיימת באמת בחירה חופשית או שמא היא אשליה? מהו היחס של חכמי ימי הביניים לכתוב בתנ"ך ובספרות חז"ל בנושא הבחירה? האם ליהדות יש עמדה מהותית בשאלות פילוסופיות? מהו אותו כוח המאפשר לאדם להשתחרר מן הדטרמיניזם הסיבתי? הספר מהות הבחירה בהגות היהודית בימי הביניים דן בהרחבה בדעותיהם של עשרים ואחד פילוסופים, החל מאלמוקמץ במאה התשיעית עד ר' יוסף אלבו במאה החמש עשרה. העיסוק בהוגים רבים מאפשר להיווכח בעושרה של הפילוסופיה היהודית ובריבוי הדעות שבה, ולראות כיצד שינויים היסטוריים כמו המעבר מן הערבית לעברית משפיעים על המחשבה הפילוסופית. הטענה המוצגת על בסיס הניתוח ההיסטורי היא, שאין עמדה יהודית מהותית בשאלת הבחירה, וכי ניתן לקרוא את המסורת הדתית בסוגיה זו בהתאם לכל עמדה פילוסופית.

The historical consciousness of medieval Jewry has engendered lively debate in the scholarly world. The focus in this book is on the historical consciousness of the Jews of Spain and southern France in the late Middle Ages, and specifically on their perceptions of Christianity and Christian history and culture. In his detailed analysis of Jews’ understanding of the history of the communities they lived among, Ram Ben-Shalom shows that in these southern European lands Jews experienced a relatively open society that was sensitive to and knowledgeable about voices from other cultures, and that this had significant consequences for shaping Jewish historical consciousness. Among the topics that receive special attention are what Jews knew of the significance of Rome, of Jesus and the early days of Christianity, of Church history, and of the history of the Iberian monarchies. Ben-Shalom demonstrates that, despite the negative stereotypes of Jewry prevalent in Christian literature and increasing familiarity with that literature, they were more influenced by their interactions with Christian society at the local level. Consequently there was no single stereotype that dominated Jewish thought, and frequently little awareness of the two societies as representing distinct cultures. This book contributes to medieval Jewish intellectual history on many levels, demonstrating that, in Spain and southern France, Jews of the later Middle Ages evinced a genuine interest in history, including the history of non-Jews, and that in some cases they were deeply familiar with Christian and sometimes also classical historiography. In providing a comprehensive survey of the multiple contexts in which historiographical material was embedded and the many uses to which it was put, it enriches our understanding of medieval historiography, polemic, Jewish-Christian relations, and the breadth of interests characterizing Provencal and Spanish Jewish communities. This fascinating and well-documented study will appeal not only to scholars of Jewish studies and of medieval history and literature, but also to those interested in Christian history and historiography and in the long saga of Jewish-Christian relations.

"תיעוד פועלם של ישראלים מיוחדים במינם התורמים לחברה הוא מרתק וחשוב מאין כמותו. באקדמיה, כמו במקומות אחרים, הנטייה היא להתמקד ולפתח את המבט הביקורתי. ספר זה מציג צד אחר של החברה הישראלית- את אלה, שבצד ביקורת חברתית נוקבת, עושים למען הקהילה, ואינם נחים. אלו הם מחוללי השינוי, אזרחים מן היישוב הפועלים כמנהיגים ומצביאים. החברה הישראלית, שמרכיב הקולקטיביות ושותפות הגורל היה כה חזק ודומיננטי בה משחר קיומה, התכנסה בעשורים האחרונים אל תוך קונכיית האני האינדיבידואלי, אל כמעט האלהה של רעיון המימוש העצמי. ספר זה עצמו עשוי לתרום לשינוי פני הדברים." פרופ' אהרן שי רקטור, אוניברסיטת תל אביב "ספר זה מתאר דרכים של מחדשים חברתיים בישראל להצלחה במפעליהם. מחדשים חברתיים מדהימים ממש. הספר מזמין אותנו בתחילה להכיר אנשים אלה ולעקוב אחר מעשיהם, ומשם לזהות את המשותף ביניהם... מטרתו של הספר להרבות עשייה. מי ייתן, שקוראיו ינחלו וינחילו לאחרים את רעיון הלמידה המתמשכת בעבודה עם האחר." פרופ' יונה רוזנפלד, מפתח שיטת למידה מהצלחות, חתן פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית "הספר שאותו אנו אוחזים בידינו עכשיו, מכיל מילים. אך המילים מחוברות למעשים, והאנרגיה המיטיבה של מעשים אלה מצליחה איכשהו לפרוץ מבין הדפים, וממש לגעת בנו, הקוראים. האנשים המיוחדים שמוצגים בספר השכילו ליצור מרחבים מיטיבים בעבור החברה שבה הם חיים. גיבורי הספר פועלים בהווה, אך מביטים לעתיד, ומעצבים אותו, פשוטו כמשמעו. מה מייחד אותם? מהו אותו חלק בנו, המרגיש כמיהה להיות כמותם? כיצד נוכל להגשים חזון בחיי המעשה ולקדם תיקון חברתי אמיתי בישראל שיהפוך אותנו מחברה המדשדשת בהישרדות לחברה צופה פני עתיד? ספר זה מציע דרך. דרך אחרת. קריאה בו היא בגדר חובה לאנשי חזון ומעשה כאחד." השופט (דימ.) שלמה שהם, נציב הדורות הבאים בכנסת לשעבר

שלום רצבי (יליד חיפה, 1951), מן הבולטים במשוררים שהחלו את דרכם בשנות ה-70, הוציא לאור שמונה ספרי שירה והשתתף באנתלוגיות שונות. הוא זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס ראש הממשלה ופרס הנשיא על הליברית לרקוויאם "זכור- קינה ליצחק", בהלחנתו של דובי זלצר. "ההתמודדות עם הריק וההתאיינות, התעייה והחיפוש, הבדידות החשופה מול האל ´העומד עליך וחרבו שלופה באמצע החיים´ - הם מסימני שירתו של רצבי בכלל ושל קובץ זה בפרט. שירה עמוקה ומורכבת זו מפלסת לה דרך בשבילי ההגות והמסתורין. במשחק התמידי בין הנוכחות להעדר, גילויו של האחר-הנסתר מתרחש להרף-עין. בשעת חסד זו נדמה כאילו צר המשורר צורות מתוך הדממה האופפת אותו, במטרה להגיע אל עצמו. הקונפליקט בין ה´אני´ לנוכחויות האחרות בספריו הקודמים מתבטא בקובץ שירים זה גם בשניות שבין היש לבין החולף, שבמרכזו דמות האם המתה, החוצה הלוך ושוב את הבול הדק בין החיים למוות, ומוסיפה להתקיים בנוכחות קבועה מכוח המילה הכתובה והאהבה לאין קץ. אך כאן ההתאיינות מוכפלת, שכן האם בהסתקותה כמו נטלה אתם גם את בבואת בנה שנאצלה ממנה." יערה בן-דוד שלום רצבי הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב. בין ספריו: Between Zionism and Judaism; בין גורל לייעוד. בקרוב יראה אור ספרו על הציונות האנרכיסטית בהגותם של מרטין בובר ואהרון דוד גורדון. ספרי שירה קודמים: פחד ואת, טרקלין, 1957; קרוצי חומר, עקד, 1967; באשר אני עומד, ספרית הפועלים, 1979; טורף פרחים, עקד, 1980; בפינה שאני, הקיבוץ המאוחד, 1982; חלל נקי, עקד, 1982; הברה וחול, עקד, 1987; מייחל לו, עקד, 1991.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: גיא דרשן כ"ד ספרים, כ"ב ספרים והקורפוס ההומרי יונתן גרוסמן שבירת מטבעות לשון בסיפור המקראי יואב רוזנטל לצורתה הקדומה של סוגיית בבלי, מועד קטן ז ע"ב – ח ע"א ישי רוזן-צבי יצר הרע בספרות האמוראית: בחינה מחדש שמחה עמנואל 'כשירד רבון העולמים למצרים': לתולדותיה של פסקה אחת בהגדה של פסח שלום צדיק ביקורת המדע האריסטוטלי של ר' חסדאי קרקש וספרו האבוד של אבנר מבורגוס

גרשם שלום (1982-1897) היה מענקי הרוח של התרבות היהודית המודרנית במאה העשרים ומגדולי החוקרים של מדעי היהדות בכלל ושל הקבלה, השבתאות, המיסטיקה ותורת הסוד היהודית בפרט. גם דור לאחר פטירתו לא חדלים מעיינות יצירתו הרבגונית לפכות. אישיותו ומפעלו ההגותי והמדעי פושטים צורה ולובשים צורה ומפרנסים עשרות ספרים ומחקרים בכל השפות. שלום עסק לא מעט בחסידות ובעולמה, ו השלב האחרון – הקרוי כך על שם המאמר הפותח את הקובץ – מכנס לראשונה את כל מאמריו בתחום זה. מנעד עיסוקם של מחקרי החסידות של שלום רחב ומגוון: החל בעולמו הרוחני של הבעש"ט ודמותו ההיסטורית, עבור בשאלת נטרולה של המשיחיות בחסידות וכלה בפולמוסו הידוע עם מרטין בובר. הגות, היסטוריה, ביבליוגרפיה, תעודות היסטוריות שזוכות לפירוש מקורי ומפתיע, ביקורות נוקבות של סופרים וספרים, חידושים ותובנות – כל אלה פילסו דרכים חדשות בהבנת החסידות, הם מלווים את מחקרה ועדיין לא נס לֵחם. כל המחקרים נדפסו מחדש וצורפו להם הערות רבות ונספחים הממקמים את המאמרים המקוריים בהקשר המיוחד של כתיבתם ומעשירים אותם מבחינה ביבליוגרפית.

ספר ישעיה מורכב משני חלקים ברורים הכוללים את נבואותיהם של שני נביאים שונים: ישעיה בן אמוץ הנביא מירושלים (פרקים א-לט), ונביא עלום שם המכונה "ישעיה השני", שחי בבבל ובירושלים כמאה וחמישים שנה אחריו. חלוקה זו, הנרמזת לראשונה בפירושו של רבי אברהם אבן-עזרא, המזכיר גם דעת פרשן ספרדי אחר, רבי משה בן שמואל הכוהן אבן ג'קטליה, מבוססת במחקר המודרני על ראיות רבות ומגוונות, כולל הבדלים בלשון (סממנים של עברית מאוחרת, בתר-גלותית) וברעיונות כגון האוניברסליזם של הנביא, פולמוסו החריף נגד עבודה זרה ועובדיה, ברית עולם עם בני עם ישראל, תפארתה של ירושלים בעתיד ואף הרעיון המיוחד של עבד ה'. חשיבות רבה יש לייחס גם להבדל ההיסטורי של "ישעיה השני", שחי במחצית השנייה של המאה השישית לפנה"ס , בשלהי גלות בבל וראשית שיבת ציון. פירושו של שלום פאול, פרופסור אמריטוס, המכהן בקתדרה על שם יחזקאל קויפמן, ולשעבר ראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית, ידוע כבר לקוראי "מקרא לישראל" מפירוש לספר עמוס (תשנ"ה). פירוש חדש זה לנבואות "ישעיה השני" נחלק לשני כרכים: בכרך הראשון נמצא המבוא המפורט לספר, הדן בכל היבטי הספר: היסטוריים, לשוניים, ספרותיים, רעיוניים והשפעות פנים וחוץ מקראיות על הנביא. אחריו בא פירושו לפרקים מ-מח, הכוללים את הנבואות שניבא בבבל. בכרך השני (פרקים מט-סו) נמצא את הנבואות שניבא בירושלים. בסוף הכרך הזה מופיעים המפתחות לשני הספרים. נוסח המקרא בספר מחולק ליחידות ספרותיות (שאינן חופפות בהכרח לפרקי הספר), ובראש כל יחידה מופיע מבוא הדן בייחודה. הטקסט המקראי מסודר בצורה נאה המבליטה את המבנה הספרותי שלו, וכל פסוק מבואר ומפורש היטב, בקפידה ובתשומת לב מרבית למילותיו, ביטויו, רצף העניין שלו והקשרו הספרותי. הוא מבוסס מחד, על מסורת הפרשנות היהודית הקלאסית, ומאידך, על מיטב ההישגים המדעיים של חקר המקרא, כולל המידע העשיר על תרבויות המזרח הקדום ולשונותיו, עם דגש מיוחד על הרקע המסופוטמי וספרותו, שהשפיעו רבות על תוכן נבואותיו.

הספר מפתחות לכתבי הפולמוס עמדין-אייבשיץ הוא אמצעי ראשון במעלה להבנת כתבי הפולמוס של ר' יעקב עמדין, שהיו כלי מלחמתו בשבתאים ובגדול חכמי הדור ר' יהונתן אייבשיץ שנחשד על ידו בשבתאות. כתבי הפולמוס הרבים של עמדין, הסרוקים על גבי תקליטור לנוחות הקורא, הם ספרים נדירים בעלי חשיבות עצומה להבנת התנועה השבתאית. המפתחות לכתבי הפולמוס עשויים להקל על הקורא הנתקל בקשיים רבים בקריאת הכתבים עצמם. זאת הן בשל איכות הדפוס - בית הדפוס הפרטי של ר' יעקב עמדין שהדפיס בעצמו את ספריו, הן בגלל הלשון החידתית, המליצה הקשה וההתמצאות בנבכי המציאות, המאורעות וריבוי האישים הנזכרים. נוסף על ספרי עמדין, פותחים המפתחות גם את ספר התשובה של ר' יהונתן אייבשיץ 'לוחות העדות'. המפתחות, הערוכים על פי האישים, החיבורים, שמות גאוגרפיים וראשי התיבות, נמצאו בעיזבונו של פרופ' גרשם שלום, גדול חוקרי הקבלה. ניתן לרכוש בנפרד את כתבי הפולמוס סרוקים על גבי תקליטור

כתב העת היחיד בעברית העוסק במכלול תחומי הפולקלור והתרבות העממית, אשר הציב את אמות המידה של העיסוק המדעי בפולקלור בישראל. המאמרים דנים, בין היתר, בתיאוריה של פולקלור, פולקלור של קבוצות אתניות בישראל, ספרות עממית, אמנות עממית, מנהג, מגיה, וקשרי גומלין בין ספרות לפולקלור. בחוברת תוכן עניינים ותקציר באנגלית.

מוטל בן פייסי החזן, יצירת המופת של שלום עליכם, מוגשת בזה לקורא בלשון המקור במהדורה חדשה, מתוקנת ומלאה, בכתיב מודרני תקני (על פי תקנות ייווא). הטכסט מלווה ב'אחרית דבר' של פרופסור חנא שמרוק, הדן בתולדות היצירה, ובאפרט טקסטולוגי מפורט. בגלוסאר הנלווה (יידיש-יידיש) מבוארים מילים וביוטיים שאינם מצויים במילונים הנפוצים. מהדורה זו של מוטל בן פייסי החזן, היא פרי הביכורים של 'מפעל שלום עליכם', המשותף לאוניברסיטה העברית בירושלים ול'הברו יוניון קולג'' בסינסינטי, בראשותם של הפרופסורים חנא שמרוק וחיים פייפר, מפעל אשר שם לו למטרה להוציא לאור מהדורה של כל כתבי שלום-עליכם על פי המתכונת שנקבעה בספר זה.