האם הגאון מווילנה ותלמידיו היו הציונים הראשונים? האם יש בסיס היסטורי לקביעה שעליית תלמידי הגאון הייתה "העלייה הראשונה האמיתית"? עליית תלמידי הגאון מווילנה לארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה היא הגרעין ההיסטורי שסביבו נרקם המיתוס, המתאר את הגאון ואת תלמידיו כציונים הראשונים. הציונות המשיחית של הגאון מווילנה: המצאתה של מסורת מוקדש לבחינה ביקורתית של המיתוס הזה על גלגוליו השונים, לדיון בהתקבלותו ולבירור המניעים שהביאו לצמיחתו. בחינה ביקורתית זו מתמקדת בחיבורים מפרי עטם של מחברים מבני משפחת ריבלין, שבהם בא המיתוס לידי ביטוי. אגב כך מציע הספר תשובה לשאלה: מי חיבר את קול התור? ספר המתיימר לבטא את משנתו הציונית-משיחית של הגאון מווילנה. הבחינה הביקורתית של המיתוס על הגאון ותלמידיו כציונים הראשונים חורגת מן התחום של מחקר היסטורי לשמו, שכן זה כמה עשורים אימצו רבנים ומחנכים מן הציונות הדתית את המיתוס הזה. מנקודת מבטם, המסקנה העולה מן המיתוס הזה היא ששורשי הציונות נטועים במסורת משיחית שראשיתה בגאון מווילנה ובתלמידיו שעלו לארץ ישראל. תפיסה זו מתכחשת לעובדה שהציונות היא תנועה לאומית-מודרנית, שאין בינה ובין העליות המסורתיות והמסגרות של "היישוב הישן" מאומה.
עמנואל אטקס הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בין ספריו: ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר (מאגנס, תשמ"ב); ליטא בירושלים – העילית הלמדנית בליטא וקהילת הפרושים בירושלים (יד יצחק בן-צבי, תשנ"ב); יחיד בדורו: הגאון מווילנה – דמות ודימוי (מרכז זלמן שזר, תשנ"ח); בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה והנהגה (מרכז זלמן שזר, תש"ס); בעל התניא: ר' שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד (מרכז זלמן שזר, תשע"ב); לשם שמים – חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם (כרמל, תשע"ו).