שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות והצלחה מהוצאת מאגנס ** אנא שימו לב: בתקופת החגים ייתכנו עיכובים במשלוחי הספרים
חיפוש מתקדם
מבצע אלקטרוני
>שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש
מידע נוסף
מו"ל:
שנה:
2003
דאנאקוד:
45-005067
עמודים:
404
שפה:

שונות תרבותית כאתגר לשירותי אנוש

תקציר

במדינת ישראל בפתח המאה העשרים ואחת מתרחש חלק ניכר של העבודה המקצועית בשירותי אנוש, ובעיקר בתחום השירותים הסוציאליים בהקשר בין-תרבותי, כאשר נותן השירות מוצא עצמו בקשר מקצועי עם פונה הבא ממגזר או מרקע תרבותי שונה משלו. זאת כאשר התרבות הדומיננטית נתונה במחלוקת ואל מולה מתעצבות תרבויות וזהויות קהילתיות על בסיס מוצא, לאום, דת, דתיות, מעמד או אידאולוגיה. אמנם מערך שירותי האנוש בישראל פועל זה עשרות שנים בסביבה מרובת תרבויות, אך עד לעשור האחרון, שבו הקצינו התהליכים החברתיים-תרבותיים שצוינו, נטו אנשי המקצוע להתעלם במידה רבה מהשפעות ההקשר התרבותי או הבין-תרבותי על העבודה המקצועית.
השפעות אלה הן עניינו של ספר זה, המבוסס בעיקרו על עבודות מדעיות שהוצגו במסגרת כנס ה-40 לייסודו של בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא משקף זוויות התייחסות שונות לנושא זה – של חוקרים בבית הספר כמו גם של מומחים בעלי שם עולמי שהשתתפו בכנס. חלקו הראשון של הספר בוחן את התמורות החברתיות-תרבותיות בחברה הישראלית בפתח המאה החדשה. חלקו השני יוצא מן התיאוריה והמחקר הבין-תרבותי אל ההשלכות בתחום הפרקטיקה, ואילו חלקו השלישי יוצא מן השדה אל הצעות למודלים של התערבות רגישת תרבות.

ביקורות ועוד

ביטחון סוציאלי, 65, מרס ‏2004 ספר זה נוצר כפרי של הכנס לציון ארבעים שנה לבית-הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד בירושלים. הכנס, אשר נשא את השם "מכור היתוך לחברה רב-תרבותית", עסק בהשלכות אופייה המשתנה של החברה בארץ על כלל המקצועות העוסקים בשירותי אנוש. בעקבותיו פורשים בפנינו עורכי הספר ושותפיהם לכתיבה את אחד האתגרים המרכזיים שבפניו ניצבת היום החברה הישראלית: התמודדות עם שונות תרבותית. הספר מוקדש ברובו לתרבות בהגדרתה כתרבות מוצא, והוא כולל מעט התייחסות ישירה לתרבויות המאפיינות קבוצות עם מאפיינים כמו תרבות גיל, תרבות מקצועית, תרבות מגדר. פרקי הספר מסתמכים ברובם על מחקר אמפירי מתחומי העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה, החינוך, הקרימינולוגיה, הפסיכיאטריה, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. הוא מספק ביבליוגרפיה עשירה ומגוונת המאפשרת להבין לעומקם מונחים מרכזיים כגון זהות פרטית וחברתית, התקרבות והתבדלות, הטמעה, שילוב, שוליות, הכלה, הדרה, פלורליזם, וקונפורמיות. בראשית הספר מובאת סקירה היסטורית מקיפה, מפורטת ומאורגנת, המהווה עוגן לפרקים שאחריה. הסקירה, שנכתבה בידי אלעזר לשם, בוחנת את מגמת הרב-תרבותיות בחברה הישראלית עם פתיחתה של המאה החדשה. הפרק מצביע על תהליך התהוותה בארץ של חברה רב-תרבותית, ומתייחס למגמות אידיאולוגיות, לתמורות מבניות, ליחסי גומלין ולמדיניות שעיצבו את המעבר מחברה חד-תרבותית, הגמונית ואחידה. כמו- כן, מובאת סקירה מקיפה ומעניינת של המגזרים המרכזיים בארץ: הערבי, הרוסי, היהדות החרדית האשכנזית והמזרחיים. סקירה זו מאירה את מורכבותו של התצרף התרבותי בישראל, שבו קבוצות שונות מפתחות דרכים ייחודיות לתפיסת זהות קבוצתית, יוצרות מנגנוני שימור ושינוי ומאמצות דפוסי התנהגות של שילוב או בידול. הפרק דן גם בסוגיות ביקורתיות של שוני בקליטת עלייה וביחסים החברתיים בין קבוצות רוב לקבוצות מיעוט, במשמעותן של תפיסות עולם פלורליסטיות ושל דמוקרטיה ליברלית ובהשפעתם של לחצים פוליטיים על עיצוב אידיאולוגיה רב-תרבותית. הפרקים הנוספים בספר נסמכים ברובם על הניסיון בישראל. חלקם עוסקים בנושא השוני התרבותי והשלכותיו וחלקם האחר בהתערבות רגישת-תרבות. הם מציגים מפגש מרתק בין תפיסות והתנהגויות, חלקן מוטמעות ומובנות מאליהן, ובין המציאות של שונות תרבותית. כך, למשל, ניתן ללמוד על הפער בין רצון העולים להשתלב בחברה לעומת רצון הקולטים להטמיעם, כאשר הקולטים מתבטאים לא פעם בצורה אתנוצנטרית, בפטרונות, ומגלים יחס של שיפוטיות וניכור. כזהו הפרק שכתב גבריאל הורנצ'יק, העוסק ביתרונות של שונות תרבותית כמקדמת את ההסתגלות של הפרט. המחבר מדגיש, שיש להבין את הפער בין נותני השירותים ללקוחותיהם במונחי פרשנות תרבותית שונה של מושגים חיוניים משותפים ושל הציפיות ההדדיות זה מזה. פרק זה ממקד את הצורך בתהליכי שינוי ולמידה דווקא בקולטים ומכוון לשינוי מדיניות המעודדת ריבוי זהויות. מתוך המחקרים נפרסת הצגה רב-ממדית של זהות תרבותית, כמו גם מסר, שיש להבין עמדות, רגשות, חוויות והתנהגויות בהקשרן התרבותי. רון שור עומד במאמרו על חשיבותם של גורמים תרבותיים בהערכת מצבי סיכון של ילדים, על התפיסות של הורים שעלו ממדינות אירופיות בחבר העמים ועל האמצעים שהם נוקטים כדי להתמודד עם התנהגויות לא מקובלות של ילדים. הבנה רגישת-תרבות זו נחוצה לטיפול בילדים עולים הנמצאים במצבי סיכון ובהוריהם. גם מאמרן של תמר רפפורט ועדנה לומסקי-פדר, "איש זר בבית", מצביע על חשיבותה של ההכרה בחוויות קבוצת המיעוט. מאמר זה מציג מחקר נרטיבי על חוויית הזרות והאחרות שמהגרים יהודיים צעירים חווים בעת שהותם באולפן בקיבוץ. המחקר מרחיב את הבנת מושג הזרות כחוויה אוניברסלית ובת-קיימא. מחקר זה מעניין במיוחד, מפני שמדובר במהגרים המתנסים במעבר כפול (מעבר לבגרות ומעבר לארץ חדשה), ובקולטים בקיבוץ, שהוא קהילה משפחתית שיתופית הנתפסת כמעין "בית קטן" בתוך מדינת ישראל, שהיא "הבית הגדול". המאמר מעמת מושגים הנתפסים כמאפיינים את אורח החיים הקיבוצי כמו "בית", "משפחה" ו"חיים משותפים" עם מושגים כמו זרות, שוליות וחוסר שייכות, דבר המחדד את המתח ביחסי הקרבה-ריחוק במפגש המתואר. הספר מערער על גישות אוניברסליות שכיחות ומבקר את השימוש המכליל בתיאוריות שאינן תואמות תרבויות שונות. כזהו למשל מאמרה של צ'ידם קאוצ'יבשי מטורקיה, על "חיברוּת בפרספקטיבה בין-תרבותית: השלכות להכשרה ולהתערבויות". המאמר מציע תוכנית התערבות המגשרת בין מאפייני חיברוּת מערביים למסורתיים, בקרב אימהות וילדים עניים החיים בהקשר עירוני. כזהו גם מאמרן של דורית רואר-סטריאר ומרים רוזנטל, "חיברוּת בישראל: תהליכי שינוי ושימור במטרות גידול ילדים", העוסק בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית הבין-תרבותית. החוקרות מציעות מסגרת מושגית שבאמצעותה הן מגיבות על גישות אוניברסליות בנושא של הבנת תהליכי חיברוּת ומדגישות את חשיבות ההקשר התרבותי בהבנת התפתחות הילד ומשפחתו. תוך-כדי הקריאה בספר נפרסת גם המחויבות למחקר רגיש-תרבות. שיטות המחקר, בחירת המדגם, כלי המחקר ואף תכני המחקר חייבים להיבחן ביחס לתרבות החוקר ונחקריו. התמודדות זו מעלה שאלות חשובות באשר לגישות לחקר היחסים הבין-תרבותיים והשפעתן על תוצאות המחקר. דוגמה לכך ישמשו כלי המחקר שפיתח מוחמד חאג' יחיא במחקרו "עמדות של נשים ערביות כלפי דפוסי התמודדות שונים עם אלימות נגד נשים על ידי בני זוג". מחקר זה מדגיש את חשיבות ההקשר התרבותי מבחינת תפיסות הנוגעות למבנה משפחה, תפיסות דתיות ועוד. מאמר זה אף מלמד עד כמה התערבות שאינה רגישת-תרבות עלולה להזיק ואף לסכן את חיי הלקוח, במקרה זה האישה וילדיה. מקריאת הספר ניתן ללמוד על הצורך בחינוך ובהכשרה להתערבות רגישת-תרבות, בין באוניברסיטאות ובין בשירותי האנוש. כמו-כן, התערבות רגישת-תרבות מחייבת את המטפלים לבחון את ההבדלים האפשריים בינם ובין הלקוח, וללמוד את ההשלכות של הבדלים אלה על עיצוב אסטרטגיות ההתערבות והיחסים הבין-אישיים הנרקמים ביניהם. לעניין זה חשוב גם המסר העולה מן הפרק שכתב ג'ון ברי, חוקר ידוע בתחום מקנדה, "מכור היתוך לרב-תרבותיות: השלכות למערכת ההשכלה הגבוהה ולהכשרת עובדי רווחה וחינוך", באשר להתאמות התרבותיות שצריכים לבצע מוסדות אלה מבחינה ארגונית ותפיסתית, כמו גם המסר הביקורתי העולה מן הפרק שתרם לספר אליעזר יפה על המוסדות האמונים על הכשרת עובדי שירותי הרווחה. פרופ' יפה דן בשילוב סטודנטים טעוני הזדמנויות בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה. הוא מבקר את מדיניות הסינון והמיון בקבלת התלמידים. הפרק מתאר את ניסיונו של המחבר לשנות את המדיניות לקבלת תלמידים לאוניברסיטה העברית, מדיניות הממסדת לדעתו את אי-השוויון בכך שהיא פוגעת בהזדמנות של בני תרבויות אחדות לרכוש השכלה גבוהה. חשיבותו של הספר היא בניסיון של מרבית הפרקים לתרגם את תוצאות המחקרים המוצגים לעשייה מקצועית. בספר מובאות דוגמאות והצעות קונקרטיות ליישום. כך, למשל, המודל שמציגים אליעזר ויצטום ויהודה גודמן, "הפרעה, סיפור, טיפול: התערבות אסטרטגית נרטיבית רגישת-תרבות באוכלוסייה חרדית", שבו הם מתעדים ומנתחים הבניה נרטיבית רגישת-תרבות של ביטויי מצוקה. דוגמה נוספת היא מאמרן של ניבי דיין ונורית ניראל על מודל "רפואה שלמה" לקידום בריאות יוצאי אתיופיה, המשתמש בכלים של גישור בין-תרבותי. עשייה המתמודדת עם שונות תרבותית היא עשייה משותפת, הדדית ופתוחה, המאמינה בכוחם של אנשים מכל תרבות שהיא להוסיף ידע חדש שיש בו כדי להיטיב את חייהם ואת חיי סביבתם. כפי שמדגימה נאדירה שלהוב-קיבורקיאן במאמרה, "לחסום את הנידוי: התערבות רגישת-הקשר לטיפול באלימות נגד נשים". המאמר מתאר עשייה העושה שימוש בפסוקי קוראן ובסיפורי עם והנסמכת על חוקים, נורמות, ערכים ושירותים קיימים ומבוססים בתרבות. עבודה כזו מדגישה כיצד להעניק שירות המסייע לאנשים תוך שימוש בנכסים ובכוחות התרבותיים שלהם. מכלול הפרקים מלמד עד כמה חשובה בקיאותו של המטפל בתרבות המטופל. מכאן נובע ערכם של הגמישות, של חוסר השיפוטיות, של הניסוי והטעייה, כמו גם של הדיאלוג, לשם בירור משמעותן של סוגיות שונות ברובד התרבותי וברובד האישי. הספר מדגיש, שהתמקדות בעזרה לפרט להסתגל לסביבתו אינה פתרון יחיד. הבנה מקיפה של זהות האדם ביחס לתרבותו, של יחסי הגומלין הבין-תרבותיים, של היחסים בין קבוצות שונות ושל השפעת המדיניות על התרבות, מרחיבה את אפשרויות ההתערבות. בהקשר של הפרקטיקה, חשוב במיוחד להאזין לנימת סיומו של הפרק החותם את הספר, המצביע על הצורך החיוני בהטמעת שירותים רגישי-תרבות בקרב הארגונים ומשרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא. יש בכך סיום סמלי לספר כולו, המלמד על השינוי שראוי שיחול בשירותי אנוש. האתגר העומד לפניהם הוא התייחסות יעילה ואנושית לבני אדם מתרבויות שונות. פרקיו של הספר מוסיפים ידע מושגי ומעשי על תרבויות שונות בארץ והדרכים לעבוד עמן. הם מלמדים, שהחברה הישראלית עדיין לא למדה כיצד להכיל את פסיפס התרבויות המרכיב אותה. בכך הם פותחים פתח לדיון על ההתמודדות שלנו עם התפיסות החברתיות והפילוסופיות בנוגע לזכויות הפרט וליחסי העוצמה בין קבוצות תרבותיות בחברה, לרבות יחסים בין נותני השירותים ללקוחות. ארנה שמר בית-הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים