Early modern Amsterdam was a prosperous city renowned for its relative tolerance, and many people hoping for a better future, away from persecution, wars, and economic malaise, chose to make a new life there. Conversos and Jews from many countries were among them, attracted by the reputed wealth and benevolence of the Portuguese Jews who had settled there. Behind the facade of prosperity, however, poverty was a serious problem. It preoccupied the leadership of the Portuguese Jewish community and influenced its policy on admitting newcomers: the struggle to keep poverty under control and ensure that finances were available for welfare was paramount. Tirtsah Levie Bernfeld looks at poverty and welfare from the perspective of both benefactors and recipients. She analyses benefactors' motives for philanthropy and charts its dimensions; she also examines the decision-making processes of communal bodies and private philanthropists, identifying the cultural influences that shaped their commitment to welfare. At the same time her detailed study succeeds in bringing the poor to life: she examines what brought them to Amsterdam, aspects of their daily life in the petitions they sent to the different welfare institutions, and the survival strategies offered by work, education, and charity. She also considers the related questions of social mobility and the motivation of the poor for joining the Amsterdam Portuguese community. Her research takes her, finally, beyond the margins of the established community to the small but active groups of Sephardi bandits who formed their own clandestine networks. Special attention is also paid to poor women, whether arriving alone or left behind and sometimes heading small family units, who were often singled out for relief. In this way the book makes a much-needed contribution to the study of gender, in Jewish society and more generally. This ground-breaking, multi-faceted study of the dynamics of the relationship between the rich and the poor adds a nuanced new dimension to our understanding of Jewish life in the early modern period. National Jewish book awards winner

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה. הנושאים בספר: פתח דבר: אגדה ופולקלור - מבחר היבטים על 'אגדות היהודים' ללוי גינצבורג בפרספקטיבה היסטורית וביקורתית 'אגדות היהודים' בעיני לוי גינצבורג ובעיני אחרים 'אגדות היהודים': על מגעים תאולוגיים בין חכמי בבל ובין חכמי הנצרות בשלהי העת העתיקה - דגם ודוגמה גינצבורג, אבות הכנסייה ו'אגדות היהודים' המהפכה השקטה: 'אגדות היהודים' ללוי גינצבורג וספרות הילקוטים העברית ספרות עממית יהודית עתיקה: 'אגדות היהודים' וחקר הפולקלור בראשית המאה העשרים האגדה על 'האגדות': עיונים מתודיים ב'אגדות היהודים' אגדה ב"אחדות גבוהה יותר": כתב היד הגרמני של 'אגדות היהודים' (אנגלית)

מבינים פיזיקה מודרנית הוא הספר השלישי בסדרה "מבינים פיזיקה", ונכתב על ידי מחברים מובילים בתחום. הספר עוסק במרבית הנושאים הנדונים בקורס השלישי בלימודי היסוד בפיזיקה במוסדות להשכלה גבוהה, ונועד לענות על הצורך של סטודנטים לקרוא על נושאים פיזיקאליים עדכניים בשפת אם. ניתן למצוא בספר סוגיות שעצבו את הפיזיקה והמדע החל מתחילת המאה העשרים ועד ימינו. בין השאר, נדונים נושאים כגון: תורת היחסות הפרטית, תורת הקוונטים, פיזיקה אטומית, מוליכים למחצה, לייזרים, פיזיקה גרעינית ופיזיקה של חלקיקים יסודיים. בספר מוצגות בעיות עדכניות ופתרונן, בדגש על תהליכי חשיבה והצגת רעיונות מדעיים המובילים לפתרון. שפע של איורים ותרשימים תומכים בתהליך הלמידה בכל אחד מעמודי הספר, ההופכים אותו לבהיר ונוח להבנה גם כאשר מדובר ברעיונות פיזיקאליים מופשטים. "הספר נועד לקורסי מבוא בפיזיקה הניתנים לסטודנטים למדעים ולהנדסה בתחילת לימודיהם האקדמיים. קיימת חשיבות להופעת הספר, שהרי אין ספרי לימוד בעברית בפיזיקה ברמה אקדמית בהיקף ובאיכות שכזאת... מחברי הספר מרבים בהסברים שיכולים להוביל להכרות שיטתית של הפיזיקה המודרנית, מושגיה ויישומיה הבסיסיים בטכנולוגיה ובתחומים שונים... הספר עשיר במגוון נושאי התוכן, הדגמות בהירות, דוגמאות לבעיות מבוא ודרכי פתרונן, שאלות, תרגילים, סיכומים, הערות ועוד. איכות הספר ותכניו הם תוצאה של מסורת ופיתוח הנמשך כבר לאורך עשרות שנים... אינני מכיר ספר לימוד אחר, הכתוב בשפה העברית, שיכול להתחרות במימדים אלו עם ספר זה". (פרופ' יגאל גלילי, ראש המחלקה להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים) ספר קורס

הפירושים בכרך זה, כמו הפירושים בכרכים הקודמים, מבוססים על שלוש הנחות יסוד שעליהם מושתת סידור התלמוד הבבלי: (א) סידור הגמרא לא נסתיים עם רבינא ורב אשי במאה החמישית, אלא נמשך מאות שנים אחריהם על ידי הסתמאים, שמסרו את תורתם בעילום שם. החלק הסתמי שבגמרא מאוחר לחלק הנקוב שם, והסתמאים מאוחרים הם לאמוראים. (ב) האמוראים לא מסרו לדורות שקלא וטריא, הם מסרו רק הלכות פסוקות, ולכן חלק הגון מן השקלא וטריא שלהם נשתכח בהדרגה, והמעט שנשאר שרד מאליו. לא התנהלה מסירה מסודרת, עד שבאו הסתמאים ושחזרו את השקלא וטריא והנציחוה לדורות. (ג) הגמרא לא נערכה. בימי התלמוד איש לא עבר על כל הש"ס כולו כדי ללבנו, לבררו ולשכללו (כלשון בעל תולדות תנאים ואמוראים, ערך רב אשי) ולטהרו מסתירות ואי-התאמות, טיהור הרווח בתוך הסוגיה עצמה. הסוגיות בכללותן לא נערכו, ורק הוסברו על ידי הסבוראים שחיו אחרי הסתמאים ונצטרפו על ידי "המאספים". ביניהם היו גם אלה שחיו קרוב לאמצע המאה השמינית, כשהגמרא כבר היתה חתומה, ולא ניתן היה להוסיף עליה משא ומתן חדש ולהשלים בין המקורות השונים. ואשר למימרא "רב אשי סוף הוראה" אין הכוונה שהם היו עורכי התלמוד, שכן "הוראה" אינה תלמוד ו"סוף" אינה עריכה, אלא שבימיהם נפסקה מסורת הלכות פסוקות, מקור להוראה, ונשזרו עם השקלא וטריא – שכן בלי הלכה פסוקה אין שקלא וטריא - ונמסרו אחר כך על ידי הסתמאים.

The Journal of Rural Cooperation (JRC) is an interdisciplinary journal focusing on cooperatives and related rural organizations in developed and less developed countries. Topics of particular interest are cooperatives facing trends of globalization and privatization, the web of cooperative-community relationships, and cooperatives as part of such broader systems as mainstream economics, economies in transition, the social economy or related alternative paradigms. Journal of Rural Cooperation Home Page

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלחנן ריינר - יהושע הוא רשב"י, חצור היא מרון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי) ג'יימס נתן פורד ואלון תן עמי - קערת השבעה על שם רב משרשיה בר קאקי שולמית אליצור - להשלמת שני השערים הראשונים בספר 'אשא משלי' לרב סעדיה גאון מתי הוס - פתיחתה של המקאמה 'נאום טוביהו בן צדקיהו' ליוסף בן יהודה אבן שמעון יוסי עופר - מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל? חנן חבר - הטראומה של בעלת הארמון בצלאל בר-כוכבא - האיסיים, היו גם היו רחל אליאור - איסיים, או הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם. תשובה לב' בר-כוכבא, 'האיסיים, היו גם היו'

בספרו פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים בוחן הפילוסוף הנודע הילרי פטנאם את הגותם של שלושה פילוסופים יהודים מרכזיים במאה העשרים – פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר ועמנואל לוינס – בבואו ליישב בין הצד הפילוסופי והצד הדתי של חייו. נוכח בספר גם לודוויג ויטגנשטיין, ופטנאם מעמת את חשיבתו עם עמדותיהם של השלושה. הוא מסביר את הרעיונות המרכזיים של כל אחד מן ההוגים הדגולים האלה וחושף את תרומתו האינטלקטואלית והרוחנית המכרעת של כל אחד מהם. הדת היא היהדות, אך בזכות העמקות והמקוריות של הפילוסופים הללו, בפרשנותו המעמיקה, הגותם היא אכן מדריך לחיים. לספר נלווה פתח דבר מאת פרופ' ימימה בן מנחם, העומדת – בין השאר – על ראייתו של פטנאם את הדיון הפילוסופי כאמצעי להבנה טובה יותר של המציאות, ועל ציפייתו מן הפילוסופיה להיות מקור השראה קיומי. פטנאם חותר לגלות בפילוסופיה היהודית של המאה העשרים תובנות העשויות לאפשר לו ולקוראיו להיענות לאתגר פילוסופי חדש-ישן זה.

בספר מכונסים מאמרים פרי עטם של כמה מטובי החוקרים בתחום ההלכה והפילוסופיה של ההלכה. המאמרים חושפים את תפיסת עולמם הגלויה והסמויה של פוסקים שונים ואת דרך התמודדותם עם תרבויות ועם רעיונות חוץ-הלכתיים. יש מהם שהפנימו מושגים 'מהחוץ' ויש מהם שהתמודדו עם 'החוץ' על ידי שימוש חדש במושגים 'פנימיים' של עולם ההלכה. נוסף על כך, המאמרים דנים בזיקה בין אידאולוגיה ובין הפסיקה ההלכתית. הקורא ימצא בהם דוגמאות להשפעתן של אידאולוגיות על ההלכה, בצד טיעונים השוללים מכול וכול את חלקה של האידאולוגיה בחשיבה ההלכתית. בספר גם טמונות תשובות על שאלות כגון האם כוחה של ההלכה בהיותה אנטי-אידאולוגית, ומה עומד ביסוד הטענה שההלכה היא טקסט אידאולוגי.

עולמו של נגיבּ מחפ'וּז נָגיבּ מחפ'וּז הוא גדול הסופרים הערבים במחצית השנייה של המאה העשרים. כל חייו הארוכים (2006-1911), שבהם פרסם 35 רומנים וסיפורים קצרים רבים, עברו עליו בקהיר. יצירתו הנודעת ביותר היא הטרילוגיה הקהירית, שתורגמה לשפות רבות ברחבי העולם. הגירסה העברית, הקרויה בית בקהיר, נעשתה בידי הסופר סמי מיכאל ונדפסה בהוצאת "ספרית פועלים" בשלושה כרכים. בשנים 1999-1969 ראו אור בעברית ספרים נוספים משלו. כל ימיו שחה מחפ'וּז נגד הזרם באהדתו למדינת ישראל ולשלום בין מצרים ומדינת ישראל – ועל עמדתו זו שילם מחיר כבד. ספר זה מתחקה אחר הרומנים של מחפ'וּז ומוודע את קוראיו לעלילות ולדמויות העיקריות המאכלסות את ספריו. מחבר הספר, שׂשׂון סוֹמך, הוא פרופסור אמריטוס לספרות ערבית באוניברסיטת תל-אביב; בין הסופר המצרי הדגול לבין חוקרו התל-אביבי נרקמה ידידות עמוקה, שנמשכה כשלושים שנה, ועליה מספר המחבר בפרק מיוחד בספר זה. ב"קוּנטרס התרגומים" המופיע בסוף הספר מובא מבחר של סיפורים ופרקי-רומנים של מחפ'וּז בתרגום עברי. טקסטים אלה נועדו לאפשר לקורא הצצה י שירה לתוך עולמו של המסַפּר המצרי הדגול.

כיבוש הגדה ב-1967 חולל ויכוח בצמרת הישראלית באשר לעתידה. מצד אחד היו שסברו שעליה לשמש קלף מיקוח להסכם שלום שבמוקדו הכרה הדדית וסידורי ביטחון. מצד שני היו שסברו שמכיוון שאין סיכוי להסדר מדיני, על ישראל להתבסס בה. בהעדר הכרעה, קל היה בידי שרי הביטחון משה דיין (1974-1967) ושמעון פרס (1977-1974) לנהל בגדה מדיניות משל עצמם, תחת העקרונות הנאורים לכאורה של 'אי-התערבות' ו'אי-נוכחות'. עקרונות אלו הקלו על אש"ף להכות שורש בקרב הציבור הפלסטיני בגדה. המהפך הפוליטי ב-1977, שטיפח התנחלויות בלב האוכלוסייה הפלסטינית, ו'חזית הסירוב' הערבית שקמה לנגד הסכם השלום עם מצרים ב-1978, הבטיחו את הסטטוס קוו בגדה. אלא שדווקא הסכם השלום עם מצרים חיזק בישראל את ההבנה כי יש ליצור בגדה תנאים שיאפשרו את חיזוקם של פלסטינים תומכי 'קמפ-דיוויד'. הדמות המרכזית שפעלה לאור הבנה זו היתה מנחם מילסון, שסבר כי אין ולא ייתכנו 'אי-נוכחות' ו'אי-התערבות', וכי השאלה היא לא 'האם' להתערב אלא 'לטובת מי' ו'כיצד'. מגישה זו נגזרה תמיכה בפלסטינים שהתנגדו לדרכו של אש"ף. הבולטים ביניהם היו אנשי 'אגודות הכפרים'. למרות תנאים לא פשוטים, הצליחו אנשי 'האגודות' להכות שורש ברחבי הגדה, ובנובמבר 1982 אף הוקמה על ידם 'התנועה הדמוקרטית לשלום' שפעלה תחת הקריאה 'כן לשלום-כן למשא ומתן'. ספר זה שופך אור על פרשייה שכוחה בתולדות הסכסוך, שייתכן שיש בה לקח לגבי ההווה והעתיד.

מה הקשר בין אקלים אידיאולוגי ואמנות? כיצד משפיעים זרמי חשיבה ואמונה על תוכנה וצורתה של הדרמה? כיצד הפכו גיבורים דרמטיים לאנטי-גיבורים? הכמיהה למימוש עצמי: עיון מחודש בדרמה המודרנית בוחן את השלכות המודרניזם על נפש האדם ואת ביטוייהן התיאטרוניים בשנים 1950-1850 על רקע הגותם של זולא, דארווין, ניטשה, מרקס, סארטר ואחרים. הספר עוקב אחר התפתחות גיבורי המחזות, פרי עטם של הנריק איבסן, אנטון צ'כוב, גרסיה לורקה, ארתור מילר, ברטולט ברכט, סמואל בקט ואחרים, השרויים ברדיפה מתמדת וכמעט מייאשת אחר סיפוק, אושר והגשמה, שמסתיימת בדרך כלל בתבוסה מפוארת. ניתוח המחזות מתבסס על דיון בהקשרים ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים המאפיינים את התקופה ואשר הובילו את הגיבוריהם, לזנוח את הציפייה לגאולה שבחסות הדת ולכמוה לתיקון חברתי, לרציונאליות מפוכחת ולמימוש תקוות אישיות.

הספר תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן מרכז את מאמריו של עזרא פליישר ז"ל בענייני תפילה ומנהגי בית הכנסת, והוא שלב שני במפעל כינוס כל מאמריו, שנפתח בשלושת הכרכים הגדולים השירה העברית בספרד ובשלוחותיה (ירושלים תש"ע). בכרכים שלפנינו מכונסים מאמרים עקרוניים שלו על מהות תפילות הקבע בישראל ודרך היווצרותן, בצד שפע של נוסחי תפילה ארץ ישראליים עתיקים שעלו מן הגניזה הקהירית. לצדם מתוארים מנהגים נוספים שהתקיימו בבתי הכנסת הארץ ישראליים, כמנהגי ראשי חודשים או דרך ייחודית לתקיעה בשופר בשבת. מנהגי הקריאה בתורה וההפטרה זוכים אף הם לעיון, מבירורים בדבר מוצאם של מנהגי חלוקת הפרשות והסדרים השבועיים ועד למנהגי קריאה ייחודיים ובלתי ידועים. הספר נחתם בסקירות מפורטות של כמה מחזורים חשובים.