כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. בין המאמרים בכרך זה: יובל פרנקל | בין אדם למקום: האיש הקדוש והמקדש בסיפורי חוני המעגל וחנינה בן דוסה יוסף מרקוס | מעמדם של בעלי מומים ופסולי קהל בספרות התנאית: עיון נוסף מיכאל אביעוז | "ידוע דבר האיל האוכל הנחשים": רישומו של הידע המדעי בפירושים היהודיים מימי הביניים לתהלים מב אברהם דוד | התקבלות כתבי פלאביוס יוספוס בהיסטוריוגרפיה היהודית במאה השש-עשרה: ספר שלשלת הקבלה כבוחן חן אביזור-חגי ויובל הררי | "למקשה לילד": גיליון מרשמים מאגיים לטיפול במצוקת לידה

מה הקשר בין גמד המתכופף, הפה של עוג מלך הבשן, ומחט נעוצה באדמה? כל אלה הם דוגמאות – קיצוניות כמובן – של צורת הפרשנות הנפוצה ביותר בתלמוד הבבלי: האוקימתא. לאוקימתא הבבלית יצא שם רע במאתיים השנים האחרונות, וכבר ראשוני חוכמת ישראל קבלו על הפירושים העקומים והקשים הממלאים את התלמוד. הספר שלפניכם מבקש לחפש היגיון בשיגעון, ומנסה להבהיר את ההרמנויטיקה החז”לית. מצד אחד, מבקש הספר להציע מודלים הרמנויטיים אפשריים אחדים אשר עשויים להציע פשר לפרשנות האוקימתא; מצד שני, נבחנים בספר מקרים נדירים שבהם נשללת בידי התלמוד הבבלי עצמו הלגיטימיות של פרשנות אוקימתא. בכך מבקש הספר לשרטט את קו הגבול שבין הראוי ובין זה שאיננו ניתן להשמעה. השיח הפרשני אשר נחשף כתוצאה מכך הוא שיח רב־קולי, שבור ומפורק, אשר יש בו מגוון של הגיונות, אשר לא תמיד מסתדרים זה עם זה, אולם יחד הם יוצרים פסיפס פרשני מרהיב.

שמונה איגרות שכתב הרב צבי יהודה קוק לעלמה הלנה בר (לימים ברט) בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בכתב יד קשה לפענוח ולתרגום. הן מופיעות כאן לראשונה כשהן מתורגמות לעברית. באיגרות אלו מסביר הרב צבי יהודה את תפקידו של עם ישראל בתוך משפחת העמים, מנתח את מהלך ההיסטוריה העולמית, כיצד הופעת הנצרות גרמה ל”טעות ההיסתורית”, כלשונו, ממנה הולכת האנושות ומשתחררת באמצעות הזרמים הפילוסופיים והתאולוגיים השונים, מה מקומה של התנועה הציונית בתוך מהלך כלל־עולמי זה, וכיצד כל אלה יתגשמו על ידי תורת ישראל ומצוותיה. את האיגרות יש להבין על רקע השיבה של עם ישראל אל ארץ ישראל, המאבקים בתוך התנועה הציונית ומחוצה לה, בפרט אלו שהיו בין תנועת אגודת ישראל לתנועת המזרחי ולתנועת דגל ירושלים, וכמובן על רקע מלחמת העולם שהתחוללה באותן השנים. בספר זה נחשף הקורא לעולמו הפנימי של הרב צבי יהודה, לשליטתו בתורת ישראל על רבדיה הגלויים והנסתרים ולבקיאותו בפילוסופיה הכללית: הדברים מהווים מבוא לעיון בהגותו של מנהיג חשוב שהוביל את הציונות הדתית במאה העשרים.

באפריל 1939 נפגשו בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית שני צעירים יפי תואר בני פחות מעשרים. הוא – צבר יליד ירושלים, סופר בראשית דרכו. היא – עולה חדשה מצ’רנוביץ ברומניה, מבריקה ושאפתנית. היכרותם הציתה סיפור אהבה שנפרס על פני עשרים וארבע שנים, עד לסיומו הטרגי. יהודה היה לסופר, מחזאי ועיתונאי, ו פפיטה הייתה לפילוסופית בעלת שם בין־לאומי, ושניהם נודעו במעגלים התרבותיים והאינטלקטואליים במדינת ישראל הצעירה. זהו סיפור על הצלחות ועל החמצות, על המתח בין החיים בישראל לכמיהה אל העולם הגדול, על זוגיות תובענית ועל פשרות למען הצלחת האחר. זהו סיפור תקופתי על החיים בעידן הדרמטי של היישוב בארץ ישראל ובעשורים הראשונים של המדינה. אך בעיקר זהו סיפור על כוחה של אהבה כואבת ומענגת.

Few features have shaped east European Jewish history as much as the extent and continuity of Jewish self-rule. Offering a broad perspective, this volume explores the traditions, scope, limitations, and evolution of Jewish self-government in the Polish lands and beyond. Extensive autonomy and complex structures of civil and religious leadership were central features of the Jewish experience in this region, and this volume probes the emergence of such structures from the late medieval period onwards, looking at the legal position of the individual community and its role as a political actor. Chapters discuss the implementation of Jewish law and the role of the regional and national Jewish councils which were a remarkable feature of supra-communal representation in the Polish–Lithuanian Commonwealth. The volume reflects on the interaction between Jewish legal traditions and state policies, and offers an in-depth analysis of the transformation of Jewish self-government under the impact of the partitions of Poland–Lithuania and the administrative principles of the Enlightenment. Co-operation between representatives of the Jewish and non-Jewish communities at the local level is discussed down to the interwar years, when Jewish self-government was considered both a cherished legacy of pre-partition autonomy and a threat to the modern nation state.

הפולמוס שהתעורר סביב הנפקתה של "סדרת המשוררים", הנושאת את דמויותיהם של ארבעה משוררים אשכנזים, המחיש את תפקידם של שטרות כאמצעי לביטוי גאווה לאומית גם בעידן שבו אמצעים דיגיטליים משמשים מטבע עובר לסוחר. לאומיות בארנק מוקדש לניתוח הדימויים המופיעים על כסף ישראלי כגילויים של לאומיות, המתוּוכת לאזרחים כמעט מבלי משים. חקר משמעותם התרבותית של מטבעות ושטרות מוכר בעולם בעיקר בעשרים השנים האחרונות, וזה המחקר הראשון העוסק בנושא בישראל. בספר זה נחשפים לראשונה פרוטוקולים, התכתבויות וחומרים נוספים של הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון של בנק ישראל למן הקמתה בשלהי 1955 ועד 2012. המחקר מפענח את המניעים לבחירה בדימויים מסוימים, כמו דימויים אלגוריים, בשנותיה הראשונות של המדינה, חושף את קבלת ההחלטות בבחירה באישים אלה ולא אחרים, ומגלה את המקרים שבהם נפסלו הצעות והנפקות שונות נתקלו בביקורת פוליטית וציבורית. הייצוגים משני צדי השטרות מנותחים מתוך הבנתם כאמצעים ראשונים במעלה להבניית לאומיות השואבת מעברהּ של האומה, מן ההווה הפוליטי-התרבותי שלה ומשרטוט דימויה האידיאלי.

Karaite Judaism emerged in the ninth century in the Islamic Middle East as an alternative to the rabbinic Judaism of the Jewish majority. Karaites reject the underlying assumption of rabbinic Judaism, namely, that Jewish practice is to be based on two divinely revealed Torahs, a written one, embodied in the Five Books of Moses, and an oral one, eventually written down in rabbinic literature. Karaites accept as authoritative only the Written Torah, as they understand it, and their form of Judaism therefore differs greatly from that of most Jews. Despite its permanent minority status, Karaism has been an integral part of the Jewish people continuously for twelve centuries. It has contributed greatly to Jewish cultural achievements, while providing a powerful intellectual challenge to the majority form of Judaism. This book is the first to present a comprehensive overview of the entire story of Karaite Judaism: its unclear origins; a Golden Age of Karaism in the Land of Israel; migrations through the centuries; Karaites in the Holocaust; unique Jewish religious practices, beliefs, and philosophy; biblical exegesis and literary accomplishments; polemics and historiography; and the present-day revival of the Karaite community in the State of Israel.

בין המאמרים בכרך זה: יאיר לורברבוים | על כללים וטעמים במשפט ובהלכה: מסגרת מושגית חדשה לעיון בטעמי המצוות וההלכות שלום צדיק | מעמדו של הכופר המתייסר בהגותו של רבי חסדאי קרשקש ויחסו לאבנר מבורגוס הלל בן-ששון | מושגי התשובה בספר ה'זוהר' יצחק ברנד | על הדואליות שבין מצוות הרֵעַ לבין מצוות המקום - עיון בהגותו של ר"י אברבנאל דביר ורשבסקי | 'זאת תורת העולה' - אמונת החידוש בהגותו של רמ"א

השבה והחמצה מתחקה אחר המעט שנותר אחרי מלחמת העולם השנייה מייווא, מוסד המחקר המפואר של היידיש ותרבותה. בחקירה בלשית מדוקדקת פורסת בלהה שילה עלילה סבוכה. במרכזה הצלחתו החריגה של ייווא – שעבר מווילנה לניו יורק – בהשבת קניינו התרבותי במערב, באזור הכיבוש האמריקאי, וכישלונו הצורב במאמציו בשטח הכיבוש הסובייטי שבמזרח. מבעד לסוגיית הבעלות על הקניין התרבותי נחשף מכלול הסוגיות ההיסטוריות הרלוונטיות לתקופה: התפתחותה של התרבות היהודית המודרנית במזרח אירופה, צמיחתה של היידיש כשפת ספרות מודרנית, קורותיה של התרבות היהודית תחת השלטון הקומוניסטי, השמדתה תחת הכיבוש הנאצי, העלמתה במזרח אירופה לאחר חלוקתה של אירופה ובמלחמה הקרה, ולבסוף – המאבק בין ישראל לתפוצות על מעמד היורש של התרבות היהודית האירופית. הספר מתפרסם בסדרה ״חפץ״, המיועדת לקהל הקוראים הרחב, ועניינה תרבות יהודית ואובדן. הסדרה רואה אור בגרמנית בהוצאת מכון דובנוב שבלייפציג, ובעברית – בשיתוף עם הוצאת מאגנס .

הפילוסוף הגדול פרידריך ניטשה (1900-1844) קורא תיגר בכתביו על מוסכמות חברתיות ומעמיד לדיון ביקורתי את המוסר, הדת, המדינה, הממסד והבורגנות. עם זאת, עד לפני זמן לא רב רווחה בין החוקרים התפיסה שניטשה אינו פילוסוף פוליטי וחברתי אלא פילוסוף של האינדיווידואל, הגאון היוצר. בשל תפיסה זו התעלמו עד כה מתובנותיו המעמיקות ביחס לחוק ולמערכת המשפט. תובנות אלה, הפזורות בכל כתביו, מצטיינות בכתיבה בהירה וקולחת – תכונה שלא תמיד מאפיינת את כתביו האחרים. אסופה זאת, המכנסת לראשונה את כתביו של ניטשה בתחום המשפט והפילוסופיה של המשפט, ערוכה לפי נושאים, ובהם: הכמיהה האנושית לחיים ממושמעים, מקור החוק, המדינה, העבריין, רצון חופשי, חטא, אשמה וענישה. האינטואיציה של ניטשה וחדות המבט שלו הטרימו תובנות שמקבלות היום ביטוי מפורש ושיטתי, כך שהדיון בהגותו מאתגר ומעורר מחשבה גם בימינו אלה. הקריאה בכתביו תורמת לרכישת היכולת להתבונן במציאות הסובבת אותנו בעיניים ביקורתיות. זו מיומנות מיוחדת הדורשת אימון ותרגול, והעיסוק בכתביו של ניטשה בכלל, ובעיקר דיוניו בענייני משפט, מחדדים מיומנות זו באופן ייחודי.

"בבני האדם צריך או לנהוג בנועם או לחסלם", יעץ ניקולו מקיאוולי לקוראיו. אין פלא שזכה לקוראים רבים והיה להוגה הפוליטי המוכר ביותר והנודע ביותר לשמצה. בסגנון כתיבה מושחז קעקע מקיאוולי את היסודות שעליהם נבנתה התרבות המערבית מאז העת העתיקה. אבל מקיאוולי היה יותר מאשר מורה לרֶשע שקידש את המטרה והיה אדיש לאמצעים. על חורבות ההגות העתיקה הוא הניח את היסודות למחשבה הפוליטית המודרנית, ורעיונותיו היו מקור השראה לדיקטטורים ולמנהיגים דמוקרטיים כאחד. גם האזרח מן השורה משתאה אל מול הריאליזם הציני של מקיאוולי, שקרע מעל פני האנושות את המסכות של המוסר, האידיאלים והערכים, והציג את האדם כיצור אנוכי ושאפתני. לכן התרבות המערבית המודרנית היא במידה רבה תוצר של ניסיון מתמשך של הוגים ושל קוראים להתמודד עם התורה החתרנית של מקיאוולי ועם אמיתותיו המצמררות. עולמו של מקיאוולי ממקם את הגותו המהפכנית בתקופתו ומתחקה אחר התפתחות מחשבתו מנעוריו ועד ימיו האחרונים, דרך תהפוכות הזמן, הקריירה הציבורית הסוערת שלו וסופה הטרגי. לצד ההקשר ההיסטורי והביוגרפי, הספר מדגיש את הממדים האוניברסליים של הגותו, שאינה נחלת העבר אלא חלק בלתי נפרד מהדיון המתמשך על היכולות והמגבלות שלנו כבני אדם לארגן את חיינו המשותפים ולעצב את גורלנו. הוא מזמין את הקוראים לבחון סוגיות מרכזיות של זמננו מנקודת מבט לא שגרתית: לחשוב עליהן בעזרת מקיאוולי.

המאמרים בכרך זה: מנחם כהנא | 'וכולה מתניתין': מי היו מקצרי המשניות במדרשי התנאים? ירחמיאל ברודי | בכמה מהדורות פרסם רב האיי את 'ספר השבועות'? זאב הרוי | האם ר' שלמה אבן גבירול כתב את 'אדון עולם'? עדיאל ברויאר | החידושים המיוחסים למאירי על עירובין משה יגור | גילוח השיער וגזיזת הציפורניים: מקורותיו של טקס מעבר ייחודי וגלגוליו בין מזרח למערב