סיפורים ביידיש. הקדימה מבוא בעברית ובאנגלית יונה אלטשולר.

בשנות השמונים של המאה התשע עשרה נעשתה ורשה מוקד משיכה לסופרים ולעסקני תרבות יהודים מרחבי האימפריה הרוסית ומחוצה לה. בתוך שני דורות הייתה העיר למרכז הדינמי והפורה ביותר של ספרות ועיתונות בעברית וביידיש. כותבים שפעלו בה לא רק העשירו את התרבות היהודית אלא גם נטלו חלק פעיל במכלול החיים של יהודי פולין על מגוון האתגרים שניצבו לפניהם יום יום ושעה שעה. הציר המרכזי שסביבו נעו החיים הספרותיים היה האיגוד המקצועי של הסופרים והעיתונאים היהודים, מוסד בעל תפקיד חברתי-תרבותי חשוב ביותר ואבן שואבת לשוחרי התרבות היהודית. באיגוד השתקפו היטב תווי פניה המשתנים של הסביבה הספרותית היהודית בוורשה. בחיבור שלפנינו נחשפים לראשונה מקורות שונים הקשורים בחיים השוקקים האלה בשנים 1939-1918 ובשנות הגטו והכיליון 1942-1939. על סמך מקורות אלו ואחרים נבחנים היבטים היסטוריים וחברתיים של תקופה זו בתולדות היהודים.

עורך הסדרה: אהרן ממן. החוג ללשון העברית והמרכז לחקר מסורות קהילות ישראל, המכון למדעי היהדות, הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים.

"וואָס דארפט אור מער?" הוא מילון של מטבעות לשון שכיחים ביידיש, המדגימים את עושרה ואת ציוריותה של לשון זו. אלפיים הביטויים שבקובץ מסודרים בסדר האל"ף-בי"ת, וליד כל ביטוי ניתן הביטוי המקביל לו בעברית, באנגלית וברוסית וכן תרגום מילולי בעברית. בסוף רשימת הערכים מובא מפתח נושאים, ואחריו רשימות אלפביתיות של הביטויים המקבילים בשלוש השפות עם הפניות למקור ביידיש. המילון מאויר באיורים משעשעים. זהו מילון ניבי יידיש הראשון מסוגו המכיל ביטויים כה רבים ואף הראשון שבו ניתנו לניבים מקביליהם בשפות האחרות ולא רק תרגום חופשי שלהם. הודות למפתחות המילון הוא גם ניבון בכיוון ההפוך: עברי-יידי, אנגלי-יידי ורוסי-יידי, ואף זאת לראשונה במילונאות יידיש. המילון נועד ללומדי יידיש, למתרגמים מיידיש ואליה, לחוקרים בתחום הבלשנות המעמתת וכן לכל אוהבי יידיש.

כרך א אבא קובנר: שירי עם ללא עם, שירי אהבה, שירי ערש כרך ב שירי ילדים, שירי משפחה והווי, שירי חתונות, שמחות וחגים כרך ג הומור וסטירה, שירי חסידים, שירים דו לשוניים, שירי דלות, עמל ומצוקה, שירי טירונים וחיילים כרך ה כרך מרדכי גבירטיג כרך ו כרך מרק ורשבסקי כרך ז: כרך איציק מנגר

' ' חיים צ'מרינסקי, סופר ועיתונאי יידיש מחונן שנודע בשם העט 'ר' מרדכילע', רשם את זיכרונותיו הללו מעיירת הולדתו מוֹטֶלֶה בשעה ששכב על ערש דווי, ב-1922. רק מעט חיבורים יש בידינו שבהם מתוארת ה'עיירה' שלא מתוך ביקורת משכילית גורפת או פרספקטיווה של חורבן והרס, הממתקת את הזיכרון; 'עיירתי מוֹטֶלֶה', מן המעולים שבספרי הזיכרונות על קהילות ישראל במזרח אירופה במאה הי"ט, הוא אחד מהם . מוטלה הסמוכה לפינסק, שנודעה בזכות בנה האחר, חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל (וקרוב משפחתו של צ'מרינסקי), מוצגת כאן באמצעות דמויות מן השורה: בני משפחה וידידים, יהודים ונוכרים ופרנסותיהם, בעלי תפקידים ומקצועות, חיי יום-יום ששזורות בהם פיסות של הווי ופולקלור. לפני הקורא נפרס דיוקן חי ורב גוונים של עיירה אחת, שרבות היו דומות לה, אך לא הייתה אחת כמותה . צ'מרינסקי, שעד אז לא פרסם מאומה בעברית וכל יצירתו הייתה ביידיש, הפליא לכתוב בלשון רעננה ועשירה, רוויה בהומור ובחידודי לשון, המקרינה חום, אהבה וגעגועים לחוויות ילדות תמימות שאמנם חלפו אך זכרן נשתמר. נקודת מבטו אינה נוסטלגית או מתרפקת, אלא מפוכחת ומשועשעת, של מי שיודע שהגיעה השעה להיפרד מעברו, ושעבר זה ראוי שיהיה לנחלת הכלל . חיבורו של צ'מרינסקי יוצא במהדורה מחודשת בעריכת פרופ' דוד אסף, שאף הקדים מבוא מפורט על המחבר ועל יצירתו .

'מדריך לחקר הלהגים הערביים' הוא ספר מבוא יסודי להכרת הלהגים הערביים בפריסתם בעולם הערבי ובשוליו. זה כלי יחיד במינו להיכרות עם לשונם החיה של למעלה ממאה ושמונים מיליון דוברי ערבית. בחלקו הראשון מציג הספר תיאורי סיסטמטי של מבנה הנאו-ערבית, שהיא טיפוס הלשון של הערבית הדבורה, וסוקר את מוצאה ההיסטורי ואת תפוצת קבוצות להגיה השונים. החלק השני ('החלק הרגיונלי') סוקר את חמשת אזורי הלהגים הערביים: חצי האי ערב, מסופוטמיה, סוריה-ארץ ישראל, מצרים וסודן, וצפון אפריקה. הסקירה כוללת תיאור דקדוקי מפורט ומדגם של עשרים טקסטים מתועתקים, מתורגמים ומוערים המייצגים להגים עיקריים באזורים הללו. לנוחיות הקורא נוספו במהדורה העברית מפות של אזורי הלהגים ומפתחות מפורטים.

בספר נאספו מחקרים ביצירתו של שלום-עליכם פרי עטו של ההיסטוריון וחוקר ספרות יידיש חנא שמרוק, ממורי האוניברסיטה העברית בירושלים שהלך לעולמו לפני שנים אחדות. המחקרים, שנתפרסמו רובם בעברית ומיעוטם ביידיש בשנים 1992-1971, מוגשים עתה כולם לקורא בלבוש עברי. הם משקפים היטב את דרכו של החוקר: מחקרו הצמוד לטקסטים ולהתפתחותם מבחין הבחנות אמנותיות דקות ומאלפות על רקע היסטורי-תרבותי נרחב. פרקים אחדים מוקדשים ליצירות מרכזיות של שלום-עליכם ('טוביה החולב', 'מוטל בן פייסי החזן', 'כוכבים תועים', 'מנחם-מנדל') ודנים בתולדותיהן ומגמותיהן, באופיין ובדרכי עיצובן, או בבעיות מהותיות אחרות העולות מהקשרן כגון הסיטואציה האפית או תולדותיו של תאטרון יידיש. אחד הפרקים עוסק ביצירות שכתב שלום-עליכם עצמו בעברית ופרק אחר מתמקד בבעיית תרגום יצירותיו מיידיש לעברית תוך הצגת מגוון פתרונות. הפרק הדן בהצלחת הדרמה 'צעזייט און צעשפרייט' (מפוזרים ומפורדים) בתאטרון הפולני מציג תחנה מכריעה בדרכו של שלום-עליכם אל התאטרון, וגם אל אכזבתו ממנו בשלב מאוחר יותר באמריקה, אכזבה שמצאה ביטוי חריף ביותר ברומן 'כוכבים טועים'. סקירת מקומה של אמריקה בכתבי שלום-עליכם בוחנת בעיה מרכזית הן בחיי הציבור היהודי בתקופתו של הסופר הן בחייו הוא וביצירתו. סוגר את הספר דיון בשלום-עליכם וראשיתה של הספרות המודרנית לילדים ביידיש הבוחן את חלקו של הסופר בתולדות ספרות הילדים בעברית וביידיש, ומתקשר גם לשאלת ייעודם של סיפורי מוטל בן החזן לקהל הקוראים הצעיר.

איגרות הסופר אהרן צייטלין (1973-1898) מצטרפות כסוגה נוספת ומאירת עיניים לכלל יצירתו המגוונת בכל תחומי ספרות יידיש והספרות העברית: שירה, דרמה, פרוזה, רומנים, מסות, ביקורת ספרות, כתיבה עיתונאית ועוד. באמצעות ניתוח תוכן איגרותיו והרקע לכתיבתן נעשה ניסיון לבחון את פעילותו בפולין בין שתי מלחמות העולם, ברשות הרבים וברשות היחיד, בארבעה תחומים: (א) עבודתו העיתונאית כפופולריזטור של מדעי היהדות ומדעי הרוח; (ב) פעילותו כמבקר ספרות ופולמוסן חריף; (ג) עבודתו כעורך של כתב העת לספרות 'גלאבוס'; (ד) מעמדו ופעילותו בתור יושב ראש הפן קלוב של סופרי יידיש בוורשה ואחד מיוזמי הצטרפות ספרות יידיש בעולם לתנועת הפן הכללית. בספר פוענחו איגרות צייטלין שנכתבו רובן בוורשה ומקצתן בזכרון יעקב. לאיגרות אלה צורפו הערות והסברים מקיפים שמטרתם להבהיר את הרקע, הנסיבות והמהות של העניינים הרבים מאוד שנדונים בהן.