סוד קסמן של יצירות עגנון - בהתמזגות משכרת של המצחיק והרציני , באירוניה המפורסמת שלו , המערערת את הקרקע מתחת לכל ודאות בטוחה ואף מתחת לעצמה . ההומור העגנוני מתחמק מגבולות רטוריים , אינו סובל מסגרות ז ' אנריות ואינו מציית לפתרונות פרשניים פשוטים . בספרו החדש של רומן כצמן מוצעת שיטה ספרותית - אנתרופולוגית לפענוח ' צופן הצחוק ' העגנוני המורכב – השיטה שמתבססת על פרשנות תרבותית וסמיוטית של סמלים . הקריאה במבחר נרחב של יצירות , הכולל את ארבעת הרומנים הגדולים של עגנון , מעלה תמונה שלמה של עולם סמלי הצחוק העגנוני – עולם של אלימות וקדושה , תמיהה טרגית ומפץ אפשרויות . בעולם זה תיבות פורחות , בני מלכים נעלמים , נחשים נושכים בזנבם , מלאכים ושדים מרקדים , מדומה הופך לממשי ונסים היתוליים ואכזריים אחרים עשויים להתרחש . המחקר מנסה לפתור את החידה : איך ייתכן שבכל מקרה , אם קוראים את סיפוריו כרציניים או אירוניים , דתיים או חילוניים , לגלגנים או אמפתיים , ארכאיים או מודרניסטיים , אם מתנפחים מפתוס או מתפוצצים מצחוק , עגנון הוא תמיד זה שצוחק אחרון .

At the beginning of the twentieth century, the Jewish communities of Poland and Hungary were the largest in the world and arguably the most culturally vibrant, yet they have rarely been studied comparatively. Despite the obvious similarities, historians have mainly preferred to highlight the differences and emphasize instead the central European character of Hungarian Jewry. Collectively, these essays offer a different perspective. The volume has five sections. The first compares Jewish acculturation and integration in the two countries, analysing the symbiosis of magnates and Jews in each country’s elites and the complexity of integration in multi-ethnic environments. The second considers the similarities and differences in Jewish religious life, discussing the impact of Polish hasidism in Hungary and the nature of ‘progressive’ Judaism in Poland and the Neolog movement in Hungary. Jewish popular culture is the theme of the third section, with accounts of the Jewish involvement in Polish and Hungarian cabaret and film. The fourth examines the deterioration of the situation in both countries in the interwar years, while the final section compares the implementation of the Holocaust and the way it is remembered. The volume concludes with a long interview with the doyen of historians of Hungary, István Deák.

כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. דברים בעקבות המושב "מפעלו של פרופ' א"א אורבך ז"ל במלאת מאה שנה להולדתו" שהתקיים בקונגרס העולמי השישה עשר למדעי היהדות (תשע"ג). משה דוד הר אפרים אלימלך אורבך: דברי פתיחה אברהם גרוסמן מפעלו של א"א אורבך בחקר הספרות והתרבות היהודית בימי הביניים יעקב אלבוים אפרים אלימלך אורבך: חוקר האגדה, המדרש ומחשבת חז"ל מנחם קיסטר אמונות ודעות של חז"ל — טקסטים וקורפוסים יהודיים ונוצריים, קשרים והקשרים: בעקבות מפעלו המדעי של פרופ' א"א אורבך משה דוד הר א"א אורבך כחוקר תולדות ההלכה ומהותה, ההיסטוריה של עם ישראל בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד ומדעי היהדות בכלל משה דוד הר על אפרים אלימלך אורבך: דברי סיום רבקה רביב דמותו של דניאל בתלמוד הבבלי בהשוואה לחיבורים אחרים בספרות חז"ל תמר קדרי "נסמכו לי לילות ללילות" דרשות שיר השירים בנושא שעבוד מלכויות אלי גורפינקל ר' דוד מסיר ליאון והתקפתו החריפה על ר' יצחק אברבנאל עפר אליאור דת ומדע בקרב קראי איסטנבול על פי "כתר כהנא" מאת יוסף בגי

קובץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. תוכן העניינים פירוש מזמורי תהילים לר' יצחק בן שלמה אבן סהולה 1 יוצא לאור עלי ידי אבישי בר-אשר הפתיחה לספר תולדות אדם לר' יוסף הבא משושן יוצאת לאור על ידי ליאוס זקס-שמואלי 47 'ספר השגות' על פירוש רש"י לתורה המיוחס לראב"ד: מבוא ומהדורה 77 יוצא לאור על ידי אריק לווי ודורון פורטי ביאור על 'הלכות יסודי התורה' מאת ר' שלום ענבי - מהדורה מדעית 135 יוצא לאור על יידי עפר אליאור פירוש לעמוס לרבנו יוסף חיון 251 יוצא לאור על ידי יוחנן קאפח

המאמרים המופיעים בכרך זה: מנחם כהנא - הטוב בעיני שמיים והישר בעיני אדם יאיר פורסטנברג - ממסורת למחלוקת : שינוי דרכי המסירה במשנתם של תנאים ראשונים גדעון בוהק - קטע גניזה חדש של ' תולדות ישו ' בארמית יהושע גרנט - 'בקול פעמון ורמון לנֹא אמון' : הגעתו של רבי יהודה הלוי לאלכסנדריה בראי שיר ' חדש ' לאהרן אלעמאני שולמית אליצור - בין נוסח מפויט לתפילת קבע : הערה לתולדות ברכת ' המעריב ערבים ' מנחם קיסטר - ה' ' צבאות שמו ' בברכת ' המעריב ערבים ': גלגולם ושחיקתם של מטבעות תפילה יהושע בלאו - על ספר עזר חשוב לעברית המקרא

How Jews use media to connect with one another has profound consequences for Jewish identity, community, and culture. This volume explores how the use of media can both create communities and divide them because of how different media shape actions and project anxieties, conflicts, and emotions. Taken together, the essays presented here consider how Jewish use of media at home and in the street, as well as in the synagogue and in school, affects the individual’s sense of ethnic and religious affiliation. They include closely observed case studies, in various national contexts, of the role of popular film, television, records, the Internet, and smartphones, as well as the role of print media, now and historically. They raise fascinating questions about how Jews and Jewish institutions harness, tolerate, or resist media to create their sense of social belonging as Jews within the wider society.

רחוב סמוֹצֶ'ה בוורשה היה מיקרוקוסמוס של חיים שלמים, ושל החיים היהודיים בפרט, בין שתי מלחמות העולם. בבתיו הצפופים התגוררו עשרות אלפי אנשים, שהרכיבו פסיפס מורכב ורבגוני מבחינה אידיאולוגית ומעמדית כאחת. היו בהם שומרי מצוות, ציונים, אנשי ה"בּוּנד", קומוניסטים וסתם עמך; סנדלרים ותופרות, משוררים ונשות רחוב. הרחוב שקק חיים ופעלו בו בתי כנסת וגם תיאטרון, בזאר, בתי קפה ועוד. סמוצ'ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה הוא ניסיון להקים לתחייה במילים רחוב יהודי בוורשה שנמחה לחלוטין בשואה. סיפורו מורכב כאן משברי ידיעות השאובות מתוך עיתונות התקופה ומן הספרות, מתעודות, מעדויות שבעל פה ומתצלומים. זה סיפור היסטורי רב־ממדי על התמורה הדרמטית שעברו תושבי הרחוב בחלקה הראשון של המאה העשרים. הספר הזה הוא גם מעין מדריך למטייל בוורשה של העבר, והקוראים מוזמנים לצאת אתו לטיול מדומיין או ליטול אותו לוורשה הנוכחית ולהשלים במעט את החסר.

בספרות הזוהר משובצים כמה וכמה סיפורים שבהם חבורת תלמידיו של ר׳ שמעון בר־יוחאי נפגשת עם דמויות פלאיות שונות, ובהן גם דמויות הזקן החכם וילד הפלא המכונים "סבא" ו"ינוקא". דמויות הסבא והינוקא מתוארות לרוב כדמות עני פשוט וחסר כל ידע בתורה. ככל שעלילת הסיפורים מתקדמת חל היפוך בעיצוב הדמויות עד שהן מתגלות כדמות חבויה של חכם מופלג וכרב אומן המלהטט ביכולותיו לדרוש בפנימיות התורה ובגילוי רזיה. שיאם של הסיפורים בחשיפת שכבת העומק בעיצוב דמויות הסבא והינוקא, המתגלים כמגלמים את מיתוס האל ובנו, אשר מתלבשים בדמותם הספרותית של הזקן והילד. ספר זה הוא ניסיון ראשון לעמוד על מלוא היקפם ועומקם של מיתוסים אלו ועל הקשרים ההדוקים המתקיימים ביניהם. בתוך כך מגלה הספר פרק חשוב בתולדות המיתוס היהודי ותורם להבנת התודעה המשיחית המאפיינת את סיפורי הסבא והינוקא בזוהר ולחשיפת קשריהם הסמויים והפולמוסיים עם הנצרות.

גוּמחת האורות מאת אבּוּ חאמד מחמד אל־ע֗זאלי זכה להיכנס לאוצר הספרים של המיסטיקה העולמית כיצירת מופת לדורות. במרכזו פירוש עמוק על דרך הסוד של פסוק האור בקוראן (סורת האור, פסוק 35), שהיה לסמל מרכזי בזרמים העיקריים של המיסטיקה הצוּפית. מפאת חשיבותו הרבה תורגם החיבור לעברית פעמיים בימי הביניים, ובמשך דורות רבים שימש מקור השראה לפילוסופים ולמקובלים בעולמה של היהדות. עתה תורגם חיבור זה מחדש לעברית בת־זמננו . חיבור מופתי זה, מורה נבוכי הזמן של המסע הפנימי למִסתורין של האור האלוהי, הוא פרק חשוב ומרכזי בתולדות הרוחניות האנושית, ומקום רב ונכבד נועד לו ברוחניות הישראלית החדשה .

הספר תהילת הכסילים נכתב אמנם בהשראת שבחי הכסילות של אראסמוס מרוטרדם, ולכן היו מי שראו ברובין "אראסמוס היהודי", אבל גם בעקבות "ספרות השוטים" העשירה שהופיעה באירופה קודם לאראסמוס ואחריו. חצי השבחים הפרדוקסליים מכוונים אמנם לזרמים ביהדות ולאישים יהודים בני התקופה, אבל בד בבד הסאטירה־הפרודיה שלו, המובאת כצוואתו של חמור, נושאת אופי אוניברסלי מובהק. היא מצליפה לא באנשי שררה ושלטון, אלא בפילוסופים, סופרים, משוררים, אנשי מדע ועוד, והיא עמוסה בגודש עצום של ציטוטים ואזכורי שמות. בסופו של חשבון אפשר לתהות אם המסר של השבחים הפרדוקסליים אינו שמוטב למצוא ביטחון ושלווה בחיקה של הסכלות, והאם רובין, בלי להיות מודע לכך, מלגלג על משכילים שכמותו.

ספר זה מתחקה אחר ההיסטוריה של ׳ברכת העבודה׳ בתפילת העמידה , מתקופת הבית השני ועד ימי הביניים המוקדמים . על מנת לשחזר את הנוסחים השונים של הברכה במהלך הדורות, נידונים כאן מקורות מגוּונים : חיבורים מתקופת הבית השני , מקורות מספרות חז״ל , טקסטים נוצריים , פיוטים קדומים , עדויות של חכמים ימי בניימיים , וכמובן , עשרות סידורים וקטעי סידורים מן הגניזה הקהירית ומחוצה לה . העיון המשווה בין המקורות הללו מאפשר תיאור של התפתחות נוסחהּ של 'ברכת העבודה' , שופך אור על תולדות תפילת הקבע , ותורם להבנת התהליך בו פעולות מסוימות נתפסו במסורת היהודית כתחליפים לעבודת המקדש .

ספר זה משרטט את דיוקנאותיהם של עשרים מחוקרי הספרות העברית, בתוכם מראשי המדברים בתחום זה בזמננו כגון שמואל ורסס, גרשון שקד, דן מירון, מנחם ברינקר, נורית גוברין, בעז ערפלי, ועד אריאל הירשפלד ויגאל שוורץ. עריכת הפרקים על־פי סדר שנות הלידה של גיבוריהם ממחישה את חילופי הגישות והטעמים בחקר הספרות, אך גם את קווי השיתוף וההמשכיות בין חוקרים בני דורות שונים. בין הקווים המשותפים האלה: השאיפה לדעת הרבה ככל הניתן על מושא המחקר יחד עם מוּדעוּת לחלקיותו ולמגבלותיו של הידע, וכן קשר אמיץ בין המתחים הרוחניים המניעים את החוקר לבין הספרות שהוא דן בה. כל פרק ממחיש בדרכו גם את הזיקה המורכבת בין חקר הספרות העברית לבין המהפכה הציונית ותוצריה. הספר בכללותו מבקש לחשוף עולם מחשבתי חי ומסעיר, שמי שבוחר להקדיש לו את חייו עשוי להפיק ממנו את כל הטעמים.