המאמרים המופיעים בכרך זה: גיא ד' שטיבל 'שורף כמו אש' | החרדל ותרבות היין בארץ ישראל הרומית יהונתן ורדי | מחזורי שירים קצרים בדיואן שמואל הנגיד הלל בן־ששון | עונש, חטא ותשובה: ייחודו של ספר 'שערי תשובה' לרבנו יונה גירונדי קדם גולדן | תוספות לשירת יוסף בן תנחום הירושלמי אבישי בר־אשר | 'בְּרִיך שְׁמֵיהּ': לתולדותיה של תפילה ארמית עלומה שנתגלגלה אל ספר ה'זוהר' ואל סידור התפילה

קובץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. תוכן העניינים פירוש מזמורי תהילים לר' יצחק בן שלמה אבן סהולה 1 יוצא לאור עלי ידי אבישי בר-אשר הפתיחה לספר תולדות אדם לר' יוסף הבא משושן יוצאת לאור על ידי ליאוס זקס-שמואלי 47 'ספר השגות' על פירוש רש"י לתורה המיוחס לראב"ד: מבוא ומהדורה 77 יוצא לאור על ידי אריק לווי ודורון פורטי ביאור על 'הלכות יסודי התורה' מאת ר' שלום ענבי - מהדורה מדעית 135 יוצא לאור על יידי עפר אליאור פירוש לעמוס לרבנו יוסף חיון 251 יוצא לאור על ידי יוחנן קאפח

המאמרים המופיעים בכרך זה: מנחם כהנא - הטוב בעיני שמיים והישר בעיני אדם יאיר פורסטנברג - ממסורת למחלוקת : שינוי דרכי המסירה במשנתם של תנאים ראשונים גדעון בוהק - קטע גניזה חדש של ' תולדות ישו ' בארמית יהושע גרנט - 'בקול פעמון ורמון לנֹא אמון' : הגעתו של רבי יהודה הלוי לאלכסנדריה בראי שיר ' חדש ' לאהרן אלעמאני שולמית אליצור - בין נוסח מפויט לתפילת קבע : הערה לתולדות ברכת ' המעריב ערבים ' מנחם קיסטר - ה' ' צבאות שמו ' בברכת ' המעריב ערבים ': גלגולם ושחיקתם של מטבעות תפילה יהושע בלאו - על ספר עזר חשוב לעברית המקרא

גוּמחת האורות מאת אבּוּ חאמד מחמד אל־ע֗זאלי זכה להיכנס לאוצר הספרים של המיסטיקה העולמית כיצירת מופת לדורות. במרכזו פירוש עמוק על דרך הסוד של פסוק האור בקוראן (סורת האור, פסוק 35), שהיה לסמל מרכזי בזרמים העיקריים של המיסטיקה הצוּפית. מפאת חשיבותו הרבה תורגם החיבור לעברית פעמיים בימי הביניים, ובמשך דורות רבים שימש מקור השראה לפילוסופים ולמקובלים בעולמה של היהדות. עתה תורגם חיבור זה מחדש לעברית בת־זמננו . חיבור מופתי זה, מורה נבוכי הזמן של המסע הפנימי למִסתורין של האור האלוהי, הוא פרק חשוב ומרכזי בתולדות הרוחניות האנושית, ומקום רב ונכבד נועד לו ברוחניות הישראלית החדשה .

ספר זה הוא מונוגרפיה מקיפה על דמותו של אחד המנהיגים היהודים המרתקים במאה העשרים ובכלל: הרב עובדיה יוסף . ספר זה הוא גם מדריך מקיף לאחת התופעות הדתיות שהתעוררו ותפסו מקום בתקופת הנהגתו ובכלל: הקבלה והמיסטיקה (ה’נסתרות’). בספר זה שני המקבילים המסעירים הללו נפגשים ומתוך ההתנגשות מעניקים תמונה יוצאת דופן בבהירותה ובזווית שלה באשר לדמותו ההיסטורית של הרב עובדיה , מנהיגותו, פועלו ההיסטורי ומלחמתו הגדולה להחזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה.

מאמרים: חיים וייס | 'ועל אותה שעה נחתם גזר הדין' – על היפוכים מעמדיים וחורבן הבית ורד טוהר | 'רבי חנינא והצפרדע' – הד למסורת סיפורית קדומה מאשכנז באסופה לילדים מאת אשר ברש ליטל ליברמן־אביטל | 'קח את המחלה ותן את הרפואה': הסרה במלח – פרקטיקת ריפוי נשית־מסורתית על קו תפר חברתי־תרבותי יובל הררי | נסים וכשפים בירוחם: רשומון מאגי־פוליטי דליה מרקס | קבלת השבת בקיבוצים: רליגיוזיות חילונית נרמינה עבדולאייב | גלישה היגודית (Narration Surfing): על טקסטים פולקלוריסטים המתפרסמים ברשת וניתוחם שני קוטלר־פוקס | 'היטלר מתעצבן': תרבות עממית במרחב הווירטואלי בישראל סקירות: אהרן ממן | פיליטונים ומקאמות בעידן של תמורה בתוניסיה Yosef Tobi and Tsivia Tobi, Judeo-Arabic Literature in Tunisia, 1850–1950 Detroit, MI: Wayne State University Press, 2014, 367 pp. ג'קלין לאזנוב | 'שמן שנשפך נדיר הוא איסופו' צביה טובי, מכלה לחמות: עולמה של האישה היהודייה בדרום תוניסיה והשתקפותו בספרות העממית, ירושלים: מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"ו iv] + 344] עמ' צילה זן־בר צור | מזון למחשבה עידית פינטל־גינסברג, המלאך והחמין: ייצוגי אוכל בסיפורי עם, חיפה: פרדס הוצאה לאור, תשע"ו, 176 עמ'. תקצירים באנגלית

המאמרים המופיעים בכרך זה: אריאל סרי־לוי | הסליחה האלוהית בספרות הכוהנית שבמקרא דוד הנשקה | 'שמחה היא לו': משהו על תוספות למשנה וגלגוליהן אלה טוביה | חילופי גמר עריכה במסורת נוסח מיוחדת בבבלי שבת מרדכי עקיבא פרידמן | חזרת הש"ץ בערבית של ימים טובים ושבתות מצוינות במנהג ארץ ישראל אורי ספראי ואורי ארליך | נוסחה הקדום של ברכת 'המעריב ערבים' לאור קטעי הסידורים מן הגניזה הקהירית משה אידל | הפירושים לאלפא־ביתא של מטטרון מאת ר' נחמיה בן שלמה הנביא: עיונים נוספים תקצירים באנגלית

המאמרים המופיעים בכרך זה: עדיאל שרמר | פרוונקא: ההקשר המנדעי של פולמוס אחד נגד מינים בתלמוד הבבלי שלֹמי אפרתי | קונטרס פרק חלק ופרקי מגילה, ב: מסורת נוסח ייחודית של פרק 'מגילה נקראת' והערות על התהוות נוסח התלמוד שולמית אליצור | כהיום הזה בירושלים: למקורה, לתפוצתה ולגלגוליה של תפילה לסיום טקסים ורד רזיאל־קרצ'מר | עד מתי נהגו מסורות התפילה הארץ ישראלית במצרים? עדויות חדשות מן הגניזה יהושע בלאו | על ספר דקדוק של התעתיקים העבריים של אוריגינס (אלכסיי אליהו יודיצקי, דקדוק העברית של תעתיקי אוריגינס, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשע"ז) תקצירים באנגלית

ב שנת 1552 כתב המזרחן והמיסטיקאי הקתולי הצרפתי גיום פוסטל (1510 – 1581) חיבור משיחי בשפה העברית שיועד לקוראים יהודים, וכותרתו "טעם הטעמים". זוהי תעודה היסטורית נדירה ולא מוכרת מן הרנסנס, המלמדת על הלכי רוח ותפיסות פוליטיות ייחודיים במעגלי הרפורמטורים הקתולים במאה השש-עשרה על רקע התגברות הרפורמציה הפרוטסטנטית. חיבור קתולי-עברי זה, שמעולם לא נדפס ותכניו לא היו מוכרים עד כה, הוא נדבך חשוב בהבנת השיח היהודי-הנוצרי בתקופה זו ופרק ייחודי בתולדות ספרות הפולמוס הנוצרית. נוסף לכך, לאורך הספר מתייחס פוסטל לכמה פרשות וסוגיות היסטוריות מפורסמות מנקודת מבטו הייחודית, המורכבת ממילנאריזם יואכימי, לאומיות גאלית והתבססות על מקורות יהודיים ובעיקר קבליים. בין הללו בולט תיאור עלילותיה של ז'אן ד'ארק, הנערה בת המאה החמש-עשרה שדמותה גילמה בעיני פוסטל אידיאל של לאומיות גאלית נשית. כל אלה מובאים ב טעם הטעמים תוך הבלטת המשמעות המשיחית שייחס להם פוסטל. לבסוף, טעם הטעמים הוא דוגמה ייחודית לכתיבה בשפה העברית על ידי נוצרי בראשית העת החדשה, והוא מתאפיין בתופעות לשוניות מפליאות הנובעות מתפיסותיו התאולוגיות של פוסטל ביחס לשפה בכלל ולשפה העברית בפרט. מבוא ומהדורה מוערת: יהודית וייס

המאמרים בכרך זה: רוני גולדשטיין | נחלת ה' והמלכתו שרגא בר־און ויקיר פז | ארץ האל לבני האל: דב' לב 8– 9 והנחלת ארץ ישראל שלֹמי אפרתי קונטרס | פרק חלק ופרקי מגילה, א: מסורת נוסח ייחודית של פרק חלק מרדכי עקיבא פרידמן | מעריב של שבת בבית כנסת הירושלמים בפסטאט בימי ר' אברהם בן הרמב"ם

המאמרים בכרך זה: ציפי קויפמן ואיתמר ברנר | שיח נרטיבי ושיח נורמטיבי בסוגיות פרייה ורבייה יאיר לורברבוים | על הסתייגות מטעמים בשיח ההלכתי: הפולמוס על אודות טעם האיסורים להשחית את פאת הראש והזקן אסתי אייזנמן | בין רמב"י לרח"ק בתורת התארים רפאל שוח"ט | מקומם של כתבי היד בחקר הגותו של הגר"א מוילנא אורה ויסקינד־הלפר | 'ועוד מעט ואין רשע...' – מדברי רבי יהושע העשיל ממונסטרישצה על היהדות בזמנים משתנים ירון נעים | 'בין כך ובין כך תאבד בת יפתח?!' – הרב כלפון משה הכהן מג'רבה ומעמד האישה דוד מ' פויכטונגר | על תאולוגיה, פוליטיקה ואי־ציות ב'שלום עולמים' לש"י עגנון רונית עיר־שי | העלייה המחודשת של 'תאולוגיית העקידה' והשלכותיה המוסריות, ההלכתיות והמגדריות

מגילת איכה מורכבת מחמש קינות על האסון הלאומי הגדול, ששינה באופן יסודי את מהלך ההיסטוריה של עם ישראל: חורבן ירושלים ומקדשה, והגליית חלק נכבד מעמה של ממלכת יהודה לבבל על ידי נבוכדנצר מלך בבל. אולם הגם שעיקר המגילה הוא קינה מרה על האסון הלאומי הגדול, שזורים בה כתובים רבים בעלי אופי תיאולוגי, שעניינם אינו קינה או תיאור הסבל, אלא הסיבות שגרמו לאסון הלאומי והדרך בה יש להתמודד עם המשבר הדתי והרוחני שהניצולים עברו בעקבות האסון. עיון בפירושים ובמחקרים שנכתבו על מגילת איכה אחרי מלחמת-העולם השנייה מראה כי רוב הפירושים מתייחסים בצורה זו או אחרת לשואת יהודי אירופה כאירוע טרגי דומה או אפילו עולה בעוצמתו על החורבן והסבל המתוארים במגילה. אין ספק כי מבחינת הקף החורבן, גודל הסבל, וכמות הקורבנות בנפש, היתה השואה מאורע ייחודי, העולה בעוצמתו על כל מה שהתחולל על עם ישראל לפניה. אולם אין לשכוח שהשואה היא רק חוליה אחת – אם כי חוליית שיא ייחודית – בתולדות האסונות והחורבנות שחוו היהודים במשך אלפיים וחמש מאות שנות היסטוריה שלהם. בכל האסונות האלה ניתן לראות פועל יוצא של מאורע טראומתי אחד ויחיד: חורבן ירושלים והרס המקדש בשנת 586 לפסה"נ. מאורע טראומתי זה נקבע בזיכרון ההיסטורי של העם כאסון הלאומי הגדול, שבו איבד עם ישראל את עצמאותו וגלה מארצו. כמיעוט הוא נחשף לעוינות ולאלימות של הרוב השולט, ולא היה בידו להגן על עצמו. זו הסיבה לכך, ששום אסון שהתרגש על עם ישראל לא יוכל להאפיל על האסון המונצח בקינות המגילה, ואף יום של אבל וצער לא יוכל להאפיל על צום תשעה באב, שנקבע לזכרו, ושבו מגילת איכה נקראת בכל בתי הכנסת מידי שנה בשנה.