תנועת הנוער המחנות העולים לא היתה תנועת הנוער היחידה בארץ ישראל ב־1930, אך היתה היחידה שהוקמה על ידי בני נוער ארצישראלים. חפוש־דרך מתמיד הוא המאפיין את התנועה בכל הנושאים האידאולוגיים והמעשיים, מלבד נושא אחד עליו הושם דגש – הקשר לארץ ישראל, הטיולים בארץ לאורכה ולרוחבה. ספר התנ"ך היה מדריך מעשי ורגשי, ולכך היו המשמעויות פוליטיות והתישבותיות. תנועת המחנות העולים היתה תנועת נוער קטנה שמטרתה העיקרית היתה להעביר נוער לומד לעבודת כפיים ולתרום להרחבת ההתישבות במסגרת הקיבוץ המאוחד. תנועה התישבותית שהמאבקים הפוליטיים והחברתיים בתוכה השפיעו גם על תנועת המחנות העולים, עד לפילוגה, פילוג שניבא על הפילוג בקיבוץ המאוחד.

בלז פסקל (1662-1623) היה פילוסוף, מתמטיקאי, ממציא ופיזיקאי, ומחבר הספר מחשבות, מהיצירות המשפיעות ביותר בתולדות ההגות המערבית. הקוראים הישראלים מכירים יצירה מונומנטלית זאת בשם הגיגים. בשם החדש שניתן לה כאן בעברית, מחשבות, בחרנו לדבוק במשמעות הקרובה יותר לשמו המקורי של הספר: Pensées . Penser פירושו לחשוב, ולחשוב, לימד אותנו דקארט, משמעו להתקיים. ואכן, המחשבות של פסקל עוסקות בקיום האנושי על כל היבטיו, ויש בהן ממד אקזיסטנציאליסטי מובהק אשר בוחן את האדם כליות ולב על תשוקותיו, העמדות הפנים שלו, כשליו וגם גדולתו. "מהו האדם בתוך האינסוף?" תהייה נוקבת זו על משמעות הקיום מכתירה את פסקל כמבשר האקזיסטנציאליזם, מקירקגור ועד סארטר. פסקל לא רק סלל דרך לעידן חדש בהיסטוריה של המדעים, הוא היה גם פילוסוף נוצרי. מחשבות הוא שלילת האתאיזם וכתב הגנה על הנצרות. ספר זה הוא פרי שיתוף פעולה נוסף של רמה איילון, המתרגמת, וד"ר ז'ואל הנסל, העורכת המדעית. קדמו לו ספריו של עמנואל לוינס, כוליות ואין סוף: מסה על החיצוניות (2010) ו על אלוהים העולה על הדעת (2013), שראו אור בהוצאת מאגנס.

האיגרת אל העברים, מספרי הברית החדשה, היא מעין דרשה המיוסדת על שפעת כתובי מקרא. דרישת הפסוקים מאפשרת למחברהּ להעניק תוקף לחידושיו המהפכניים, החורגים הן מן המסורת היהודית הרחבה והן מזו שהתגבשה בקרב חסידי ישוע מנצרת. החיבור נוצר כתגובה למשבר אמוני: הגאולה טרם נשלמה, ורבים החלו מפקפקים בבואה ופרשו מן התנועה. האיגרת נועדה לעודד את המאמינים, לבשרם שהופעה שנייה של המשיח בוא תבוא, גם אם תתמהמה. המחבר גם שואף להעניק משמעות עליונה לתקופת ההמתנה – עם ישוע כמלכיצדק חדש המכהן במקדש השמימי – ובכך לאפשר את המשך קיום התנועה לאור דחיית הקץ. אופי תגובתו של מחברה הופכים את הדיון באיגרת להדגמה מאלפת של תפקוד האמונה המנסה להתגבר על שברו של חלום הגאולה המשיחית הקרובה. שמונה השיחות מתחקות אחר הנסיבות הדרמטיות לכתיבת האיגרת, אחר רעיונותיה, וקהל היעד המסתורי שלה (הכותרת 'אל העברים' נוספה לחיבור בשלב מאוחר יותר ואינה אלא בגדר ניחוש). כמו כן מתמקדות השיחות במהלכי פרשנותה של האיגרת למקרא, ובזיקתם לדפוסי המדרש שנהגו ביהדות בשלהי הבית השני. לעתים מהווה האיגרת עדות מוקדמת למסורות יהודיות העולות בספרות חז"ל המאוחרת בהרבה.

ספר זה מבוסס על פעילותו של המחבר להרחבת קשרי ישראל עם שלוש המדינות והעמקתם; על שיחותיו עם ראשי מדינות אלה ושיחותיהם של ראשי מדינת ישראל עמם; סיקור מדיניות הפנים והחוץ שלהן; תיאור הקהילות היהודיות המקומיות והפעילות למען טיפוח הקשרים עמן וחיזוק מעמדן הלאומי-ציוני. הרישומים נושאים אופי תיעודי והם מקור ייחודי וחשוב בחקר תולדות יחסי ישראל עם אוסטריה, סלובניה וסלובקיה מראשית שנות התשעים במאה הקודמת, עם סיום "המלחמה הקרה" בעקבות התפרקותה של ברית המועצות, קריסתם של המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה, סיום כהונתו של קורט ולדהיים כנשיא אוסטריה שהוכר בעולם ובישראל כ"אישיות בלתי רצויה" וכן החתימה על הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף.

הספר עוסק במערכת היחסים המורכבת בין יהודים וערבים בערים מעורבות בישראל. חלק ניכר מהספרות הרבה שנכתבה בנושא זה, מבליט פערים חברתיים ומתחים על רקע לאומי ודתי בין יהודים וערבים, וכן מצוקות בשכונות הערביות. ממחקרים אלה, עולה לרוב נימה שלילית לגבי יחסי הגומלין בין יהודים וערבים. ברם, זוהי תמונה חלקית, שכן בצד המתחים והמצוקות, שוררת מציאות של דו-קיום ושיתופי פעולה בין הקבוצות במגוון תחומים. המחקר בספר זה הוכן במסגרת פרויקט "בניית שלום מלמטה", שמקדם מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום שבאוניברסיטת תל אביב בשנים האחרונות. הפרויקט נועד להרחיב את שדה חקר הסכסוכים והשלום, אשר מתרכז לרוב במרכיביו 'האנכיים' של סכסוך מתמשך, שעניינם המאבק האידאולוגי והמדיני, המלווה לעתים בעימות אלים, שמשקפים גם את עומקו. בצד מרכיבים אלה, קיימים גם מרכיבים 'אופקיים' המתבטאים בקשרים בין החברות הנתונות בסכסוך בתחומי חיים שונים. קשרים אלה מתנהלים תוך כדי הניסיונות להביא לפתרון הסכסוך ויש להם חשיבות ומשמעות בשמירה על יציבות הסכסוך ואי-התדרדרותו לעימות אלים, וכן בהשפעה על תודעתן של החברות באשר להכרות עם הצד השני והסיכוי לדו-קיום ולשלום עימו.

בינואר 1950, ישראל הייתה המדינה הראשונה במזרח התיכון והשביעית בעולם הלא-קומוניסטי, שהכירה ברפובליקה העממית של סין. ישראל לא קידמה הקמת יחסים דיפלומטיים בעיקר בגלל לחץ אמריקני וחששות מהקומוניזם הסיני, ואילו סין נמנעה מקידומם כי העדיפה קשרים עם העולם הערבי והמוסלמי. רק אחרי 42 שנה, בינואר 1992, כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. חרף הריחוק הגאוגרפי, התרבותי והפוליטי בין ישראל וסין, כיום הקשרים בין השתיים פורחים בעיקר בתחום הכלכלי, אך לא רק בו. הקובץ סין וישראל מאיבה לקִִִרבה כולל מאמרים שעוסקים בזיקה בין שתי המדינות לפני כינון היחסים הדיפלומטיים ואחריהם. בין השאר נדונים בהם הרקע ההיסטורי והיהודי, ההיבטים הדיפלומטיים, האסייניים והמזרח תיכוניים, תפקיד המפלגה הקומוניסטית, תהליך הקמת היחסים, הממדים הבינלאומיים, הצבאיים והכלכליים של היחסים, וכן התפתחות הקשרים בין ישראל, הונג קונג וטייוואן. המחברים משקפים שילוב של העולם המחקרי-אקדמי ושל העולם המעשי-דיפלומטי. הספר עוסק ביחסי ישראל-סין ובמהפך שחל בהם מניתוק ואיבה לידידות וקִרבה . המאמרים מבוססים על מסמכים ומקורות ראשוניים ועל ניסיון אישי. נוסף למראי המקומות בכל מאמר, נכללת בספר רשימת קריאה ובה פרסומים שאינם מופיעים בו. הספר, שגרסה קודמת שלו פורסמה באנגלית בסוף שנות התשעים, כולל מקורות ומאמרים נוספים ומעודכנים המתייחסים ליחסים בין שתי המדינות עד היום. הוא מיועד לסטודנטים ולקהל קוראים רחב, מקצועי ולא מקצועי כאחד. את המהדורה הראשונה באנגלית ערך פרופ' יונתן גולדשטיין מאוניברסיטת ג'ורגיה המערבית בארצות הברית.

כלכלת העולם הקדום שלפני תקופת יוון ורומא כמעט ולא נחקרה בצורה שיטתית ומקיפה על ידי חוקרים מתחום הכלכלה. יתרה מכך, חוקרים רבים היו בדעה שעולמם של תושבי מסופוטמיה ומצרים הקדומה היה פרימיטיבי ומבוסס על ייצור לקיום בלבד, הכלכלה הייתה מבוססת על יחסים חברתיים של הדדיות, ייצור משותף וחלוקה של מוצרים על ידי השליטים, ולא ניתן היה להבחין במוסדות כלכליים כמו זכויות קניין, שוק, כסף, אשראי ומסחר למטרות רווח. הספר הכלכלה בשחר ההיסטוריה מוכיח שמוסדות כלכליים אלו מילאו תפקיד מרכזי בחיי החברה של מסופוטמיה ומצרים, ומתעכב במיוחד על מסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ. עשרות אלפי מסמכים של סוחרים אשורים קדומים הכוללים מכתבים, חוזים, הסכמים עם שליטים ותעודות על דיונים בבתי דין של הסוחרים – מאפשרים להוכיח את קיום המוסדות ולפתוח צוהר להבנת חיי הסוחרים והתנהלותם הכלכלית. הספר גם מתאר בקצרה את החיים הכלכליים במצרים הקדומה על מרכזיותם של המוסדות הכלכליים של השוק, המחירים והכסף בה.

א חד מכינויי החיבה של ארץ ישראל הוא "ארץ הצבי" ולא בכדי. הצבי מפאר את מישורי הארץ וגבעותיה ונזכר פעמים רבות בתנ"ך כסמל למהירות ומשל ליופי. גם כיום הצבי מזדמן לעיני המטייל ברחבי הארץ, ממרומי הגולן ומורדות הרי נפתלי ועד לרחבי הנגב ולדרום הערבה. הצבי הוא חיית בר מוגנת בארץ אולם ציידים פורעי חוק מנסים, ולעיתים גם מצליחים, לצודו. ההגנה על הצבי היא אחד מהנושאים המרכזיים בשמירת הטבע בישראל ומהווה סמל להצלחתה. רק הודות למאבק מתמיד להקמת שמורות טבע ובציד הבלתי חוקי אוכלוסיות הצבאים בארץ התאוששו וגדלו בהרבה משהיו ערב הקמת המדינה. אולם אוכלוסיותיהם נתונות עדיין לאיומים רבים ויש להשקיע מאמצים רבים להגנתן ולטיפוחן. מטרת הספר היא להביא לשוחרי הטבע ולמטיילים ברחבי הארץ מידע מפורט ונגיש על הצבאים בישראל. חוקרים רבים, ישראליים וזרים חקרו את מיני הצבאים בארץ, והספר מסכם את המידע הרב שנצבר במחקריהם. בפרקיו הראשונים מובא מידע כללי לגבי הצבאים, מקומם ומעמדם בעולם החי. בהמשכו יש תיאור מפורט של הפיזיולוגיה, הביולוגיה, התפוצה, הרגלי חייהם והאתגרים עימם עליהם להתמודד. לסיום, ההיסטוריה של הצבאים בארץ והיחסים המורכבים בין הצבאים לאדם.

אסופת המאמרים קבלה מיסטיקה ופואטיקה , פרי עטם של טובי החוקרים בארץ ובעולם, מתחקה אחר יחסי הגומלין בין קבלה, ספרות ומיסטיקה. המאמרים ממשיכים מסורת של חיפוש מתמשך ודיאלוג בין דיסציפלינות ורבדים פרשניים, לעתים מתוך הבנה, לעתים מתוך עימות ומאבק. מפגשים בין טקסטים מתרבויות שונות – יהדות, נצרות ואסלאם, וכלי פרשנות שונים – פיוטיים, דתיים ומיסטיים, הצומחים מתוך המפגש שבין הדיסציפלינות השונות במדעי האדם: אסתטיקה, ספרות ופואטיקה מזה ומיסטיקה ותאולוגיה מזה – אלה התכנים של מאמרי האסופה. האופן שבו מקובלים ומיסטיקנים נעזרים בטכניקות נרטיביות ופואטיות; פרשנויות קבליות ומאגיות לטקסטים פואטיים; ביקורת ספרותית והגות פילוסופית במונחים קבליים או מיסטיים – כל אלה באים בהם לכלל ביטוי: סודו של הבל בספר הזוהר ומסתורין השושנה; אהבה בשירת ישראל נג'ארה; הסוד ביצירת עגנון ויסודות קבליים ביצירותיו; השכינה במיסטיקה בספרות העברית החדשה; פרק תהלים לפאול צלאן; חורחה בורחס והשפה הקבלית; קריאה בפואטיקה הקבלית לאור הגותה של ז'וליה קריסטבה; דיונים במיסטיקה האסלאמית על ספרות, דמיון, מיסטיקה ויצירה; עיון במיסטיקה, שירה ותהליך היצירה בתרבות הערבית החילונית המודרנית; המיסטיקה כמפתח לרובד הסודי בקומדיה של דנטה; דון קישוט היהודי במסכה; מוות ואלכימיה אצל ג'ון דאן; ומיסטיקה וכתיבה ביצירתו של מרסל פרוסט.

The historical consciousness of medieval Jewry has engendered lively debate in the scholarly world. The focus in this book is on the historical consciousness of the Jews of Spain and southern France in the late Middle Ages, and specifically on their perceptions of Christianity and Christian history and culture. In his detailed analysis of Jews’ understanding of the history of the communities they lived among, Ram Ben-Shalom shows that in these southern European lands Jews experienced a relatively open society that was sensitive to and knowledgeable about voices from other cultures, and that this had significant consequences for shaping Jewish historical consciousness. Among the topics that receive special attention are what Jews knew of the significance of Rome, of Jesus and the early days of Christianity, of Church history, and of the history of the Iberian monarchies. Ben-Shalom demonstrates that, despite the negative stereotypes of Jewry prevalent in Christian literature and increasing familiarity with that literature, they were more influenced by their interactions with Christian society at the local level. Consequently there was no single stereotype that dominated Jewish thought, and frequently little awareness of the two societies as representing distinct cultures. This book contributes to medieval Jewish intellectual history on many levels, demonstrating that, in Spain and southern France, Jews of the later Middle Ages evinced a genuine interest in history, including the history of non-Jews, and that in some cases they were deeply familiar with Christian and sometimes also classical historiography. In providing a comprehensive survey of the multiple contexts in which historiographical material was embedded and the many uses to which it was put, it enriches our understanding of medieval historiography, polemic, Jewish-Christian relations, and the breadth of interests characterizing Provencal and Spanish Jewish communities. This fascinating and well-documented study will appeal not only to scholars of Jewish studies and of medieval history and literature, but also to those interested in Christian history and historiography and in the long saga of Jewish-Christian relations.

The philosopher, astronomer, and biblical exegete known both as Gersonides and Ralbag (1288-1344) wrote a veritable library of works that testify not only to the breadth of his intellectual concerns but to his attempt to forge a synthesis between the secular sciences and Judaism. This is the first English-language study to assess his place and significance for Jewish thought, and it offers a comprehensive picture of his philosophy that is both descriptive and evaluative. Gersonides (1288-1344), known also as Ralbag, was a philosopher of the first rank as well as an astronomer and biblical exegete, yet this is the first English-language study of the significance of his work for Jewish thought. Seymour Feldman, the acclaimed translator of Gersonides' most important work, The Wars of the Lord---a complete philosophical system and astronomical encyclopedia---has written a comprehensive picture of Gersonides' philosophy that is both descriptive and evaluative. Unusually for a Jewish scholar, Gersonides had contacts with several Christian notables and scholars. It is known that these related to mathematical and astronomical matters; the extent to which these contacts also influenced his philosophical thought is a matter of some controversy. Unquestionably, however, he wrote a veritable library of philosophical, scientific, and exegetical works that testify not only to the range of his intellectual concerns but also to his attempt to forge a philosophical-scientific synthesis between these secular sciences and Judaism. Unlike many modern scientists or philosophers, who either scorn religion or compartmentalize it, he did not see any fundamental discrepancy between the pursuit of truth via reason and its attainment through divine revelation: there is only one truth, with which both reason and revelation must agree. As a philosopher-scientist and biblical exegete Gersonides sought to make this agreement robustly evident. While philosophical and scientfic ideas have progressed since Gersonides' time, his work is still relevant today because his attempt to make prophecy and miracles understandable in terms of some commonly held philosophical or scientific theory is paradigmatic of a religion that is not afraid of reason. His general principle that reason should function as a 'control' of what we believe has interesting and important implications for the modern reader. Indeed, some of his basic arguments are favoured by many contemporary thinkers who attempt to incorporate modern science into their religious belief system. He was not afraid to make religious beliefs philosophically and scientifically credible; one could say that he pursued an 'ethics of belief' in that he held that there are constraints to what is believable, especially in religion. In this respect he was a precursor of Kant and Hermann Cohen: Judaism is or should be a religion of reason.