החשישים הוא שמם של מאמיני כת שיעית שהטילה את חיתתה על העולם המוסלמי והאירופי במשך כמאתיים שנה - במהלך המאות האחת-עשרה והשתים-עשרה לסה"נ - באמצעות מעשי טרור ורצח של יריבים פוליטיים ודתיים. שמם יצא בארצות אירופה, וחרבם הגיעה עד לכמה ממנהיגי הצלבנים. שמם של החשישים - assassins באנגלית ובצרפתית ובצורות דומות בלשונות אירופה אחרות – נהפך במרוצת הזמן שם נרדף לרוצחים פוליטיים ואף לסתם שופכי דמים בעבור בצע כסף. ספרו של ברנרד לואיס הרואה אור לראשונה בתרגום עברי הוא נדבך חשוב ועדכני במחקר הלמדני והשקול על כת החשישים. המחקר על כת זו יש בו כדי לסייע להבנת הדרכים שבאמצעותן חוללו קבוצות דתיות-פוליטיות תפנית קיצונית ואלימה בזיקה הבסיסית שבין דת למדינה, וכיצד השתמשו בכוח להשגת יעדיהן. אף כי במקורו האנגלי התפרסם הספר לפני למעלה משלושים שנה לא נס לחו. כמו בספריו האחרים של לואיס מצטיין גם חיבור זה בהרצאת דברים רהוטה ובהירה, בתיאור ובניתוח מפורטים ודקדקניים שאינם פוסחים גם על פרטים קטנים, וכל זאת בלי לוותר על הצגת השאלות העקרוניות ועל שרטוט התמונה הכוללת. ברנרד לואיס הוא מגדולי חוקרי האסלאם והמזרח התיכון במאה העשרים. קשת מחקריו, שרובם ראו אור במקורם באנגלית ותורגמו ללשונות רבות, פרוסה על מגוון של נושאים, המעידים על רוחב אופקיו ועל עומק הבנתו את תרבות האסלאם לתקופותיה על היבטיה השונים .

Since the publication in 1921 of I. Goldsiher's discussion of Imâmî exegesis in his groundbreaking Die Richtungen der islamischen Koransauslegung no comprehensive work on Imâmî exegesis has appeared. In the intervening years important Imâmî commentaries have become available, allowing for a reappraisal of the subject. The aim of this study is to contribute to this task, primarily by examining the features and methods of Imâmî exegesis. Principally it offers a description and analysis of the major tenets of Imâmî doctrine, as reflected in the earliest Imâmî works of exegesis and relates sources up to the Major Occulation of the twelfth Imam in 329/941.

The book covers a period from the beginning of Islam, up to the beginning of the sixteenth century, and deals mainly with the eunuchs in the major centers of Islam in the East (Umayyads, 'Abbāsids, Seljuks, Zengids, Ayyūbids and Mamlūks and to some extent, the Fāţimids of Egypt). It is not a history of the eunuchs in that wide area but rather is mainly concerned with the power accumulated by the eunuchs, militarily, socially and even economically (especially as trustees of financial affairs and property). The ultimate aim of the study is to bring out the close ties connecting the harem, the eunuchs and the Mamlkūs. In all of these three areas, the dominant element had been slaves (Islamized and often enfranchised) who were imported beyond the lands of Islam. The eunuchs were usually the upbringers of the young Mamlkūs and quite often their commanders. The Mamlkūs themselves, in various and changing forms, constituted the mainstay of Islam to the harem, the eunuchs and the Mamlūks. In all of these three areas, the dominant element had been slaves (Islamized and often enfranchised) who were imported beyond the lands of Islam. The eunuchs were usually the upbringers of the young Mamlūks and quite often their commanders. The Mamlūks themselves, in various and changing forms, constituted the mainstay of Islam's military might through the greatest part of its existence. Other subjects discusses are castration's, the eunuchs prices, and their so-called sexual life, romances as a well as their marriages.

המחקרים הכלולים בספר זה משקפים מפעל רב שנים של אחד המלומדים המובהקים במדעי האסלאם בדורותינו. עניין מיוחד בהם לקורא המשכיל המבקש להרחיב ולהעמיק את ידיעותיו בתולדות האסלאם וספרותו, וכן בהשפעת העבר המוסלמי על סוגיות מרכזיות בחיי הארץ והאזור. המחקרים זורים אור על השבטים הערביים בחצי האי הערבי לפני הופעת האסלאם, עלייתה הפוליטית והכלכלית של מכה, היחלשות האימפריה הסאסאנית וממלכת החיץ שלה, אלחירה, הקשרים בין מכה לבין שבטי הבדואים, יישובי היהודים בצפון ערב לפני האסלאם, המאבק בין יהודי אלמדינה לבין מוחמד, התפתחות הביוגרפיה של הנביא מוחמד, מנהג המילה באסלאם, חדירת מדרשים יהודיים ונוצריים לאסלאם, ועוד. העיונים המפורטים שספר זה משתבח בהם מעמידים את הקורא העברי באופן בלתי אמצעי, זו הפעם הראשונה, על תרומתו המקורית של מי קיסטר בתחומים אלה.

הקהילה היהודית נחשבת תא המסד לחיי האומה היהודית בימי-הביניים. היא היתה המסגרת שסייעה ליהודים, שהיו מיעוט בחברות זאות, להמשיך ולפעול: לדאוג לקיומם באותן חברות, לשמור על ייחודם ולמלא ייעודים שונים, בתנאים של גלות. חיבור זה מבקש למלא חוסר, בהיותו מוקדש לתיאור מפורט של חיי קהילה מקומית, אחת מקהילות ישראל בארצות האסלאם בימי-הביניים, קהילת קירואן שבלב המגרב, בתוניסיה. התיאור מכוון גם לתקן את התפיסה שקנתה לה שביתה במחקר ההיסטוריה היהודית, ולפיה הקהילות היהודיות הראשונות בימי-הביניים התפתחו באשכנז בשלהי המאה העשירית, בעוד שבארצות האסלאם היו הקהילות נטולות עצמאות ושאבו את הסמכות לפעילותן מן ההנהגה המרכזית, בעיקר מזו שישבה בבבל. הקהילה המקומית מוארת בספר בעזרת מקורות רבים מגניזות קאהיר ובהם מקורות היסטוריים, ספרותיים והלכתיים. מקורות אלו כונסו כדי לשקף את עולמם של בני קירואן, את חיי החברה ואת המוסדות המקומיים בה, מתקופה קדומה ועד למאה האחת-עשרה, מועד חורבן הקהילה בעת הריסת העיר בידי בדווים. התופעות החברתיות של עצמאות הקהילה ותלותה במרכזים, נדונות על רקע ההתרחשויות ההיסטוריות. מן הספר עולה שהיו קהילות מקומיות עצמאיות בארצות האסלאם כבר במאה התשיעית. אך חרף העצמאות התפקודית והיכולת האינטלקטואלית, שבקהילה מחוות כבוד למרכזים ללא תלות רשמית או תפקודית בהם. אגב הדיון בקירואן עולה בחיבור תמונת העולם היהודי בארצות האסלאם על קשריו בין מזרח ומערב ומקומה של קהילת הגשר, קירואן, בצומת החשוב שבו היתה ממוקמת.

The late Shlomo Pines (1908-1990) was this century's outstanding historian of Islamic philosophy and science. This volume offers, for the first time in English. Pines' doctoral dissertation on Islamic atomism; the German version appeared in 1936. Pines presents the atomic theories of matter, time and space, as they are found in the literature of kalam, as well their exposition in the writings of Abŭ Bakr al – Râzî; and then investigates in detail possible sources in the Greek, Indian, and other traditions. The present publication incorporates a few revisions which Pines himself had made in a draft translation. A number of the texts, which Pines consulted in the manuscript, have since been published, and some important studies on the kalam have appeared. Nonetheless, it can be stated in confidence that, sixty years after its first publication, Pines' monograph is till today the most significant work on the subject.

This volume presents expanded versions of papers read at a binational symposium convened in Jerusalem in December 1992. Organized within the framework of meetings held worldwide in remembrance of the expulsion of the Jews from Spain in 1492, this conference focused on aspects of the profession and ethics of medicine. The major topics explored at the symposium were the relationships among physicians of different denominations and between them and the authorities; the image and status of the converso physician; questions of medical licensing and compensation; attitudes regarding suffering, pain and the care of infants; and the influence of medieval Jewish and Moslem religious law concepts underlying the care and treatment of patients. Other papers relate to the early modern period and to current problems of medical ethics, illustrating the impact of historical approaches on the development of the discipline of medical ethics today.

לסיפורי העם תפקיד בולט בפולקלור ובתרבות הערבית. חשיבותם בלטה בעיקר בתקופה שמכשירי הרדיו נמצאו לעתים נדירות בידי האנשים ומכשירי הטלוויזיה לא היו מוכרים. לילות החורף היו שדה פורה לסיפורי העם, כאשר ישבו האנשים סביב האש להתחמם. הסיפורים מתארים את דאגות האנשים קשיי היום, מאבק השרדותם בטבע וכן תקוותיהם וחלומותיהם. האדם ממאן להשלים עם שליטת הטבע על חייו ובמציאות בה הוא חי, ופונה לדמיון להגשמת הנסים. מאבק זה מסתיים בדרך כלל בסוף טוב ואופטימי ובנצחון הטוב על הרע., פרט להנאה ובילוי הזמן, לסיפורי העם תפקיד חשוב מבחינה חינוכית ותרבותית, במיוחד לגבי אלה, שאין להם מקור להרחבת ידיעותיהם. הסיפור מצייר את חייו של האדם והנופים הטבעיים והאנושיים הסובבים אותו. הוא מספק לנו ידיעות על טבעם של בני אדם ושל בעלי חיים והיחסים ביניהם. סיפורי העם משמשים לפעמים מכשיר להקלת הכאב של האדם, ונושאים את השומעים ממציאותם הקשה והמרה על כנפי הדמיון לעולם אחר, בו הם חשים רוגע מדומה, וככל שהמציאות של האדם המסכן קשה יותר מתחזקים חלומותיו החורגים והמציאות.

מראשית ימיה ניסתה הדיפלומטיה הישראלית לכונן קשרים עם כל ארצות העולם, כולל מדינות מוסלמיות לא ערביות. הספר עוסק בפרשה מופלאה של ניסיון ישראלי, בראשית שנות השישים, לכונן יחסים עם מאלאזיה, מדינה מוסלמית בעלת מיעוט סיני חשוב בדרום-מזרח אסיה. במרכזה של הפרשה עמד דיפלומט ישראלי צעיר, משה יגר. היחסים היו אמורים להתחיל במישור הספורט, לעבור לתחום המסחר ולהתבסס במישור המדיני. יגר יצא למאלאזיה בנובמבר 1964 במסווה של נציג חברה מסחרית כדי לקבוע נוכחות מסחרית ומדינית שם. ההנחה הייתה כי נוכחותו, שהייתה באישור השלטונות המאלאזיים, תתפתח בבוא הזמן לנציגות דיפלומטית. אולם מאלאזיה, שנכנסה שנה לפני כן לעימות חריף עם שכנתה הגדולה אינדונזיה, הייתה זקוקה לתמיכתן של מדינות ערב. דבר זה שם בסופו של דבר לאל את ניסיונות ההתקרבות של ישראל. בספטמבר 1965 הכריז ראש ממשלת מאלאזיה טונקו עבדול רחמן כי ארצו לא תכיר בישראל ולא תשחק אתה כדורגל. חודש לאחר מכן נצטווה יגר לצאת מן המדינה. כך הגיע לקצו הניסיון הישראלי לקשור קשרים עם מאלאזיה. הספר נכתב על סמך מסמכים ומכתבים שהמחבר כתב וליקט בתקופת שהותו במאלאזיה, מנובמבר 1964 ועד ינואר 1966, ולפיכך הוא מהווה מקור היסטורי חשוב.

המצאת הנשק החם והשימוש הגדל והולך בו הביאו לשינוי מהפכני בשיטות הלחימה ובמבנים של הצבאות, שספק אם היה דומה לו עד המצאת הנשק הגרעיני. הנשק החם מילא תפקיד מכריע במאבק בין המוסלמים לבין יריביהם, ובייחוד בינם לבין אירופה הנוצרית, וכן בהתמודדויות הצבאיות בתוך העולם המוסלמי. הספר עוסק בתולדות הנשק החם בארצות האסלאם. הוא מתאר את ההתנגשות חסרת הפשרות בין תפיסת עולמה של אצולת הפרשים המוסלמית בימי הביניים לבין סיגול הנשק החם בשורותיה ומנתח את השפעתה העצומה – הפנימית והחיצונית – על האסלאם.

The essays in this collection have been selected from the works published by Jacob M. Landau in the last forty years, covering Middle Eastern historical events and related current issues. The studies have been divided into the following categories: Jews in Muslim lands; Arabic writings; Ottoman history; Turkish politics; politico-linguistics; elections in Israel and Turkey. The integrating factor is their focus on the Middle East.