ההנקה נתפסה מאז ומעולם כפעולה טבעית ואינסטינקטיבית, שהבטיחה את הישרדותו של הגזע האנושי לאורך הדורות. ואולם דרך ההנקה, תדירותה והחשיבות שייחסו לה, קשורות למגמות תרבותיות משתנות, כעולה מייצוגים חזותיים של ההנקה המעידים על קשרי גומלין בינה לבין אידאולוגיות חברתיות, דתיות וכלכליות. בעשורים האחרונים ניכרת בעולם המערבי מעין 'מַאניה' בנוגע להנקה ולחשיבותה . בספר השָׁד שיצא מן הבקבוק מתחקה המחברת אחר המקורות הרעיוניים של עידוד ההנקה האימהית בחברה המערבית המודרנית, זאת באמצעות סקירה של ייצוגי ההנקה במאות יצירות שנוצרו בצרפת בתקופה שבין המהפכה הצרפתית למלחמת העולם הראשונה. בעזרת מקורות חזותיים וטקסטואליים מגוונים, פורשת גל ונטורה את הגורמים ההיסטוריים, הפוליטיים, הדתיים והכלכליים שהשפיעו על ייצוגי ההנקה ותחליפיה באמנות הצרפתית. היא מאירה את הלכי הרוח המשתנים במאה התשע עשרה בצרפת בנוגע להנקה האימהית, שהשפעתם ניכרת גם בהאדרת ההנקה בעולם המערבי בימינו אנו.

ספר זה הוא פריו של עיון מחקרי בכתביהן של סופרות מוכשרות שכתבו ביוגוסלביה לשעבר. בחלק הראשון ימצאו הקוראות והקוראים מבוא ופרקי עיון במכלול יצירתן של ארבע מתוך למעלה מארבעים סופרות יהודיות שכתבו בשפות סרביות/קרואטיות וסלובנית, תוך התייחסות לכתביהן מהיבט הביטוי שניתן בהם לחוויה הקיומית שלהן כנשים יהודיות בעולם בן זמננו, במציאות רבת תהפוכות ושינויים גורליים. החלק השני כולל מבחר תרגומים מתוך כתבי ארבע הסופרות וקטעים נוספים. בכל אחד מן הסיפורים או הפרקים שתורגמו ניתן ביטוי לחוויית הקיום הנשית ביוגוסלביה בעידן זה, ובחלק ניכר מהם גם לקשר הבלתי נפרד בינה ובין המודעות למשקלה של הזהות היהודית בחייהן, בגורלן ובכתיבתן של סופרות אלה.

הקיבוץ והמושב הם שתי מסגרות שיתופיות וולונטריות שהצמיחה תנועת הלאום היהודית בארץ-ישראל ברוח האוטופיה הסוציאליסטית. בדומה למסגרות וולונטריות אחרות כגון, קומונות, תנועות חברתיות, מפלגות וכו', אשר משחר המודרניות הושפעו מהפרויקט הסוציאליסטי, נעשתה הבטחת השוויון המגדרי בקיבוץ ובמושב לאחד מעקרונות היסוד של אותן קהילות. הבטחה זו טמנה בחובה ניסיון ליצור חברה שיתופית חדשה שבה היה צפוי להשתנות ואף להיעלם הגבול המגדרי המפריד בין הספירה הציבורית-הגברית, מקור הכוח, הסמכות והיוקרה, לבין הספירה הפרטית - הנשית, מקור השליטה על הנשים לאורך ההיסטוריה. ספר זה, בא להציג את ההתפתחות ההיסטורית של הגבולות המגדריים בקיבוץ ובמושב, תוך הפניית הזרקור אל הספירות הפרטיות והציבוריות המשתנות. לשם כך הוא מביא קול רב-גוני ורב-תרבותי של חברות הקיבוץ והמושב, חברות חילוניות ודתיות, ותיקות ו"עולות חדשות", שדרכן הוא מציג סוגיות מן העבר ומן ההווה, וחושף נושאים שלא תמיד זכו להתייחסות ראויה. הספר שופך אור נוסף על מנגנוני שיעתוק אי השוויון המִגדרי בעידן המודרני, יהיה זה בגרסתו הסוציאליסטית, הקפיטליסטית או הבתר-תעשייתית. אחד הלקחים שהספר בוודאי תורם, הוא תיאור נוסף של המגבלות המלוות כל ניסיון לשוויון מגדרי המתמקד רק בשינוי מעמדן של הנשים - על בסיס של זהות או על בסיס של שוני עם הגברים- מבלי להשמיע דרישה זהה לגבי הגברים, ובכך לפרק את הגבולות המגדריים.

The encounter of Jews with the Enlightenment has so far been considered almost entirely from a masculine perspective. In shifting the focus to a group of educated Jewish women in Berlin, this engaging study makes an important contribution to German Jewish history as well as to gender studies. Natalie Naimark-Goldberg's study of these women's letters,literary activities, and social life reveals them as cultivated members of the European public. Their correspondence allowed them not only to demonstrate their intellectual talents but also to widen their horizons and acquire knowledge—a key concern of women seeking empowerment. Her descriptions of their involvement in the public sphere, a key feature of Enlightenment culture, offer important new insights: social gatherings in their homes served the purpose of intellectual advancement, while the newly fashionable spas gave them the opportunity to expand their contacts with men as well as with other women, and with non-Jews as well as Jews, right across Europe. As avid readers and critical writers, these women reflected the secular world-view that was then beginning to spread among Jews. Imbued with enlightened ideas and values and a new feminine awareness, they began to seek independence and freedom, to the extent of challenging the institution of marriage and traditional family frameworks. A final chapter discusses the relationship of the women to Judaism and to religion in general, including their attitude to conversion to Christianity—the route that so many ultimately took.

חד-הוריות, תשלומים ממשרד הרווחה, מסיבת בר-מצווה, חזרה בתשובה, עבודה במפעל, הימורים, לידות – כל אלו ועוד מרכיבים את שגרת יומן של נשים רבות בעיירות פיתוח. האנתרופולוגית פנינה מוצפי-האלר, בעצמה בת לעיירת פיתוח, מציבה במוקד כתיבתה את סיפוריהן של חמש נשים מזרחיות בנות ירוחם המתמודדות, כל אחת בדרכה, עם חוויית החיים של המרחב הפיזי, חברתי ותרבותי שהוא עיירת פיתוח - עם מערכת השכלה ירודה, מיעוט מקומות תעסוקה ודימוי חברתי שלילי. "הספר בקופסאות הבטון הוא אתנוגרפיה פמיניסטית אמיצה. בכתיבה בהירה, שווה לכל נפש, מצליחה המחברת להראות כיצד מגדר, מעמד ואתניות אינן קטגוריות עצמאיות אלא מוטענות זו על זו, לעתים בצורות מפתיעות. הספר מוסיף רב-ממדיות להבנת השאלה המזרחית בישראל תוך הרחבת מושג המזרחיות ומבלי להתפשר על הנחות היסוד של המחקר הפוסט-קולוניאלי." - פרופ' יהודה שנהב, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב "את המבט של הפמיניזם הליברלי האשכנזי על "תקרת הזכוכית" ממירה פנינה מוצפי-האלר במבט רב-כיווני, הכולל צירי זהות שהמחקר הפמיניסטי הלבן מזניח, כמו מעמד, דת, השכלה ואתניות. אלה מצטלבים זה בזה לכלל "קופסת בטון" של מגבלות שבמסגרתן נשים מנסות לייצר לעצמן חיים בעלי משמעות. המחברת מציעה ניתוח חד ומבריק שמוביל לפיתוח שפה מחקרית של שותפות ושוויון המאפשרת לא רק לחלץ ידע אלטרנטיבי אלא גם לעקוב אחר תהליך היווצרותו ועל חלקה שלה בייצורו." - ד"ר אורלי לובין, החוג ללימודי ספרות, אוניברסיטת תל אביב "בדיאלוג מתמשך, לעתים נוקב, עם חמש נשים מזרחיות, ממחישה המחברת כיצד מצליחה כל אחת מהן לעצב חיים של משמעות בתוך מגבלות מבניות של עיירת פיתוח מרוחקת. הדמויות המורכבות והכתיבה האמפטית והביקורתית כאחת , שואבות את הקוראות והקוראים לדיאלוג עם גיבורות הספר ועם המחברת, וגם עם עולמם הם." - פרופ' דבורה ברנשטיין, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה

"הנישואין ההלכתיים מקבעים את המעמד של האדם כקניין [...] זוהי שליטה טרוריסטית במיניות של האשה שלא חלה על הגבר". דברים אלה מבטאים שמץ מחוסר הנוחות שחשות נשים דתיות מודרניות ביחס לטקס הנישואין המסורתי. הספר עוקב אחר ניסיונותיהן לשנות את הטקס, לאתגרו ולהתנגד לו, ובד בבד להישאר חלק ממנו. הן בוחרות להביע את הסכמתן ואת התנגדותן לרכיבים שונים במסורת באופן שישקף את תפיסת עולמן השוויונית והאורתודוקסית. יחסי הכוח החברתיים של הנשים עם סביבתן הקרובה מתארים מהפכה המתחוללת בחברה הדתית בצל המפגש שבין מסורת ומודרנה ובין אורתודוקסיה ופמיניזם. גם נשים שאינן דתיות המתקשות לקבל מרכיבים שונים בטקס הנישואין היהודי ימצאו בספר הד לרחשי לבן. הספר מאפשר מבט מעמיק במשא ומתן בין ערכים בחברה הדתית הישראלית ומספק כלים מרתקים לבחינת המפגש שבין טקסים לבין זהות והזדהות. הספר תורם לא רק למי שמתעניין בפמיניזם דתי אלא גם לכל מי שמבקש להבין את האופן שבו דתות מתפקדות, משתנות ומשתמרות בעולם המודרני. "מחקר אנתרופולוגי מרתק של אחת מפרשות הדרכים המשמעותיות בחייה של האישה האורתודוקסית המודרנית. לראשונה מתוארת ומנותחת הדרך שבה פמיניסטיות דתיות מותחות עד למקסימום את גבולות האפשר והמותר על פי ההלכה והמסורת. שילוב מבריק בין היכרות עם עולם זה מבפנים ובין ניתוח מושכל המביא לתובנות חדשות של הנשים ושל חוגן החברתי ." פרופ' טובה כהן, ראש התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן

הטרדה מינית היא עברה נפוצה המתרחשת ברחוב, בבית, בעבודה ובכל מקום. כיום כולנו מודעים לקיומן של הטרדות מיניות ולכך שהן אסורות בחוק. אך האם מבט חודר, מחמאה, או תמונת עירום יכולים להיחשב הטרדה מינית? האם כאשר אישה מטרידה גבר זו הטרדה? ספר זה מציג את החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית ותשובות לשאלות שהוא מעורר. הוא מסביר מה אסור, מדוע, וכיצד להתמודד עם הטרדה; מהי אחריות מעביד ומהו תפקיד האחראית על קיום החוק במקום העבודה. הוא מקיף, שיטתי, מקצועי וקריא. הספר מיועד לכל אשה וגבר בישראל וגם לאנשי מקצוע העוסקים בתחום: לשופטות ולשופטים, לעורכי דין ולעורכות דין ולאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הוא מיועד לסטודנטים וסטודנאיות למשפטים ולמדעי החברה. הוא מכיל - להמחשה - שלושים ארועי הטרדה ואת ניתוחם המשפטי. בנוסף להצגת האסור והמותר, הספר ממקם את החוק למניעת הטרדה מינית בהקשר המהפכה הנורמטיבית שהחברה הישראלית עוברת. הוא משווה את החוק הישראלי לאמריקאי, מגדיר סוגים שונים של הטרדה, ומבאר כיצד מתייחסות גישות תאורטיות שונות להטרדה המינית. ד"ר אורית קמיר, חוקרת ומרצה למשפט ומגדר, השתתפה בניסוח החוק למניעת הטרדה מינית ומלווה אותו מיום חקיקתו במחקר, בכתיבה, בהרצאות ובשיח הציבורי. היא מביאה אל הספר ניסיון עשיר השואב מכל המקורות הללו. ספריה הקודמים: פמיניזם, זכויות ומשפט (2002, משרד הביטחון); שאלה של כבוד: ישראליות וכבוד האדם (2004, כרמל); עבוד אדם וחוה: פמיניזם ישראלי, משפטי וחברתי (2007, כרמל); Every Breath You Take: Stalking Narratives and The Law (2001, Michigan University Press); Fraemd: Women in Law and Film (2006, Duke University Press).

נשים במזרח התיכון זוכות באחרונה לתשומת לב רבה לאור ההתפתחויות הפוליטיות, התרבותיות והכלכליות המתרחשות באזור. ניתוח מגדרי המדגיש את ההיבטים ההיסטוריים והעכשוויים שבהבחנה בין המינים הפך חלק בלתי נפרד מחקר האזור ותולדותיו. קובץ המאמרים נשים ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים , המביא מפירות המחקר בנושא מעניין וחשוב זה, מבקש להעשיר את הידע ולערער סטריאוטיפים. המאמרים, פרי עטם של חוקרות וחוקרים ישראליים, דנים ביוצרות בתחומי הקולנוע והספרות, בפולמוס על הלבוש האסלאמי, בהשכלת נשים ובתנועות נשים. הקובץ עוסק גם ביחסה של המדינה לנשים ויחסן שלהן למדינה. הוא נוגע בפמיניזם ממלכתי, כאשר המדינה מבקשת לקבל על עצמה את שיפור מצבן של הנשים, וכן בגילויי אופוזיציה מצדן של נשים ביחס למדיניות הננקטת כלפיהן. המאמרים מקיפים את "המאה העשרים הארוכה" ששורשיה בשלהי המאה התשע עשרה ואת רוב ארצות המזרח התיכון. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לנשים איראניות, תורכיות, עיראקיות, פלסטיניות ובדוויות בישראל. כל המתעניין במזרח התיכון בכלל ובנשים ומגדר בפרט ימצא בספר מידע עשיר וזוויות מבט חדשות. "קובץ מאמרים רענן, קריא וחדשני, המבטא נאמנה את המגמות העולות עתה בחקר תופעת המגדר בחברות המוסלמיות מאיראן עד צפון אפריקה. הדגש הוא לא עוד רק על יצוגיים ותדמיות כי אם על החברה והכלכלה ועל יכולותיה ומגבלותיה של הפעולה הקיבוצית המאורגנת של נשים בתוככי מה שנשאר עדיין עולם פטריארכלי. נשאר כזה ובכל זאת משתנה בהתמדה." - פרופ' עמנואל סיון , האוניברסיטה העברית

מה מניע נשים בדוויות ללחום למען רכישת השכלה גבוהה? מאין שואבות הן את כוחן? באילו אסטרטגיות הן נוקטות כדי להצליח? האם הן מהוות דוגמה אישית לנשים צעירות אחרות? האם הן כוח מחדש בקהילתן? מהו המחיר שהן נאלצות לשלם? שאלות אלו נידונות בספר מודרות ואהובות , העוסק בעולמן של הנשים הבדוויות בנגב שיצאו לרכוש השכלה גבוהה בישראל. הספר נוגע בתחומי חייהן הגלויים והסמויים, מספר על הכאב והכוח של הנשים באמצעות סיפורים הנוגעים למעמדן כנשות מקצוע, ובעיקר אלה המספרים על חיי האישות והמשפחה שלהן. לעיני הקורא נפרשת תמונה רחבה של מערכת היחסים המגדרית בקהילה הבדוויות בדרום, תוך כדי דיון בנורמות, מנהגים ויחסי כוח. הספר עומד על השינויים המתרחשים בקרב הנשים הבדוויות בדרום בעשור האחרון, ומתוך כך גם בגברים, ובעיקר ביחסיהן עם האחים והאבות. סיפורי הנשים המרואיינות שזורים בסיפורה האישי של המחברת-החוקרת, ראשונה מקהילתה ומבנות שבטה שרכשה השכלה אקדמית גבוהה.

הייתכן כי יהודים יגרשו את נשיהם, אימהות ילדיהם? דומה כי שאלת יחס ישראל לגר החי בקרבם לוותה את ההוויה היהודית לאורך הדורות והיא רלוונטית גם בימים אלה. השבים ליהודה מגלות בבל נתבעו, על פי ספר עזרא-נחמיה, להיבדל מ'עמי הארצות' ולהוציא את נשיהם הנכריות כדי לטהר את קהילתם. הייתה זו תביעה קיצונית בחומרתה ויוצאת דופן במקרא. יונינה דור בוחנת פרשה זו באמצעות ביקורת הטקסט המקראי, דיון היסטורי בשאלת זהותן של הנשים הנכריות ובחינה אנתרופולוגית של האירועים. דיון בין-תחומי זה חושף את הפתרון המחוכם שנקטו בו שבי ציון: הם קראו במילים נחרצות להיבדלות בני קהילתם, אך באסיפות העם שבמהלכן הוחלט בדרמטיות לשלח את הנשים הנכריות ניתנה בדיעבד לגיטימציה למציאות הרווחת של טמיעה בתושבי הארץ. כך הופכת פרשת גירוש הנשים הנכריות מביטוי קנאי של דחיית ה'אחר' לפתרון סובלני של קבלה וקליטה. העוסקים במקרא ובתולדות ישראל, וכל אדם המגלה רגישות למעמד ה'אחר' בחברה ולקשיי היקלטותו בה, ימצאו עניין בספר זה. ד"ר יונינה דור מלמדת מקרא באורנים - המכללה האקדמית לחינוך. תחומי מחקריה: פרשנות המיתוס במקרא, טקסים וסמלים ובעיות הוראת המקרא.

Jewish women's exclusion from the public domains of religious and civil life has been reflected in their near absence in the master narratives of the East European Jewish past. As a result, the study of Jewish women in eastern Europe is still in its infancy. The fundamental task of historians to construct women as historical subjects, 'as a focus of inquiry, a subject of the story, an agent of the narrative', has only recently begun. This volume is the first collection of essays devoted to the study of Jewish women's experiences in Eastern Europe. The guest editors for this volume are Paula Hyman of Yale University, a leading figure in Jewish women’s history in the United States, and ChaeRan Freeze of Brandeis University, author of a prize-winning study on Jewish divorce in nineteenth-century Russia. Their introduction provides a much-needed historiographic survey that summarizes the major work in the field and highlights the lacunae. Their contributors, following this lead, have attempted to go beyond mere description of what women experienced to explore how gender constructed distinct experiences, identities, and meanings. Among them, Shulamit S. Magnus analyses perhaps the best-known memoir written by an east European Jewish woman—Pauline Wengeroff’s Memoirs of a Jewish Grandmother. Ellen Kellman explores the life of a prominent Jewish feminist whose activism was shaped by the devastating impact of the First World War. Moshe Rosman considers the question of whether Jewish women in eastern Europe had power. There are two chapters on the education of Jewish women in eastern Europe (Eliyana Adler, Carole Balin), and two on Jewish women who converted to Christianity (ChaeRan Freeze, Rachel Manekin). Tova Cohen considers how female authors writing in Hebrew encoded their gender concerns in their writing, while Ewa Plach demonstrates the concerns of cosmopolitan bourgeois and intellectual Jewish women. Her analysis of a Zionist women’s Polish-language feminist newspaper illustrates the heterogeneity of Polish Jewish womanhood and the hybrid nature of Jewish identity. In seeking to recover lost achievements and voices and place them into a broader analytical framework, this volume is an important first step in the rethinking of east European Jewish history with the aid of new insights gleaned from the research on gender.

ספר זה הוא ניסיון לפרש מסורות מספרות הקבלה המתייחסות לגוף האלוהי הנשי. ריכוזן של מסורות אלה במחקר מיוחד מסב את תשומת הלב לפן חשוב של ספרות הקבלה: היותה של האלוהות בעלת בחינות זכריות ובחינות נקביות כאחת. באמצעות כלים פרוידיאניים, ליתר דיוק תאוריות של תלמידי פרויד ומבקריו – בעיקר ז'אק לקאן ולוס איריגרה – המחבר מנתח במפורט מיתוסים קבליים שנבנו על מסורות מקראיות וחז"ליות, החל מזיהויה של התורה עם ה'חכמה', שנמשלת כבר בספר משלי לאישה, ועד לתפילה המכוונת לספירת השכינה, אשת החסיד בעליונים, בספרות החסידית. ניתוח זה מציג תמונה חלופית לתיאור האנתרופומורפי-הגברי של האלוהות העולה מחיבורים קבליים רבים וממחקרם. בתמונה המוצגת כאן האלוהות היא גם אם לעולם, המיניקה את המקובל ואת עם ישראל ומספקת מזון רוחני וגשמי לנמצאים בעולם של מטה. עוד נחקרים בספר משמעות האהבה בין העליונים לתחתונים ומודל האהבה הרגשית בין בני הזוג הנשוי. דיון זה פותח בביקורת על גישה רווחת במחקר, שעל פיה אין אהבה רגשית בספרות חז"ל ולכן יש להבין כל אמירה של 'אהבה' כביטוי לחשק הגופני של הזכר בלבד. המחבר מציג מסורות חשובות ומראה שספרות חז"ל מבוססת על הרעיון של אהבה רגשית בין אלוהים לאדם, וגם בין איש לאישה. ברוח זו הבינו המקובלים את המסורות הללו ובנו את תורתם על הצורך באהבה רגשית. הספר נחתם בדיון בשאיפתם של מקובלים אחדים לכלול את נשותיהם בלימוד תורת הסוד.