מילון זה הוא פרי מחקר שנמשך כשלושה עשורים על אוצר המילים הייחודי ללשון הגאורגית היהודית המדוברת בימינו, לרבות המרכיב העברי המשובץ בה. המחקר מבוסס על עבודת שדה רבת-שנים שנערכה במקומות שונים בגאורגיה ובארץ. אוצר מילים זה משקף את ייחודי הלשון והתרבות ובמידה רבה גם את האנתרופולוגיה וההיסטוריה של קהילת יהודי גאורגיה.

מילון זה הוא תוצר של עבודת שדה שנמשכה כחצי יובל שנים. מאז פרסום המהדורה הראשונה בתשע"ג הוא תוקן, הורחב ושוכלל. הוא מציג מעל 4500 ערכים וכ-6000 תת-ערכים מן המרכיב העברי בלשונות היהודים, רובם נרשמו מפי כ-240 מסרנים מקהילות ישראל. המחקר התמקד בערבית היהודית של תימן, עירק וצפון אפריקה, בגאורגית היהודית, בפרסית היהודית, ובלהגים מסוימים של הארמית החדשה. המילון מפנה אל הספרות הנוגעת לתחומים אלו ודרך שיטה גם אל מילון החכיתייה של פרופ' יעקב בן-טולילה, אל מילון האיטלקית היהודית של פרופ' מריה מאיר-מודנה (בדפוס) ועוד. ערכים אחדים הם בעיקרם מדריך ביבליוגרפי.

בספר שלפנינו מוצעים שנים עשר פרקי מחקר ועיון מאת פרופ' אילן אלדר, העוסקים בשיטות ניקוד קדמוניות של העברית ובמסורות הקריאה (הגייה ותצורה) של היהודים הנוהגות בתפוצות ישראל, בייחוד במנהג אשכנז הקדמון. פרקים אלו התפרסמו לאורך השנים כמאמרים נפרדים וכאן הם מאוגדים כמשנה סדורה אחת . הפרקים בכרך זה: פרק א: הניקוד הארצישראלי טברני: מהותו וגלגוליו פרק ב: ניקוד ההגדה של פסח במחזור ויטרי פרק ג: טיבן של מסורות הקריאה העבריות בימי הביניים והמקורות למחקרן פרק ד: חקר מסורות הקריאה של העברית שבפי עדות ישראל פרק ה: ההגייה המסורתית של יהודי בגדאד פרק ו: כפלי גרסה במסורותיה הלשוניות של העברית פרק ז: מסורת הקריאה הקדם אשכנזית פרק ח: לשאלת מקורותיה של מסורת ההגייה האשכנזית פרק ט: מסורות ההגייה ושיטות הניקוד של העברית פרק י: תרומת שלמה מורג לחקר המורשה הלשונית של יהודי תימן פרק יא: חידושי לשון בפיוטי מחזורי אשכנז פרק יב: צורות לשון חכמים במסורת הקריאה האשכנזית הקדומה כהשתקפותה בניקודו של מחזור וורמייזא

בספר זה תיאור ממצה של מסורת העברית של יהודי דרום תימן. מסורת זו נבדלת בפרטים רבים מזו שהילכה בעיר צנעא, המסורת המרכזית של יהודי תימן. הספר מושתת על עבודת שדה שכללה מאות שעות הקלטה מפי מסרנים מהימנים יוצאי דרום תימן ועל כתבי יד מנוקדים מאזור זה. התיאור מקיף תחומי לשון רבים, ובעיקר הפונולוגיה והיבטים מגוונים בקריאת המשנה. לוז החיבור הוא סקירה של כ-1200 שמות עצם שנתחדשו בלשון המשנה, ושהמחבר השווה בפירוט רב למסורת מרכז תימן על פי כלל עדיה ולמסורות רבות אחרות של לשון המשנה – כתבי היד המעולים שלה והמסורות שבעל פה שתוארו במחקרים קודמים. מבוא על מסורות הלשון ועל מחקרן מחקר מסורת תימן מחקר מסורת דרום תימן על הקהילות הנחקרות שרעב עדן יהודי דרום תימן וספרי הדפוס שיטות העבודה במחקר זה הקורפוס העדים הצגת הממצאים ודרכי הניתוח שלה הפונולוגיה של קריאת המקרא פתיחה תיאור ההגאים העיצורים התנועות ההטמעה בקריאת המקרא הטעמה ראשית הטעמה משנית הטעמה משנית בהברה סגורה המכפל פתח גנוב הפונולוגיה של קריאת המשנה מכפל המכפל ב-ר המכפל באותיות אהח"ע מכפל ב-י שוואית וב-מ שוואית מכפל לאחר מה דגש דחיק השפעת הגרוניות ניקוד התחילית לפני גרונית תנועת הגרונית הפתח הגנוב שינויים בפעלים בעלי גרונית ניקוד ה הידיעה לפני גרוניות ולפני ד דגש ורפה באותיות בגדכפ"ת דיגוש שלא על פי כללי טבריה ריפוי שלא על פי כללי טבריה ניתוח ומסקנות ההטעמה בקריאת המשנה תצורת שם העצם במסורת קריאת המשנה השמות העבריים השמות השאולים מן הלעז ענייני לשון שונים במסורת קריאת המשנה צורות בינוני מעניינות ניקוד ש' הזיקה ניקוד ובכ"ל במעמד פרטוני צורות הפסק בינוני צמוד לכינוי המדבר בינונית בכינויי מושא נפרד במקום נסמך נסמך במקום נפרד חיבור של למילה התוכפת כינוי הנוכח יידוע שמות עצם כתיב וקרי בקריאת המשנה מסורת דרום תימן – סיכום הפונטיקה מסורת הקריאה בלשון חז"ל הערות הנוגעות לתצורת השמות מאפייניה של מסורת דרום תימן תובנות על מסורת מרכז תימן דברי חתימה ביבליוגרפיה וקיצורים מפתח המילים

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות והוא מציג את תרגום פרקים א-ח של ספר דניאל לארמית החדשה של יהודי עמדיה, שבצפון עיראק, לפי הקריאה של ר' עלואן אבידני ז"ל הידוע כמקור סמכותי למסורות יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה שנעשתה על פי הקלטות משנות השישים של המאה העשרים והמלווה בהערות מאירות עיניים. המחבר משווה את נוסח התרגום ולשונו לארמית הקלסית וללהגי הארמית החדשה, יהודיים ונוצריים כאחת. במבוא המפורט מרצה המחבר דרך שיטה על התובנות העולות מחקר פרטי התרגום. לאחר המבוא בא גלוסר המשמש מפתח לתוכן הספר כולו.

בספר זה מתפרסמים בפעם הראשונה נוסח התרגום המסורתי עתיק היומין להגדה של פסח בגאורגית יהודית והמחקר על טיבו ומאפייניו. פן לשוני מעניין של הלשון הוא הקַדמות, לרבות השימוש באוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש לא בגאורגית הכללית ולא בגאורגית היהודית המדוברות בימינו, ולרבות המרכיב העברי-ארמי המשובץ בגאורגית היהודית. הנוסחים השונים של התרגום המתפרסמים כאן יתרמו גם לחקר ההיסטוריה והדיאלקטולוגיה של הלשון הגאורגית.

מילון זה הוא תוצר של עבודת שדה שנמשכה מעל עשרים שנה. הוא מציג למעלה מארבעת אלפים ערכים מן המרכיב העברי בלשונות היהודים ולמעלה משנים עשר אלף תת-ערכים, רובם נרשמו מפי מידענים רבים מקהילות ישראל. המחקר התמקד בלשונות שעד כה לא טופלו כלל או לא טופלו במדה מספקת: הערבית היהודית של תימן, עירק וצפון אפריקה, הגאורגית היהודית, הפרסית היהודית, ולהגים מסוימים של הארמית החדשה. המילון גם מפנה אל הספרות הנוגעת לתחומים אלו ודרך שיטה גם אל מילון שבכתובים על האיטלקית היהודית מאת פרופ' מריה מאיר-מודנה. בערכים מסוימים הוא משמש בעיקר מדריך ביבליוגרפי. על יסוד האוסף של פרופ' שלמה מורג ז"ל

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות ומכונסים בו פיוטים לימים נוראים ולמועדים אחרים, שתורגמו בידי חכמי העדה ללהגים ארמיים שונים של יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה ביקורתית שנעשתה על פי כתבי יד עתיקים וחדשים, השוואת נוסחי התרגומים, ותרגום לעברית חדשה. התרגומים הארמיים משקפים את היצירתיות של חכמי העדה ואת הווי החיים היהודיים בגולת כורדיסתאן. האזהרות לשבועות, למשל, היו נקראות בבית הכנסת בעברית ובבית תורגמו לארמית למען הנשים. פן לשוני מעניין של הפיוטים והקינות הוא אוצר המילים הארכאי המלומד שלהם, שלרוב נעלם מלשון הדיבור.

ספר זה הוא פרי מחקר בן שנים אחדות על טיבו ומאפייניו הלשוניים של התרגום הגרוזי המסורתי העתיק לתורה. המחקר התבסס על תרגום ספר בראשית שפרסם ד"ר ראובן אנוך בכרך הקודם של עדה ולשון (כ"ח). הן טקסט התרגום והן המחקר הם פרסומים ראשונים מסוגם. פן לשוני מעניין של לשון התרגום הוא הקַדמוּת, לרבות אוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש בלשון הכרתולי ואף לא בגרוזית היהודית המדוברת בימינו, וכן מרכיב עברי משובץ בתוך הגרוזית היהודית. ד"ר אנוך הוא עמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה בכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הוא התמחה בבלשנות ובהיסטוריה המודרנית של קווקז. הוא פרסם שישה ספרי מחקר ויותר מחמישים מאמרים, ותרגם ארבעה ספרים מעברית לגרוזית ומגרוזית לעברית. ד"ר אנוך רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטה הממלכתית בתביליסי. לימים נתמנה שָם מרצה והתקדם עד דרגת דוצנט בחוג ללימודי הלשון הגרוזית העתיקה. בשנים 1992-1980 אף היה ממלא מקום דיקן בפקולטה לפילולוגיה. בארץ הוא ערך את הירחון "דרושה" ("דגל") ולמן 1996 הוא העורך הראשי של שידורי "קול ישראל" בשפה הגרוזית.

לאורך מאות בשנים נוצר בלשון הדיבור של יהודי גרוזיה תרגום מסורתי בעל-פה של התורה-תבסילי. תרגום זה עבר בעל-פה מדור לדור, ומילא תפקיד חשוב ביותר בחיי הדת של יהודי גרוזיה, בחקר לשון דיבורם, בתולדות השפה הגרוזית ובחקר תרגומי המקרא. עיקרו של חיבור זה הינו במסירה שיטתית של תעתיק התרגום המסורתי של ספר בראשית, המכונה "תבסילי". פרופ' ראובן אנוך איתר מסרנים מהימנים מזקני הדור שעדיין מכירים מסורת זו בגרסה דינקותא, הקליטם, ותרגם באמצעותם את ספר בראשית פרשה פרשה. בספר מבוא קצר על תולדות התרגום, על המסרנים ועל התעתיק. מדבריו של פרופ' ק' לרנר על הספר: זהו מסמך נדיר של הלשון הגרוזית העתיקה. טקסט המציג את הלשון הגרוזית הקלסית ואת לשון הדבור של יהודי גרוזיה בעת ובעונה אחת אינו בנמצא בטקסטולוגיה הגרוזית. הטקסט משקף את ההיסטוריה התרבותית והדתית הארוכה של קהילת יהודי גרוזיה, וזה דבר ייחודי וחשוב ביותר. ל"תבסילי" חשיבות עליונה לא רק לחקר ההיסטוריה של קהילת יהודי גרוזיה אלא גם לחקר תולדות תרגומי התנ"ך ולשונות היהודים והתאוריה שלהם.

ההגדה של פסח היא מן הטקסטים הידועים והנפוצים בעולם היהודי. היא נחקרה מהיבטים רבים ושונים, ואף פורשה בפירושים רבים. קטעים ממנה ידועים לכול כי הם מושרים, ואחדים מן הביטויים בה השתלבו בעברית ובלשונות יהודים אחרות.היא תורגמה ללשונות היהודים וללשונות אחרות, ואלפי מהדורות ראו אור ברחבי העולם. ספר זה מייחד את הדיבור על תירגומי ההגדה של פסח לספרדית יהודית, לשון שנהגה בשעתה בספרד שלפני הגירוש ולימים שלחה פארות וענפים לתחומי מושב יהודיים רבים באימפריה העות'ומאנית, במדינות אחדות באירופה המערבית ובצפון אפריקה. בספר שלפנינו פורשת פרופ' אורה (רודריג) שורצולד את מלוא הנתונים הנוגעים לעניין זה- יריעה רחבה ומסועפת כמעט בהיקף קונקורדנציוני. את מחקרה היא ביססה על תשעה עשר נוסחים של תרגום ומן הערכים המילוניים ניבטים הבדלי התרגום שבין המסורות השונות, חלקם משקפים הבדלים פרשניים וחלקם הבדלים לשוניים ודיאלקטיים וכמובן גם הבדלי כתיב.לשני חלקי המילון, הספרדי-עברי והעברי-ספרדי היא הקדימה מבוא מאלף על בחינות שונות של אוצר מילים זה וכמובן תיארה את קורפוס ההגדות ששימשו בסיס למחקרה. פרופ' שורצולד הינה בלשנית בעלת שם במחקר העברית ומחוקרי הלאדינו המובילים בדורנו.