עם תום הגילויים הטקסטואליים של פיוטי הגניזה ולאחר שהעיסוק הפילולוגי בהם מיצה את עצמו, הגיעה השעה לשאול שאלות מסוג אחר. הקורפוס העומד לרשותנו רחב די הצורך לדון בשאלות של מהלכים גדולים והקשרי תרבות רחבים. בין השאר דן ספר זה בשאלת היחסים בין תרבות השיר ובין תרבות הדרשה, בין העברית לארמית של התרגומים, בין חשיבה רציונלית למיסטיקה של יורדי מרכבה, בין שירת הקודש לשירת חצר ביזנטית. גם הצד החומרי נדון בפרקי הספר. בגולן נרשמו פיוטים מקומיים על גבי פפירוס, בעזה העתיק אותם בשלב מאוחר יותר פייטן, שהיה גם דיין מקומי, על גבי נייר. חלק מהפיוטים גם הגיע לפוסטאט (קהיר העתיקה) כתובים על גבי קלף מחוק, שהכתב התחתון שלו מורכב מכתבים פגניים או נוצריים. מן הקהילה שאימצה את יצירותיו של פייטן ומכאן אל מחזורי התפילה האירופיים ואל מנהגי התפילה עשו הפיוטים דרך ארוכה ומאבק הישרדות לא קטן, מארץ-ישראל ליוון ואיטליה, ומשם לאשכנז וצרפת. מבעד לכל השכבות הללו ספרנו מנסה להפליג גם אל עולם הרוח והיצירה.

כיצד יש להבין שירה? הספר משחק מטפורה מציע מבט אחר ורענן על תהליך ההבנה. הספר חוקר את היחסים הדינמיים בין מילים למשמעותן המשתנה במסגרת המטפורה ומדגים את השימוש בהם בקריאה גמישה, רב-קולית, בשיריו של יאיר הורביץ מתוך הספר יחסים ודאגה (1986). הספר מציע מבט ייחודי המאפשר לראות ‘מסלולי הבנה’ ויישומים אפשריים של חקר המטפורה בתחומי ידע נוספים. “זהו מחקר… מקיף וחשוב. לא עוד המטפורה כיחידה לשונית אחת, אלא כאינטראקציה דינמית ומשתנה בין מספר ‘מערכות ייחוס’ בטקסט. אין כאן מעקב פשוט אחרי פילוסוף אחד או מתודולוגיה אחת, אלא עימות של כמה מסורות כדי להסביר את קונספט המטפורה ואת הפירוש הדינמי כפי שמשורר מאוד מטפורי ואניגמטי השתמש בה. שני הקטבים הללו – האבסטרקטיפילוסופי והמורכבאינטרפרטטיבי – נלקחים בחשבון… [בכך תורם המחקר] לתאוריה הכללית של המטפורה וגם למחקר המדעי של השירה העברית המודרנית.” בנימין הרשב

סדר הפרקים מבוא צעד ראשון: בעקבות פגר בקר צעד שני: בעקבות סקיצות לפורטרט צעד שלישי: בעקבות בכל עת צעד רביעי: בעקבות פורה, שרֿשלֿשכחה מבקש על נפשו צעד חמישי: בעקבות לוויה צבאית כחום היום צעד ששי: בעקבות שמוליקיפוד צעד שביעי: בעקבות לזכר לאה גולדברג צעד שמיני: בעקבות שירו של רני צעד תשיעי: בעקבות אנטומיה של מלחמה צעד עשירי: בעקבות תביעה צעד אחד עשר: בעקבות ד”א ודבר אחר צעד שנים עשר: בעקבות כל האמת ובקשה צעד שלושה עשר: בעקבות נופים צעד ארבעה עשר: בעקבות חוה ידעה תם ולא נשלם: בעקבות שירים (והדמיות) בעל כורחי

ארגונאוטיקה (מסע הספינה ארגו) הוא אפוס יווני מן התקופה ההלניסטית מאת אפולוניוס איש רודוס, בן המאה השלישית לפני הספירה. יצירה זו, יחד עם האיליאדה והאודיסיאה, היא בבחינת המעט ששרד מן האפוס היווני העתיק והגיע אלינו בשלמותו. היא מגוללת את סיפור הרפתקאותיהם של יאסון וחבר מרעיו, ששטו בספינה ארגו אל קולכיס כדי לבקש את גיזת הזהב. זהו אחד הסיפורים הידועים במיתולוגיה היוונית ובמרכזו פרשת אהבתם של יאסון ומדיאה. ליצירה נודעה חשיבות רבה על שום סגולותיה האמנותיות ומורכבות עלילתה ובשל השפעתה הרבה על משוררים רומיים חשובים כגון קטולוס, אובידיוס, ולריוס פלאקוס ובייחוד – ורגיליוס. גם יצירות מודרניות, כמו גיזת הזהב מאת רוברט גרייבס, נכתבו בהשראת האפוס הזה. לראשונה מוגש האפוס לקוראי העברית בתרגום שנעשה מן המקור היווני. התרגום שומר על המשקל השירי המקורי, ובכך מעלה באוזני הקוראים את ניגונה העתיק של היצירה. ככל אפוס הרואי, ארגונאוטיקה מתאפיין בלשון נשגבה ומרוממת.

השירה המקראית על תכונותיה, סוגיה ותכניה, שימשה נושא למחקרים ולחיבורים כוללים ומפורטים. מגמתנו בחיבור זה צנועה ומצומצמת; בחינת שימושיו ושגירותו של השורש "שיר" בחטיבותיה השונות של האסופה המקראית. החיבור סוקר אפוא את 671 היקרויותיו של המושג בספרי המקרא, על פי רקעם, מגמתם, והקשרם של הכתובים.

"רד אלינו אוירון/ קח אותנו ללבנון/ נילחם בשביל שרון/ ונחזור בתוך ארון" (שיר חיילים ממלחמת לבנון הראשונה). שירי חיילים הם מרכיב מרכזי בפולקלור הצהלי. אלה שירי עם קבוצתיים. הנוצרים לרוב על בסיס פעמונים פופולאריים ידועים. הם צומחים באופן ספונטאני וללא הכוונה מלמעלה, מושרים ומופצים על ידי חיילים למען עצמם במהלך שירותם הצבאי. החיילים מבטאים בהם את רחשי לבם באופן כן וברור, שכן אופי הסוגה מעניק להם חופש ביטוי המשוחרר כמעט ממגבלות חברתיות, וגאוות יחידה נבנית ומתעצבת סביבם. הספר מספק גם התבוננות בהיסטוריה של הפולקלור הצבאי הישראלי והתיאור מקיף של מהלך תרבותי, הנפרס לאורך עשרות שנים, מהם אפשר ללמוד על התמורות שחלו ביחסו של הלוחם הישראלי למרחב הארץ ישראלי, לתפיסת הכוח הפיזי הנתון בידיו ולתפיסת הגבורה והמוות. השירים נבחנים אל מול נרטיבים אידאולוגיים הגמוניים ומבני עומק תרבותיים, ומן הספר עולה שניתן להניב תובנות בעלות משמעות אקטואלית מטקסטים הנתפסים כשוליים הזניחים וחסרי כל (או 'קול') נוכחות סמכותית במרחב התרבות הישראלית. הספר מספק גם התבוננות בהיסטוריה של הפולקלור הצבאי הישראלי והתיאור מקיף של מהלך תרבותי, הנפרס לאורך עשרות שנים, מהם אפשר ללמוד על התמורות שחלו ביחסו של הלוחם הישראלי למרחב הארץ ישראלי, לתפיסת הכוח הפיזי הנתון בידיו ולתפיסת הגבורה והמוות. השירים נבחנים אל מול נרטיבים אידאולוגיים הגמוניים ומבני עומק תרבותיים, ומן הספר עולה שניתן להניב תובנות בעלות משמעות אקטואלית מטקסטים הנתפסים כשוליים הזניחים וחסרי כל (או 'קול') נוכחות סמכותית במרחב התרבות הישראלית.

"עד שתחשך השמש והאור" הוא ספר שיריו הרביעי של שלמה וינר, פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון בנגב וכיום ראש התכנית לתאר שני בחינוך מתמטי לבית הספר היסודי במכללת אחווה לחינוך. בַּספר שירים חדשים ומבחר משלושת ספריו הקודמים: רק לשעות ספורות (עקד, 1972), הרעש והאדמה (כתר, 1986 שזכה בפרס אקו"ם), ופתאם החיים (הקיבוץ המאוחד, 1992 שזכה במענק הקרן לספרות יפה – ירושלים). "עד שתחשך השמש והאור" יצא לאור בסיוע קרן אקו"ם לקידום היוצר והיצירה הישראלית.

ויסלבה שימבורסקה נולדה בשנת 1923 בעיירה סמוכה לפוזנַן שבפולין ומ-1931 היא מתגוררת בקרקוב. בשנת 1996 הוענק לה פרס נובל לספרות. שירתה מהווה הרהור על גורלו של האדם המיטלטל בין חוקי הביולוגיה ותהפוכות ההיסטוריה. סגנונה תמציתי, צלול, נמנע מהתפרצויות רגשיות ושומר על התבוננות מתוך מרחק. בראיית המציאות שלה תופס מקום מרכזי אינטלקט ביקורתי, ספקן, חשדן באמיתות מוחלטות, שוחר פרדוקסים וסתירות ושופע אירוניה, לרבות אירוניה עצמית. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל “מי שחי – כלומר טועה”. מבחר זה כולל שירים מכל תקופות יצירתה של המשוררת, לרבות שירים חדשים שעוד לא כונסו בספר.

דויד הנשיא, בן לבית ראשי הגולה בבבל אשר נדד גם לאזור ארץ ישראל, פעל בראשית המאה האחת עשרה. בגניזה הקהירית נמצאו פיוטים רבים שלו, בעיקר סליחות לסוגיהן. בספר נדפסת מהדורה מדעית של כל הפיוטים הללו, בצירוף ביאור מקיף ומבוא המלמד על המשורר ועל יצירותיו. פיוטי דויד הנשיא נידונים מצד מקומם בתולדות הפיוט העברי לדורותיו, אך גם מצד זיקתם המפתיעה אל חוגי חסידים בני זמנו המושפעים מכתות ערביות צופיות.

הספר הוא מסע פואטי היוצא לדרוש בשלום האהבה, מסע בו השירים מתאגדים לברית תפילה של צבעים בם עוצרת נפש המשורר לנוס.

ספר שירה יפנית שני שכתב המחבר בליווי תרגום עברי ואיורים מעודנים. השירים נכתבו בידי המחבר בהשפעת העידון והאנינות שבאסטטיקה היפאנית ומתוך אהבתו של המחבר לשפה לאורך השנים. "בכל אחד מסימני הכתב היפאני מסתתר יופי של נערה יפאנית" , " בכל מילה יפאנית מסתתר שיר".