The eighteen studies presented here originated in a symposium held at Yale in 2014, attended by scholars from Europe, Israel, and North America. The papers approach the subject of Mishnaic Hebrew from many different angles and directions, including grammar, from morphology to syntax to pragmatics; the relationship between the literary dialect and epigraphic evidence; manuscripts; questions of language contact, lexicography, social history, and medieval traditions; and the problem of translating Mishnaic Hebrew into modern languages. The contributors to this volume are among the leading scholars in the field and the collection represents both the current state of research and the cutting edge of future work. This volume includes the following essays: Chanan Ariel | Deviations from Mishnaic Hebrew Moshe Bar-Asher | Problems in the Description of the Morphology of Mishnaic Hebrew Elitzur A. Bar-Asher Siegal | Towards a Reconsideration of the Tense-Aspect-Mood System of Tannaitic Hebrew Gabriel Birnbaum | Phonological and Morphological Studies in MS Antonin 262 (Mishnah Seder Teharoth) Steven E. Fassberg | The Language of the Bet Amar Papyrus in Light of Other Judean Desert Documents Steven D. Fraade | The Innovation of Nominalized Verbs in Mishnaic Hebrew as Marking an Innovation of Concept Aaron Koller | The Social and Geographic Origins of Mishnaic Hebrew Aharon Maman | Rabbinic Hebrew in the Eyes of Medieval Hebrew Philologists Emmanuel Mastey | Cases of Semantic Variation in Mishnaic Hebrew: The Verbs hillek and qaras Michael Ryzhik | The Language of the Mishnah from the Late Manuscripts to the Printed Editions Bernard Septimus | The Face of Shame: Between Palestinian Blushing and Babylonian Blanching Rivka Shemesh-Raiskin | Towards a Description of Halakhic Give-and-Take Conversations in the Mishnah Nurit ShovalDudai | Identical Lemmata of Greek and Latin Loanwords in the Historical Dictionary of the Hebrew Language: Classes and Criteria Ruth Stern | The Noun haluq and Its Variant Forms in Rabbinic Hebrew Daniel Stokl Ben Ezra | The Mishnah into French: Translation Issues Ofra Tirosh-Becker | The Relative Pronoun Se- Rabbinic Hebrew as Reflected in Karaite Sources Doron Ya'akov | The Relation between Maimonides and the Yemenite Tradition in Mishnaic Hebrew Alexey (Eliyahu) Yuditsky | qosin and qorpayot לעיון בשאר הכרכים נא לחץ כאן

המאמרים בכרך זה: יצחק אבישור | פורים והושענה רבא - שמותיהם, כינוייהם וגלגוליהם בעברית, בארמית ובערבית אילן אלדר | העשייה הלשונית בעברית בקהילה הספרדית־פורטו גזית באמסטרדם דוד בוניס | השורשים הערביים־יהודיים למסורת תרגום המקרא בלאדינו יהושע בלאו | עיונים במילונו המקראי של אלפאסי יהושע בלאו ויוסף יהלום | טיפולוגיה של כתבי יד בניקוד ארץ־ישראלי דרור בן אריה | "מקנה אברם" לאברהם דבלמש: קריאה מחודשת בדקדוק עברי מהמאה הט"ז לאור חיבורים עבריים ולטיניים נאסר בסל | על השוואת הלשונות ב"תפסיר אלאלפאט" לאבו אלפרג' | הארון: ההשוואות ללשון חכמים ולארמית משה בר־אשר | מגבלות הכתיב והכתב ותורת הצורות: סוגיה בדקדוק לשון חכמים אליצור בר־אשר סיגל | עיון בשאלות רטוריות בארמית הבבלית יוחנן ברויאר | רבה ורבא, אבה ואבא — כתיב, הגייה והוראה חנוך גמליאל | לדרך ההגדרה המילונית בימי הביניים - מנחם בן סרוק ורש"י סנטיאגו גרסיה־חלון | כתבי יד שקדמו ל - Introductiones לאלפונסו דה סמורה ( (Alfonso de Zamora אהרן דותן | ההגייה הכפולה של רי"ש יונתן האורד | לשון קודש, לשון כשדים, לשון יוונים : רשימת הלשונות ב"מאור עין" ומסירתו של " דקדוקי המקרא " יהודית הנשקה | הערבית של יהודי פקיעין: בין ערבית יהודית לערבית מקומית דורון יעקב | מסורת תימן בקריאת המשנה - סוגיה אחת במערכת הפועל ג'פרי כאן | מבטא הדגש במסורת הקריאה הטברנית של המקרא אשר לאופר | מימושי קמץ בימינו (כיצד יש לבטא מילים כמו נעָמֳִי או תעָֽבָ דְֵם? ( חוזה מרטינז דלגאדו | טיבן של רשימות מילים מקובצות במחברת מנחם בן סרוק חננאל מירסקי | נוסח מחברת מנחם על פי מהדורת א' סאנץ־בדייוס יוסף עופר | 'בָּרוֹי דיוסף' - שתי הערות מסורה על מילים קמוצות וגלגוליהן שמואל פסברג | נסתר עבר בפועלי ל"י הנחתם ב- u בארמית השומרונית יונה צבר | עברית בצלה של ארמית חדשה: עברית "מזרחית " כפי שמשתקפת בטקסט עברי, מספר עיירות הכורדים , של חכם יהודי מכורדיסטן משנת תרצ"ב ) 1932 ( משה קהן | מקרא קצר - הפיכתו של כלל פרשני לכלל לוגי בכתביו של כספי מיכאל ריז'יק | הבדלי הרגלי הכתיב בין חלקים שונים של כתב־יד קאופמן של המשנה יעל רשף | קווי ייחוד לקסיקליים בעברית הכתובה של תקופת התחייה אורה ) רודריג ( שורצולד | עקרון המכנה המשותף בהתגבשות העברית ובהתפתחותה יוסף שיטרית | היצגי הקהילה היהודית ואתוס קהילתי - עיון סוציו־פרגמטי־לשוני בקינה של ר' שלמה חלואה ) מכּנאס, 1790 ( יוסף תדגי | חידושי לשון וצורות נדירות ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו עפרה תירוש־בקר | עברית וערבית בדרושים לבר מצווה מגרדאיה ) אלג'יריה ( תקצירים באנגלית

בספר הזה מוצעים תשעה-עשר עיונים (בפרק המבוא ובפרקים א–יח). רובם עוסקים בלשונות ובמסורות של יהדות המגרב. מקום מרכזי בספר תופסות הקהילות במרוקו, ועמן יש פרקים העוסקים בתעודות מקהילת גרדאיה שבדרום-אלג'יריה. כן מוצעים תיעוד של מנהגים ושל מעשים מקהילות אחדות ועיון נרחב בהם. רוב פרקי הספר מבוססים על כתבי יד ותעודות הנמצאים באוסף כתבי היד היהודיים מצפון-אפריקה בספריית אוניברסיטת ייל. אחרי המבוא ושמונה-עשר הפרקים המוצעים בחמשת השערים הראשונים מובאים בשער השישי שלושה נספחים. אף שאינם מוגשים כפרקי מחקר, יש בהם תיעוד מבורר. שני הנספחים הראשונים מוקדשים לארבעה מסרנים שלא מעט ממחקריו של המחבר התבססו על מסירותיהם בכתב או בעל פה.

הספר מכנס עשרים ממאמריו של פרופ' אילן אלדר בחקר תורת הלשון ותורת הקריאה בימי הביניים, שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים ובספרי זיכרון ויובל. המאמרים, שנכתבו במהלך שלושים ושלוש שנים, כוללים פרסומי טקסטים מתוך כתבי יד וקטעי גניזה שטרם ראו אור ועוסקים במגוון נושאים היסטוריוגרפיים ובלשניים: ראשיתה של תורת הלשון העברית, חקר הלשון העברית אצל יהודי גרמניה, איטליה, ספרד, תימן וצרפת, שיטות עריכה ומבנה של מילונים, שיטות גזירה, תפיסת השורש, חלוקת הבניינים, אורך התנועות, חילוף אותיות, ועוד.

בספר זה תיאור ממצה של מסורת העברית של יהודי דרום תימן. מסורת זו נבדלת בפרטים רבים מזו שהילכה בעיר צנעא, המסורת המרכזית של יהודי תימן. הספר מושתת על עבודת שדה שכללה מאות שעות הקלטה מפי מסרנים מהימנים יוצאי דרום תימן ועל כתבי יד מנוקדים מאזור זה. התיאור מקיף תחומי לשון רבים, ובעיקר הפונולוגיה והיבטים מגוונים בקריאת המשנה. לוז החיבור הוא סקירה של כ-1200 שמות עצם שנתחדשו בלשון המשנה, ושהמחבר השווה בפירוט רב למסורת מרכז תימן על פי כלל עדיה ולמסורות רבות אחרות של לשון המשנה – כתבי היד המעולים שלה והמסורות שבעל פה שתוארו במחקרים קודמים. תוכן העניינים: מבוא על מסורות הלשון ועל מחקרן מחקר מסורת תימן מחקר מסורת דרום תימן על הקהילות הנחקרות שרעב עדן יהודי דרום תימן וספרי הדפוס שיטות העבודה במחקר זה הקורפוס העדים הצגת הממצאים ודרכי הניתוח שלה הפונולוגיה של קריאת המקרא פתיחה תיאור ההגאים העיצורים התנועות ההטמעה בקריאת המקרא הטעמה ראשית הטעמה משנית הטעמה משנית בהברה סגורה המכפל פתח גנוב הפונולוגיה של קריאת המשנה מכפל המכפל ב-ר המכפל באותיות אהח"ע מכפל ב-י שוואית וב-מ שוואית מכפל לאחר מה דגש דחיק השפעת הגרוניות ניקוד התחילית לפני גרונית תנועת הגרונית הפתח הגנוב שינויים בפעלים בעלי גרונית ניקוד ה הידיעה לפני גרוניות ולפני ד דגש ורפה באותיות בגדכפ"ת דיגוש שלא על פי כללי טבריה ריפוי שלא על פי כללי טבריה ניתוח ומסקנות ההטעמה בקריאת המשנה תצורת שם העצם במסורת קריאת המשנה השמות העבריים השמות השאולים מן הלעז ענייני לשון שונים במסורת קריאת המשנה צורות בינוני מעניינות ניקוד ש' הזיקה ניקוד ובכ"ל במעמד פרטוני צורות הפסק בינוני צמוד לכינוי המדבר בינונית בכינויי מושא נפרד במקום נסמך נסמך במקום נפרד חיבור של למילה התוכפת כינוי הנוכח יידוע שמות עצם כתיב וקרי בקריאת המשנה מסורת דרום תימן – סיכום הפונטיקה מסורת הקריאה בלשון חז"ל הערות הנוגעות לתצורת השמות מאפייניה של מסורת דרום תימן תובנות על מסורת מרכז תימן דברי חתימה ביבליוגרפיה וקיצורים מפתח המילים

המאמרים בכרך זה: אילן אלדר | לאומיות לשונית, תחייה לשונית ותכנון לשוני באירופה במאה ה־ 19 כרקע להחייאת העברית כלשון דיבור מירי בר־זיו לוי | ייצוג לשון הדיבור העברית בקולנוע הארץ־ישראלי בשנות השלושים של המאה העשרים אריאל גבאי | פּועֶֹלֶת או פּועָֹלֶת? על צורות "בינונית" בניקוד הפסק במשנה על פי דפוס קושטא ת"ד מיתקה גולוב־רצהבי | מאפיינים אתניים בשמות פרטיים תאופוריים מתקופת בית ראשון שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל עינת גונן | חלופות לשון בעברית הישראלית על פי גישת ההתקבלות אפרים בצלאל | הלבני דקדוקו של גזניוס לאור הכתר וכתב יד לנינגרד אהד כהן | מעמדן התחבירי של צורות הפועל עם הסיומת ־ן בפרוזה המקראית מתקופת בית ראשון חוה פרסטיי | בבואות הפוכות כסימן למגע בין לשונות רבקה שמש־ריסקין | מלשון המקרא ללשון חכמים: השימוש במושא הפנימי פתח דבר, ותוכן עניינים בפורמט PDF מופיעים ב-"עמודים מהספר".

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות והוא מציג את תרגום פרקים א-ח של ספר דניאל לארמית החדשה של יהודי עמדיה, שבצפון עיראק, לפי הקריאה של ר' עלואן אבידני ז"ל הידוע כמקור סמכותי למסורות יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה שנעשתה על פי הקלטות משנות השישים של המאה העשרים והמלווה בהערות מאירות עיניים. המחבר משווה את נוסח התרגום ולשונו לארמית הקלסית וללהגי הארמית החדשה, יהודיים ונוצריים כאחת. במבוא המפורט מרצה המחבר דרך שיטה על התובנות העולות מחקר פרטי התרגום. לאחר המבוא בא גלוסר המשמש מפתח לתוכן הספר כולו.

הקובץ נִטְעֵי אִילָן מציע שלושים ושלושה מחקרים בתקופותיה ובחטיבותיה של הלשון העברית ובארמית וערבית יהודית. המחקרים בעברית כוללים עיונים בלשון המקרא, במגילות מדבר יהודה, בלשון חכמים, בענייני מסורה ובחכמת הלשון העברית בימי הביניים. כמו כן מצויים כאן בירורים במסורות הלשון ובעברית החדשה. המחקרים נכתבו בידי שלושים וחמישה מלומדים בני שלושה דורות מאוניברסיטאות בארץ ובחוץ לארץ. הקובץ יוצא לכבודו של פרופ' אילן אלדר, עם פרישתו לגמלאות מהחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. פרופ' אלדר הוא גם חבר האקדמיה ללשון העברית, ונמנה עם גדולי חוקרי העברית בדורנו. בארבעה תחומים הרים פרופ' אלדר תרומה רבת ערך לחקר הלשון העברית: (א) מחקר מסורות הלשון של יהודי אשכנז בימי הביניים, (ב) מחקר חכמת הלשון של גדולי הבלשנות העברית בימי הביניים, (ג) חקר הכוונת הלשון והמדיניות הלשונית שנעשתה ונעשית בידי מוסדות ויחידים בעברית החדשה. (ד) מחקר השלבים הראשונים בגיבוש העברית החדשה הכתובה.

מילון זה הוא תוצר של עבודת שדה שנמשכה מעל עשרים שנה. הוא מציג למעלה מארבעת אלפים ערכים מן המרכיב העברי בלשונות היהודים ולמעלה משנים עשר אלף תת-ערכים, רובם נרשמו מפי מידענים רבים מקהילות ישראל. המחקר התמקד בלשונות שעד כה לא טופלו כלל או לא טופלו במדה מספקת: הערבית היהודית של תימן, עירק וצפון אפריקה, הגאורגית היהודית, הפרסית היהודית, ולהגים מסוימים של הארמית החדשה. המילון גם מפנה אל הספרות הנוגעת לתחומים אלו ודרך שיטה גם אל מילון שבכתובים על האיטלקית היהודית מאת פרופ' מריה מאיר-מודנה. בערכים מסוימים הוא משמש בעיקר מדריך ביבליוגרפי. על יסוד האוסף של פרופ' שלמה מורג ז"ל.

מהי התגלית המפתיעה שנודעה ל'מתנגד' לגלגן בשעה שהסתתר מתחת למיטתו של הרבי החסידי בליל אמירת הסליחות? כיצד הגיב ר' נחמן מברסלב למצבה החשוך והמאובן של היהדות הלמדנית? מדוע ברח הרבי מביאלא מן הישיבה של הגאון מבריסק? על כל אלה ועוד מספר הסופר היידי והעברי המפורסם י"ל פרץ שנודע במעשיות החסידים שלו, שאותן עיבד והגיש לקהל קוראים מודרני. הספר מתמקד בשלוש יצירות קצרות של י"ל פרץ הבנויות במתכונת של סיפורי חסידים: 'אם לא למעלה מזה', 'בין שני הרים' ו'העופות והגוילים'. לצד הטקסט של כל אחת מן היצירות, בעברית וביידיש, מובאים כמה מקורות חסידיים המקבילים לעלילה ולצדם דיון נרחב במשמעותה של כל אחת משלוש היצירות. המחבר מנתח את האופן בו 'משוחח' פרץ עם מקורותיו החסידיים, וזאת בעזרת השוואה ספרותית ורעיונית בין המעשייה המקורית לבין עיבודה האמנותי, המיועד לקהל קוראים חדש. בתוך כך מתבארת שיטתו הספרותית של פרץ במאמציו להחדיר למעשיות החדשות-ישנות הללו אידאולוגיה מודרנית ורעיונות החורגים מעולמה של החסידות.

פתח דבר, ותוכן עניינים בפורמט PDF מופיעים ב-"עמודים מהספר".

ספר זה בא להעמיד יד זיכרון לפרופסור ישראל ייבין ז"ל, מלומד דייקן וחרוץ ואיש צנוע וענו, מבכירי החוקרים בתחום הלשון העברית, חתן פרס ישראל לחקר הלשון העברית, ראש מדור במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים ובאקדמיה ללשון העברית ומרצה בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית. הספר יוצא לאור בהוצאת מפעל המקרא, שייבין היה חבר בצוות חוקריו הראשונים, עבד בו שנים רבות והטביע חותם על עיצובו. בעבודתו עסק בכתבי היד של בעלי המסורה ובעיקר בכתב היד המפורסם הנקרא 'כתר ארם צובה'. פירות עבודתו התפרסמו בכרכי הוצאת מהקרא של המפעל ובספרו על הכתר.