הענקת מתנות על הצדקותיה וביטוייה בתקופות השונות, יכולה ליצור ידידות וקרבה, או לחילופין לביא לידי ריב ומדון. המתנה היא לעתים פעולה מרצון ולעתים מילוי חובה. יש שהיא בבחינת מתן שוחד ויש שהיא ביטוי של הכרת טובה. פעמים רבות היא מכשירה את הדרך לקידום חברתי או לעשסקה פוליטית. נתינת המתנות לוותה בגינונים בעלי משמעות ויצרה דפוסים מיוחדים. כיצד נוכל להבדיל בין מתנה לשוחד? מה מקומן של המתנות בבריתות ובעימותים בחברה ובמשפחה? כיצד הן משפיעלות על יחסים כלכליים, על פוליטיקה ועל דת? שאלות אלה חשובות להבנת היחסים החברתיים בעבר ובהווה, והן עומדות בלבו של ספר זה. מתנות בצרפת של המאה השש עשרה מציע דרך חדשה להבנת נושא המתנות, שתפס מקום קבוע ביחסים החברתיים לאורך התקופות השונות. הספר בוחן את הדרכים והמשמעויות של חילופי מתנות בחברה הצרפתית במאה השש עשרה, למן נדיבותם של מלכים ועד לתרומתו של הקבצן. ספר מרתק זה מוכיח שבחינת משמעותן של מתנות יכולה לעזור לנו להבין לא רק את מערכות היחסים החברתיים בעבר אלא גם כיצד לנהוג בנועם עם הזולת בימינו אנו.

The history of the Jewish communities of these lands-where most of the Jews of Europe and America originated-is often the subject of woolly thinking and stereotypes. Antony Polonsky recreates this lost world in a way that avoids both sentimentalism and the simplification of the east European Jewish experience into a story of persecution and martyrdom. This is an important story whose relevance extends beyond the Jewish world or the bounds of east-central Europe. Antony Polonsky provides a comprehensive survey of the history - socio-political, economic, and religious - of the Jewish communities of eastern Europe from 1750, when the Polish-Lithuanian Commonwealth was the dominant political unit, to the present. Until the Second World War, this area was the heartland of the Jewish world: almost all the major movements which have characterized that world in recent times had their origins here, and it was home to the majority of the world's Jews. Nearly three and a half million lived in Poland alone, while nearly three million more lived in the Soviet Union. Although the majority of the Jews of Europe and the United States, and most of the Jews of Israel, originated from these lands, the history of their Jewish communities is not well known. Rather, it is the subject of mythologizing and stereotypes that fail both to bring out the specific features of the Jewish civilization which emerged here and to illustrate what was lost in the passage across the Channel and the Atlantic. Jewish life in these parts, though often poor materially, was marked by a high degree of spiritual and ideological intensity and creativity. Antony Polonsky recreates this lost world—brutally cut down by the Holocaust and less brutally but still seriously damaged by the Soviet attempt to destroy Jewish culture—in a way that avoids both sentimentalism and the simplification of the the east European Jewish experience into a story of persecution and martyrdom. Wherever possible, the unfolding of history is illustrated by contemporary Jewish writings to show how Jews felt and reacted to the complex and difficult situations in which they found themselves. It is an important story whose relevance reaches far beyond the Jewish world or the bounds of east-central Europe. Polonsky establishes the context with a review of Jewish life in Poland and Lithuania down to the mid-eighteenth century, describing the towns and shtetls where the Jews lived, the institutions they developed, and their participation in the economy. He also considers their religious and intellectual life, including the emergence of hasidism, and the growth of opposition to it. He then describes government attempts to integrate and transform the Jews in the period from 1764 to 1881 and the Jewish response to these efforts. He considers the impact of modernization and the beginnings of the Haskalah movement, and looks at developments in each area in turn: the problems of emancipation, acculturation, and assimilation in Prussian and Austrian Poland; the politics of integration in the Kingdom of Poland; and the failure of forced integration in the tsarist empire. The third part of the book considers the deterioration of the position of the Jews in the period from 1881 to 1914 and the new Jewish politics that led to the development of new movements: Zionism, socialism, autonomism, the emergence of modern Hebrew and Yiddish literature, Jewish urbanization, and the rise of Jewish mass culture. Galicia, Prussian Poland, the Kingdom of Poland, and the tsarist empire are all treated individually, as are the main towns. The final part deals with the twentieth century. Starting from the First World War and the establishment of the Soviet Union, it deals in turn with Poland, Lithuania, and the Soviet Union up to the Second World War. It then reviews Polish—Jewish relations during the Second World War and examines the Soviet record and the Holocaust. The final chapters deal with the Jews in the Soviet Union and in Poland since 1945, concluding with an epilogue on the Jews in Poland, Lithuania, Belarus, Ukraine, and Russia since the collapse of communism.

Boundaries—physical, political, social, religious, and cultural—were a key feature of life in medieval and early modern Poland, and this volume focuses on the ways in which these boundaries were respected, crossed, or otherwise negotiated. It throws new light on the contacts between Jews and Poles, including the vexed question of conversion and the tensions it aroused. The collected articles also discuss relations between the various elements of Jewish society—the wealthy and the poor, the educated and the uneducated, and the religious and the lay elites, considering too contacts between Jews in Poland and those in Germany and elsewhere. Classic studies by such eminent scholars as Meir Bałaban, Jacob Goldberg, and Moshe Rosman provide a foil for new research by Hanna Zaremska and David Frick, as well as Adam Teller, Magda Teter, Elisheva Carlebach, Jürgen Heyde, and Adam Kaźmierczyk. Taken together, the contributions on this central theme help redefine the Jewish history of pre-modern Poland. As ever, the New Views section examines a wide variety of other topics. These include accusations of ritual murder in nineteenth-century Poland; the Russian Jewish integrationist politician Mikhail Morgulis; the attitude of Bolesław Prus towards Jewish assimilation and his relationship with the Jewish journalist Nahum Sokolow; women in the Mizrahi movement in Poland; Polish patriotism among Jews; the impact of the first Soviet occupation of 1939–41 on Polish–Jewish relations; how the war affected the views of Julian Tuwim and Antoni Słonimski; the shtetl in the work of American Jewish writers Allen Hoffman and Jonathan Safran Foer; and the initial Polish response to Jan Gross's Fear.

בשנת 1945 הייתה אירופה מובסת. רוב רובה של היבשת נחרב במלחמה - טבח המוני, הפצצות, כאוס - שטחים רבים במזרח אירופה נשלטו בידי הסובייטים והחליפו עריצות אחת באחרת. כיום ברית המועצות אינה קיימת עוד והמדינות הדמוקרטיות של האיחוד האירופי מגיעות עד רוסיה עצמה. אחרי המלחמה מספר את ההיסטוריה העשירה והסבוכה של אירופה מסוף המלחמה עד מלחמת עיראק ובחירתו של האפיפיור בנדיקטוס השישה–עשר, ומעניק משמעות לתולדותיה ולזהותה של אירופה אז ועכשיו. מלחמת העולם השנייה הסתיימה אמנם ב– 1945 , אך לפי גישתו של ההיסטוריון טוני ג'אדט, האפילוג של הקונפליקט נמשך זמן רב, ונתן את אותותיו במאה העשרים כולה. ג‘אדט בוחן לעומק את מה שעבר בתקופה זו על המדינות משני עברי מסך הברזל, כשהמערב מתקדם עקב בצד אגודל לעבר המזרח, בעוד המזרח מקיים “שלום בין חומות הכלא“, עד נפילת הקומוניזם ב– 1989 , שסימנה את ראשית הסיכוי לשינוי. ספרו המקיף של ג אדט עוקב אחרי צעדי הקִדמה הגדולים ואינו מתעלם מן הפרטים הקטנים אך החשובים בשנים 2005-1945. המחבר דן גם ביחסים הבעייתיים בין ארצות אירופה לארצות הברית בייחוד אחרי תוכנית מרשל, שתרמה להשבת כבודן של מדינות אירופה. המעקב אחרי מהלכי ההיסטוריה של אירופה, כשתרבות וגיאופוליטיקה שלובות זו בזו למארג אחד תוך שמירה על איזון ובהירות נדירה, הוא הישגו הגדול של המחבר.

The conflict between Haskalah and hasidism was one of the most important forces in shaping the world of Polish Jewry for almost two centuries, but our understanding of it has long been dominated by theories based on stereotypes rather than detailed analysis of the available sources. In this award-winning study, Marcin Wodzinski challenges the long-established theories about the conflict by contextualizing it, principally in the Kingdom of Poland but also with regard to other parts of eastern Europe. Covering the period from the earliest anti-hasidic polemics in the late eighteenth century through to the post-Haskalah movements of the twentieth century, it follows the development of this important conflict in its central arena. Using source materials (including many hitherto unknown documents) in Polish and five other languages, Wodzinski has succeeded in reconstructing the way the conflict expressed itself. Identifying the motives, the methods, and the consequences of the conflict as it was played out in five Polish towns (Lódz, Opoczno, Piotrków, Warsaw, and Warta), he shows that it was primarily informed by non-ideological clashes at the level of local communities rather than by high-level ideological debates. Much attention is also devoted to the general characteristics of hasidism and the Haskalah, as well as to the post-Haskalah movements. Here too Wodzinski challenges the ideologically charged assumptions of a generation of historians who refused to see the advocates of Jewish modernity in nineteenth-century Poland as an integral part of the Haskalah movement. Extensive consideration is given to the professional, social, institutional, and ideological characteristics of the Polish Haskalah as well as to its geographic extent, and to the changes the movement underwent in the course of the nineteenth century. Similar attention is given to the influence of the specific characteristics of Polish hasidism on the shape of the conflict, especially as regard the size of the movement and the evolution of hasidic communal involvement. In consequence the book presents a synthesis that offers both breadth and depth, contextualizing its subject matter within the broader domains of the European Enlightenment and Polish culture, hasidism and rabbinic culture, tsarist policy and Polish history, not to mention the ins and outs of the Haskalah itself across Europe. An extensive appendix presents translations of nineteen important and hitherto unknown sources of relevance to a nuanced understanding of many aspects of nineteenth-century Jewish history in Poland and eastern Europe more generally.

ספר זה הוא הראשון המוקדש כולו ליהדות פורטוגל שרואה אור בארץ. יהדות פורטוגל לא זכתה לתשומת לב ראויה במחקר בארץ והספר בא לתקן במקצת את המעוות ולבטל עוול גדול שנעשה ליהדות זו בהיסטוריוגרפיה היהודית. מבחינת התרבות היהודית הייתה פורטוגל חלק מיהדות חצי האי האיברי שנודעה בשם "ספרד" מימי השלטון המוסלמי ואילך. הספר פותח אשנב לתולדותיה של קהילה שרק ימי מצוקתה וסבלה האחרונים נחקרו ונתפרסמו. אף ספר זה אינו כל כך יוצא דופן בדגש שיש בו על "הנוצרים החדשים". עם זאת, הספר נועד להעלות את יהדות פורטוגל למוקד התעניינות הציבור הקורא עברית. הוא בא לעודד את המשך חקר היצירה הרוחנית, הספרות העברית, לימוד התורה והישגי המדע של יהדות פורטוגל לפני השמד של 1497. מאמרים של חוקרים מארצות שונות כלולים בספר. יום טוב עסיס, רחל איבנייס-ספרבר, אלווירה דה אזבדו מיאה, אריק לווי, אליהו ליפינר ז"ל, משה אורפלי, אדגר סמואל, ז'זה נוניס קראירה, שרל עמיאל ודב סטוצ'יסקי פותחים בפני הקורא העברי יריעה רחבה של היבטים ונושאים הקשורים ליהדות פורטוגל מימי התגבשותה לקהילה מיוחדת כחלק מיהדות ספרד ועד הפיכתה לעדת אנוסים או "נוצרים חדשים" במצור ובמצוק לאחר שמד אכזרי. מהרגע שחדלה יהדות פורטוגל להתקיים הפכה פורטוגל למולדתם של "יהודים בסתר", אנוסים או "נוצרים חדשים".

Since the Holocaust, traces of memory are virtually all that remain in Poland today after more than eight hundred years of Jewish life there. This remarkable album, published on behalf of the Galicia Jewish Museum in Kraków, offers a sensitive way of looking at that past. Based entirely on arresting, present-day colour photographs of Polish Galicia, it shows how much of that past can still be seen today if one knows how to look and how to interpret what one sees. The traces of the Jewish past in Polish Galicia can be approached from many angles. Jewish life in Poland was in ruins after the Holocaust, and so too were most of its synagogues and cemeteries. Much evidence of ruin remains, but, astonishingly, there are also traces that bear witness to the great Jewish civilization that once flourished there—synagogues and cemeteries of astounding beauty in villages and small towns as well as in the larger cities. One can also see the exact locations where the Germans murdered the Jews of Galicia in the Holocaust: not only in the infamous death camps and ghettos, but also in fields, in forests, and in rivers. The Germans tried to destroy even the memory of the Jews in Poland, and to a very great extent they succeeded; then came forty years of communism, including the antisemitic campaign of 1968. But now that Poland is once again part of a multicultural Europe, the great Jewish civilization that once flourished on Polish lands is increasingly being memorialized, by local Poles as well as by foreign Jews. Synagogues and cemeteries are being renovated, monuments are being erected, museums are being set up, pilgrimages are taking place, festivals of Jewish culture are being organized, books about Jews are being published, and there are once again rabbis and kosher food. So the traces of memory include how the past is being remembered in Poland today, and the people doing the remembering. Given all these perspectives, the contact with contemporary realities involves a complex emotional journey: grief at a civilization in ruins; pride in its spiritual and cultural achievements; anger at its destruction; nostalgia for a past that is gone; hope for the future. Considering each element in turn and offering cultural insights and information to support each of these responses, the combination of photos and text in this book not only informs but also suggests both how to make sense of the past and how to discover its relevance for the present. The seventy-four photographs are all fully captioned, with additional detailed background notes to explain and contextualize them. The idea is to help people understand the Jewish civilization of Polish Galicia in its local context on the basis of what can still be seen there today. People who have family connections with Polish Galicia will find this an invaluable sourcebook on their own heritage, but its innovative approach to understanding the past will appeal to anyone concerned with questions of history, memory, and identity, and how photography can make the past accessible.

The First World War was a major watershed in modern Jewish history. Out of it came the Balfour Declaration, a first critical step in the creation of the State of Israel, but also a radical redrafting of the political map of eastern and central Europe, with dramatic and potentially tragic consequences for its dispersed but substantial Jewish minority. In this lucid work, which was awarded the 1991 Fraenkel Prize for Contemporary History, Mark Levene approaches these developments through the diplomatic endeavors of Lucien Wolf, a British Jew who was both one of the chief exponents of the Balfour Declaration and as co-architect of the Minorities Treaty that provided an internationally endorsed framework for Jewish existence in Europe after World War I. Through an analysis of Wolf's diplomacy, Levene examines how Jewish interests throughout Europe were affected by the Great War and how they were perceived by the warring powers. Levene shows how British support for Zionism was bound up with misconceptions about the Jewish role in Europe, notably that the revolutionary movement in Russia was Jewish-inspired and Jewish-led. Equally, however, he shows how the diplomatic activities of Wolf and his Jewish contemporaries heralded the entry of 'world Jewry' as a perceived force in modern politics, and how Wolf himself was preoccupied with eastern Europe and its Jews at a precarious time. He also analyses how the war affected Jewish political self-perceptions, reviewing the context between assimilationists and Zionists in the broader framework of war, peace, and international diplomacy. His consideration of their conflicting claims says much that is of relevance to the contemporary discussion of Zionism as well as to the problems of ethnic and religious minorities in nation-states.

סתיו ימי־הביניים , ספרו של ההיסטוריון ההולנדי הנודע יוהאן האוזינחה, המוגש בזה לקורא העברי בתרגום חדש מן המקור ההולנדי המלא ובלוויית הערות, ביבליוגרפיה, תמונות בצבע ונספחים, הוא אחת מיצירות המופת בתחום ההיסטוריוגרפיה המערבית. המחבר, שהיה ממניחי היסוד לחקר התרבות במאה ה־20, מביא בספרו זה דיוקן ססגוני של חיי היום־יום, חיי המחשבה והרוח, הספרות והאמנות בצפון צרפת ובארצות השפלה במאות ה־14 וה־15, תוך שהוא מסתמך על מגוון מקורות בני התקופה. הספר, שהפך לקלאסי תוך זמן קצר מאז נדפס לראשונה (1919), השפיע על דורות של קוראים וחוקרים ונשאר רלוונטי עד עצם ימינו אלה. במשך למעלה מארבעים שנות יצירתו, האיר יוהאן האוזינחה (1945-1872) באור חדש נושאים רבים בתחום התרבות, בעיקר בתולדות ימי הביניים המאוחרים, הרנסנס והעת החדשה המוקדמת, והציע דרכים חדשות להבנת התקופה. בהגותו המחקרית והביקורתית קידם האוזינחה את הבנת טבעהּ של הפעולה הסימבולית ואת תִפקודהּ במערכות התרבות. בכך הרים תרומה חשובה להבנת התפישה הסמיוטית של התרבות, שנודעה לה חשיבות גדלה והולכת בהגות התיאורטית במחצית השנייה של המאה ה־20. עם ספריו הידועים ביותר נמנים אֶרַסמוּס (Erasmus , 1924) והאדם המשחק: על מקור התרבות במשחק (1938); לאחרונה ראה אור בעברית (בהוצאת רֶסלינג) גם יומן אמריקה, רשימות בחטף (1927). בפתח הספר ימצא הקורא תיאור מקיף של חיי האוזינחה ושל משנתו מאת דרור ק' לוי, ובו מוצג סתיו ימי־הביניים כמבע של אבל, מלנכוליה ואובדן, וכבעל זיקה עמוקה למאבק על ערכי ההומניזם בתקופת הופעתו.

In the mid-1960s, Gomulka’s government adopted an antisemitic stance in consequence of which nearly 15,000 Jews left the country, effectively ending Jewish life in the country for over a decade. These events, long ignored by scholars, are now increasingly seen as an important step in the process that led to the collapse of communism. This volume illuminates the events that triggered the crisis, the crisis itself, and its consequences.

Europe has changed greatly in the last century—culturally, ideologically, and socially, as well as politically. These changes have generated widespread reassessment of European history in terms of its presuppositions, its methodologies, its directions, its emphases, and its scope. The political boundaries between nations and states have been redefined, and even the concepts of ‘nation’ and ‘boundary’ have changed significantly. The self-consciousness of ethnic minorities has likewise developed in new directions. All these developments have affected how the Jews of Europe perceive themselves, and likewise shape the prism through which historians of the Jewish world view the past. This volume looks at the Jewish past in the spirit of this reassessment. Part 1 reconsiders basic parameters of the subject as well as some of its fundamental concepts, suggesting new assumptions and perspectives from which to conduct future study of European Jewish history. Topics covered here include periodization and the definition of geographic borders, antisemitism, gender and the history of Jewish women, and notions of assimilation. Part 2 is devoted to articulating the meaning of ‘modernity’ in the history of European Jewry and demarcating key stages in its crystallization. Papers reflect on the defining characteristics of a distinct early modern period in European Jewish history, the Reformation and the Jews, and the essence of the Jewish experience in modern times. Framing the chronological period of concern in the collection, Parts 3 and 4 facilitate two scholarly conversations as case studies for the application of critical and programmatic categories considered thus far: the complex web of relationships between Jews, Christians, and Jewish converts to Christianity (conversos, New Christians, ‘Marranos’) in fifteenth-century Spain; and the impact of American Jewry on Jewish life in Europe in different periods of the twentieth century, even as the dominant trend has been one of migration from Europe to the Americas. This timely volume suggests a new framework for the study of Jewish history and helps to contextualize it within the mainstream of historical scholarship.. Contributors: Ram Ben-Shalom, Miriam Bodian, Jeremy Cohen, Judah M. Cohen, David Engel, Gershon David Hundert, Paula Hyman, Maud Mandel, David Nirenberg, Moshe Rosman, David B. Ruderman, Daniel Soyer Winner of the National Jewish Book Awards, 2009

העולם שסביבנו מורה לנו בדרכים שונות כי הוויה צעירה - 'נעורים' - ראויים להיות משאת ליבנו. אך מהם 'נעורים' וכיצד הם קשורים לעולם המודרני ולתהליך של חילון, להבנייתה של זהות אישית וקולקטיבית, להופעתן של תופעות פוליטיות שהסעירו את המאה העשרים ולתולדות הציונות ומדינת ישראל? הקובץ תור הנעורים: נוער יהודי-גרמני בעידן המודרני מאפשר דיון מחודש בשאלות אלו מנקודת מבט היסטורית. זאת באמצעות דיון ביקורתי וחדשני בביטויו, בתרגומיו ובתוצריו היהודיים של מושג 'נעורים', שכונן במרכז אירופה דובר הגרמנית בנסיבות של 'משבר תרבות' במפנה המאה התשע עשרה. היה זה מושג של 'נעורים' שדיבר על אידיאל של קיום צעיר ועצמאי - מעין מחוז של צעירים - מחוץ למסגרות החברה, התרבות והחוק, כנגד המסגרות הללו, וכתשובה למשבר שבו הן שרויות לכאורה. השפעתו הדהדה במסגרות התרבותיות והחברתיות של התקופה, וביניהן תנועת הנוער הגרמנית והתרבות המיוחדת שלה, והיא מהדהדת עד ימינו. המאמרים המכונסים בקובץ דנים בשאלות תיאורטיות הנוגעות לתפיסת הזמן, האסתטיקה, הדתיות והמיניות השזורות במושג 'נעורים', לצד התייחסות לתופעות היסטוריות, כגון תנועות נוער ציוניות ולא ציוניות, חוגים אינטלקטואליים והתארגנויות פוליטיות של יהודים במרכז אירופה. כל התופעות הללו נותנות ביטוי לאופן שבו פרטו צעירים יהודיים את האווירה הכללית שרווחה באותה עת למשמעויותיה היהודיות הן באירופה הן לאחר ההגירה ממנה לפלשתינה. המאמרים נותנים ביטוי לקשר שבין היסטוריה כללית והיסטוריה יהודית. הם משקפים את המחקר ההיסטורי העדכני, את אופיו פורץ הגבולות, הערנות הגוברת לסוגיות של מגדר ודתיות, כמו גם הבחינה המתמדת של מקורות חדשים ושל פרספקטיבות חדשות לניתוח. חוקרים ומתעניינים בהיסטוריה אירופאית מודרנית, היסטוריה יהודית, תולדות הישוב, לימודי תרבות וחינוך, ימצאו באסופת המאמרים מקור לדיון ומחשבה.