מה מניע נשים בדוויות ללחום למען רכישת השכלה גבוהה? מאין שואבות הן את כוחן? באילו אסטרטגיות הן נוקטות כדי להצליח? האם הן מהוות דוגמה אישית לנשים צעירות אחרות? האם הן כוח מחדש בקהילתן? מהו המחיר שהן נאלצות לשלם? שאלות אלו נידונות בספר מודרות ואהובות , העוסק בעולמן של הנשים הבדוויות בנגב שיצאו לרכוש השכלה גבוהה בישראל. הספר נוגע בתחומי חייהן הגלויים והסמויים, מספר על הכאב והכוח של הנשים באמצעות סיפורים הנוגעים למעמדן כנשות מקצוע, ובעיקר אלה המספרים על חיי האישות והמשפחה שלהן. לעיני הקורא נפרשת תמונה רחבה של מערכת היחסים המגדרית בקהילה הבדוויות בדרום, תוך כדי דיון בנורמות, מנהגים ויחסי כוח. הספר עומד על השינויים המתרחשים בקרב הנשים הבדוויות בדרום בעשור האחרון, ומתוך כך גם בגברים, ובעיקר ביחסיהן עם האחים והאבות. סיפורי הנשים המרואיינות שזורים בסיפורה האישי של המחברת-החוקרת, ראשונה מקהילתה ומבנות שבטה שרכשה השכלה אקדמית גבוהה.

הייתכן כי יהודים יגרשו את נשיהם, אימהות ילדיהם? דומה כי שאלת יחס ישראל לגר החי בקרבם לוותה את ההוויה היהודית לאורך הדורות והיא רלוונטית גם בימים אלה. השבים ליהודה מגלות בבל נתבעו, על פי ספר עזרא-נחמיה, להיבדל מ'עמי הארצות' ולהוציא את נשיהם הנכריות כדי לטהר את קהילתם. הייתה זו תביעה קיצונית בחומרתה ויוצאת דופן במקרא. יונינה דור בוחנת פרשה זו באמצעות ביקורת הטקסט המקראי, דיון היסטורי בשאלת זהותן של הנשים הנכריות ובחינה אנתרופולוגית של האירועים. דיון בין-תחומי זה חושף את הפתרון המחוכם שנקטו בו שבי ציון: הם קראו במילים נחרצות להיבדלות בני קהילתם, אך באסיפות העם שבמהלכן הוחלט בדרמטיות לשלח את הנשים הנכריות ניתנה בדיעבד לגיטימציה למציאות הרווחת של טמיעה בתושבי הארץ. כך הופכת פרשת גירוש הנשים הנכריות מביטוי קנאי של דחיית ה'אחר' לפתרון סובלני של קבלה וקליטה. העוסקים במקרא ובתולדות ישראל, וכל אדם המגלה רגישות למעמד ה'אחר' בחברה ולקשיי היקלטותו בה, ימצאו עניין בספר זה. ד"ר יונינה דור מלמדת מקרא באורנים - המכללה האקדמית לחינוך. תחומי מחקריה: פרשנות המיתוס במקרא, טקסים וסמלים ובעיות הוראת המקרא.

ספר זה הוא ניסיון לפרש מסורות מספרות הקבלה המתייחסות לגוף האלוהי הנשי. ריכוזן של מסורות אלה במחקר מיוחד מסב את תשומת הלב לפן חשוב של ספרות הקבלה: היותה של האלוהות בעלת בחינות זכריות ובחינות נקביות כאחת. באמצעות כלים פרוידיאניים, ליתר דיוק תאוריות של תלמידי פרויד ומבקריו – בעיקר ז'אק לקאן ולוס איריגרה – המחבר מנתח במפורט מיתוסים קבליים שנבנו על מסורות מקראיות וחז"ליות, החל מזיהויה של התורה עם ה'חכמה', שנמשלת כבר בספר משלי לאישה, ועד לתפילה המכוונת לספירת השכינה, אשת החסיד בעליונים, בספרות החסידית. ניתוח זה מציג תמונה חלופית לתיאור האנתרופומורפי-הגברי של האלוהות העולה מחיבורים קבליים רבים וממחקרם. בתמונה המוצגת כאן האלוהות היא גם אם לעולם, המיניקה את המקובל ואת עם ישראל ומספקת מזון רוחני וגשמי לנמצאים בעולם של מטה. עוד נחקרים בספר משמעות האהבה בין העליונים לתחתונים ומודל האהבה הרגשית בין בני הזוג הנשוי. דיון זה פותח בביקורת על גישה רווחת במחקר, שעל פיה אין אהבה רגשית בספרות חז"ל ולכן יש להבין כל אמירה של 'אהבה' כביטוי לחשק הגופני של הזכר בלבד. המחבר מציג מסורות חשובות ומראה שספרות חז"ל מבוססת על הרעיון של אהבה רגשית בין אלוהים לאדם, וגם בין איש לאישה. ברוח זו הבינו המקובלים את המסורות הללו ובנו את תורתם על הצורך באהבה רגשית. הספר נחתם בדיון בשאיפתם של מקובלים אחדים לכלול את נשותיהם בלימוד תורת הסוד.

מעמד האישה תופס מקום מרכזי בתודעה הציבורית בתקופתנו. שינויים מפליגים מתרחשים בתחומים רבים ומגוונים, והם מקרבים את האישה יותר ויותר לקראת שוויון מלא עם האיש. אחד המוקדים המרכזיים שבהם מתרחשים השינויים הוא המשפט, ובייחוד דיני המשפחה, שמסדירים את פעילותה של האישה בזירתה המסורתית העיקרית. רובם ככולם של הנושאים בתחום דיני המשפחה משפיעים במישרין או בעקיפין על מעמד האישה, אך חשובים ביותר וקודמים לכול הם אותם נושאים שקובעים את מעמד הנישואין שלה: ריבוי נשים וגירושי האישה על כורחה. אף המשפט העברי במשך כל ההיסטוריה הארוכה שלו, ועד עצם היום הזה כחלק מן המשפט הפוזיטיבי במדינת ישראל, מסדיר באופן מקיף את תחום דיני המשפחה וקובע הוראות בעלות השפעה ישירה על מעמדה של האישה. אלא שבשני הנושאים הבסיסיים ריבוי נשים וגירושין כפויים קיימת במשפט העברי קשת רחבה ומגוונת של גישות וזרמים, הקשורים באופן הדוק למקום ולזמן. המחבר מזמין את הקורא בחיבור זה למסע במקום ובזמן שבו יתוודע לתהליך עיצובן וגיבושן של ההגנות שנתנו זרמים שונים במשפט העברי למעמד הנישואין של האישה מתוך שהם מקיימים מערכת יחסי גומלין מורכבת ומרתקת בינם לבין עצמם וכן בינם לבין הסביבה החיצונית. הוא מצליח להאיר נושא מורכב זה מכמה זוויות ומאפשר חדירה לנבכי התחום הן למשפטן המעשי ולקורא המודרני הן למי שעולמו הוא בית המדרש המסורתי.