מה הכין את הח"כיות הראשונות לתפקידן החדש? מה היו האינטרסים הפמיניסטיים שלהן? מה היו החוקים שיזמו? כיצד היטיבה נציגת מפלגת הנשים רחל כהן-כגן לשרת את האינטרס הנשי, ומעל לכול להביא לחקיקת חוק שיווי זכויות האשה? המחוקקות הראשונות ומעמד האשה בראשית המדינה 1949–1951 פורס את מטרותיהן והישגיהן של שתים-עשרה הח"כיות הראשונות בכהונת הכנסת הראשונה שנמשכה כשנתיים וחצי. עיון מעמיק בפרוטוקולים של מליאות הכנסת וועדותיה, בעיתוני התקופה ובמחקרים רבים, שופך אור על סוגיות אלה, ובייחוד על תפיסת מעמד האשה בראשית המדינה. המחקר בוחן במיוחד את הדיונים שעוררה החקיקה של חוקים אלה: חוק גיל הנישואין, שניתן לכנותו 'חוק לקידום הנערה'; פקודת מס הכנסה שמהווה ראי למעמד האשה הנשואה; חוק שירות ביטחון, שהוא מעין נייר לקמוס להבנת אופיה של החברה; וחוק שיווי זכויות האשה תשי"א, שחקיקתו חתמה את פעולת הכנסת הראשונה. בחינת עניינים אלה חושפת את המניעים שעיצבו, או לחלופין מנעו, את החקיקה בכל הנוגע למעמד האשה במדינת ישראל מראשיתה, חקיקה שהשפעתה נמשכת גם בימינו אלה.

מה היתה תרומתן של העבריות החדשות לחברה המתחדשת בארץ ישראל המנדטורית? אלפי נשים יהודיות פרופסיונליות, בעלות השכלה במגוון תחומים: רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית, חינוך, אדריכלות, כוריאוגרפיה, אמנות פלסטית, עריכת דין ומדעי הטבע הטביעו חותם רב חשיבות ושינו כליל את חברת היישוב בארץ. “תרומתו המיוחדת של ספר זה הוא בתמונה הכוללת, המפורטת ורחבת ההיקף של הפסיפס המרתק של נשים יצירתיות ונועזות. הדגש הוא על החשיבות המיוחדת של פעולתן של הנשים ליצירת חברה חדשה. התמונה המתגבשת הינה מרתקת ולמעשה פשוט מדהימה. המחברת, פרופ’ מרגלית שילה היא מהחוקרות המובילות בתחום חקר נשים ומגדר בתקופה שטרם קום המדינה”. [ פרופ’ דבורה ברנשטיין , כלת פרס ישראל, תשע”ט]