השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. המאמרים בכרך זה: דוד פרנקל - צורתו הסופית של סיפור אונס דינה לאור ביקורת הנוסח והעריכה נועם מזרחי - ממימרת חכמה להמנון תהילה: הנוסח, הלשון וההתהוות הספרותית של ירמיה י 12 – 13 מרים סקלרץ - מזמור קמב – מבנה ומשמעות: המשורר מול אלוהיו, מול אויביו ומול עדתו נפתלי ש' משל - אירוניה דרמטית וכפל משמעות בספר איוב אמיתי ברוכי־אונא - אלה אלוהיך אשר העלוך: צורות הרבים המתייחסות לשם 'אלהים' והקריאה הפולחנית הישראלית המקרא והמזרח הקדום שירה ג' גולני - ('ולא) יהיה בהם נגף בפקֹד אֹתם' (שמות ל 12): המפקד וזיקתו למגפה במקרא על רקע המזרח הקדום מרדכי כוגן - השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב׳ למערב בשנת 720/19 לפסה״נ תולדות הפרשנות דויד קופליוביץ' - שנוא על רוב אחיו: תפקידו הטיפולוגי של הנביא ירמיהו בספר 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' יהונתן יעקבס - 'המשל הסיפורי' בפרשנות צפון צרפת במאות האחת עשרה והשתים עשרה (ר' יוסף קרא; ר' יוסף בכור שור; ר' אליעזר בלגנצי) יצחק גוטליב וסטיוארט ונינג - רופרט מדויץ והפרשנות היהודית על סיפור יוסף איתמר כסלו - תרומת החיבור 'מנחת יהודה' לבירור נוסח פירוש רשב"ם לתורה יוחנן קאפח - 'מגיד משנה' לר' יוסף חיון: מהדורה חדשה 311

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. מוקד המחקר של דיסציפלינות אלה הינו הכתוב המקראי, והן נועדו להאיר פנים שונות שלו. התפיסה העומדת בבסיס השנתון (ואף מייחדת אותו בין כתבי העת היוצאים לאור בעברית) היא שהכרת העולם שהמקרא נוצר בו הינה חלק מהותי ורב חשיבות להבנת המקרא. בהתאם לתפיסה זו השנתון מפרסם לא רק מאמרים שעוסקים בזיקה שבין המקרא ובין המזרח הקדום, שאין חולק על חשיבותם לחקר המקרא, אלא אף מאמרים העוסקים בענייני המזרח הקדום עצמו. חקר המזרח הקדום אף הוא אינו דיסציפלינה בפני עצמה, אלא נעזר בדיסציפלינות שונות כדי להאיר את המציאות העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשרידים שלה שהגיעו לידינו – הן הממצאים החומריים (הארכאולוגיה) הן הכתובים שהותירה אחריה. מדובר אפוא בשני תחומי מחקר נפרדים אך קרובים שיש להם זיקה הדדית, ואשר מתייחסים בהכרח לפרקי זמן נרחבים ביותר. בהתאם לזאת הכרך הנוכחי עוסק במגוון מרתק של נושאים הנוגעים לתקופות שונות, מן הרשימות הלקסיקליות המלוות את כתב היתדות מראשיתו בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, ועד פירוש לתורה מפרובנס מן המאה הארבע עשרה לספירה. המאמרים מסודרים בשלושה מדורים.

תוכן עניינים נילי ואזנה - דבר העורכת רשימת קיצורים טובה פורטי - פרופ' אביגדור ויקטור הורוויץ ז"ל (2013-1948) יורם כהן - פרופ' איתמר זינגר ז"ל (2012-1946) יגאל לוין - פרופ' אנסון פ' רייני ז"ל (2011-1930) מקרא אריאל קופילוביץ - תורת המלחמה: עיון בסיפור מלחמת ישראל ומדין (במ' לא) יעקב דולגופולסקי-גבע - 'את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש' (יהו' יא 6): את הסוס והרכב עם אויבי ישראל בספרות המקרא המקרא ועולמו אסתר הבר - ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל-עמארנה עירית ציפר - '[...]מלך יהיה עלינו. והיינו גם אנחנו ככל הגוים [...]' (שמ"א ח 19): מלך ישראל באמנות גיא דרשן - סיפור בני האלוהים ובנות האדם (בר' ו 4-1) לאור 'קטלוג הנשים' ההסיודי אמיתי ברוכי-אונא - רישום דרך באכדית: מימי ממלכת אכד עד האימפריה האשורית יורם כהן - יצירת החכמה האכדית 'שמע את העצה' - בין חכמה מסורתית לחדשות מרדנית תולדות הפרשנות יהונתן יעקבס - פירוש 'לקח טוב' על שיר השירים: מקומו בתולדות פרשנות שיר השירים ויחסו לפירוש רש"י למגילה מרים סקלרץ - רמב"ן כפרשן האגדה במהלך פירושו לתורה דוד שניאור - תוספות ותיקוני נוסח גאוגרפיים בפירוש רמב"ן לתורה ביקורת ספרים יאיר שגב - חיבור התורה ונביאים ראשונים - הצעה חדשה ממזרח אירופה [על: Bartosz Adamczewsky, Retelling the Law: Genesis, Exodus-Numbers, and Samuel-Kings as Sequential Hypertextual Reworkings of Deuteronomy, Frankfurt a. Main 2012, 376 pp. שמחה קוגוט - משנתו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא באוזן בוחנת ומבחינה [על: אוריאל סימון, אזן מלין תבחן, רמת גן תשע"ג, 557 עמ']. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. מוקד המחקר של דיסציפלינות אלה הינו הכתוב המקראי, והן נועדו להאיר פנים שונות שלו. התפיסה העומדת בבסיס השנתון (ואף מייחדת אותו בין כתבי העת היוצאים לאור בעברית) היא שהכרת העולם שהמקרא נוצר בו הינה חלק מהותי ורב חשיבות להבנת המקרא. בהתאם לתפיסה זו השנתון מפרסם לא רק מאמרים שעוסקים בזיקה שבין המקרא ובין המזרח הקדום, שאין חולק על חשיבותם לחקר המקרא, אלא אף מאמרים העוסקים בענייני המזרח הקדום עצמו. חקר המזרח הקדום אף הוא אינו דיסציפלינה בפני עצמה, אלא נעזר בדיסציפלינות שונות כדי להאיר את המציאות העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשרידים שלה שהגיעו לידינו – הן הממצאים החומריים (הארכאולוגיה) הן הכתובים שהותירה אחריה. מדובר אפוא בשני תחומי מחקר נפרדים אך קרובים שיש להם זיקה הדדית, ואשר מתייחסים בהכרח לפרקי זמן נרחבים ביותר. בהתאם לזאת הכרך הנוכחי עוסק במגוון מרתק של נושאים הנוגעים לתקופות שונות, מן הרשימות הלקסיקליות המלוות את כתב היתדות מראשיתו בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, ועד פירוש לתורה מפרובנס מן המאה הארבע עשרה לספירה. המאמרים מסודרים בשלושה מדורים.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון הנוכחי היא דר' נילי ואזנה וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. הוצאת כתב עת באופן סדיר איננה דבר של מה בכך. דרושים רצון ונחישות של כל הכותבים ושל המערכת ומעל הכול הכרת המטרה שהשנתון נועד לשרתה, וחשיבותה. השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום משמש במה עברית עבור מאמרים מקוריים ומרכזיים המשקפים את המתרחש בחקר המקרא והמזרח הקדום. 'חקר המקרא' כרוך בעיסוק בדיסציפלינות שונות: טקסטואלית, פילולוגית, ספרותית, פרשנית, תאולוגית, היסטורית, ארכאולוגית ועוד. מוקד המחקר של דיסציפלינות אלה הינו הכתוב המקראי, והן נועדו להאיר פנים שונות שלו. התפיסה העומדת בבסיס השנתון (ואף מייחדת אותו בין כתבי העת היוצאים לאור בעברית) היא שהכרת העולם שהמקרא נוצר בו הינה חלק מהותי ורב חשיבות להבנת המקרא. בהתאם לתפיסה זו השנתון מפרסם לא רק מאמרים שעוסקים בזיקה שבין המקרא ובין המזרח הקדום, שאין חולק על חשיבותם לחקר המקרא, אלא אף מאמרים העוסקים בענייני המזרח הקדום עצמו. חקר המזרח הקדום אף הוא אינו דיסציפלינה בפני עצמה, אלא נעזר בדיסציפלינות שונות כדי להאיר את המציאות העתיקה כפי שהיא באה לידי ביטוי בשרידים שלה שהגיעו לידינו – הן הממצאים החומריים (הארכאולוגיה) הן הכתובים שהותירה אחריה. מדובר אפוא בשני תחומי מחקר נפרדים אך קרובים שיש להם זיקה הדדית, ואשר מתייחסים בהכרח לפרקי זמן נרחבים ביותר. בהתאם לזאת הכרך הנוכחי עוסק במגוון מרתק של נושאים הנוגעים לתקופות שונות, מן הרשימות הלקסיקליות המלוות את כתב היתדות מראשיתו בסוף האלף הרביעי לפני הספירה, ועד פירוש לתורה מפרובנס מן המאה הארבע עשרה לספירה. המאמרים מסודרים בשלושה מדורים.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכות השנתון הנוכחי הן פרופ' שרה יפת ודר' נילי ואזנה וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. רשימת מאמרים המופיעים בכרך זה: מקרא רימון כשר חיקוי האל ( Imitatio Dei ) ושיקוף האל ( Reflection, Mirroring ) בספרות המקראית מיכה רואי סיפור בריחתו של אליהו (מל"א יט): מחקר משווה על דפוס 'סיפורי יציאה למסע' במקרא המקרא בזיקתו למזרח הקדום נילי סמט קינות הערים השומריות ומגילת איכה: לקראת מחקר תיאולוגי משווה יגאל בלוך עיון מחדש במשמעות המונח סְגֻלָּה יואל אליצור קיר, מולדת הארמים: מבט חדש אמיתי ברוכי-אונא סוגות נפגשות: תפילת אסרחדון מלך אשור בכתובת המלכותית 'אשור-בבל A ' ותפילות אכדיות מטקס 'רחיצת הפה' תולדות הפרשנות יעקב ר' גרסון רש"י לבראשית א, א – דוגמה לפולמוס אנטי-נוצרי חריף בפירושו לתורה אהרן מונדשיין עיונים בחרוזות הפתיחה של ר' אברהם אבן עזרא לפירושו הארוך לספר שמות כרמיאל כהן 'כי בזה תתישב הנפש יותר' – על חלופה למידות שהתורה נדרשת בהן בביאור רלב"ג לתורה אברהם אופיר שמש הנרי בייקר טריסטראם חוקר עולם הטבע המקראי: שיטות זיהוי, מחקר ופרשנות בספרו 'יומן מסע'