These two collections of Yiddish letters date from the second half of the 17th century and are being published here in full for the first time. The opening five-letter collection was archived together with extensive information about three Jews from Hamburg-Altona, who had been arrested and investigated in Copenhagen in August 1666. The second collection consists of eighteen letters exchanged between Hamburg-Altona and Copenhagen in January 1678. They concern the family and business affairs of a range of people, among them some of Glikl Hamel’s relatives, business associates and acquaintances. Together, the two collections provide a wealth of illuminating new details about the economic, cultural, social, and family life of early modern Ashkenazi Jews in Northern Europe, and also shed light on the practice of Yiddish letter-writing at the time. The English section consists of an introduction followed by a synopsis of each letter, while the Hebrew section comprises a transcription of the original texts as well as their facsimile images.

שלמה נאה - מסורת ופרשנות במשנת ארבעה חותמות ובתלמוד שעליה דוד הנשקה - על רובדי הגדת פסח במשנה דוד רוזנטל - על שלב נוסף בתולדות נוסח המשנה ירחמיאל ברודי - משנה ושתי גרסותיה בתלמודה של ארץ ישראל משה בר אשר - על כללים ופרטים בתצורת השם במשנה דניאל בויארין - שוב לעניין שתי רשויות במכילתא מנחם קיסטר - 'פנים בפנים': תפיסות דמות האל במדרשים וקשריהן לטקסטים נוצריים מנחם כהנא - 'כי תבאו אל הארץ': מחלוקת התנאים ופשרה האקטואלי יוסף תבורי - הברייתא של ארבעת הבנים משה עסיס - עוד לבעיית עריכתה של מסכת נזיקין ירושלמי בנימין אליצור - 'תורה נתונה בתוכו': כתב יד מן הגניזה לירושלמי שקלים לנוסחיו יואב רוזנטל - שילובן של סוגיות למשנה מידות בבבלי תמיד רוני שוויקה - לוחות האבן, התורה והמצוה ורד נעם - האם הכירו חז"ל את כתבי יוסף בן מתתיהו? חגי בן שמאי - יוהר: גילגוליה של מילה מפרסית בינונית אל הארמית-היהודית ואל העברית הביניימית חננאל מאק - דרשו וגם פשטן: ר' משה הדרשן מבשר פרשנות הפשט למקרא שמחה עמנואל - מגוף ראשון לגוף שלישי: פרק בתרבות הכתיבה באשכנז בימי הביניים מנחם שמלצר - ממכתבי אביגדור אפטוביצר אל שלום שפיגל

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אייל רגב- חבר היהודים והאידיאולוגיה הפוליטית של החשמונאים מיכאל שניידר - שעירים, שדים ומלא כים: עיונים בחזון ברוך תמר קדרי - לתופעת הפתירות החוזרות במדרש שיר השירים רבה ערן ויזל - ה'טעמים' אלוהיים וה'מילות' של משה ציפי קויפמן - "מקוה ישראל ה'": טבילה בראשית החסידות ברכה יניב - 'כסא כבוד מרום': על עיצוב ארונות קודש במזרח אירופה במאה ה-18 יונתן מאיר - תולדות המתעתע הנפלא

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע פעמיים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

אסופת מחקרים זו מוגשת כמתת הוקרה ואהבה לפרופסור שמואל ורסס, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, מתלמידיה וממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית. מחקריו של ורסס מקיפים יותר ממאתיים שנים של ספרות יהודית, מראשית תקופת ההשכלה ועד אמצע המאה העשרים, והם אוצר עשיר של מידע ודעת על ספרות זו ומסד חיוני להמשך העיון הביקורתי בה. בכרך זה כלולים עשרים וחמישה מאמרים חדשים פרי עטם של היסטוריונים וחוקרי ספרות מקרב עמיתיו ותלמידיו. המאמרים קשורים כולם לתחומי העניין של ורסס, וחלקם אף ניזונים באופן ישיר מעבודותיו. מוארים בהם תהליכים ואירועים היסטוריים, תופעות ספרותיות, יוצרים וכתבים המעוגנים במרחב החיים והיצירה של יהודי מזרח אירופה מן המאה הי"ח ועד מלחמת העולם השנייה. ייצוג מיוחד ניתן לסופרים שורסס הרבה לעסוק בהם – יל"ג, מנדלי, ביאליק, עגנון – ולשתי הערים שאליהן הוא קשור, וילנה עיר ילדותו ונעוריו וירושלים שבה הוא יושב כבר כמעט שבעה עשורים. הספר נחתם ברשימה מלאה של פרסומיו.

בספר נאספו מחקרים ביצירתו של שלום-עליכם פרי עטו של ההיסטוריון וחוקר ספרות יידיש חנא שמרוק, ממורי האוניברסיטה העברית בירושלים שהלך לעולמו לפני שנים אחדות. המחקרים, שנתפרסמו רובם בעברית ומיעוטם ביידיש בשנים 1992-1971, מוגשים עתה כולם לקורא בלבוש עברי. הם משקפים היטב את דרכו של החוקר: מחקרו הצמוד לטקסטים ולהתפתחותם מבחין הבחנות אמנותיות דקות ומאלפות על רקע היסטורי-תרבותי נרחב. פרקים אחדים מוקדשים ליצירות מרכזיות של שלום-עליכם ('טוביה החולב', 'מוטל בן פייסי החזן', 'כוכבים תועים', 'מנחם-מנדל') ודנים בתולדותיהן ומגמותיהן, באופיין ובדרכי עיצובן, או בבעיות מהותיות אחרות העולות מהקשרן כגון הסיטואציה האפית או תולדותיו של תאטרון יידיש. אחד הפרקים עוסק ביצירות שכתב שלום-עליכם עצמו בעברית ופרק אחר מתמקד בבעיית תרגום יצירותיו מיידיש לעברית תוך הצגת מגוון פתרונות. הפרק הדן בהצלחת הדרמה 'צעזייט און צעשפרייט' (מפוזרים ומפורדים) בתאטרון הפולני מציג תחנה מכריעה בדרכו של שלום-עליכם אל התאטרון, וגם אל אכזבתו ממנו בשלב מאוחר יותר באמריקה, אכזבה שמצאה ביטוי חריף ביותר ברומן 'כוכבים טועים'. סקירת מקומה של אמריקה בכתבי שלום-עליכם בוחנת בעיה מרכזית הן בחיי הציבור היהודי בתקופתו של הסופר הן בחייו הוא וביצירתו. סוגר את הספר דיון בשלום-עליכם וראשיתה של הספרות המודרנית לילדים ביידיש הבוחן את חלקו של הסופר בתולדות ספרות הילדים בעברית וביידיש, ומתקשר גם לשאלת ייעודם של סיפורי מוטל בן החזן לקהל הקוראים הצעיר.

ספרות יידיש במאה הי"ט: קובץ מחקרי-ספרות וביקורת הספרות ביידיש בברית המועצות אין דער זאַמלונג גייען אַריַין א ריי ארבעטן פון בולטע סאָוועטיש-ייִדישע פאָרשערס און קריטיקערס (נ' אויסלעדנדער, י' גאָלדבערג, אַ' גורשטיין, י' דאָברושין, מ' דובילעט, אַ' וואָראָבייטשיק, מ' ווינער, אַ' יודיצקי, אָ' מאַרגגוליס, י' נוסינאָוו, ז' סקודיצקי, מאַקס עריק, א' פינקעל, י' ראַסקין, י' רימיניק און נ' שטיף) וועגן דער ייִדישער ליטעראַטור אין ניַינצעטן יאָרהונדערט. די אַרבעטן (וועגן ש' עטינגער, י' אַקסענפעלד, א"ב גאָטלאָבער, אַ' גאָלדפאַדען, י"י לינעצקי, מענדעלע מוכר-ספרים און זייערע מיטציַיטלערס) גיבן אַן אַריַינבליק אין די אויפטוען פונעם פאַרדינסטפולן צוויַיג פון דער ייִדישער ליטעראַטור-פאָרשונג אין ראַטן- פאַרבאַנד און פּרעזענטירן די פאָרשערישע פּראָבלעמאַטיק פון דער ייִדישער ליטעראַטור אין ניַינצעטן יאָרהונדערט.