כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. בין המאמרים בכרך זה: מיכאל שניידר | השורשים הליטורגיים של האיחוד אליהו רוזנפלד | "על אודותיו יש לדבר בשתיקה": תפקיד השתיקה בסיפורי טענות בתולים בתלמוד הבבלי ראובן כודרי | התלמוד כתרגיל ברטוריקה: פרוגימנסמה וקונטרוברסיה בספרות חז"ל אלי גורפינקל | סדר ומבנה ברשימת העיקרים המיימוניים: בין צורה למשמעות חגי שטמלר | "למהלך האידאות בישראל" בתגובה ל"חוכמת ישראל"

כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. בין המאמרים המופיעים בכרך זה: דויד (דמיטרי) קופליוביץ' | מן ההיעדר אל הנוכחות: הנביא ירמיהו בספר מלכים ובספר דברי הימים יצחק עמר | נישואין ולידה אצל מלכי בית דוד בספר דברי הימים (דה"א יא-דה"ב לו): האומנם רק ביטוי לתורת הגמול? ברכי אליצור | משיחיות ואנטי-משיחיות במסורות על חזקיהו משלהי תקופת בית שני ומתקופות המשנה והתלמוד נעמה וייס | המבנה הבסיסי של יחסי קִרבה בסיפורי משפחות בראשית ובמדרש עדיאל קדרי | הלכת אליהו: ידע שמימי, חסידות וסכנה

כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. דברים בעקבות המושב "מפעלו של פרופ' א"א אורבך ז"ל במלאת מאה שנה להולדתו" שהתקיים בקונגרס העולמי השישה עשר למדעי היהדות (תשע"ג). משה דוד הר אפרים אלימלך אורבך: דברי פתיחה אברהם גרוסמן מפעלו של א"א אורבך בחקר הספרות והתרבות היהודית בימי הביניים יעקב אלבוים אפרים אלימלך אורבך: חוקר האגדה, המדרש ומחשבת חז"ל מנחם קיסטר אמונות ודעות של חז"ל — טקסטים וקורפוסים יהודיים ונוצריים, קשרים והקשרים: בעקבות מפעלו המדעי של פרופ' א"א אורבך משה דוד הר א"א אורבך כחוקר תולדות ההלכה ומהותה, ההיסטוריה של עם ישראל בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד ומדעי היהדות בכלל משה דוד הר על אפרים אלימלך אורבך: דברי סיום רבקה רביב דמותו של דניאל בתלמוד הבבלי בהשוואה לחיבורים אחרים בספרות חז"ל תמר קדרי "נסמכו לי לילות ללילות" דרשות שיר השירים בנושא שעבוד מלכויות אלי גורפינקל ר' דוד מסיר ליאון והתקפתו החריפה על ר' יצחק אברבנאל עפר אליאור דת ומדע בקרב קראי איסטנבול על פי "כתר כהנא" מאת יוסף בגי

כתב העת "מדעי היהדות" יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. איתמר גרינולד - הרהורים על מחקר המיסטיקה היהודית הקדומה שרגא בר־און ויקיר פז - אדון הכול ויוצר בראשית: "עלינו לשבח" כתפילה אנטי־ביניטרית ישראל קנוהל - המרכבה, הצדיק והשטן: לפתרון חידת ספר הבהיר גדעון בוהק - מילים מומצאות בספרות ההיכלות ירון זיני - רבדיה השונים של ספרות ההיכלות: תוצאותיו של עיון לשוני צחי וייס - "אלהי ישראל — שר בפני אל" על משמעותה ומקורותיה של מסורת יהודית מיתית מימי הביניים המוקדמים יוסף דן - מהיכלות רבתי להיכלות הזוהר: הדה־פרסונליזציה של מעשה מרכבה משה אידל - ספרות ההיכלות, המודל האקסטטי־מיסטי וגלגוליהם

כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. המחקרים בכרך זה: חנן מזאה "מי שאמר זה לא אמר זה": מקורותיה והתפתחותה של טכניקת פיצול הדוברים במדרשי חז"ל שלום צדיק השימוש בכתבי הרמב"ם בתעמולה הנוצרית של המומרים יוסף רפופורט פשע ואלימות בקהילות ישראל בממלכת נבארה לפני הגירוש דינה שטיין בחיפוש אחר עזים תועות: דגמי גלות וגאולה יוסף שרביט חכמת ישראל בצרפת במאה העשרים בפריזמה של הרב י"ל אשכנזי - בין ברלין לירושלים

כתב העת "מדעי היהדות" יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. המחקרים בכרך זה: אפרים זאנד – עקבות של פרשנות יהודית-ביזנטית בפירושי רש"י ובית מדרשות ערן ויזל – ר' דוד קמחי על חיבורים של ספרי המקרא ירון נעים – רבני ג'רבא – האומנם יהדות חרדית בארצות האסלאם? יעל שמש – כיוונים בחקר הפמיניסטי היהודי למקרא ביקורת ספרים אברהם דוד – סקירה: מדריך לאוספי כתב היד העבריים Benjamin Richler, Guide to Hebrew Manuscript Collections , Second edition, Jerusalem, The Israel Academy of Sciences and Humanities 2014, 410 Pages אליעזר שביד – ביקורת: האומנם גרמנים נגד גרמנים? משה צימרמן - גרמנים נגד גרמנים: גורלם של היהודים 1945-1938 , "עם עובד", תל אביב, תשע"ג, 251 עמ'. משה צימרמן – תגובה לביקורת של אליעזר שביד: "האומנם גרמנים נגד גרמנים?" ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות מהדורות מבוארות ומוערות כתבי עת קובצי מאמרים, ספרי יובל וזיכרון מונוגרפיות תקצירים חלק אנגלי פולחן כספרות ביהדות הבית השני (מאמרים בעקבות הקונגרס העולמי השישה עשר למדעי היהדות) אן קטרין גודמה – פתילים צבועים ועורות תחשים: טקסטים מקדשיים בזיכרון פולחני בתנ"ך לינה כריסטנסן – אבולוציה תרבותית בתנ"ך: הקרבת חיות, הקזת דם, טקסטים מקודש וקריאה ציבורית סרן הולסט – מקדשים זמניים, קדמוניים ולא קיימים במגילות ים המלח ובטקסטים קרובים מרטין פריס – "אהרן...הראוי ביותר שבינינו": יוספוס על תפקידי הכהונה והכהונה הגדולה בכרכים 4-3 של קדמוניות היהודים

שמואל דוד לוצאטו (איטליה, 1800–1865), שעמד שנים רבות בראש בית המדרש לרבנים בפדואה, היה משורר וחוקר ספרות, פרשן מקרא, איש לשון ופילוסוף שהגיב במקוריות להלכי המחשבה הכללית והיהודית שעברו על אירופה במאה התשע עשרה. בכל התחומים האלה טבע את חותמו ביושרו האינטלקטואלי ובדעתו חסרת הפשרות. הספר שלפנינו הוא קובץ מאמרים אשר מקורם בהרצאות שהושמעו בכינוס שנערך למלאות מאתיים שנה להולדתו של שד"ל. חוקרים בעלי מוניטין מישראל ומחוצה לה הציגו את תרומתו רבת האנפין לתרבות היהודית והכלל-אנושית. כל מי שמתעניין ביהדות איטליה, בתנועת ההשכלה, בפילוסופיה, בקבלה ובשאר נושאים יצא נשכר מהמאמרים בקובץ זה.