בספר זה ימצא הקורא את ניטשה במיטבו כסופר מחונן ומבריק וכהוגה מקורי ומעורר השראה. יותר מכל חיבוריו האחרים, הספר שלפנינו מהווה אחדות של צורה ותוכן: צורה מכתמית, ותוכן המטיל ספק בשיטה פילוסופית, שמטבעה נכתבת בצורה סדורה, רציונלית ועקיבה; תוכן המערער על תוקפה המוחלט של התבונה הפילוסופית ומנסה להקפיא את נטייתנו להאמין במהימנותה של הפילוסופיה המטפיזית. החיבור הוא דוגמה לאי-שיטתיותו של ניטשה, שבו חובק העומק המחשבתי את הצורה הספרותית הקלילה, המרפרפת כביכול, מעל פני הדברים. הכתיבה האפוריסטית של ניסויי-מחשבה אלו מגיעה כאן לשיאה ומתגבשת בעוצמת ביטוי לכדי ספר מלא חכמת חיים ואהבת החכמה, שהיא כידוע – philo-sophia במיטבה. הנה כמה מן הפנינים הזוהרות שבספר: "דעת קהל -- עצלות הפרט" "הסגפן הופך את המידה הטובה למצוקה" "כל המשפיל את עצמו רוצה להיות מרומם" "המחבר הטוב ביותר הוא זה המתבייש להיות סופר" "מי שאינו יודע להניח את מחשבותיו על הקרח, אל לו להכניס עצמו ללהט המחלוקת" "האשה המושלמת היא טיפוס נעלה יותר של אדם מן הגבר המושלם: ואף יקר מציאות ממנו" "כל אחד נושא בקרבו דיוקן של האישה שמקורו באמו" "כשאין לאדם אבא טוב, ילך נא וירכוש לו כזה" "האהבה והשנאה אינן עיוורות, אבל הן מסונוורות מן האש שהן נושאות עמן" "החכמה היא הלחישה של האיש הבודד אל עצמו בשוק השוקק חיים"

החיבור שאלת האשמה - התגובה האמיצה והנוקבת ביותר של קרל יאספרס, אחד מגדולי ההוגים האקזיסטנציאליסטים במאה העשרים לזוועות של הנאציזם - עומד במרכזו של קובץ זה. קוראיו של יאספרס יעריכו בוודאי את הרלוונטיות של דיונו לימינו, שכן פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ושאלות האחריות או האשמה הכרוכות בהם, לא נולדו ברייך השלישי ולא איבדו מתוקפן עם נפילתו. חשיבות עיסוקו של יאספרס בשאלת האשמה בולטת היום כמו אז, שכן דווקא מתוך שהוא מסרב להכיר בהאשמה גורפת ובלתי מובחנת של עם שלם, הוא מגדיר את המרחב שבו יש תוקף להכרת הגרמנים באשמתם: אשמה במה שמעֵבר לשאלות הפוליטיות והפליליות, האשמה שבציות לדרישותיה של 'המדינה הפושעת' ששלטה בגרמניה בשנים 1933—1945, האשמה שבכפירה בערכים אוניברסליים של סולידריות בין בני האדם. בקובץ נכללות התייחסויות נוספות של יאספרס ל'שאלת האשמה' בהתכתבויותיו עם חנה ארנדט, בראיון עם עורך השבועון הגרמני 'דר שפיגל' ובתגובתו לדיון בפרלמנט הגרמני על ההתיישנות של פשעי הנאצים. הקוראים ימצאו בדברים המובאים בקובץ חומר רב למחשבה, והעוסקים בהיסטוריה מודרנית, בפילוסופיה של המשפט, בפילוסופיה כללית, במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים ימצאו בו עניין מיוחד.

בחור צעיר, רגיש ומלא חיים מגיע לעיירה קטנה ושלווה ומתאהב בה. הוא מטייל בטבע הנפלא המקיף אותה, קושר קשרים עם האיכרים, קורא את הומרוס תחת כיםת השמים ומתאמץ להנציח את יפי הסביבה ברישומים. אך אז הוא מתאהב באשה, המאורסת לאחר. בסדרה של מכתבים הוא שוטח את נפשו המתלהבת והמתייסרת חליפות, עד לסוף הטרגי. הספר חולל עם צאתו סערה גדולה: הכנסייה דרשה להפסיק את מכירתו מחשש שהוא מעודד התאבדות, אך בד בבד הוא נעשה רב המכר הראשון בתולדות הספרות הגרמנית ונחשב עד היום לאחת מהיצירות הדגולות של הרומנטיקה הגרמנית. "אני, הקורא", אמר רולן בארת, "יכול להזדהות עם ורתר, עובדה היסטורית היא שאלפי אנשים עשו זאת, התייסרו ואיבדו עצמם לדעת, התלבשו, התבשמו, כתבו כאילו הם ורתו... שורה ארוכה של קווי דמיון קושרת את כל האוהבים בעולם".

האם קיימת גרמניה 'אחרת'? מה למדה גרמניה מעברה? מה סוד הצלחתה של גרמניה אחרי מפלת הרייך השלישי? מה משמעות חלוקתה של גרמניה לשתי מדינות ואיחודן מחדש? בשאלות אלה ואחרות עוסק הספר שלפנינו. אף שגרמניה היא כיום עמוד התווך של אירופה ושותפה חשובה ביותר לישראל, מכירים בישראל אך מעט את ההיסטוריה של גרמניה שלאחר 1945, לאחר 'שעת האפס'. אין ספק כי השואה והאירועים שקדמו לה ממקדים את תשומת הלב בישראל בהיסטוריה של אותה תקופה וממעטים עיון והיכרות עם גרמניה שקמה לאחר 1945. זאת בשעה שדווקא עיון בהיסטוריה הגרמנית שלאחר 1945 יכול להאיר עבורנו הרבה מן העבר הגרמני, בעיקר העבר הקרוב: הרייך השלישי. לרפובליקה הפדרלית המערב גרמנית היסטוריה העומדת בפני עצמה. היסטוריה זו יכולה להסביר את הרקע לנפילת חומת ברלין בשנת 1989 ולאיחוד בין מזרח גרמניה ומערבה שנה לאחר מכן. ההיסטוריה של מערב גרמניה היא סיפור הצלחה כלכלי ופוליטי לצד משברים חברתיים – 'הפלא הכלכלי' והיציבות הפוליטית ולעומתם מרד הסטודנטים של שנת 1968 והטרור של קבוצת באדר-מיינהוף. הספר שלפנינו מקבץ את מאמריהם של טובי החוקרים בגרמניה ובישראל ומסרטט באופן עדכני בפני הקורא הישראלי את ההיסטוריה הגרמנית בת זמננו על כל היבטיה: החוקה, החברה, הכלכלה, התרבות, המחלוקות וחיי היום-יום.