מכבר מורגש חסרונו של ספר לימוד ליידיש המיועד לדוברי עברית. הספר הוא תרגום לספר שיצא לאור לראשונה על ידי מכון ייווא למדעי היהדות (ניו יורק) ב-1949 וזכה למהדורה חמישית מתוקנת ב-1971. עתה הותאם הספר לצרכיו של הקורא העברי. הספר משלב בתוכו הוראת השפה והצגה שיטתית של יסודות דקדוקה וגם משמש מבוא לתולדותיהם ותרבותם של דובריה.

The selections in this volume, the fifteen prose poems of Griner akvarium (1953-54) and the eight entries in Meshiekes togbukh (1970-75) form a distinctive unit within Sutzkever's large poetic opus. Each of the narratives is a fragment of autobiography remembered and retold from a different perspective in space and time. The poet's lifeline has been severed by the holocaust and falls like a chasm between the past and the present. These works are an attempt to span the breach, creating in art an organic universe over which mutability and morality hold no sway. מבוא: רות וייס, האוניברסיטה העברית בירושלים, החוג ליידיש, הועד לתרבות יהודית בישראל.

באנתולוגיה א שפיגל אויף א שטיין מבחר עשיר מן השירה והפרוזה של שנים-עשר סופרי יידיש שניספו בברית המועצות: דוד ברגלסון, דער נסתר (פנחס כהנוביץ'), דוד הופשטיין, שמואל פרסוב,אהרון ושרינוב, לייב קביטקו, פרץ מארקיש, משה קולבאק, איזי כאריק, איציק פפר וזליג אקסלרוד. הם היו קורבנות החיסולים , ההגליות והמסרים שנועדו לחסל את התרבות היהודית בברית-המועצות. מחציתם – ברגלסון, הופשטיין, פרסוב, קביטקו, מארקיש ופפר – הוצאו להורג ב-12 באוגוסט 1952 יחד עם קבוצה של פעילים מן הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי במוסקבה. סופרים ומשוררים אלה יצגו את התרבות היהודית בברית המועצות הן כאומנים, הן כיהודים. במבחר זה מוגשים לקורא שיאי הישגיה של ספרות יידיש ברוסיה הסובייטית בחיווי ביוגראפיות של היוצרים והערות ליצירותיהם. האנתולוגיה שלפנינו באה להציב יד ושם לקורבנות וליצירתם.