דמותו של דוד היא מן הבולטות במקרא, אם לא הבולטת שבהן. מרכזיותו של דוד באה לידי ביטוי בספר שמואל, במזמורי תהילים ובספר דברי־הימים. דוד זכה לברית עולם עם אלוהים, וביתו הפך לבית מלוכה בישראל אף מעבר לאופק ההיסטורי. הספר הולך בעקבות אסכולת “חקר המוטיבים”. נושאי המוטיבים הם מילים מנחות, ביטויים ושימושי לשון, הנושאים רעיונות היוצרים קשר של משמעות מעבר להופעה המקומית שלהם. חז”ל חשו בתופעה, וייחסו חשיבות רבה למילה הכתובה, למיקומה, ולנרמז מכך במשמעות ובכוונה. הקשר המוטיבי מלמד על השפעתו של דוד בעיצוב המקרא, ובעיקר בעיצוב הביוגרפיה של אברהם. כך הדגישו סופרי המקרא את הקשר של אבי האומה עם אבי שושלת המלוכה בישראל, ואת חשיבותם של אישים אלה. חלקו השני של הספר הוא מחקר על סיפור “פילגש בגבעה” (שופטים י”ט-כ”א), וקובע בנחרצוּת כי הסיפור נכתב בימי דוד (ולא בתקופת השופטים) על־ידי אוהדי דוד, כביטוי מוחץ במאבק בין בית שאול לבית דוד. מסתבר כי סיפור הפילגש שאוב ממספר סיפורים במקרא, ומטרתו היא ליצור אי־לגיטימיות של שאול כמלך ושל שבט בנימין.

הספר כולל מבחר מאמרים פרי עטם של חשובי החוקרים במדעי היהדות, בארץ ובחו”ל, על יצירותיהם של חכמי ישראל שעסקו בפירוש התנ”ך וברעיונותיו. הלכה ודרשות, מוסר ומחשבה, שאלות טקסטואליות, לשון וסיפורת וסמלים העולים מן התנ”ך, ועל גביהם ספרות חז”ל ופרשנות ימי הביניים – כל אלה עיצבו את תרבותם והשקפת עולמם של חכמים לאורך הדורות ועמדו ביסוד כתביהם, מן הזמן העתיק ועד העת החדשה. הספר מוקדש לכבודו של פרופ’ חננאל מאק, חוקר פורה במדעי היהדות ומרצה אהוב, חתן פרס ביאליק, שפרסם מחקרים רבים וחשובים בתחום המדרש, התפילה, ספרות בית שני, ופרשנות התנ”ך מימי הביניים עד הספרות החדשה. תרומתו המחקרית רבה ביותר בתחום שבו עוסק ספר זה – התנ”ך כבסיס לרעיונותיהם של חז”ל ושל חכמי ימי הביניים, והדמויות המקראיות בעיניהם.

בראשית האלף השני לפנה״ס עלו לגדולה במסופוטמיה (עיראק וסוריה של היום) בתי מלוכה שונים, אשר התחרו זה בזה על השליטה בארץ הפרת והחידקל. המשותף לכל אותן שושלות היה מוצאן האמורי. המחקר ההיסטורי שלפניכם, המבוסס על מקורות רבים בכתב היתדות (כתובות-מלכים, מכתבים, קובצי חוקים, תעודות כלכליות, ועוד) ועל ספרות מחקרית עדכנית, מציג – לראשונה בעברית – מבט מקיף ומעמיק על תקופה מכרעת בתולדות המזרח הקדום (1600-2000 לפנה״ס לערך), המוכרת בשם התקופה הבבלית העתיקה. תולדות ערי-הממלכה השונות (כגון בבל וחַ׳מוּרָפּי בראשה, או מארי ומלכהּ האחרון זימרי-לים, או אֶכַּלָּתום ואשור בימי סַמסיּ-אַדּוּ) נסקרות כאן בפרוטרוט, תוך הבהרת הרקע הגיאוגרפי של האזור והזיקות השבטיות המורכבות שהתקיימו בין הממלכות האמוריות השונות באותה עת.

הסדר הפטריארכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, ראה את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת ונענשת על חטא גן עדן. הדיון מתמקד בנשים יהודיות שחיו בעולם המסורתי שבו נאסר עליהן ללמוד ולרשת את חלקן ברכוש משפחתן; הן שודכו בראשית העשור השני לחייהן, נישאו הרו וילדו בשנים הראשונות של עשור הזה ובמשך שלושה עשורים נוספים הן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה. הדיון עוסק גם בסמכות הדעת הגברית בעם היהודי ובמשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19 ולו ספר שנכתב על ידי אשה יהודייה בלשון הקודש והביאה לדפוס בימי חייה, וכן אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית שזכה להכרה והוקרה. הספר מתמקד בחקירת הצידוקים לאפליה ולשעבוד, להרחקה ולהדרה, להשתקה, לדיכוי ולאלימות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעם ישראל ובאומות העולם, שגברים, אשר האמינו ‘כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון’, נקטו בהם ביחס לבנותיהן ולנשותיהן. הספר עוסק בבחינת משמעותם החוקית, המוסרית והחברתית של סדרים הפטריארכיים הכוחניים שנקבעו בשם האל (‘והוא ימשול בך’) ובניתוח תוצאותיהם החברתיות והשלכותיהם ההיסטוריות. הספר נחתם באוסף עדויות ספרותיות לא מוכרות על נשים כותבות וקוראות מהעת העתיקה ועד המאה התשע־עשרה.

ספר זה משרטט את דיוקנאותיהם של עשרים מחוקרי הספרות העברית, בתוכם מראשי המדברים בתחום זה בזמננו כגון שמואל ורסס, גרשון שקד, דן מירון, מנחם ברינקר, נורית גוברין, בעז ערפלי, ועד אריאל הירשפלד ויגאל שוורץ. עריכת הפרקים על־פי סדר שנות הלידה של גיבוריהם ממחישה את חילופי הגישות והטעמים בחקר הספרות, אך גם את קווי השיתוף וההמשכיות בין חוקרים בני דורות שונים. בין הקווים המשותפים האלה: השאיפה לדעת הרבה ככל הניתן על מושא המחקר יחד עם מוּדעוּת לחלקיותו ולמגבלותיו של הידע, וכן קשר אמיץ בין המתחים הרוחניים המניעים את החוקר לבין הספרות שהוא דן בה. כל פרק ממחיש בדרכו גם את הזיקה המורכבת בין חקר הספרות העברית לבין המהפכה הציונית ותוצריה. הספר בכללותו מבקש לחשוף עולם מחשבתי חי ומסעיר, שמי שבוחר להקדיש לו את חייו עשוי להפיק ממנו את כל הטעמים.

ספר זה הוא מונוגרפיה מקיפה על דמותו של אחד המנהיגים היהודים המרתקים במאה העשרים ובכלל: הרב עובדיה יוסף . ספר זה הוא גם מדריך מקיף לאחת התופעות הדתיות שהתעוררו ותפסו מקום בתקופת הנהגתו ובכלל: הקבלה והמיסטיקה (ה’נסתרות’). בספר זה שני המקבילים המסעירים הללו נפגשים ומתוך ההתנגשות מעניקים תמונה יוצאת דופן בבהירותה ובזווית שלה באשר לדמותו ההיסטורית של הרב עובדיה , מנהיגותו, פועלו ההיסטורי ומלחמתו הגדולה להחזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה.

היהדות הרבנית התגבשה, מנקודת מבט מסורתית, בלא שיג ושיח משמעותי עם הנצרות בראשית דרכה. תמונה מורכבת יותר עולה מן המחקר החדש. לפי מחקר זה, שתי הדתות אינן עומדות ברשות עצמן, אלא כל אחת מגדירה את עצמה ביחס לאחרת, כשמאחורי הפולמוס שהן מנהלות בגלוי מסתתר מצע עשיר של רעיונות וסמלים משותפים. הספר שלפנינו נוקט דרך ביניים. הוא מציב גבולות לכאורה ברורים בין שתי הדתות, כשהוא תולה בהן מאפיינים מנוגדים, כגון הרדיקליזם האסכטולוגי בנצרות הקדומה לעומת דחיית הקץ אצל חז”ל. אך בד בבד הוא מאמץ גישה דקונסטרוקטיבית המוציאה לאור את ‘הקרבה המסוכנת’ בין שני המרחבים, שקווי הגבול ביניהם כמו מיטשטשים באזורי תפר עלומים. בפרשנות ייחודית המשלבת שתי גישות אלו נחשף הדיאלוג האינטנסיבי עם הנצרות החבוי בשלל מקורות מן התלמוד והמדרש, ובהם הסיפורים החידתיים על ר’ אליעזר בן הורקנוס; מחזור האגדות סביב ר’ אלעזר, בנו של רשב”י; סיפור מותו על קידוש השם של ר’ חנינא בן תרדיון; ואף מעשים בעלי ניחוח פולקלוריסטי כמו אגדת שלמה המלך ואשמדאי או סיפור ‘יוסף מוקיר שבת’.

אנו רגילים לחשוב שקבוצה גדולה גוברת על קבוצה הקטנה ממנה במאבק על כוח ועל שליטה, בתחרות על חלוקת משאבים ובהשפעה על הסדר הקיים. באופן דומה, אנו מסיקים כי הרוב חזק משמעותית מהמיעוט, וכי המפלגה השלטת במשטר דמוקרטי מבטאת את בחירת הרוב (היחסי) ואת העדפותיו. ואולם, במציאות הסוציו-פוליטית והכלכלית בישראל, הקבוצה הקטנה גוברת על הקבוצה הגדולה. כיצד זה קורה? איך קבוצה קטנה מצליחה לתמרן קבוצה גדולה, לשלוט בה, ואפילו לשכנע אותה כי היא משרתת את האינטרס של הרוב למרות הפגיעה בו? ספר זה מבקש להתמודד עם שאלות אלה ואחרות, תוך הצבת מראה ביקורתית על חלוקת הכוח והיחסים בחברה הישראלית. המחברים מבקשים להראות כיצד שלוש קבוצות כוח מרכזיות בחברה הישראלית – אליטה פוליטית, אליטה צבאית ואליטה כלכלית – מנצלות את כוחן כדי להנציח את הסדר הקיים כדבר טבעי והכרחי המשרת, כביכול, את כל החברה, אך בפועל פוגע בצרכים ובהעדפות שלה.

שני כרכי הספר תולדות הלשון העברית בהיבט חברתי ולשוני ובהתפלגות גיאוגרפית מנסים לעגן את הדיון בתולדותיה של לשוננו בהוויה ההיסטורית ובמרכזים הגאוגרפיים שיודעי העברית חיו ופעלו בהם, ושפעילותם הלשונית נכרכה בהם. הדיון הזה מבקש לצרף את נקודת הראות הסוציולוגית, הבוחנת את שימושיה של הלשון בדיבור ובכתב; את תפקודיה בחיי החברה היהודית; את השינויים החברתיים במעמדה של הלשון בחיי המשתמשים בה ואת יחסם למצב הלשוני של האומה עם נקודת הראות הבלשנית הבוחנת שינויים והתפתחויות בהיערכות הפנימית של הלשון ובסגנונות הכתיבה הספרותית, ההלכתית וההגותית.

כיצד יש להבין שירה? הספר משחק מטפורה מציע מבט אחר ורענן על תהליך ההבנה. הספר חוקר את היחסים הדינמיים בין מילים למשמעותן המשתנה במסגרת המטפורה ומדגים את השימוש בהם בקריאה גמישה, רב-קולית, בשיריו של יאיר הורביץ מתוך הספר יחסים ודאגה (1986). הספר מציע מבט ייחודי המאפשר לראות ‘מסלולי הבנה’ ויישומים אפשריים של חקר המטפורה בתחומי ידע נוספים. “זהו מחקר… מקיף וחשוב. לא עוד המטפורה כיחידה לשונית אחת, אלא כאינטראקציה דינמית ומשתנה בין מספר ‘מערכות ייחוס’ בטקסט. אין כאן מעקב פשוט אחרי פילוסוף אחד או מתודולוגיה אחת, אלא עימות של כמה מסורות כדי להסביר את קונספט המטפורה ואת הפירוש הדינמי כפי שמשורר מאוד מטפורי ואניגמטי השתמש בה. שני הקטבים הללו – האבסטרקטיפילוסופי והמורכבאינטרפרטטיבי – נלקחים בחשבון… [בכך תורם המחקר] לתאוריה הכללית של המטפורה וגם למחקר המדעי של השירה העברית המודרנית.” בנימין הרשב

כיצד יש לחיות? מה יַקנה לנו סיפוק ופשר? אין אדם שלא מתמודד עם תהיות אלה במהלך חייו. אמת אהבה אמונה משלב הבנה פסיכולוגית עם ראייה היסטורית ומציע תשובה מפתיעה לשאלה המהותית מכולן – מהי משמעות החיים? על־פי הספר מושתתים החיים האנושיים על שלושה ערכים יסודיים – אמת, אהבה ואמונה. הספר מתמקד בהיסטוריה של מאה השנים האחרונות וחושף כיצד תמורות במעמדם של ערכים אלה חוללו שרשרת של מהפכות שקטות בעולם המערבי, ובכלל זה בישראל. משולבים בו ניתוחים של סרטים פופולריים ותיאורים קליניים של טיפולים פסיכולוגיים, המראים כיצד תפיסת הערכים מעצבת את המרחב הציבורי והפוליטי, כמו גם את חיי הפרט וכמיהותיו. מוצגות שלוש גישות טיפוליות – הפסיכואנליזה הקלאסית, אסכולת יחסי־האובייקט וזרם חדש, המכונה כאן “פסיכואנליזה רגיש־הרוחנית” – כל אחת מהן התפתחה כדי לסייע בהגשמת חיים של סיפוק ומשמעות לאור ערך אחר. בכתיבה קולחת, המקיפה את מיטב ההגות של העת המודרנית, מציע הספר לקוראיו הזדמנות להבין את שאיפותיהם העמוקות ואת הבחירות המרכזיות בחייהם בהקשר פילוסופי והיסטורי נרחב.

מה לבשה גולדה לארוחת ערב דיפלומטית? איך קנו לחם בשכונת הפועלים? מי אִפשר לזלמן ארן ליהנות מהפסקת סיגריה בשבת? בזמן “פירוק” הבית לאחר פטירת שרגא ודבורה נצר, מצאה בתם פרופ’ רנה שפירא מטמון: מגירה גדושה בפתקים מחברי מפא”י ובפנקסים כתומים בכתב ידו של אביה, שכונה “האיש החזק במפא”י” או “יד ימינו של בן גוריון”. העיון בפתקים, בארכיון הלא רשמי הזה, הוליד פרץ של זיכרונות מהבית, משכונת הפועלים בה שכן, מהתקופה של טרום וראשית המדינה. זהו ספר שהציבורי והאישי משמשים בו בערבוביה, בדיוק כפי שהיה בית הוריה, והוא מספק תובנות חדשות על הדור ההוא, על מנהיגיו ועל אנשיו.