קובץ עגנון , כרך ב, כולל בתוכו מבחר עשיר ומגוון של טקסטים – חלקם משל עגנון, וחלקם על עגנון. כרך זה פותח בהדפסה חדשה ומאירת עיניים של הסיפור המוקדם בארה של מרים (1909), שהיה גנוז במשך עשרות שנים בגיליונות 'הפועל הצעיר'. לצד סיפור זה מופיעים פרקי המשך ל'ספר תכלית המעשים' – יצירה מאוחרת ובלתי גמורה של עגנון – שאותרו בעיזבונו של הסופר והועתקו מכתב-היד בידי אמונה ירון. ברכה פישלר מביאה את חלופת המכתבים המסועפת והמרתקת בין שמואל יוסף עגנון לבין הבלשן חנוך ילון, ואילו ראובן מירקין מציג את הנוסחאות השונות של כמה מסיפורי 'ספר המעשים' שהופיעו בראשית שנות השלושים ואשר שוכתבו בידי הסופר פעמים אחדות. החלק הפרשני של כרך זה כולל שתי עבודות מקיפות ומקוריות על האומן 'תמול שלשום' – פרי עטם של דן מירון ובעז ערפלי – וכן מובא בו מאמר של שמואל ורסס על הסיפור בשעה אחת, הנכלל בקובץ 'עיר ומלואה'. ביבליוגרפיה של פרסומי עגנון שהופיעו לאחר מותו (בעריכת חיים ירון) חותמת את הכרך. קובץ עגנון הוא במה קבועה המוקדשת לחקר יצירת עגנון ולפרסום חומר מעיזבונו.

גליון מיוחד לזכרו של פרופסור דוד איילון.

הניסיון הנאצי להשמיד את היהודים הגדיר ללא ספק הן את מעשה השמדת העם הן את הרעיון שמאחוריו. ברל לנג טוען בספר זה כי מאורעות ההשמדה הנאצית כופים בחינה חדשה של מושגי יסוד מוסריים, כמו האחריות האישית והקבוצתית, תפקידה של הידיעה בהחלטות אתיות והתנאים החולשים על הקשר בין אשמה למחילה. לנג בוחן גם את הביטויים הספרותיים והלשוניים של השמדת העם הנאצית ואת ההשקפות החברתיות, מוסדות החינוך ומפעלי הזיכרון שעוצבו בתגובה להשמדת העם. הקטגוריות הנושנות של פילוסופיית המוסר - אחריות, כוונה, בחירה, מחילה, בושה וכל היתר - מוארות באור מבעית כשהן מיוחסות לרצח ההמוני של יהודי אירופה בידי הגרמנים. "במחקרו המצוין, מעשה ומחשבה בהשמדת העם הנאצית, חודר ברל לנג אל הברבריות הנאצית מתוך ריכוז החושף (ולו בדרך מחקרית) את המעמקים הנפשיים של אכזריות ההשמדה: וזאת בעוצמה אינטלקטואלית ומוסרית כעין זו של פרימו לוי. ניתוחו של לנג בדבר סיבות חורבנם של היהודים בידי הנאצים הוא מודל ליכולתה של הפילוסופיה לתרום להבנה הסוציולוגית וההיסטורית. זהו ספר מזהיר." ג'רלד מאיירס, מרכז המוסמכים בסיטי יוניברסיטי בניו יורק. "לנג משתמש בתכנית הנאצית להשמדת עם כדי לבחון את עיקרי היסוד של פילוסופיית ההשכלה המערבית, מדע החברה, דרכי הספרות והמודעות ההיסטורית. הוא מנתח באורך רוח, בקפדנות מוסרית וברציונליות עקיבה את הבעיות - אפיסטומיות, אתיות ואסתטיות - שיש להתמודד עמהן בכל ניסיון להציג מאורע זה, אם לא להסבירו. השלכות טיפולו בבעיה זו מערערות באורח קיצוני את הנוהל הנורמלי במדעי הרוח והחברה. יתר על כן, הפירוש שהוא מביא להשמדת העם מעורר שאלות מכריעות בדבר אחריותם המוסרית של סופרים ומשוררים הרואים במאורעות אלה נושאים לעבודתם. כי לא זו בלבד שהוא מעמיד לביקורת נוקבת את אידאל האובייקטיביות במדעי הרוח והחברה שהציבה תנועת ההשכלה, הוא הורס למעשה את רעיון הרומנטיקה בדבר חירות היצירה של האמן." היידן וייט, האוניברסיטה של קליפורניה בסנטה קרוז. ברל לנג, פרופסור לפילוסופיה בטריניטי קולג', קונטיקט. לימד באוניברסיטת קולורדו ובאוניברסיטה של מדינת ניו - יורק והיה מרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים.

בספרו פורס המחבר את היריעה על תכניתה של ההנהלה הציונית משנות השלושים לחלוקת ארץ ישראל ולהקמת המדינה היהודית – תכנית שמעולם לא יצאה אל הפועל, אך גם לא הייתה אפיזודה חסרת משמעות. ראשיתה של התכנית בהמלצות הוועדה המלכותית הבריטית מ1937- אשר ראתה בחלוקה מדינית של ארץ ישראל את היסוד לפתרון הסכסוך הערבי-יהודי ארוך השנים. ההנהלה הציונית הסכימה לעקרון החלוקה אך לא לפרטים שהציעה הוועדה המלכותית. תחת זאת היא חיברה תכנית חלופית לחלוקה ולהקמת מדינה יהודית הכוללת התייחסות לנושאי משנה רבים כמו קביעת הגבולות, חלוקת ירושלים, העברת אוכלוסין, מעמדו של המיעוט הערבי במדינה היהודית העתידה, יסודות המשטר, מדיניות חוץ, ביטחון, עלייה ופיתוח, דת ומדינה, יסודות התקציב ועוד. לתכנית הציונית משנות השלושים היו השלכות על המדיניות ההתיישבותית הציונית באותו זמן, השלכות ארוכות טווח על תפיסת החלוקה במדיניות הציונית בשנות הארבעים, השלכות על תכנית החלוקה בשלהי 1947 והשלכות על מרכיבי יסוד במדינת ישראל המוקמת.

החשישים הוא שמם של מאמיני כת שיעית שהטילה את חיתתה על העולם המוסלמי והאירופי במשך כמאתיים שנה - במהלך המאות האחת-עשרה והשתים-עשרה לסה"נ - באמצעות מעשי טרור ורצח של יריבים פוליטיים ודתיים. שמם יצא בארצות אירופה, וחרבם הגיעה עד לכמה ממנהיגי הצלבנים. שמם של החשישים - assassins באנגלית ובצרפתית ובצורות דומות בלשונות אירופה אחרות – נהפך במרוצת הזמן שם נרדף לרוצחים פוליטיים ואף לסתם שופכי דמים בעבור בצע כסף. ספרו של ברנרד לואיס הרואה אור לראשונה בתרגום עברי הוא נדבך חשוב ועדכני במחקר הלמדני והשקול על כת החשישים. המחקר על כת זו יש בו כדי לסייע להבנת הדרכים שבאמצעותן חוללו קבוצות דתיות-פוליטיות תפנית קיצונית ואלימה בזיקה הבסיסית שבין דת למדינה, וכיצד השתמשו בכוח להשגת יעדיהן. אף כי במקורו האנגלי התפרסם הספר לפני למעלה משלושים שנה לא נס לחו. כמו בספריו האחרים של לואיס מצטיין גם חיבור זה בהרצאת דברים רהוטה ובהירה, בתיאור ובניתוח מפורטים ודקדקניים שאינם פוסחים גם על פרטים קטנים, וכל זאת בלי לוותר על הצגת השאלות העקרוניות ועל שרטוט התמונה הכוללת. ברנרד לואיס הוא מגדולי חוקרי האסלאם והמזרח התיכון במאה העשרים. קשת מחקריו, שרובם ראו אור במקורם באנגלית ותורגמו ללשונות רבות, פרוסה על מגוון של נושאים, המעידים על רוחב אופקיו ועל עומק הבנתו את תרבות האסלאם לתקופותיה על היבטיה השונים .

The Hebrew language comes down to us in several versions, each ethnic community having its own unique tradition of pronunciation. Even though these traditions are subject to the various vernaculars and sometimes differ markedly from each other, their common basis is evident. All, that is, but the pronunciation of the Samaritans, whose traditions stands apart from the others, unique and surprising.

ספר זה עוסק בעיקר בשני פילוסופים יהודים: הרמב"ם ור' אברהם ביבגו. המחבר, פרופסור אברהם נוריאל ז"ל, פיתח שיטה חדשה לפיענוח הסודות של 'מורה נבוכים' לרמב"ם. שיטה זו, המבוססת על בדיקה מדויקת של מונחי מפתח בספר, חוללה מהפכה בחקר הרמב"ם. בספר זה נוריאל משתמש בשיטה הנ"ל כדי לברר את דעתו האזוטרית 'האמתית' של הרמב"ם בנושאים כגון בריאת העולם, supervision ואמונה. במחקריו על ביבגו נוריאל מציג בפני הקורא פילוסוף עצמאי מרתק, בקי בפילוסופיה היהודית, הנוצרית והאסלאמית, שפעל בדור האחרון לפני גירוש ספרד.

הספר מתמקד ביחס הבעייתי לדמוקרטיה ברפובליקה של ויימר מצד פרופסורים גרמנים, בעיקר היסטוריונים, ומצד אינטלקטואלים יהודים. הספר מתמקד בעיקר באינטלקטואלים יהודים ובגישתם הבעייתית אל הדמוקרטיה בהשוואה להשקפותיהם של פרופסורים גרמנים. לשם הדיון נבחרו מלומדים גרמנים ואינטלקטואלים יהודים, שלכתביהם ולדעותיהם על הדמוקרטיה היו השפעה מכרעת בציבור. הבעייתיות בעמדת האינטלקטואלים היהודים כלפי הדמוקרטיה הובלטה במיוחד בגלל סביבתם העוינת ובעיית זהותם היהודית. לרבים מן האינטלקטואלים היהודים ולאישי הרוח הגרמנים משותפת הגישה האנטי-אינטלקטואלית אל הדמוקרטיה, תוך העדפת הרוח על התבונה. כך, בהחלשת הדמוקרטיה, נסללה הדרך לעליית הנאציזם .

בספר מתואר לראשונה עולמם של ישראלים בני המעמד הבינוני והבינוני-גבוה בראשית שנות התשעים. הספר מבוסס על מחקר שנערך ברמת אביב ג, שכונה המוזכרת לעתים מזומנות כשם נרדף למושג ה'צפוניות'. על רקע ההיסטוריה המקומית והתשתית האורבנית של המקום מתוארים בספר הרכבה ההטרוגני של אוכלוסיית הדיירים, אופיים של קשרי שכנות, תכנים מרכזיים בשיח המקומי וטקסטים ואירועים פומביים. הללו מנותחים בהקשר הישראלי הרחב ובהשוואה לתופעות מקבילות בעולם המערבי.

בראשית המאה התשע עשרה נפתחה תקופה חדשה בחייהם של יהודי האימפריה הרוסית. בסמטאות הרובע היהודי ובין בתיה המטים ליפול של העיירה המזרח אירופית, החלו מנשבות רוחות חדשות, רוחות ההשכלה. במשך למעלה מיובל שנים עמדה תופעה זו במוקד חייהם של יהודי מזרח אירופה, תומכים כמסתייגים, והשפיעה השפעה מכרעת על מכלול עולמם הרעיוני והחברתי-כלכלי. ספר זה בוחן את ימי הבראשית של ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית, בעיקר מנקודת הראות החברתית-כלכלית. בפרקיו השונים מתוארים עולמו של המשכיל הבודד, התגבשותן של החבורות המשכיליות, עולמם התעסוקתי של המשכילים, מערכות החינוך שיסדו, המרחב התרבותי שעיצבו ומערכות יחסיהם עם חוגי החברה המסורתית.

על אדני פז: פירוש על אדני פירוש זוהר. כך מפרש ר' שמעון אבן לביא בספרו כתם פז את הפסוק משיר השירים. ואכן, במוקד קבלתו של ר' שמעון אבן לביא - מקובל בן המאה השש עשרה שנולד בספרד וחי בצפון אפריקה - עומד ספר הזוהר, שספר כתם פז הוא אחד הפירושים הראשונים שלו. גרשם שלום, בסקירתו על תולדות הקבלה, ציין שס' כתם פז הוא החיבור החשוב ביותר שנכתב בעת ההיא בידי מקובל ממרוקו. והנה, למרות חשיבותה הרבה, לא זכתה עד כה קבלתו של אבן לביא לדיון מפורט בספרות המחקר. על אדני פז בא להשלים את החסר ולהקדיש מחקר מפורט להגותו של אבן לביא. הספר עוסק בתפיסותיו הקבליות של אבן לביא ובפרשנות הזוהר שלו, ובוחן את ההשפעה ההדדית שבין השניים. כמו כן הוא עורך השוואה בין דעותיו הקבליות של אבן לביא ושיטתו הפרשנית לבין תפיסותיהם של מקובלים אחרים בני זמנו, במטרה לחשוף מגמות אופייניות לקבלת המאה השש עשרה ולעמוד על ייחודו של ס' כתם פז בספרות הקבלה.

ספר זה הוא השני בסדרת 'סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה', שמטרתה להציג בראייה בין תחומית סוגיות העומדות על הפרק במחקר תולדות היישוב ומדינת ישראל. סדרה זו מבוססת על דיונים שהתקיימו במרכז צ'ריק באוניברסיטה העברית בירושלים בהשתתפות חוקרים מתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה. בדיונים בספר נבחנות כמה מהדרכים שבהן השתמשה הציונות ליצירת תודעה לאומית חדשה. בדומה לתנועות לאומיות אחרות גם התנועה הציונית עשתה שימוש במגוון אמצעים לבנייתה של תרבות לאומית. מה היה חלקם של האינטלקטואלים בבניית הזהות הלאומית? האם היה הסוציאליזם של תנועת העבודה סוציאליזם לאומי? כיצד שימשה המוזיקה כמכשיר לגיבוש חברתי? כיצד השפיעו טיולים על תהליך יצירת זיקה למולדת? מה היה מקומו של התנ"ך בעיצוב הזהות הלאומית? ומה היו הדרכים שבהן הוצג טבע הארץ?