Many studies have been written about the kibbutz, but only a few serious studies have been published to date on the religious kibbutz, whose members maintain an orthodox religious lifestyle in addition to living and working collectively. This book examines the ideology and pioneering efforts of the Religious Kibbutz Movement in the pre-state years, and especially its emphasis on clustered settlements, leading to the birth of ten religious kibbutzim, nine of them in three distinct clusters, between 1936 and 1948. Religious pioneers settled in the Beit She’an Valley, in the hills south of Jerusalem (Gush Etzion) and the northern Negev – all of them frontier regions that posed a formidable geographical and political challenge. The Religious Kibbutz Movement in the Land of Israel looks at how these kibbutzim fitted into their surroundings and interacted with their non-religious neighbors, and explores the religious settlement enterprise in the context of all Zionist settlement in Palestine at the time. Translated from the Hebrew Torah Ve-Avoda Be-Binyan Ha-Aretz (The Religious Kibbutz during the Mandate Period).

במוקד הספר מוצגת תופעת הנבואה כזהות הקיומית של העם היהודי. שלושת מרכיביה אינם ניתנים לפירוק: הדו-שיח המקראי בין אלוהים לאדם; הדו-שיח בזמן, שהקנה לעם העברי היסטוריה מעבר לקיום, במסגרת הברית; הדו-שיח בחברה, ובתשתיתו מושג התורה. הנבואה נחשפת גם כחוויה אנושית, ובין אפיוניה: המכשול, השעבוד והפשר. אנדרה נהר מחדד את דמותם ואת תרומתם של גדולי הנביאים: מאברהם ומשה ועד עמוס, הושע, ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל.

המילון כולל דימויים עממיים ומהווה ניסיון ראשון לתאר צירופי לשון מסוג זה במילונאות יידיש. מובאים כאן דימויים בעלי סימן ווי: קלוג ווי שלמה המלך, לעבן ווי א פרינץ, איידל ווי א בת-מלכה, שטיין ווי א ליימענער גולם, אליין ווי א שטיין, פילן זיך ווי א פיש אין וואסער, לאנג ווי דער יידישער גלות. מובאות מקבילותיהם של דימויי היידיש בעברית, באנגלית וברוסית וגם דוגמאות בצורת משפטים המדגימים את השימוש בדימויים. איורים הומוריסטיים מחיים את הספר. יידיש התברכה בשפע דימויים ויש בה הרבה יותר דימויים מאשר בעברית ולא פחות מאשר בשפות הסלוויות ושפות אחרות.

Since the publication in 1921 of I. Goldsiher's discussion of Imâmî exegesis in his groundbreaking Die Richtungen der islamischen Koransauslegung no comprehensive work on Imâmî exegesis has appeared. In the intervening years important Imâmî commentaries have become available, allowing for a reappraisal of the subject. The aim of this study is to contribute to this task, primarily by examining the features and methods of Imâmî exegesis. Principally it offers a description and analysis of the major tenets of Imâmî doctrine, as reflected in the earliest Imâmî works of exegesis and relates sources up to the Major Occulation of the twelfth Imam in 329/941.

The problems of ethnicity and migration encapsulate the modern dilemma, not only for those who are on the move, but also for those who remain at home deliberating their existential identity. This volume brings together an international array of scholars to discuss some of the leading questions concerning ethnicity and migration. Roots tell us about origins, identities and the past. Routes refer to peregrinations, diasporas and future paths. This volume incorporates a rich variety of case-studies from all over the world contributed by a group of international scholars from countries as far afield as Spain and India.

הספר בא לבחון את השינויים שחלו באידאולוגיה ובעמדותיה הפוליטיות של אגודת ישראל מהקמתה בתרעב ועד להקמת המדינה. אגודת ישראל – בת פלוגתא של התנועה הציונית – מוצגת כתנועה שאינה שותפה למטרות הציונות. התנועה הציונית שמה לעצמה מטרה ליישב את ארץ ישראל ולהקים בה ישות מדינית; בכך הועתקו תחומים אלה מהתחום הפסיבי של היחיד כמצווה דתית לתחום הלאומי-אקטיבי של הכלל. אגודת ישראל, שביקשה להתחרות בתנועה הציונית, נאלצה להחליט אם לפעול בנושא הארץ-ישראלי בדרך שהציונות התוותה, או לנקוט בדרך שונה התואמת את התפיסה המסורתית של חלק מחבריה. היא הורכבה ממחנות בעלי תפיסות אידאולוגיות שונות, והדומיננטיות היחסית של כל אחד מהם ידעה שינויים עם הזמן: המרכיב המתבדל – מקדש הגולה – היה לשולי והמרכיב המשתתף – הארץ-ישראלי – נעשה דומיננטי. אגודת ישראל פעלה כתנועה פוליטית לצד התנועה הציונית תוך קיום מגע פוליטי הדוק עמה, ומדיניותה השתנתה במקביל לשינויים שחלו בעוצמה הפוליטית של התנועה הציונית ובהתאם לאתגרים המדיניים שזו הציגה בפניה.

The book covers a period from the beginning of Islam, up to the beginning of the sixteenth century, and deals mainly with the eunuchs in the major centers of Islam in the East (Umayyads, 'Abbāsids, Seljuks, Zengids, Ayyūbids and Mamlūks and to some extent, the Fāţimids of Egypt). It is not a history of the eunuchs in that wide area but rather is mainly concerned with the power accumulated by the eunuchs, militarily, socially and even economically (especially as trustees of financial affairs and property). The ultimate aim of the study is to bring out the close ties connecting the harem, the eunuchs and the Mamlkūs. In all of these three areas, the dominant element had been slaves (Islamized and often enfranchised) who were imported beyond the lands of Islam. The eunuchs were usually the upbringers of the young Mamlkūs and quite often their commanders. The Mamlkūs themselves, in various and changing forms, constituted the mainstay of Islam to the harem, the eunuchs and the Mamlūks. In all of these three areas, the dominant element had been slaves (Islamized and often enfranchised) who were imported beyond the lands of Islam. The eunuchs were usually the upbringers of the young Mamlūks and quite often their commanders. The Mamlūks themselves, in various and changing forms, constituted the mainstay of Islam's military might through the greatest part of its existence. Other subjects discusses are castration's, the eunuchs prices, and their so-called sexual life, romances as a well as their marriages.

ספר זה נועד לקדם את מחקרו של החומר האגדי במדרשי ההלכה בעזרת השוואה מדוקדקת בין שני מדרשי התנאים לספר שמות, מכילתא דר' ישמעאל ומכילתא דר' שמעון בן יוחי, ביחידה מקראית מוגדרת – פרשת עמלק. נוסח הפנים של המכילתות המוצג בספר שונה שינוי חשוב מנוסח הפנים במהדורות הביקורתיות הקודמות של המכילתות. הוא מבוסס על כתבי יד חדשים וטובים יחסית שנתגלו לאחר צאת המהדורות הקודמות ובנוי על פי עקרונות מתודולוגיים קפדניים יותר, הנהוגים כיום בהגדרת טקסטים תלמודיים. בד בבד עם העמדת הנוסח מושתת הספר על פרשנותן המחודשת של דרשות התנאים במכילתות על פי המתודות הפילולוגיות-היסטוריות שפיתחו חוקרי התלמוד בשני הדורות האחרונים. השוואתן הצמודה של דרשות המכילתות בכל פרשת עמלק מלמדת על מקוריותה היחסית של המסורת שנשתמרה במכילתא דר' ישמעאל. לעומתה משקפת המסורת המקבילה במכילתא דר' שמעון בן יוחי מסורת משנית אשר כנראה עיצבוה עורכים שניסו לייחד לדרשות אופי ספרותי ורעיוני מפותח יותר, המשוחרר קמעה מן הצמידות הנוקשה לדרשות הפסוקים. ספר זה מבוסס על מחקר מדעי, אולם בדרך כתיבתו נעשה ניסיון להתאימו גם לציבור לומדי התורה ושוחרי הדעת, כדי לקרב את לב הלומד המשכיל להכרה בערכם ובעצמתם של מדרשי התנאים – מעצבי עולמה ההלכתי וההגותי של האומה – ולהערכת האופקים החדשים והמרתקים הנפתחים מתוך לימוד משנתם של התנאים בעזרת דרכי מחקר התלמוד המודרני.

Based on revised articles by Yossi Katz and John C. Lehr, first published in a variety of prestigious academic journals, this book analyzes the pattern and process of ethnic group settlement in western Canada from 1874 until the 1920s from the perspective of historical geography and in the context of time, space and society. Through consideration of six major ethnic groups, the Mennonites, Jews, Mormons, Ukrainians, Doukhobors and Hutterites, the book describes how and why these groups created a series of distinctive cultural landscapes across the prairies. At the center of this explanation is an appreciation of the roles played by the immigrants, their societies, cultures, and institutions. The ways in which these interacted with the institutions of the host society and with the politics of the Canadian government determined many settlement outcomes. It was this interaction that created the complex cultural mosaic of the contemporary prairie landscape in Canada.

המחקרים הכלולים בספר זה משקפים מפעל רב שנים של אחד המלומדים המובהקים במדעי האסלאם בדורותינו. עניין מיוחד בהם לקורא המשכיל המבקש להרחיב ולהעמיק את ידיעותיו בתולדות האסלאם וספרותו, וכן בהשפעת העבר המוסלמי על סוגיות מרכזיות בחיי הארץ והאזור. המחקרים זורים אור על השבטים הערביים בחצי האי הערבי לפני הופעת האסלאם, עלייתה הפוליטית והכלכלית של מכה, היחלשות האימפריה הסאסאנית וממלכת החיץ שלה, אלחירה, הקשרים בין מכה לבין שבטי הבדואים, יישובי היהודים בצפון ערב לפני האסלאם, המאבק בין יהודי אלמדינה לבין מוחמד, התפתחות הביוגרפיה של הנביא מוחמד, מנהג המילה באסלאם, חדירת מדרשים יהודיים ונוצריים לאסלאם, ועוד. העיונים המפורטים שספר זה משתבח בהם מעמידים את הקורא העברי באופן בלתי אמצעי, זו הפעם הראשונה, על תרומתו המקורית של מי קיסטר בתחומים אלה.