בכרך זה: חדשות האיגוד יאיר לורברבוים – 'על דעתם של החכמים ז"ל לא עלתה ההגשמה מעולם' (מורה הנבוכים א, מו): אנתרופומורפיות בספרות חז"ל – סקירת מחקר ביקורתית יהודה ליבס – דע מה שתשיב לאפיקורוס דן לאור – נתן אלתרמן – הפרק האחרון מעוז עזריהו – עברית ועברות: היבטים של יצירת זהות תרבותית נשים בעולמם של חכמים ובספרות הרבנית דוד גולינקין – תשע גישות למעמד האשה בהלכה במאה העשרים טל אילן – יחסו של בן-סירא לנשים וקבלתו בתלמוד הבבלי אברהם מלמד – האשה כפילוסוף – דמותה של סופיה ב'שיחות על האהבה' ליהודה אברבנאל חננאל מאק – נשים וגברים באגדות על קורח ועדתו יהודית האופטמן – נשים במסכת עירובין – מתלות חברתית לעצמאות חוקית ארכיונים שמעון מ' יקירסון – רשימת ספרים בלתי-ידועה מתקופת גירוש ספרד לזכרם חנה ושמואל ספראי על דוד פלוסר דן חרוב – ספרא וסייפא – שמואל אטינגר ויהודי ברית-המועצות סקירות ספרים זאב גריס – הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג – משה חלמיש שמואל ורסס – שער להשכלה מפתח מוער להמאסף, כתב העת העברי הראשון (תקמ"ד-תקע"א) – משה פלאי נעם זוהר – עיונים במשפט העברי ובהלכה: דברי הכנס למשפט עברי ב'ישיבת חכמי לובלין' בעריכת: אהרן אנקר וסיני דויטש מנחם צבי פוקס – גנזי ראש השנה – שיירי כתבי יד של בבלי ראש השנה מהגניזה בקהיר – דוד גולינקין מיכל הלד – מעשה אהוב וחצי – הסיפור העממי של יהודי ספרד – תמר אלכסנדר-פריזר ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות עבודות דוקטור במדעי היהדות בישראל חלק אנגלי חדשות האיגוד אניטה נובינסקי – חקר האנוסים – גישה חדשה נפתלי לוונטל – 'בת/אשת חסיד' – או 'אשה חסידית'? ההתיישבות היהודית בין רומניה לגרמניה בימי הביניים אלפרד הברקמפ – ההתיישבות היהודית בימי הביניים – בין רומניה לגרמניה: הצגת הנושא כריסטוף קלוז – מבנה ההתיישבות היהודית בארצות השפלה ריינר ברזן, פרידהלם בורגרד ורוזמרין קושה – ההירארכיה של ישובים יהודיים בימי הביניים לאור מקורות יהודיים ונוכריים אנגרת הולטמן – ההתיישבות היהודית והפעילות הכלכלית באזור 'Franch-Comte' (המחצית הראשונה של המאה הי"ד) ארכיונים סילקה שפר – איגרות רבניות ממזרח אירופה – אוסף משה נחום ירושלמסקי רחל הויברגר – אהרון פריימן – מומחה לביבליוגרפיה יהודית אברהם גרינבוים – הערה על טעות בביבליוגרפיה של הרי וולפסון

בכרך הזה: חדשות האיגוד זאב גריס – הספר כסוכן תרבות במאות הי"ח והי"ט – הדפסת ספרים, קריאת ספרים וביקורת ספרים אליעזר שביד – השואה בסוף המאה העשרים מנקודת מבט תיאולוגית ומחקרית חמישים שנה ליצירה 'הוא הלך בשדות' מאת משה שמיר מיכל ארבל – גבריות ונוסטלגיה: קריאה ב'הוא הלך בשדות' למשה שמיר על רקע בני דורו גד קינר – ההצגה 'הוא הלך בשדות' ומקומה בתיאטרון הישראלי ג'אד נאמן – שדות הבדיון הדומיננטי אביגדור פוסק – 'הוא הלך בשדות' מאת תומרקין: על ספרות עברית ופיסול ישראלי המשפט העברי במדינת ישראל מנחם אלון – דברי פתיחה שלמה דיכובסקי – בתי דין רבניים ממלכתיים במדינת ישראל משה דרורי – פסיקות בית-הדין הרבני בנושאי רכוש וממון ונפקותם במשפט הישראלי דב פרימר – השפעת המשפט הישראלי על המשפט העברי שמואל שילה – פני המשפט העברי במדינת ישראל כפני הדור מנחם אלון – דברי סיכום סקירות מחקריות מגן ברושי – חמישים שנות מחקר המגילות הגנוזות בישראל סקירות ספרים חנה כשר – הרעיון המשיחי בהגות היהודית בימי הביניים – דב שוורץ מאיר מלול – הורים וילדים במשפטי המזרח הקדום ובמשפט המקרא – יוסף פליישר אבריאל בר-לבב – קטלוג ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית שמואל ברנשטיין – ה'יצר' – הפסיכולוגיה הקבלית של מיניות ויצירתיות – מ. רוטנברג ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות עבודות דוקטור במדעי היהדות בישראל המשתתפים בכרך חלק אנגלי: חדשות האיגוד נקודת מפנה בחברה היהודית פרידריך בטנברג ורוטראוד ריס – דברי פתיחה רוטראוד ריס – בין שתי חברות: המשבר במשפחות יהודי החצר אברהרד וולף – מזהות יהודית לזהות מקצועית: רופאים יהודים בגרמניה בשלהי המאה הי"ח ובתחילת המאה הי"ט תומאס קולץ – חידוש ומסורת בדרשות רבנים גרמניים אורתודוקסים גבריאלה גלסנאפ – תהליכי ההשכלה בסיפורי הגטו הגרמני חקר השואה: ההיבט האוניברסלי יהודה באואר – דברי פתיחה גרשון גרינברג דבורה ליפשטאדט משה צימרמן ישראל גוטמן תגובת הקהל דברי תגובה יהודה באואר ישראל גוטמן משה צימרמן דבורה ליפשטאדט גרשון גרינברג יהודה באואר – דברי סיכום מאמרים סילבי אן גולדברג – קטגוריות של זמן: מידות וערכים בתרבות האשכנזית טאפאני הרוויאינן – אברהם פירקוביץ כאספן של כתבי יד של מיעוטים לאור ארכיונו הפרטי בסנט-פטרסבורג שפרה שנול – יוונית-יהודית מימיי הביניים: ביבליוגרפיה לטקסטים ולגלוסרים מרכזי מחקר בעולם לאדיסלאו ג'ימנט – המרכז לחקר היסטוריה יהודית ע"ש ד"ר משה כרמלי (קלוז', רומניה) סקירות ספרים הרווי גולדברג – מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרכים 20-19 צבי אדלמן – אברהם דוד, 'לבוא אל הארץ': הגירה והתיישבות בארץ-ישראל של המאה השש-עשרה עבודות דוקטור במדעי היהדות בעולם המשתתפים בכרך

בספר זה נעשה ניסיון ראשון מסוגו לרכז פיוטים במהדורה מדעית לא על פי מחברם אלא על פי סוגם: נאספו בו מכתבי יד מן הגניזה הקהירית כל מחזורי השבעתות (פיוטים לתפילת עמידה של שבת) שנתחברו על פי סדר הקריאה השבועית בתורה. בספר מוצגים שלושה מחזורים מרכזיים המייצגים שלוש תחנות בתולדות הפיוט: שרידי מחזור שבעתות קדום (מסביבות המאה השישית) המוקדש לסדרי הקריאה על פי המחזור התלת-שנתי של בני ארץ ישראל, ושני מחזורי שבעתות לפרשות המחזור השנתי: האחד, שנתחבר כנראה בסביבות המאה התשיעית או העשירית, עדיין נאמן למסורות הקלסיות הבסיסיות של הסוג, והאחר - כנראה מסוף המאה העשירית או ראשית המאה האחת-עשרה - משקף שלב שבו זונחים הפייטנים המאוחרים את התבניות הקדומות ומקצצים בהן. בצד המחזורים הללו נדפסים קטעים ממחזורי שבעתות נוספים שרק שרידיהם נמצאו בגניזה. הפיוטים מובאים בספר במלואם, עם שינויי נוסח מכתבי היד וביאור מפורט. לפניהם בא מבוא המתאר במפורט כל אחד מן המחזורים השונים ועוקב אחרי התפתחות הסוג לדורותיו.

התוספות למנחת שי משלים את הפרסום של מנחת שי על התורה , אשר לידידיה שלמה רפאל נורצי.

"ספר צחות לשון העברים" הוא שמו העברי של חיבור רב סעדיה גאון (942-892) בחכמת הלשון העברית, שנכתב במקורו בערבית-יהודית. הספר הוא הדקדוק העברי הראשון שבידינו, ובו תיאור שיטתי ראשון של הלשון העברית - האותיות, התנועות והשווא, הדגשים, השפעת העיצורים הגרוניים, הנטיות ושאר ענייני הלשון. כל הידוע לנו מן הספר מתפרסם כאן לראשונה על פי כתבי-יד במהדורה מדעית מוערת ומבוארת. במהדורה שני כרכים: הראשון הוא כרך המבוא המתאר את החיבור וזמנו, את מבנהו ויחסו אל חיבורים אחרים, ובו אף ניתוח התורה הבלשנית ופרקי הדקדוק השונים, וכן מילון כולל של המונחים, סקירה ממצה של פרקי החיבור (המבואות לפרקים), תיאור כתבי היד ושיטת המהדורה, ובסופו ביבליוגרפיה מקיפה. בכרך השני נוסח המקור הערבי בלווית תרגום עברי מידי המהדיר, חילופי נוסח והערות ביאור מקיפות, ומפתחות.

בצד התרגום הארמי הרשמי לנביאים, המכונה 'תרגום יונתן', הילכו בקהילות ישראל תרגומים ארמיים נוספים. תרגומים אלה, המצויים רובם ככולם בכתבי יד, מכונים במחקר המודרני 'תוספתות תרגום', באשר יש בחלקם הרחבות מדרשיות. מקורן של 'תוספתות התרגום' עמום: אפשר שהן חלק מתרגום ארצישראלי שלם לנביאים, ואפשר שהם תרגומים לפרקי הפטרה בלבד. הספר מכיל אוסף של מאה וחמישים קטעים, בעלי אופי דיאלקטי מגוון, שנתלקטו מתוך למעלה ממאה כתבי-יד ודפוסים ראשונים.

מזכיר המערכת: חיים וייס.