מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה.

איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות. בכרכי איגוד יתפרסמו מאמרים המבוססים על מיטב ההרצאות שנישאו בקונגרסים העולמיים למדעי היהדות המתקיימים בירושלים בכל ארבע שנים, והכרכים האלה יחליפו אפוא את דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות שהופיעו עד כה. בטוחני ששדרוג זה בצורת הפרסום של הרצאות הקונגרסים יכבד את החוקרים ואת מחקריהם, כי להם נאה כי להם יאה. בכרכים הראשונים של איגוד כונסו מאמרים המבוססים על הרצאות שנישאו בקונגרס הארבעה עשר, שהתקיים בתמוז תשס"ה (אוגוסט 2005). הכרך שלפנינו מוקדש למחקרים בשלושה תחומים: המקרא ועולמו, ספרות חז"ל ומשפט עברי, ומחשבת ישראל. בעריכתו נהניתי משיתוף הפעולה המלא של שני עמיתים: פרופ' אהרן שמש מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אברהם מלמד מאוניברסיטת חיפה, איש איש על עבודתו ואל משאו. במדור המקרא ועולמו מתפרסמים אחד עשר מאמרים בעברית וחמישה מאמרים בלועזית. מספר גדול זה משקף נאמנה את רוחב התחום ואת רבגוניותו. במבחר שלפנינו בולטת במיוחד ההתקדמות המאומצת בחקר פרשני המקרא ושיטותיהם, תחום ששב להיות מרכזי במדע המקראי בתקופתנו. לצד המאמרים בתחום זה מופיע מגוון של מאמרים בחקר המקרא עצמו על ענפיו השונים, כגון ביקורת התורה וספרי הנבואה, הארכאולוגיה והראליה, ודרכיה של הספרות המקראית. חטיבת ספרות חז"ל והמשפט העברי מיוצגת במדור השני, ובו מופיעים תשעה מאמרים בעברית ושניים בלועזית. מחקרים אלו משתרעים על פני כמה מענפי אילן התלמוד וההלכה, ובפרט ניכר העניין המתרחב והולך בימינו בשאלות הנוגעות לתהליכי גיבושה ועריכתה של ספרות התלמוד והמדרש. נוסף על קבוצת המחקרים הדנים בצדדים הללו של המקצוע מופיעים דיונים בסוגיות שבתולדות ההלכה והמשפט ובסיפור התלמודי. שמונה מאמרים בעברית ושני מאמרים לועזית רואים אור במדור השלישי, המוקדש לחקר מחשבת ישראל לדורותיה ולכל ענפיה. המחקרים מתחלקים באופן טבעי לעיונים בסוגיות הגות ובמשנתם של הוגי הדעות עצמם, על פי כתביהם ועל רקע זמנם והגורמים שהשפיעו עליהם מחד גיסא, ובתוכם כמה מחקרים המשווים בין ראשונים לאחרונים ובודקים את הזיקה ביניהם, ולעיונים בדרכי המחקר ובתולדותיו מאידך גיסא.(מתוך פתח דבר)

הפירוש ראה אור לראשונה בשנת 1855 במהדורה שפרסם אהרן ילינק מכתב יד המבורג 32 והתקבל בברכה בקרב חכמי ישראל באותו דור, אולם מהר מאוד נשכח מלב ועצם ייחוסו לרשב"ם הועמד בספק. המהדורה הלקויה שבה התפרסם בוודאי לא היטיבה עמו, והוא לא השאיר כמעט כל רושם על מחקר המקרא בעת החדשה. החיבור הנוכחי הוא מהדורה מדעית מתוקנת של הפירוש, המבוססת על כל עדי הנוסח הידועים כיום: שלושה כתבי יד שלמים, שני קטעים בכתבי די אחרים ועדות כתובה מכתב יד נוסף שאינו בידינו. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא מקיף הדן בקשת רחבה של נושאים: זיהוי מחבר הפירוש, זיקתו לחיבוריו האחרים של רשב"ם, מקורות הפירוש, דמותו ודרכיו של הפירוש, ההיבטים הספרותיים של הפירוש, הפירוש האלגורי לשיר השירים והמסר שלו על רקע תקופתו, ענייני לשון שבפירוש והקדמה למהדורה (קטע מפתח דבר). פירוש רשב"ם לשיר השירים הוא חיבור חשוב ביותר התורם תרומה רבת משמעות לכמה וכמה תחומים: לפירוש הטקסט המקראי, להכרת דמותו ופועלו של רשב"ם – מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות, להבנה מעמיקה יותר ומדויקת יותר של תולדות הפרשנות היהודית למקרא ובעיקר של אסכולת הפשט, להכרת תולדות ישראל ותרבות ישראל בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה.

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה.

במשך יותר מאלף וארבע מאות שנים מהלכת בישראל רשימה הכוללת לפחות צום אחד אך לעתים גם שניים, שלושה ואף ארבעה צומות בכל חודש וחודש. הצומות מציינים אסונות שאירעו בתקופת המקרא, בימי בית שני או סמוך לזמן חורבנו, ובעיקר את ימי פטירתם של אישים מפורסמים. הרשימה חדרה לספרי הלכה מרכזיים, ובכמה חוגים מציינים עד היום חלק מן התאריכים הרשומים בה, אם כי לא בצום. במחקר היא מכונה 'מגילת תענית בתרא'. בספר זה נערך מעקב אחרי הרשימה וגלגוליה. נחשפים כאן ענפים בלתי ידועים של הרשימה, המתגלים מתוך רשימות בכתבי יד, פיוטים קדומים ועוד מקורות מפתיעים. כל אלו מוצגים בפירוט תוך מעקב אחרי התפתחויותיהם במרוצת הדורות. לאחר מכן בא ניתוח סינופטי של כל תענית ותענית, ונעשה ניסיון לפתור כמה חידות ותעלומות הכרוכות בחלק מן הצומות. לקראת סיום הספר מוקדש פרק מפורט להופעותיה המורכבות של הרשימה בספרות ההלכה לדורותיה. בפרק האחרון נחשף סדרה הפנימי של הרשימה ונעשה ניסיון לעמוד על דמותה המקורית, ומתוך כך לעקוב אחרי מפת גלגוליה בתפוצות ישראל.

מנחת שי לר' ידידיה שלמה נורצי הוא חיבור העוסק בצורתן, בניקודן ובמסורתן של תיבות המקרא כסדר הכתובים, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח המבורר והנקי משגיאות. החיבור נדפס לראשונה במנטובה באמצע המאה הי"ח (מחברו חי כמאה שנה קודם לכן) ומאז חזר ונדפס במקומות שונים, לרוב בחלקים, ולעולם בצמוד למהדורות של חומשי התורה, של חמש המגילות או של חלקי המקרא. החיבור משמש היום לנזקקים לו על פי הנדפס במקראות גדולות (דפוסי וילנה / ורשה / וינה וצאצאיהם), שבהם הובאו החלקים המתאימים אחרי כל ספר מספרי התנ"ך. גם היום נחשב החיבור מורה דרך בענייני הנוסח ומשקף פסיקות חשובות בדרכי הכתיבה והקריאה במקרא. חוקרים ולומדים הנזקקים לו ומכבדים את הכרעותיו. זאת אף על פי שנוסח החיבור כמות שהיה לפנינו (בעיקר במקראות גדולות) נדפס בשיבושים רבים, וחלק גדול מן הניקוד והטעמים שסימן מחברו שונו בו או הושמטו, ובכך נמנעת הבנת העניין ולעתים גם משתבשת עד כדי היפוך כוונת המחבר.

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה. בכרך זה: מחקרים יאיר זקוביץ – על הקאנון שבלב – הגנטיקה של הקאנוניזציה בתרבות ישראל יעקב זוסמן – לסיום מפעל הקונקורדנציות של ספרות חז"ל מנחם אלון – ה'אחר' במשפט העברי ובפסיקת בית-המשפט העליון אברהם מלמד – היחס ל'אחר' במחשבה היהודית של ימי הביניים – בין מגדר לצבע עור שגית מור – למצבן של שבויות יהודיות עם חזרתן לקהילה על פי עדויות מספרות חז"ל אלון גושן-גוטשטיין – פולמוסומניה – הרהורים מתודיים על חקר הויכוח היהודי-נוצרי בעקבות פירושי חז"ל ואוריגנס לשיר השירים יוחנן כהן-ישר – פילון האלכסנדרוני – על שינוי השמות 'שלוש אחיות': משאלת הסיום ובקשת הנחמה ביצירת עגנון ספרים ואישים אביעד הכהן – כתבי מנחם אלון – עם הגיעו לגבורות נחם אילן – הספר כסוכן תרבות בשנים ת"ס-תר"ס (1900-1700) – זאב גריס רון מרגולין – תשע קריאות תלמודיות – עמנואל לוינס יעל שמש – בקש שלום ורדפהו – שאלות השעה באור המקרא והמקרא באור שאלות השעה – אוריאל סימון אביעד הכהן – התנא מניו יורק ממכתבי הרב פרופ' שאול ליברמן ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות החלק האנגלי חדשות האיגוד הקונגרס העולמי השלושה עשר למדעי היהדות רות וייס – ה'רווח' וה'הפסד' ביצירת קאנון יהודי (אנגלית) אנתוני פולונסקי – כותבים יהודים-פולנים בין מלחמות העולם (אנגלית) יונתן סרנה – תרבות יהודית הגיעה לארצות-הברית (אנגלית) סקירת ספרים ואוט ון-בקום – מליצת עפר ודינה לדון וידאל בנבנשת: פרקי עיון ומהדורה ביקורתית – מתי הוס סקוט אורי – מווילנה לירושלים: מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה מגשים לפרופסור שמואל ורסס

שיטת הפרשנות הפילוסופית-אלגורית הגיעה לשיאה בפרובנס בסוף המאה הי"ג בחיבור רב הממדים לוית חן לר' לוי בן אברהם. חמישה מאמרים בחיבור אנציקלופדי זה עוסקים במדע ושני מאמרים ביהדות. בחלק 'מעשה בראשית' מפרש ר' לוי את סיפור הבריאה שבתורה, את סיפור אדם וחוה בגן עדן ואת סיפורי הדורות הראשונים, מתוך שילוב מגוון רחב של מקורות מהספרות הרבנית, הפרשנית, הפילוסופית והמדעית. במהדורה זו נכללו הנוסח הארוך של 'מעשה בראשית', הנוסח הקצר שלו והמאמר 'מעשה בראשית' מתוך שירו של ר' לוי 'בתי הנפש והלחשים'. ההדיר והוסיף מבוא והערות: חיים קרייסל.

בספר זה יוצאים לאור לראשונה, מתוך כתבי יד רבים מן הגניזה הקהירית, פיוטיו של אחד הפייטנים החשובים: ר' פינחס הכהן בירבי יעקב, שפעל בארץ ישראל (באזור טבריה) בסביבות אמצע המאה השמינית. ר' פינחס חותם את התקופה הקלסית של הפיוט הארץ ישראלי הקדום. יצירתו משמרת את מגוון הסוגים הגדול המאפיין את הפיוט הקלסי, ועם זאת אפשר לראות בה כיוונים ראשונים של תהליכים חדשים אשר יאפיינו את תקופת הפייטנות המזרחית המאוחרת. פיוטי ר' פינחס מעידים על משורר גדול, בעל אורך נשימה קומפוזיציוני מרשים. בכמה מהם הוא הגיע לשיאים מיוחדים, בעיקר בפיתוחים דרמתיים מעוצמים. הפיוטים הבאים בספר מלווים בשינויי נוסחאות ובביאור מפורט. למהדורת השירים נוסף מבוא מקיף, הדן בפייטן עצמו וביצירתו. מתבררות בו שאלות ייחוסו וייעודו של כל פיוט, תבניות הפיוטים, מהלכיהם הספרותיים ולשונם, וכן תוכניהם, מקורותיהם הספרותיים ומנהגים קדומים הנלמדים מתוכם. תוך כדי דיון עולות מילים עבריות שלא נרשמו עד כה, נחשפים מדרשים שנשכחו ברבות השנים ומתגלות מסורות הלכה ארץ ישראליות אותנטיות. לציון מיוחד ראויים פרטים על חשבון הלוח העברי ומנהגי תענית קדומים העולים מן הפיוטים. אך מעבר לכל אלה, כינוס פיוטי ר' פינחס הכהן משיב אל חיק הספרות העברית את אחד המשוררים הגדולים שעמדו לעם ישראל, ואפשר מעתה לשוב וליהנות מיצירתו העשירה. ההדירה והוסיפה מבואות וביאורים שולמית אליצור.