The central thesis of A Tree of Life , now revised and expanded, is that social, economic, theological, and even political factors have always played a part in framing of Jewish law, as has consideration of the wider ideals of Judaism. Through discussion of historical and contemporary halakhic responses to a wide range of issues, Louis Jacobs shows how the halakhic system has demonstrated its potential for vitality, creativity, and sensitivity. Louis Jacobs's call, in the last chapter, for a non-fundamentalist approach to halakhah was a cause of controversy both when the book was first published in 1984 and subsequently. The new introduction written for this edition responds robustly to the criticisms raised, and also summarizes new developments, both halakhic and scholarly, in the various areas covered.

כרך יז של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל . התנועה השבתאית נתפסת כפרשת דרכים בהיסטוריה היהודית, שכן תבעה בחינה מחודשת של גבולות הדת ושינתה את גבולות הזהות של הקהילה היהודית מן השליש האחרון של המאה השבע-עשרה ואילך. השבתאות, המיוסדת על אמונה במשיחיותו של שבתי צבי, יצרה עולם רוחני שקרא תיגר על ההוויה המשעבדת של חיים בגלות, בשם האמונה בעולם נגאל. השבתאות בגלגוליה השונים העניקה משמעות חדשה לרעיון המשיחי ולביטוייו בזיקה לגלות וגאולה, שעבוד וחירות, גאולת הדת והאמונה וגאולת המשיח, הן במישור הרוחני הן במישור החברתי. זיקתה של השבתאות לרקע הקבלי של המיתוס המשיחי ועמדתה הדיאלקטית ביחס לגבולות של אמונה וכפירה, לזהות כפולת פנים של מומרים ומאמינים, למעברים בין דתות, לחסידות סגפנית מופלגת, מזה, ולפריקת עול מצוות, מזה, הציבה אתגרים מורכבים בפני הקהילה היהודית. תקוות הגאולה, שנקשרו במסורת הקבלית ברעיונות מיסטיים אנרכיסטיים, בחזון הפיכת היוצרות בעולם נגאל ובמשיחיות מיתית מהפכנית בתחום האלוהות והאמונה, יצרו תסיסה רוחנית והעלו תופעות חברתיות חסרות תקדים שעוררו התלהבות ותקווה בחוגים רחבים אך גם עוררו התנגדות נוקבת ופולמוס עוין ברחבי העולם היהודי. האמונה בתחילתו של העידן המשיחי ובמהפך מהותי במציאות המסורתית הגלותית, מזמנו של שבתי צבי, שנתפס כמשיח על אף שהמיר את דתו בשנת תכ"ו, הייתה נחלתם של 'מאמינים' שבתאיים, שפעלו הן בעולם המוסלמי וכונו בשם 'דונמה', הן בעולם הנוצרי וכונו בשם 'פראנקיסטיים', ואף היתה נחלתם של יהודים שחיו בגבולות העולם המסורתי, לכאורה, אך לאמיתו של דבר בעולם המאמינים. זהויות כפולות אלה של מאמינים, שפעלו בסתר ובגלוי בתחום עולם ההלכה ומחוצה לו, יצרו את המרקם המורכב של התנועה השבתאית ושלוחותיה. הזיכרון הכתוב של ההתעוררות המשיחית המיסטית והקשריה הפולמוסיים הדתיים והחברתיים מעלים שאלות היסטוריוגרפיות מרתקות הן ביחס לנקודת המבט השבתאית, הן ביחס לנקודת המבט של מתנגדי השבתאות והן ביחס לעדויות של מתבוננים מחוץ לגבולות העולם היהודי. שאלות אלה נבחנות על יסוד תעודות חדשות ונקודות מבט מחקריות מקוריות בכרכים טז-יז של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל' המוקדשים לחקר השבתאות ושלוחותיה. ניתן לקרוא חלק מהמאמר "'ספר דברי האדון' ליעקב פראנק: אוטומיתוגרפיה מיסטית, ניהיליזם דתי וחזון החירות המשיחי כריאליזציה של מיתוס ומטאפורה" מאת רחל אליאור בפורמט PDF משמאל.

שני חידושים בפירוש זה לתוספתא: האחד, הגישה הספרותית לטקסט התוספתא מסכת בבא קמא נוסף על הפירוש הענייני שלה; האחר, מערכת המקבילות (סינופסיס) בין המשנה לתוספתא במסכת בבא קמא, המוצעת בפעם הראשונה. הפירוש, אף שבהכרח הוא גם ענייני, עוסק במיוחד בבעיות ספרותיות הנוגעות למבנה הטקסט של התוספתא בבא קמא ובכל מה שקשור ליחסה למשנה, למדרשי ההלכה ולברייתות שבתלמודים. בעיות אלה באות לידי פתרון כאשר עומדים על דרכו של מסדר התוספתא בסידור ההלכות ובחלוקת הפרקים ומפענחים את הכללים הלשוניים והספרותיים שקבע לעצמו. כל זה בניסיון לגלות את השכבות השונות בתוספתא. עצם הצבת הסינופסיס מסייע הרבה גם לפתרונן של בעיות ספרותיות במחקר המשנה והתוספתא בכלל: זמן העריכה ושם העורך או העורכים; עד כמה התוספתא היא פירוש למשנה ועד כמה היא המשך למשנה; יחס התוספתא לעריכות קדומות למשנה, אם היו כאלה. ישנה בספר הקדמה באנגלית.

בכרך הזה: חדשות האיגוד זאב גריס – הספר כסוכן תרבות במאות הי"ח והי"ט – הדפסת ספרים, קריאת ספרים וביקורת ספרים אליעזר שביד – השואה בסוף המאה העשרים מנקודת מבט תיאולוגית ומחקרית חמישים שנה ליצירה 'הוא הלך בשדות' מאת משה שמיר מיכל ארבל – גבריות ונוסטלגיה: קריאה ב'הוא הלך בשדות' למשה שמיר על רקע בני דורו גד קינר – ההצגה 'הוא הלך בשדות' ומקומה בתיאטרון הישראלי ג'אד נאמן – שדות הבדיון הדומיננטי אביגדור פוסק – 'הוא הלך בשדות' מאת תומרקין: על ספרות עברית ופיסול ישראלי המשפט העברי במדינת ישראל מנחם אלון – דברי פתיחה שלמה דיכובסקי – בתי דין רבניים ממלכתיים במדינת ישראל משה דרורי – פסיקות בית-הדין הרבני בנושאי רכוש וממון ונפקותם במשפט הישראלי דב פרימר – השפעת המשפט הישראלי על המשפט העברי שמואל שילה – פני המשפט העברי במדינת ישראל כפני הדור מנחם אלון – דברי סיכום סקירות מחקריות מגן ברושי – חמישים שנות מחקר המגילות הגנוזות בישראל סקירות ספרים חנה כשר – הרעיון המשיחי בהגות היהודית בימי הביניים – דב שוורץ מאיר מלול – הורים וילדים במשפטי המזרח הקדום ובמשפט המקרא – יוסף פליישר אבריאל בר-לבב – קטלוג ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית שמואל ברנשטיין – ה'יצר' – הפסיכולוגיה הקבלית של מיניות ויצירתיות – מ. רוטנברג ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות עבודות דוקטור במדעי היהדות בישראל המשתתפים בכרך חלק אנגלי: חדשות האיגוד נקודת מפנה בחברה היהודית פרידריך בטנברג ורוטראוד ריס – דברי פתיחה רוטראוד ריס – בין שתי חברות: המשבר במשפחות יהודי החצר אברהרד וולף – מזהות יהודית לזהות מקצועית: רופאים יהודים בגרמניה בשלהי המאה הי"ח ובתחילת המאה הי"ט תומאס קולץ – חידוש ומסורת בדרשות רבנים גרמניים אורתודוקסים גבריאלה גלסנאפ – תהליכי ההשכלה בסיפורי הגטו הגרמני חקר השואה: ההיבט האוניברסלי יהודה באואר – דברי פתיחה גרשון גרינברג דבורה ליפשטאדט משה צימרמן ישראל גוטמן תגובת הקהל דברי תגובה יהודה באואר ישראל גוטמן משה צימרמן דבורה ליפשטאדט גרשון גרינברג יהודה באואר – דברי סיכום מאמרים סילבי אן גולדברג – קטגוריות של זמן: מידות וערכים בתרבות האשכנזית טאפאני הרוויאינן – אברהם פירקוביץ כאספן של כתבי יד של מיעוטים לאור ארכיונו הפרטי בסנט-פטרסבורג שפרה שנול – יוונית-יהודית מימיי הביניים: ביבליוגרפיה לטקסטים ולגלוסרים מרכזי מחקר בעולם לאדיסלאו ג'ימנט – המרכז לחקר היסטוריה יהודית ע"ש ד"ר משה כרמלי (קלוז', רומניה) סקירות ספרים הרווי גולדברג – מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרכים 20-19 צבי אדלמן – אברהם דוד, 'לבוא אל הארץ': הגירה והתיישבות בארץ-ישראל של המאה השש-עשרה עבודות דוקטור במדעי היהדות בעולם המשתתפים בכרך

'A pivotal reference book . . . The volume's coverage is admirably broad and dense; its approach and presentation are apt and felicitous. Nothing comparable has been available in English . . . we owe Weinberger a big debt of gratitude.' - Ephraim Nissan, Shofar 'It is a blessing to have in English such a felicitous treatment of the fruits of modern Israeli scholarship on piyyut or Jewish hymnography incorporated into the author's own prodigious research . . . The work is the best introduction in English to the whole subject . . . It is bound to encourage scholars of English-speaking universities to mount courses in this heretofore neglected area of Hebrew poetry. The lack of a good textbook can no longer serve as an excuse.' - Reuven Kimelman

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. ישנם בספר תוכן עניינים ותקצירים באנגלית. למשלוח מאמרים: פרופ' שרה יפת, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים 91905

להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il