הספר דן בחלק האחרון של ספר במדבר, שבו כמה פרשיות רבות חשיבות: פרשת בלק, הכוללת את נאומי בלעם; לוח הקרבנות לימים, לרגלים ולמועדים; ירושת הארץ וחלוקתה ופרשת בנות צלפחד ומסקנותיה העקרוניות; דין ערי המקלט לרוצח בשגגה. בספר מבואות הדנים בענייניה של כל פרשה. לגופו של הכתוב מוצמד פירוש שוטף וחלק. בשולי העמודים ניתנים חילופי גרסאות של החומש השומרוני ונתונים מן התרגומים העתיקים.

התרגום הסורי של המקרא, המכונה 'פשיטתא', הוא התרגום הרשמי של הכנסייה הנוצרית המזרחית הדוברת סורית. הפרשנות המשתקפת בו ודרכי הביטוי שלו מגלים במקרים רבים, ובמיוחד בתורה, זיקה ברורה לספרות חזל. הספר בוחן את אופייה של זיקה זו בתרגום לתורה ואת השפעת מסורת הפרשנות היהודית על המתרגם. אגב הדיונים הספציפיים בדבר השפעת חזל על המתרגם הוא עורך השוואה מקיפה עם שאר התרגומים הקדומים – תרגום השבעים, 'השלושה' הוולגטה ובמיוחד התרגומים הארמיים.

דפים מהספר גרסה מקוונת לספר זה אפשר לקנות כאן This book deals with the concept of justice and righteousness in ancient Israelite literature in comparison with identical concepts in ancient Near East. Various aspects of this ideal concept are taken into consideration: philological, historical, sociological and theological. Moshe Weinfeld surveys social reforms in the ancient Near East from the third millennium BCE to the Hellenistic period. The first chapters discuss semantics and center in terms that denote social justice, such as social reforms embodied in the terms justice and righteousness and their equivalents in cognate languages. A separate chapter discusses the institutions of Shemitta and Jubilee in ancient Israel. A special discussion is dedicated to justice and righteousness on the individual level. Just as the ruler is commanded to do justice and righteousness - to free his subjects from oppression, so every individual is asked to help the poor and the needy in their distress, which is to do justice and righteousness with others.

The volume offers a fresh analysis of a central problem of comparative Ugaritic-Biblical scholarship: the relationship between biblical psalms and Canaanite literature. A critical survey summarizes the various stages of comparative scholarship over more than fifty years. There follow the two principal parts of the book: the first concerns Hebrew psalms with affinities to Ugaritic literature, and the second Ugaritic psalms and prayers with affinities to Hebrew literature. A detailed analysis of the form, structure, themes and motifs of biblical texts, and a scrutiny of their verses, cola, phrases and vocabulary against the background of ancient Near East literature lead to the thesis that there is no justification for assuming that Canaanite psalms are found in the Bible, or that biblical literature and Ugaritic literature should be considered a single entity. It is alleged that affinities may be elucidated based on common thematic, linguistic and stylistic elements.

בספר מאמרים מעמיקים ומקיפים בפרשנות המקרא על צורותיה, שיטותיה והאישים הנוטלים בה חלק. מחקר פרשנות המקרא הוא ענף מיוחד במחקר המקרא, שלו שורשים ושלוחות בחקר ההיסטוריה, החברה והתרבות. המאמרים שבספר נכתבו בידי מיטב המומחים בתחום פרשנות המקרא.

ספר זה 'מדובב' את הפרשנות ה'אילמת' המשתקפת בטעמי המקרא ובודק את ההתאמה בינה לבין הפרשנות היהודית המסורתית למקרא. בבדיקה זו מעומתת פרשנות הטעמים עם פרשנות חזל, עם הפרשנות העולה מתרגומי המקרא הארמיים ועם הפרשנות היהודית המסורתית בימי הביניים ובדורות שאחריהם. העימות נעשה הן בהתייחסות המפורשת של הפרשנים לשאלת המחויבות לטעמי המקרא הן בהתייחסותם הסמויה לשאלה זו – גם כשיש הסכמה בין שני הצדדים וגם כשיש ניגוד עמדות ביניהם. הספר חושף ומנתח את ההסברים הלשוניים והענייניים להסכמות ולמחלוקות שבין עמדותיהם של בעלי הטעמים לעמדותיהם של הפרשנים. ניתוחים אלו מאירים את פסוקי המקרא הרבים שבמוקד הדיונים – ואגב כך את תכונותיה של העברית המקראית – וכן את דרכיהם ושיטותיהם של הפרשנים ואת המגמות המנחות אותם בפרשנותם. הספר במהדורתו הראשונה זכה להצלחה רבה וזיכה את המחבר בפרס על שם ז' שקופ לחקר המקרא מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

מחקר הלשון העברית ידע עיסוק נרחב בלשון המקרא. עם זה, תחביר המקרא טרם זכה לעיון המקיף שתחומים אחרים של הלשון זכו לו. הספר בא למלא חסר זה ולבדוק שלוש סוגיות הקשורות במודליות: שימושיו והוראותיו של הציווי המוארך 'קטלה' לעומת הציווי הרגיל 'קטל', תפקידיה ומשמעיה של המילית 'נא' ותפוצתן והתנייתן של הדרכים המגוונות להביע תכלית. הספר מציג את התופעות התחביריות הן מהבחינה הסינכרונית הן מהבחינה הדיאכרונית לאור העדויות ממקורות עבריים שמחוץ למקרא, מהתרגומים הקדומים למקרא ומהשפות השמיות האחרות, ובייחוד השמית הצפונית-מערבית.

במרכז הספר עומד הדיון בתפיסת האלוהות והפולחן המשתקפת בהגות ובחוקה הכוהנית ובתמורות המתגלות בתפיסה זו. בחתימתו הוא מציג את התמורות שהתחוללו בעולמה של הכהונה כניסיון להתמודדות עם המשבר הדתי-חברתי שהביא לנתק בין הפולחן למוסר. הוא בודק את הזיקה שבין פעולתם של היוצרים הכוהניים לחזונם של נביאי הכתב, ובראשם ישעיהו בן אמוץ.

התרגום הארמי היה בן-לוויה נאמן לקריאת התורה בשבתות ובחגים בבתי-הכנסת של עם ישראל. התרגום לא בא רק לבאר את התורה אלא גם להרחיבה ולהעשירה, ללמוד ממנה לקח ולקרבה אל חייהם ואל עולמם של המאזינים לקריאתה. למזלנו הטוב שימרה לנו המסורת כמה וכמה טכסטים שמוצאם בפעילות ציבורית-חינוכית זו, והמופלא שבכולם הוא התרגום הארמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל. תרגום זה משופע בתוספות על דברי התורה ומשובץ במסורות אגדיות צבעוניות למכביר. מחקר זה הוא הניסיון הראשון לעמוד בפרוטרוט ותוך הדגמה מרובה על טיבו הספרותי של התרגום ועל תפיסת עולמו, על מקורותיו ועל זמנו – והכול על רקע תרגומי תורה אחרים מכאן ועולמה המגוון של ספרות חז"ל מכאן. הספר עשיר בדוגמאות של קטעי תרגום אגדיים (מתורגמים לעברית), והקריאה בו מביאה עמה ניחוחות וטעמים מאווירת בית-הכנסת הקדום ומעולמה של החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופה הרומית-ביזנטית והמוסלמית הקדומה.

הספר דן במאורעות המכריעים בתולדות ישראל בארצו, החל בימי יהושע וכלה בימי יאשיהו, וברושם שהשאירו בחיי האומה ובאמונתה. המאורעות הבולטים שנדונים בספר הם: הבטחת הארץ לאבות ישראל וההתנחלות בה, הקמת המלוכה ובניין בית המקדש בירושלים, חורבן שומרון ורישומו בהיסטוריוגרפיה ובהיסטוריוסופיה הישראלית והרפורמות של חזקיהו ושל יאשיהו. הרפורמה של יאשיהו הייתה כרוכה בשידוד מערכות כביר באמונת ישראל, אשר מוצא ביטוי בספרות ההיסטוריוגרפיה המושפעת מספר 'משנה תורה' ומסגנונו.

This collection of Loewenstamm's studies on the Bible and on Ancient Near Eastern literature contains articles published in various journals in Hebrew, English and German. The Hebrew and German articles have been translated into English and all the articles have been brought up to date. Here, Loewenstamm augmented and revised his original papers with his subsequent findings, taking into consideration works published by others after his studies had appeared. This revision makes the collection that more meaningful and valuable to the reader.

The Exodus from Egypt is the climax of Israel's prehistory as related in the Pentateuch. It may be subjected to two types of historical inquiry, the one focusing on Israel's national history, the other on the history of its traditions. The work concentrates on the second type of inquiry. In a comprehensive literary analysis, the narrative in the book of Exodus is compared not only with its parallels throughout the Bible, but also with the later, post-Biblical accounts found in the Apocrypha and Pseudepigrapha and in the Hellenistic and Midrashic literatures.