בספר כלולים מאמרים והרצאות שנתחברו במשך כארבעים שנה. חלקם פורסמו בכתבי עת שאינם נגישים לקהל הקוראים העשוי לגלות בהם עניין. משותף לרובם ניסיון הבהרה הפילוסופית של נתוני הדתיות היהודית או של הסיטואציה היהודית בזמננו. כמה מפרקי הספר מוקדשים למחקר ופרשנות של מקורות קלסיים של הפילוסופיה היהודית – כתבי רב סעדיה גאון והרמבם. פרקים אחרים עוסקים בהוגים אורתודוקסים שפעלו במאה העשרים – הוגים שכל אחד מהם, בצורה מיוחדת לו, שיקף את המציאות האינטלקטואלית ואת הבעיות הרוחניות והמוסריות של זמנו: הרק קוק, הרב סולובייצ'יק, יצחק ברויאר וישעיהו ליבוביץ. חטיבת הפרקים השלישית כוללת עיונים בשאלות מוסר והלכה, ההלכה והמדינה, הלוגיקה של השיחה הדתית וההלכתית ומושג האמונה בפרספקטיבה של זמננו. המחבר מתייחס בכובד ראש לתפיסת העולם החילונית, המטביעה את חותמה על 'עולם החיים היום-יומי' של בני זמננו לרבות עולמם של מאמינים. שאלה מרכזית שהוא מציג נוגעת לאופייה של דתיות יהודית בעידן של חילון. לדעתו הביטוי האותנטי של האמונה הדתית אינה בשלילת מה שמובן מאליו עבור האדם החילוני כי אם בחיים מתוך התייחסות למה שמעבר לאותו 'מובן מאליו'.

בספר נערך מעקב מרתק אחר פועלם של סופרים כפולי לשון בעברית וביידיש, בגרמנית ובעברית. באספקלריה זו מתגלות באור חדש יצירותיהן של דמויות מרכזיות בספרותינו, משיעור קומתם של פרל, מנדלי, שלום עליכם, ביאליק, ברדיצ'בסקי, ברקוביץ, בובר. נערכות כאן השוואות רבות עניין בין הטקסטים המקבילים של יצירותיהם, על גלגולי צביונם הלשוני ועל חילופי סממניהם התיאוריים והרעיוניים. גילוי נוסף לחזיון המגע הבין-לשוני והבין-ספרותי הם מחקרי התרגומים-עיבודים מספרות העולם, בעברית או ביידיש. מתוך בדיקת הטקסטים המקבילים הללו מתגלות דרכי הסיגול לטעמו של הקורא היהודי של יצירות מפרי עטם של פילדינג, ג'ורג' אליוט, יעקב ואסרמן. חטיבה מאלפת בפני עצמה בספר הוקדשה למסכת היחסים הדרוכים בין יידיש לעברית, הן בעידן של 'ריב הלשונות' בראשית המאה הן בעיוניו השקולים בסוגיה זו של דב סדן.