במשך יותר מאלף וארבע מאות שנים מהלכת בישראל רשימה הכוללת לפחות צום אחד אך לעתים גם שניים, שלושה ואף ארבעה צומות בכל חודש וחודש. הצומות מציינים אסונות שאירעו בתקופת המקרא, בימי בית שני או סמוך לזמן חורבנו, ובעיקר את ימי פטירתם של אישים מפורסמים. הרשימה חדרה לספרי הלכה מרכזיים, ובכמה חוגים מציינים עד היום חלק מן התאריכים הרשומים בה, אם כי לא בצום. במחקר היא מכונה 'מגילת תענית בתרא'. בספר זה נערך מעקב אחרי הרשימה וגלגוליה. נחשפים כאן ענפים בלתי ידועים של הרשימה, המתגלים מתוך רשימות בכתבי יד, פיוטים קדומים ועוד מקורות מפתיעים. כל אלו מוצגים בפירוט תוך מעקב אחרי התפתחויותיהם במרוצת הדורות. לאחר מכן בא ניתוח סינופטי של כל תענית ותענית, ונעשה ניסיון לפתור כמה חידות ותעלומות הכרוכות בחלק מן הצומות. לקראת סיום הספר מוקדש פרק מפורט להופעותיה המורכבות של הרשימה בספרות ההלכה לדורותיה. בפרק האחרון נחשף סדרה הפנימי של הרשימה ונעשה ניסיון לעמוד על דמותה המקורית, ומתוך כך לעקוב אחרי מפת גלגוליה בתפוצות ישראל.

מנחת שי לר' ידידיה שלמה נורצי הוא חיבור העוסק בצורתן, בניקודן ובמסורתן של תיבות המקרא כסדר הכתובים, ומטרתו לברר וללבן את גרסאות המקרא בענייני כתיב, ניקוד וטעמים, ולקבוע את הנוסח המבורר והנקי משגיאות. החיבור נדפס לראשונה במנטובה באמצע המאה הי"ח (מחברו חי כמאה שנה קודם לכן) ומאז חזר ונדפס במקומות שונים, לרוב בחלקים, ולעולם בצמוד למהדורות של חומשי התורה, של חמש המגילות או של חלקי המקרא. החיבור משמש היום לנזקקים לו על פי הנדפס במקראות גדולות (דפוסי וילנה / ורשה / וינה וצאצאיהם), שבהם הובאו החלקים המתאימים אחרי כל ספר מספרי התנ"ך. גם היום נחשב החיבור מורה דרך בענייני הנוסח ומשקף פסיקות חשובות בדרכי הכתיבה והקריאה במקרא. חוקרים ולומדים הנזקקים לו ומכבדים את הכרעותיו. זאת אף על פי שנוסח החיבור כמות שהיה לפנינו (בעיקר במקראות גדולות) נדפס בשיבושים רבים, וחלק גדול מן הניקוד והטעמים שסימן מחברו שונו בו או הושמטו, ובכך נמנעת הבנת העניין ולעתים גם משתבשת עד כדי היפוך כוונת המחבר.

שיטת הפרשנות הפילוסופית-אלגורית הגיעה לשיאה בפרובנס בסוף המאה הי"ג בחיבור רב הממדים לוית חן לר' לוי בן אברהם. חמישה מאמרים בחיבור אנציקלופדי זה עוסקים במדע ושני מאמרים ביהדות. בחלק 'מעשה בראשית' מפרש ר' לוי את סיפור הבריאה שבתורה, את סיפור אדם וחוה בגן עדן ואת סיפורי הדורות הראשונים, מתוך שילוב מגוון רחב של מקורות מהספרות הרבנית, הפרשנית, הפילוסופית והמדעית. במהדורה זו נכללו הנוסח הארוך של 'מעשה בראשית', הנוסח הקצר שלו והמאמר 'מעשה בראשית' מתוך שירו של ר' לוי 'בתי הנפש והלחשים'. ההדיר והוסיף מבוא והערות: חיים קרייסל.

בספר זה יוצאים לאור לראשונה, מתוך כתבי יד רבים מן הגניזה הקהירית, פיוטיו של אחד הפייטנים החשובים: ר' פינחס הכהן בירבי יעקב, שפעל בארץ ישראל (באזור טבריה) בסביבות אמצע המאה השמינית. ר' פינחס חותם את התקופה הקלסית של הפיוט הארץ ישראלי הקדום. יצירתו משמרת את מגוון הסוגים הגדול המאפיין את הפיוט הקלסי, ועם זאת אפשר לראות בה כיוונים ראשונים של תהליכים חדשים אשר יאפיינו את תקופת הפייטנות המזרחית המאוחרת. פיוטי ר' פינחס מעידים על משורר גדול, בעל אורך נשימה קומפוזיציוני מרשים. בכמה מהם הוא הגיע לשיאים מיוחדים, בעיקר בפיתוחים דרמתיים מעוצמים. הפיוטים הבאים בספר מלווים בשינויי נוסחאות ובביאור מפורט. למהדורת השירים נוסף מבוא מקיף, הדן בפייטן עצמו וביצירתו. מתבררות בו שאלות ייחוסו וייעודו של כל פיוט, תבניות הפיוטים, מהלכיהם הספרותיים ולשונם, וכן תוכניהם, מקורותיהם הספרותיים ומנהגים קדומים הנלמדים מתוכם. תוך כדי דיון עולות מילים עבריות שלא נרשמו עד כה, נחשפים מדרשים שנשכחו ברבות השנים ומתגלות מסורות הלכה ארץ ישראליות אותנטיות. לציון מיוחד ראויים פרטים על חשבון הלוח העברי ומנהגי תענית קדומים העולים מן הפיוטים. אך מעבר לכל אלה, כינוס פיוטי ר' פינחס הכהן משיב אל חיק הספרות העברית את אחד המשוררים הגדולים שעמדו לעם ישראל, ואפשר מעתה לשוב וליהנות מיצירתו העשירה. ההדירה והוסיפה מבואות וביאורים שולמית אליצור.

מורה המורה לר' שם טוב בן יוסף פלקירה נמנה עם ראשוני הפירושים שנכתבו על ספר מורה נבוכים של הרמב"ם. ידיעת הערבית של פלקירה היתה רחבה, והוא העיר הערות רבות על תרגומו הנודע של ר' שמעון אבן תיבון לספר המורה. בזכות ידיעותיו בערבית הכיר פלקירה גם את מקורותיו הפילוסופיים של הרמב"ם וניסה להתחקות אחריהם בחיבורו. המהדורה הביקורתית של מורה המורה מבוססת על כל כתבי היד הנמצאים ברשותנו מן החיבור הזה. היא תועיל לכל החפץ לעמוד על הפירוש החשוב הזה ולחקור את מקורותיו של הנשר הגדול. החיבור מביא את לשון מורה המורה בליווי חילופי נוסח והערות החושפות את מקורותיו הפילוסופיים של פלקירה. מקורות אלה, שהם ברובם המכריע אף מקורותיו של הרמב"ם נבדקים בפירוט במבוא שבראש המהדורה .

בספר זה נעשה ניסיון ראשון מסוגו לרכז פיוטים במהדורה מדעית לא על פי מחברם אלא על פי סוגם: נאספו בו מכתבי יד מן הגניזה הקהירית כל מחזורי השבעתות (פיוטים לתפילת עמידה של שבת) שנתחברו על פי סדר הקריאה השבועית בתורה. בספר מוצגים שלושה מחזורים מרכזיים המייצגים שלוש תחנות בתולדות הפיוט: שרידי מחזור שבעתות קדום (מסביבות המאה השישית) המוקדש לסדרי הקריאה על פי המחזור התלת-שנתי של בני ארץ ישראל, ושני מחזורי שבעתות לפרשות המחזור השנתי: האחד, שנתחבר כנראה בסביבות המאה התשיעית או העשירית, עדיין נאמן למסורות הקלסיות הבסיסיות של הסוג, והאחר - כנראה מסוף המאה העשירית או ראשית המאה האחת-עשרה - משקף שלב שבו זונחים הפייטנים המאוחרים את התבניות הקדומות ומקצצים בהן. בצד המחזורים הללו נדפסים קטעים ממחזורי שבעתות נוספים שרק שרידיהם נמצאו בגניזה. הפיוטים מובאים בספר במלואם, עם שינויי נוסח מכתבי היד וביאור מפורט. לפניהם בא מבוא המתאר במפורט כל אחד מן המחזורים השונים ועוקב אחרי התפתחות הסוג לדורותיו.

התוספות למנחת שי משלים את הפרסום של מנחת שי על התורה , אשר לידידיה שלמה רפאל נורצי.

"ספר צחות לשון העברים" הוא שמו העברי של חיבור רב סעדיה גאון (942-892) בחכמת הלשון העברית, שנכתב במקורו בערבית-יהודית. הספר הוא הדקדוק העברי הראשון שבידינו, ובו תיאור שיטתי ראשון של הלשון העברית - האותיות, התנועות והשווא, הדגשים, השפעת העיצורים הגרוניים, הנטיות ושאר ענייני הלשון. כל הידוע לנו מן הספר מתפרסם כאן לראשונה על פי כתבי-יד במהדורה מדעית מוערת ומבוארת. במהדורה שני כרכים: הראשון הוא כרך המבוא המתאר את החיבור וזמנו, את מבנהו ויחסו אל חיבורים אחרים, ובו אף ניתוח התורה הבלשנית ופרקי הדקדוק השונים, וכן מילון כולל של המונחים, סקירה ממצה של פרקי החיבור (המבואות לפרקים), תיאור כתבי היד ושיטת המהדורה, ובסופו ביבליוגרפיה מקיפה. בכרך השני נוסח המקור הערבי בלווית תרגום עברי מידי המהדיר, חילופי נוסח והערות ביאור מקיפות, ומפתחות.

בצד התרגום הארמי הרשמי לנביאים, המכונה 'תרגום יונתן', הילכו בקהילות ישראל תרגומים ארמיים נוספים. תרגומים אלה, המצויים רובם ככולם בכתבי יד, מכונים במחקר המודרני 'תוספתות תרגום', באשר יש בחלקם הרחבות מדרשיות. מקורן של 'תוספתות התרגום' עמום: אפשר שהן חלק מתרגום ארצישראלי שלם לנביאים, ואפשר שהם תרגומים לפרקי הפטרה בלבד. הספר מכיל אוסף של מאה וחמישים קטעים, בעלי אופי דיאלקטי מגוון, שנתלקטו מתוך למעלה ממאה כתבי-יד ודפוסים ראשונים.