הקורא העברי התוודע אל יצירתו של המשורר הפולני זבינגנייב הרברט (1998-1924) דרך מסותיו על אמנות אירופה (ברברי בגן, כרמל, 2004) ושירתו שתורגמה לעברית על־ידי דוד וינפלד. טבע דומם עם רסן מוקדש ל"תור הזהב" של הולנד ואמנותה במאה ה־17. תקופה זוֹ מצטיירת להרברט כמודל חיובי של חיים בהיסטוריה וכביטוי ל"יחס בריא, קונקרטי, ארצי, אל החיים". פרקי החטיבה הראשונה של הספר עוסקים בהיבטים שונים של הציור ההולנדי ובמוּבלע גם של החברה ההולנדית בדוֹרם של וֶרמֶר, שפינוֹזה ואחרים, ידועים יותר וידועים פחות. כלולים כאן , בין השאר, פרקים על "מחיר האמנות" ועל בולמוֹס "הצבעוני השחור", הרקע לו ונזקיו. החטיבה השנייה של הספר כוללת כעין ספורים בעלי אופי הגוּתי שיש בהם הרהור "על מצבו של האדם" "הממוצע" והיוצא דופן. סגנונו של הרברט מנוּפה, מדוד ושקוּל. כתיבתו הצלולה שופעת רגישות חן, הומור ואירוניה דקה וכן תשומת לב יתרה לפרטים.