חיפוש מתקדם
>מי שולט על הצבא?
מידע נוסף
מו"ל:
בשיתוף:
  • ספריית אשכולות, מכון לוי אשכול
שנה:
2010
דאנאקוד:
45-270000
ISBN:
978-965-493-534-0
עמודים:
298
שפה:
משקל:
470 גר'
כריכה:
רכה

מי שולט על הצבא?

בין פיקוח על הצבא לשליטה בצבאיות

מאת:
תקציר

בשיח הפוליטי והאקדמי בישראל נשמעת שוב ושוב הטענה שצה"ל זוכה לעוצמת יתר, וכי החשיבה הצבאית קובעת את החשיבה המדינית. בה בעת נשמעת טענה הפוכה, שלפיה הצבא מבוקר יתר על המידה הן על ידי הפוליטיקאים והן על ידי קבוצות אזרחיות כגון ארגוני זכויות אזרח, ארגוני הורים וקבוצות אחרות, ובתוך כך מצטמצם מרחב הפעולה האוטונומי שלו. הייתכן ששתי הטענות צודקות בעת ובעונה אחת? ואם כן, כיצד תוסבר הסתירה ביניהן? בכך עוסק הספר שלפנינו.

במרכז הספר מי שולט על הצבא? מוצעת ההבחנה בין הפיקוח האזרחי על הצבא – הממוקד בתורת הלחימה, במדיניות הגיוס, בתפקוד המבצעי ובהיבטים המשקיים של התנהלות הצבא ובין הפיקוח על הצבאיות כתרבות פוליטית, המעניקה לגיטימציה לשימוש בכוח ומשקפת את מפלס המיליטריזם בחברה. הטענה המרכזית הנפרסת בספר היא שהפיקוח על הצבא התחזק מאז שנות המדינה הראשונות, ואילו הפיקוח על הצבאיות נחלש, ובין שני תהליכים אלה מתקיימת זיקה של יחס הפוך. אבחנה זו מאפשרת לנתח תופעות רבות שליוו את העיסוק בצה"ל בעשור האחרון, וביניהן:

השלכותיו הפוליטיות של השינוי בהרכב החברתי של הצבא.

• השלכותיה של מדיניות מניעת הנפגעים.
• החותם שמטביעים על הצבא קבוצות וארגונים, המנסים לפקח עליו באמצעות פעולה בזירה הציבורית והמשפטית.
• המשמעות של חדירת ערכי תרבות השוק אל צבא.
• מורכבות הפיקוח על הצבא באמצעות העיתונות.

ביקורות ועוד

 "הספר רחב היריעה והמעמיק הוא הישג מרשים ותרומה ניכרת לחקר יחסי צבא–חברה בישראל בפרט ולחקר החברה הישראלית בכלל." - סוציולוגיה ישראלית, מאת: ליאורה שיאון, גיליון העשרים ושמונה (יד2)

"...אף שלוי נמנה, ללא ספק, עם מי שקוראים תיגר על הנחות היסוד של 'אבות הסוציולוגיה הישראלית' ואף שהספר נושא ביקורת חריפה על ישראל, ויש בו שלילה של הנחות היסוד של הנרטיב הציוני הדומיננטי הנוגע למלחמות ישראל ולמקומו של הצבא בחברה, קשה שלא לראות דמיון בין כתיבתו של לוי לבין התפיסה הסוציולוגיה הישראלית המסורתית מבית מדרשם של הורוביץ וליסק. שתי התפיסות הושפעו מהסוציולוגיה הצבאית האמריקנית, בייחוד מעבודותיהם של סמואל הנטינגטון, מוריס ינוביץ ורובין לאקהם... אין ספק כי ספרו של לוי הוא ספר חשוב, מעניין ומקורי, ותרומתו להמשך הדיון והוויכוח על ישראל ועתידה, היא רבה." - מגמות, מאת: פרופ' אורי בן-אליעזר, אוקטובר 2014