מסורות

אנו שמחים להציג בפני הקוראים את הכרך העשרים ושלושה של כתב העת מסורות: מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים. כרך זה כולל תשעה מאמרים העוסקים בהיבטים מגוונים של לשונות היהודים ובמסורותיה ובמאפייניה של העברית כפי שהם משתקפים בסוגות שונות.

חמישה מן המאמרים דנים בתרגומים. שניים מהם עוסקים בתרגומים של ספרי מקרא לערבית היהודית. משה בר־אשר, אשר חקר ופרסם את השרח המערבי — הלוא הוא התרגום המגרבי למקרא — דן במאמרו בתופעות של לשון נקייה ועידון בלשון "מפני סכנה" בשרח לחומשים במדבר ודברים, ומעמידנו גם על הבדלים בתרגום בין שירת דוד בספר שמואל ב, כב לשירה בתהלים מזמור יח. תמר צבי בודקת במאמרה את שאלת מוצאן של חלופות התרגום המופיעות בתפסיר רב סעדיה גאון (רס"ג) לספר שמות על פי כתב היד המעולה של התפסיר, Yevr. II C1 , האצור בספרייה בסנקט פטרבורג. נַחֵם אילן דן בתרגום לערבית יהודית, שערך ר' מכ'לוף עידאן מג'רבה במחצית המאה העשרים, לחלקו השני של החיבור "פלא יועץ" פרי עטו של ר' אליעזר פאפו (בולגריה, 1786 — 1827). מאמר מאת יפה ישראלי עוסק בתרגום פיוט נודע שחיבר ר' יהודה הלוי "ישן, אל תרדם" לארמית היהודית החדשה על פי להג העיר סקז (כורדיסתאן האיראנית). אורה (רודריג) שורצולד מעמידה בפני הקוראים השוואה בין שישה תרגומים בלאדינו לתיאור האהוב במגילת שיר השירים, פרק ה, שמקורם הן במזרח הן במערב וזמנם מן המאה השש־עשרה עד המאה העשרים. אסף בן־משה מפנה את מבטנו למגוון הלשוני של יהודי עיראק, בעומדו על ההבדלים בין הלהג הערבי־יהודי המדובר של קהילת עאנה לבין הלהג המדובר של קהילת יהודי בגדאד.

במאמרה של דלית אסולין נדונה לשונם של רבנים מזרחים שהצטרפו לחסידות ברסלב, שמוצאה אשכנזי. מאמרם של אפרים חזן ורחל חיטין משיח דן בסוגה אחרת, בחליפת איגרות שכתבו חכמים זה לזה בענייני ספרים, וקדם גולדין עוסק במאמרו בשירי חידה עבריים.