פתח דבר, ותוכן עניינים בפורמט PDF מופיעים ב-"עמודים מהספר".

המילון מכיל למעלה מאלפיים ניבי היידיש. ניבים אלה באים בליווי מקבילות (תרגומים) בעברית, אנגלית ורוסית. הן מובאות גם בנפרד בסדר אלפביתי, עם הפנייה למקור ביידיש, ועיקרון זה הופך את המילון לדו-סטרי, דו-כיווני. חלק מביטויי היידיש מלווים בהערות אטימולוגיות. מערכת רחבה של מפתחות עוזרת לקורא להתעמק ב"אנטומיה" של צירופי לשון מטפוריים אלה ביידיש. המילון יסייע לקוראי ספרות יידיש להכיר את עולמם הלשוני העשיר של מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם וסופרי יידיש אחרים, שיצירותיהם גדושים בביטויים עממיים. המילון מיועד גם לבלשנים העוסקים בפרזיולוגיה השוואתית ולמתרגמים מיידיש וליידיש.

זהו הכרך האחרון בסדרה. לא יצאו לאור כרכים נוספים. גיליון זה מבקש להתמקד דווקא במפגשים הפוריים שהתקיימו בין היקים לאוסט-יודן (יהודי מזרח אירופה) למרות העוינות והטינה ההדדיות ששררו בין שני הצדדים במשך דורות רבים.

ספר זה בא להעמיד יד זיכרון לפרופסור ישראל ייבין ז"ל, מלומד דייקן וחרוץ ואיש צנוע וענו, מבכירי החוקרים בתחום הלשון העברית, חתן פרס ישראל לחקר הלשון העברית, ראש מדור במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים ובאקדמיה ללשון העברית ומרצה בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית. הספר יוצא לאור בהוצאת מפעל המקרא, שייבין היה חבר בצוות חוקריו הראשונים, עבד בו שנים רבות והטביע חותם על עיצובו. בעבודתו עסק בכתבי היד של בעלי המסורה ובעיקר בכתב היד המפורסם הנקרא 'כתר ארם צובה'. פירות עבודתו התפרסמו בכרכי הוצאת מהקרא של המפעל ובספרו על הכתר.

בגיליון זה של "מחקרים בלשון" מתפרסמים שלושה עשר מאמרים חדשים הדנים במגוון רחב של סוגיות מעניינות ומרתקות מתחומי הלשון העברית לתקופותיה ולרבדיה, לרבות סוגיות חוצות תקופות: מן המורפו-פונולוגיה המקראית ועד המימוש הפונטי של שמות המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו-ערביים; מלשון האמוראים בראי חידושי הלשון של בן סירא ועד ניסוח כלל חדש להתערערות העיצורים הלועיים והסדקיים בעברית של השומרונים במקרים שנחשבו עד כה "חריגים"; מגיזרון המילה התלמודית "פרדכת" ועד שימוש המילה "ידיד" במגילות ממדבר יהודה בימי הביניים ובעברית החדשה; מדיון חדש בצורות ה"רצף" המקראיות מטיפוס 'ויקטל' ועד אליעזר בן יהודה כמתכנן לשון; מדקדוק התפילה האשכנזי והשפעתו על פוסקי ההלכה ועד לשונה של סיפורת זרם "המהלך החדש" שפעל בעיקר בוורשא בעשור האחרון של המאה התשע עשרה, ועוד נושאים מעניינים. קובצי מחקרים בלשון העברית והארמית לתולדותיה ובתולדות המחשבה הדיקדוקית העברית יוצאים לאור אחת לשנתיים מטעם החוג ללשון העברית האונ' העברית בירושלים, מזה 21 שנה. הסדרה הינה שוות ערך ברמתה המדעית ל"לשוננו" כתב העת של האקדמיה ללשון העברית.

בגיליון זה: הדגל האדום: חירות או מוות יצחק לודן קבר ראשון קברשני אנט ארונוביץ ' כמעט שלא נולדתי דוד רוסקיס בארץ ישראל שעל הוויסלה יעד בירן מרד הנעורים היהודי מתן חרמוני העבודה היתה חיינו נסיה שפרן איך נעשינו סוציאליסטיות נורית אורחן אחזור לכל המאוחר במאי מיכאיל קרוטיקוב כיצד מרקדין לפני סטלין קובי לוריא האח הבכור של צ ' פלין לאה גרפינקל האדם המודרני / דער מאָדערנער מענטש משה נאדיר לחיות, משמע למחות ביידיש אליק אלחנן קרובים רחוקים סוניה רוזנברג עיר ואם ברוסיה הלבנה אליסה בן פורת בבזל ייסדתי את הבונד הארצישראלי גלי דרוקר בר־עם מ־ 300 ל־ 10,000 ספרים ביידיש נתי כהן הפסקול של ילדותי זאב שביידל אַ בינטל בריוו (צרור מכתבים ( מכתב למערכת הצבא האדום בא ליד אליהו יובל ריבלין

בגיליון זה: - גלעד פדבה על דמות הפולנייה בתרבות הישראלית - אברהם נוברשטרן, "המלך הלך לו, תחי המלכה" – האם היהודייה עולה על הבמה - קובי לוריא, "באש ובמים" על השיר מיין יידישע מאמע - דוד הדר "האם המושמצת ביוצר מאז מדיאה" על ייצוגה של האם היהודייה בשתיים מיצירותיו של פיליפ רות - בלהה רובינשטיין, "בשם האם", על בשביס זינגר כפי ששרטט את דיוקנה הסוער של אמו ב"מיין טאטנס בית-דין שטוב" - יובל ריבלין על מרכזיותה של האם בקולנוע ביידיש בין שתי מלחמות עולם, לעומת העדרה מסרטי קולנוע דוברי אנגלית ועברית - מרגלית שילה, "אפילו במותי אין מי שייאנח עלי" על ייסוריהן של אימהות שעלו לארץ והותירו את ילדיהן מאחור - זהבית שטרן על קנאת פיטם וברית מודרים בסיפור האתרוג מאת שלום עליכם - עינת יקיר, "אמי איי איי איי" - שלום עליכם, "מענה לשון של אם חורגת" וטקסטים נוספים מאת נורית אורחן, רבקה מרים, חנה עמית, אלה פלורסהיים ועוד.

ספר זה הוא פרי מחקר של שנים אחדות ומכונסים בו פיוטים לימים נוראים ולמועדים אחרים, שתורגמו בידי חכמי העדה ללהגים ארמיים שונים של יהודי כורדיסתאן. הספר כולל מהדורה ביקורתית שנעשתה על פי כתבי יד עתיקים וחדשים, השוואת נוסחי התרגומים, ותרגום לעברית חדשה. התרגומים הארמיים משקפים את היצירתיות של חכמי העדה ואת הווי החיים היהודיים בגולת כורדיסתאן. האזהרות לשבועות, למשל, היו נקראות בבית הכנסת בעברית ובבית תורגמו לארמית למען הנשים. פן לשוני מעניין של הפיוטים והקינות הוא אוצר המילים הארכאי המלומד שלהם, שלרוב נעלם מלשון הדיבור.

הספר תורת ההגה והצורות של העברית, פונטיקה ופונולוגיה: שיעורי יסוד , מבוסס על רישומי ההרצאות שנשא פרופ' שלמה מורג בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. את ההרצאות רשמה עדה ירדני, היום ד"ר עדה ירדני, מומחית עולמית באפיגרפיה ובתולדות הכתב העברי. רישומיה מאותם הימים לא נס לֵחָם, ועתה הם רואים אור, לתועלת תלמידי האוניברסיטאות והמכללות ולמוריהן ולקהל שוחרי הלשון העברית באשר הם. המבואות בספר מיועדים להכניס את הלומד המתחיל בעולמן של סוגיות יסוד בתורת הלשון העברית והוא מגיש בסגנון הרצאי, שיטתי, דידקטי וידידותי את אבני היסוד של תורת הלשון העברית. הספר דן בהבחנה העקרונית בין פונולוגיה לפונטיקה, ובין תורת ההגה של תקופת לשון המקרא כפי שהיא עולה מעדויות חיות של הלשון העברית לבין ההגה המשוער והמשוחזר מתעתיקים קדמונים. בכלל הסוגיות הנידונות בספר, הוא סוקר דרך שיטה את קבוצות ההגאים, מעלה שאלות כוללות הנוגעות לצורות הלשון לגלגוליהן מן השמית הקדומה ועד ללשון המקרא, ומסביר את השפעת חוקי ההגה על הצורות. רשמה וכינסה עפ"י השיעורים: עדנה ירדני לאתר לזכרו של פרופ' שלמה מורג ז"ל

מה הביא את הלשון העברית למעמדה הנוכחי במדינת ישראל? כיצד הפכה מלשון הספר ללשון השררה לסוגיה וללשון חיי היומיום? הטבעיות שבה אנו משתמשים בה מעידה על הצלחת המהפכה שהתחוללה בראשית המאה ה-20 ובמהלכה. הקמת מדינת ישראל נבעה מאותה מהפכה עצמה. הספר לשון בימי מהפכה מציג תמונה כוללת ונועזת של שני אירועים מכריעים, ששינו את אופיו של העם היהודי ומקומו בהיסטוריה ובגיאוגרפיה: הטרנספורמציות של היהודים וצאצאיהם בעולם המודרני ותחיית הלשון העברית והחברה העברית

הגיליון החמישי של דווקא מוקדש ליידיש בניו יורק, סיפור הצלחה שנשמט בדרך כלל מספרי ההיסטוריה הישראליים. הוא מקיף שלל גילויים של תור הזהב של היידיש בניו יורק: התיאטרון היידי, שהיה למין בית מקדש מודרני (עדנה נחשון); עלייתו של "כנר על הגג" (דן אלמגור); ההלם הספרותי של המעבר מה"שטעטל" למטרופולין (אברהם נוברשטרן ומתן חרמוני); רשת בתי הספר היהודיים החדשניים (רחל רוז'נסקי ואלי לדרהנדלר); ייצוגי יהודים בקולנוע, באנגלית וביידיש (יובל ריבלין), וחשיבותו של "פאָרווערטס", העיתון שהיה לא רק עיתון אלא בית ומשפחה. יש ב דווקא החדש גם סיור מצולם בעקבות העבר היהודי בלואר איסט סייד (נחום גרשון), קומיקס על פי "מוטל בן פייסי", ותרגום ראשון של כמה מכתבים דרמטיים לעורך "פאָרווערטס". דווקא אינו מסתפק בסיפור היסטורי, אלא מתאר גם את מצב היידיש בהווה בניו יורק. הוא מספר על פעילותו של ארגון הצעירים-מאוד "יוגנטרוף", ויש בו סיפור על ידידות לא-אורתודוקסית בין דתל"שית לחרדית, ואפילו מחזה אהבה בין נשים באחד מחוגי הקריאה ביידיש באיסט-וילג'.

המאמרים בכרך זה הם פרי סמינר מחקר אקדמי שהתקיים, באופן סדיר, במשך שנתיים בפרויקט משותף לקרן מנדל והמרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית בירושלים. בקבוצת המחקר השתתפו חוקרים ומחנכים מרקע מגוון, שייצגו נקודות מבט שונות ודנו במשותף בחיבור בין חקירה פילוסופית לפרקטיקה בחינוך יהודי, תוך התמקדות באופנים שונים של תרגום חינוכי.