הוגים קוראים עוסק בהתמודדות של הוגים יהודים עם מקורותיהם, לנוכח המתח המובנה בין פתיחות ושמרנות במחשבת המאה העשרים. הפתיחות נבעה מטבעו של עולם מודרני ופוסט מודרני; השמרנות נבעה מהמסורת היהודית . המשותף לזרמי ההגות בתקופה זו הוא ההתייחסות לטקסט כראי המסורת . בחינת ההתמודדות עם המסורת מגלה עובדה מפתיעה: המסורת, שמטבעה היא מגבילה ומגדירה, התגלתה ככוח הגותי, פרשני ותרבותי רב עצמה. פרקי חיבור זה דנים במשנתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מרטין בובר, אברהם יהושע השל, הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, הרב אהרן ליכטנשטיין והפרופסור משה שוורץ. נוסף על כך הספר עוסק גם בתופעת הקהילות הקוראות. הוא דן בזיקתה של ההגות הציונית הדתית לדמויות פילוסופיות בימי הביניים ולטקסטים שהנחילו רמב"ם ורלב"ג.

ספר ברית המנוחה הוא חיבור אנונימי שנכתב בדור היוצר של הקבלה, בין סוף המאה הי"ג לתחילת המאה הי"ד. זהו "ספר המאורות", המתאר את מסעותיה של החכמה על פי מסעות בני ישראל במדבר, ואת מסעותיהן של הנקודות, שהן סימני הניקוד של שם הוי"ה. שלמותה של אחדות ההוויה נבנית בעשר דרכיו של הספר, הנפרשות למן דרגת "המציאות" הנשגבת השייכת לאל לבדו, דרך העשירייה התאוסופית, המתוארת במערכות האורות העליונים שבדרך השנייה, ועד הרשימות המפורטות של המלאכים למדרגותיהם והפעולות המאגיות. ייחודיותו של הספר מתבטאת בשיטתו הדו־פנית, הכפולה והחיובית, שבה ניכרת אחדות הניגודים בכל שם או ביטוי. כך בשמו: "ברית המנוחה" הוא חיבור והרכבה שבין שני הקצוות המנוגדים של הכוח והתוקף לבין המנוחה המיסטית, "מנוחה נכונה" שאין בה התבטלות אלא יצירה; תחנת "קברות התאווה" מתוארת כהתגברות השגת הלימוד ותאוות הדעת שבעליונים בתוך המצבים הקיצוניים של מוות מיסטי. לשונו הייחודית היא לשון השירה, שירת ההוויה שהיא, עבור המחבר, התשתית לקיומו של עולם. החיבור מופיע במהדורה מדעית מוערת על פי כתבי יד, בצירוף מקטעים וסיכומי שמות מכתבי יד, יחד עם חיבורו המוקדם של המחבר, "ספר הגבורה".

שמואל בן יהודה אבן תיבון (1232-1165) ידוע בשל תרגומו ל"מורה נבוכה" של הרמב"ם לעברית. הוא תרגם כתבים נוספים וכתב חיבורים בנושא פילוסופיה ופרשנות מקרא. הספר הוא פירושו של אבן תיבון לקהלת, אך הוא מסגל לעצמו את תפיסתו הפרשנית של הרמב"ם, פסוק אחר פסוק עד להסבר הספר כולו. המהדורה מוערת ומביאה את מקורותיו של אבן תיבון ומסבירה את המושגים בהם משתמש. היא כוללת מבוא שמציג את חייו של אבן תיבון ואת כתביו, מתאר את הפירוש בפירוט, מסביר את שיטתו הפילוסופית של הפירוש ומפרט את השפעתו ההיסטורית של הפירוש. במחשבה היהודית של ימי הביניים, רק דמויות בודדות לא הושפעו ממפעל היסוד הרמב"מיסטית הזה.

פרופסור זאב הרוי, מבכירי המלומדים והחוקרים במחשבת ישראל, עוסק מזה יובל שנים בחקר מגוון רחב של נושאים שעליהם פרסם ספרים ומאמרים רבים, דוגמת ספריו על רבי חסדאי קרשקש ומחקריו על הרמב"ם. יחסו המיוחד לתלמידיו הרבים הביא כמה מהם ליזום, סמוך לפרישתו לגמלאות, הוצאה לאור של ספר לכבודו. ייחודו של ספר זה בכך שכל המאמרים הכלולים בו הנם פירות מחקריהם של תלמידי פרופ' הרוי, שאותם הנחה בעבודות הדוקטור שלהם. הספר נושא את הכותרת אדם לאדם, בהשראת משפטו המפורסם של פלאוטוס, 'אדם לאדם זאב' בהיפוך משמעות: כביטוי לאישיותו המיוחדת של זאב הרוי, ליחס האנושי המכבד והחם שלו לכל אדם באשר הוא, ולזכות שניתנה לעורכי הספר ולכותבים בו להימנות עם תלמידיו. תכני המאמרים שבספר משקפים את מגוון התחומים שבהם עוסק פרופ' זאב הרוי. הקוראים ימצאו בו שלושה תחומים מרכזיים: הראשון מתמקד בהגותו של הרמב"ם, השני בפילוסופיה של רבי חסדאי קרשקש ושל הוגים נוספים בימי הביניים, ואילו התחום השלישי כולל מאמרים על הוגים יהודיים מתחילת העת החדשה ועד ימינו.

הספר רַחַק וְקֵרוּב מציג רעיונות שהתרקמו בהגות היהודית באזורי הקיסרות הביזנטית בשלהי ימי הביניים. התסיסה הרעיונית באותה עת הניבה תפיסות שכלתניות חדשניות ולעתים גם ויכוחים חריפים בסוגיות שונות. נידונות בספר גישות בתורת האלוהות, הבריאה, הנפש, השכל והנבואה בהגותם של ר' שמריה האקריטי, ר' אלנתן קלקיש, ר' יהודה משקוני, ר' מרדכי כומטינו, ר' מיכאל בלבו והוגים אחרים. הספר בוחן את רישומי התופעות הביזנטיות הייחודיות, כמו התנועה ההייזיכסטית, בהגות היהודית. כמו כן מוצגות בו סוגות ספרותיות שפרחו באזור הביזנטי, כגון שירה ודרשנות. זרמים בהגות היהודית שעדיין לא נחקרו, ופולמוסים לוהטים בסוגיות רעיוניות מוארים בספר בהרחבה. המחבר בוחן במה הושפעו ההוגים היהודים הביזנטיים מן המערב ובמה הביעו את ייחודם, הן בתוכן הן בסגנון. התרבות הרומניוטית בימים שהמגורשים מספרד עדיין לא הציפו את רחבי האימפריה הביזנטית נחשפת בספר בהרחבה בפני הקוראים.

מהם יחסי הגומלין בין מחשבה מדינית כללית למחשבה מדינית יהודית? האם ניתן להצביע על ביטויים של רעיונות מדיניים כדוגמת יחסי יחיד-קבוצה, צדק, חירות, שלטון וחוק, במחשבה היהודית הקלסית והמתחדשת? כיצד מתמזגות סוגיות הגותיות-פוליטיות מן העבר היהודי הקרוב והרחוק עם הווה ישראלי מתחדש? המחקרים שקובץ מיזוג אופקים: מחשבה מדינית יהודית-ישראלית, מעידים על כך שהזהות המדינית היהודית בישראל נוצרת ומתפתחת מתוך מפגש בין מחשבה מדינית כללית לבין רובדי עומק המצויים במסורת היהודית כמו גם בשפה הישראלית, הממזגת עבר והווה. המחקרים, שנכתבו על ידי עמיתות ועמיתי קרן שייר למחשבה מדינית יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, מאירים היבטים שונים של קשר בין מקורות יהודיים מסורתיים ומקורות ישראליים בני זמננו, ודנים במגוון סוגיות ובהוגים מרכזיים במסורת המחשבה המדינית לדורותיה.

Analysing the political relations between the Kingdom of Poland and the hasidic movement, this book examines plans formulated by the government and by groups close to government circles regarding hasidim, and describes how a hasidic body politic developed in response. Marcin Wodziński demonstrates that the rise of hasidism was an important factor in shaping the Jewish policy of both central and provincial authorities and shows how the creation of socio-political conditions that were advantageous to the hasidic movement accelerated its growth. While concentrating on the dynamic that developed in the Kingdom of Poland, the discussion is informed by a consideration of the relationship between the state and the hasidic movement from its inception in the Polish–Lithuanian Commonwealth. The novelty of this study lies in the fact that, whereas most analyses of political culture concentrate on states and societies with well-established electoral systems of representation, Wodziński focuses on the under-researched area of political relations between a non-democratic state and a low-status community lacking authorized representation. Applying concepts more often associated with cultural history, his analysis draws a distinction between the terms of reference of high-level political debate and the actual implementation of policy middle- and low-level officials. Similarly, in analysing hasidic responses he differentiates between high-level hasidic representations in the state and the grassroots politics of the community. This combination enables a broad contextualization of the whole subject, integrating the social and cultural history of Polish Jewry with that of Polish society in general. 43 text figures, 2 maps

ספר זה הוא קובץ מחקרים שעניינם ההיסטוריה של שלוש התנועות העיקריות שפעלו בקרב יהודי מזרח אירופה למן אמצע המאה השמונה-עשרה ועד לשלהי המאה התשע-עשרה. הנושאים הנידונים בפרקים העוסקים בחסידים הם ה"חצר" החסידית שהייתה מרכז המרה אל החסידות, יחסי הגומלין בין מוסד ה"צדיק" ובין "תורת הצדיק", שאלת מקומו של הרעיון המשיחי בראשית החסידות והמניעים לעליית החסידים לארץ ישראל. בפרקים על המתנגדים מובאים דיון משווה בין הגאון מווילנה ובין רבי חיים מוולוז'ין ורבי ישראל סלנטר, בחינת יחסי הגומלין בין ראש הישיבה הליטאית ובין תלמידיו ועיון בתפקיד שספרות השבחים החרדית-ליטאית ממלאת בעיצוב דמותם המיתולוגית של "הגדולים". בפרקים העוסקים במשכילים נידונות שאלת מבשרי ההשכלה, הפרוגרמה החינוכית של ההשכלה, כמו שהוצגה בספר "תעודה בישראל", ופרשת "ההשכלה מטעם" שהייתה נקודת מפנה ביחסים בין המשכילים ובין נאמני המסורת.

בתודעה העממית, כמו גם במחקר, נהוג לקשור את "החסידות" עם אמונה ב"השגחה פרטית" פשוטה. הספר בוחן קשר זה בדרושים של חכמים בני הדור השני והשלישי של החסידות: המגיד ממעזריטש, ר' יעקב יוסף מפולנאה ור' מנחם נחום מטשרנוביל. קריאה זהירה בדרושים – טקסטים שנאמרו בעל פה – חושפת את הקהלים שהדברים נועדו אליהם ואת התכנים השונים שנאמרו לקהלים שונים. בתוך כך מתברר, שלעתים אין הדרשן מתכוון לתאר את אמונתו בשלמותה אלא ליצור תודעה ואמונה אצל שומעיו. בדברי הדרשנים מתגלה תפיסה מורכבת שהיא המשך ישיר של בתי המדרש הקבליים. בתפיסה זו, כל אדם מושגח לפי מידת שלמותו ו מידת מחויבותו ל משימה של ייחוד העולמות העליונים והורדת שפע לעולם הזה. לאיש המעלה, הצדיק, הדבק באל ואינו פועל ממניעים אנוכיים, מיוחסת בדרושים יכולת הכוונה של העולם הזה, ושל העולמות כולם, בעיקר בכוח המחשבה ובכוח הדיבור. מתוך אמונתם כי בכוח האמונה והדיבור לפעול במציאות, לשנותה ולעצבה, חינכו הדרשנים הללו את הקהל הפשוט, שאין לצפות ממנו לפעולות קבליות מודעות, להאמין כי הכול קורה בהשגחה פרטית, ובכך אמנם להביא את המציאות להיות נתונה בידי שמים. כך בידי האדם נתונה גאולתה של השכינה, היא "יראת שמים": "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

Something crucial and quite unprecedented happened to kabbalah in the sixteenth and seventeenth centuries. Though it had previously been considered a highly secretive and esoteric tradition, its practitioners began to spread its doctrines throughout the Jewish world with missionary zeal. Their goal was ambitious: no less than the remodelling of the religious and ethical attitudes of the entire Jewish population, a reformation of Judaism. Few aspects of Jewish life and religious practice were not changed as a result of the spread of kabbalah. These innovations originated mainly in the city of Safed in Galilee. They were introduced by kabbalistic adepts, but would not have gained broad acceptance if they had not made sense to people in terms of their everyday lives. The kabbalistic corpus that emerged should thus be interpreted not just as the elaboration of a secretive literary tradition, but as a response to the needs of Jewish society in its manifest historical context. In addition, Roni Weinstein argues, these kabbalistic innovations were partly a response to changes in the Catholic world-view, revealing an intimate link with Counter-Reformation Catholicism that is explored here for the first time. The religious and political changes taking place in contemporary Ottoman settings also contributed to these changes. The effect of these developments on Jewish culture was nothing short of revolutionary, deeply affecting people’s lives at the time and also laying the foundations for change in future generations. Yet they were not presented as revolutionary: the early modern kabbalists understood that they would only succeed in spreading their message if they presented their doctrines as the natural continuation of what went before. Weinstein’s sociological reading of mystical texts encompasses a number of methodological innovations, including the need to consider the impact of the non-Jewish environment in the fashioning of Jewish texts. He sees the emergence of ‘Jewish modernity’ as the result of developments that were intrinsically Jewish rather than as a response to outside influences during the Enlightenment; controversially, he therefore places its origins in the Mediterranean world of the late sixteenth century rather than in eighteenth-century Berlin. His argument is based on a wide range of Jewish sources—including theological tracts, kabbalistic and ethical literature, hagiographies, mystical diaries, halakhic rulings and responsa, and community and confraternal regulations—as well as the testimonies of non-Jewish travellers, and Catholic religious literature. This stimulating new reading of the development of kabbalistic texts and practices opens a new chapter in the understanding of Jewish modernity. The Hebrew edition of this book was awarded the Goren-Gottstein Prize for the Best Book in Jewish Thought 2010–2012 and this is an abridged version of that book.

קבץ על יד, שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. המאמרים בכרך זה: תפילת הבוקר הארץ-ישראלית בשרידי מגילה מן הגניזה, יוצאת לאור על ידי ורד רזיאל-קרצ'מר פיוטי כלף בר סעיד, יוצאים לאור על ידי אמתי הראש פירוש אלמוני לספרי מגניזת אירופה, יוצא לאור על ידי אלה טוביה השלמה למדרש לקח טוב על הקרובה הקלירית 'זכור איכה אנו', יוצאת לאור על ידי יעקב פוקס עניין ראש חודש – פרק י"ח מתוך החיבור 'איסור והיתר', יוצא לאור על ידי י' צבי לנגרמן 'כללי הקל וחומר' – חומר חדש מספרות הכללים מבית מדרשו של ר' יצחק קנפנטון, יוצאים לאור על ידי אבירם רביצקי פירוש פילוסופי וקבלי של ר' מיכאל בן שבתי בלבו למזמור כט בתהלים, יוצא לאור על ידי דב שוורץ פירוש ר' דוד אבן יחייא להקדמת מורה הנבוכים לרמב"ם, יוצא לאור על ידי אלי גורפינקל

The Zohar is one of the most sacred, authoritative, and influential books in Jewish culture. Many scholarly works have been dedicated to its ideas, its literary style, and the question of its authorship. This book focuses on other issues: it examines the various ways in which the Zohar has been received by its readers and the impact it has had on Jewish culture, including the fluctuations in its status and value and the different cultural practices linked to these changes. This dynamic and multi-layered history throws important new light on many aspects of Jewish cultural history over the last seven centuries. Boaz Huss has broken new ground with this study, which examines the reception and canonization of the Zohar as well as its criticism and rejection from its inception to the present day. His underlying assumption is that the different values attributed to the Zohar are not inherent qualities of the zoharic texts, but rather represent the way it has been perceived by its readers in different cultural contexts. He therefore considers the attribution of different qualities to the Zohar through time, and the people who were engaged in attributing such qualities and making innovations in cultural practices and rituals. For each historical period from the beginning of Zohar reception to the present, Huss considers the social conditions that stimulated the veneration of the Zohar as well as the factors that contributed to its rejection, alongside the cultural functions and consequences of each approach. Because the multiple modes of the reception of the Zohar have had a decisive influence on the history of Jewish culture, this highly innovative and wide-ranging approach to Zohar scholarship will have important repercussions for many areas of Jewish studies.