Analysing the political relations between the Kingdom of Poland and the hasidic movement, this book examines plans formulated by the government and by groups close to government circles regarding hasidim, and describes how a hasidic body politic developed in response. Marcin Wodziński demonstrates that the rise of hasidism was an important factor in shaping the Jewish policy of both central and provincial authorities and shows how the creation of socio-political conditions that were advantageous to the hasidic movement accelerated its growth. While concentrating on the dynamic that developed in the Kingdom of Poland, the discussion is informed by a consideration of the relationship between the state and the hasidic movement from its inception in the Polish–Lithuanian Commonwealth. The novelty of this study lies in the fact that, whereas most analyses of political culture concentrate on states and societies with well-established electoral systems of representation, Wodziński focuses on the under-researched area of political relations between a non-democratic state and a low-status community lacking authorized representation. Applying concepts more often associated with cultural history, his analysis draws a distinction between the terms of reference of high-level political debate and the actual implementation of policy middle- and low-level officials. Similarly, in analysing hasidic responses he differentiates between high-level hasidic representations in the state and the grassroots politics of the community. This combination enables a broad contextualization of the whole subject, integrating the social and cultural history of Polish Jewry with that of Polish society in general. 43 text figures, 2 maps

בתודעה העממית, כמו גם במחקר, נהוג לקשור את "החסידות" עם אמונה ב"השגחה פרטית" פשוטה. הספר בוחן קשר זה בדרושים של חכמים בני הדור השני והשלישי של החסידות: המגיד ממעזריטש, ר' יעקב יוסף מפולנאה ור' מנחם נחום מטשרנוביל. קריאה זהירה בדרושים – טקסטים שנאמרו בעל פה – חושפת את הקהלים שהדברים נועדו אליהם ואת התכנים השונים שנאמרו לקהלים שונים. בתוך כך מתברר, שלעתים אין הדרשן מתכוון לתאר את אמונתו בשלמותה אלא ליצור תודעה ואמונה אצל שומעיו. בדברי הדרשנים מתגלה תפיסה מורכבת שהיא המשך ישיר של בתי המדרש הקבליים. בתפיסה זו, כל אדם מושגח לפי מידת שלמותו ומידת מחויבותו למשימה של ייחוד העולמות העליונים והורדת שפע לעולם הזה. לאיש המעלה, הצדיק, הדבק באל ואינו פועל ממניעים אנוכיים, מיוחסת בדרושים יכולת הכוונה של העולם הזה, ושל העולמות כולם, בעיקר בכוח המחשבה ובכוח הדיבור. מתוך אמונתם כי בכוח האמונה והדיבור לפעול במציאות, לשנותה ולעצבה, חינכו הדרשנים הללו את הקהל הפשוט, שאין לצפות ממנו לפעולות קבליות מודעות, להאמין כי הכול קורה בהשגחה פרטית, ובכך אמנם להביא את המציאות להיות נתונה בידי שמים. כך בידי האדם נתונה גאולתה של השכינה, היא "יראת שמים": "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

Winner of the 1996 National Jewish Book Award for Jewish History and the 2000 Zalman Shazar Prize for Outstanding Achievement in Jewish Historical Research The Ba'al Shem Tov is an elusive subject for historians because documentary evidence about his life is scanty and equivocal. Until now, much of what was known about him was based on stories compiled more than a generation after his death, many of which serve more to mythologize him than to describe him. The portrait Moshe Rosman provides is drawn from life instead of from myth. Based on innovative critical analysis of both familiar and previously unexplored archival sources, and concentrating on accounts that can be attributed to the Besht or to contemporary eyewitnesses, this book goes further than any previous work in uncovering the historical Ba'al Shem Tov. Additionally, documents in Polish and Hebrew discovered by Professor Rosman during his research for the book enable him to give the first detailed description of the cultural, social, economic, and political context of the Besht's life. Founder of Hasidism supplies the history behind the legend. It presents the best, most convincing description that can be drawn from the existing documentary evidence, changing our understanding of the Besht and with it the master-narrative of hasidism. A substantial new introduction considers what has changed in the study of Hasidism since the influential first edition was published, these changes being in part due to the effect of the book. New approaches, new sources, and new interpretations have been introduced, and these are reviewed and critically assessed. Criticisms of the original edition are answered and key issues reconsidered, including the authenticity of the various versions of the Holy Epistle; the ways in which Jacob Joseph of Polonne's books can be utilized as historical sources; and the relationship to history of the stories about the Ba'al Shem Tov in the hagiographical collection Shivhei Ha-Besht.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם.

מהי התגלית המפתיעה שנודעה ל'מתנגד' לגלגן בשעה שהסתתר מתחת למיטתו של הרבי החסידי בליל אמירת הסליחות? כיצד הגיב ר' נחמן מברסלב למצבה החשוך והמאובן של היהדות הלמדנית? מדוע ברח הרבי מביאלא מן הישיבה של הגאון מבריסק? על כל אלה ועוד מספר הסופר היידי והעברי המפורסם י"ל פרץ שנודע במעשיות החסידים שלו, שאותן עיבד והגיש לקהל קוראים מודרני. הספר מתמקד בשלוש יצירות קצרות של י"ל פרץ הבנויות במתכונת של סיפורי חסידים: 'אם לא למעלה מזה', 'בין שני הרים' ו'העופות והגוילים'. לצד הטקסט של כל אחת מן היצירות, בעברית וביידיש, מובאים כמה מקורות חסידיים המקבילים לעלילה ולצדם דיון נרחב במשמעותה של כל אחת משלוש היצירות. המחבר מנתח את האופן בו 'משוחח' פרץ עם מקורותיו החסידיים, וזאת בעזרת השוואה ספרותית ורעיונית בין המעשייה המקורית לבין עיבודה האמנותי, המיועד לקהל קוראים חדש. בתוך כך מתבארת שיטתו הספרותית של פרץ במאמציו להחדיר למעשיות החדשות-ישנות הללו אידאולוגיה מודרנית ורעיונות החורגים מעולמה של החסידות.

Story-telling has been an integral part of the hasidic movement from its very beginnings in the eighteenth century to the present day. Stories about the holy hasidic leaders—the tsadikim, or rebbes—and their mystical powers have been a key factor in attracting followers and maintaining their devotion. Such tales were told by the tsadikim and their followers alike. The tsadikim saw them as a way to promote the movement and justify their leadership; their followers saw them as a way to exalt their masters, cleanse them of any shred of imperfection, and defend them from every trace of criticism. No other social or religious movement in the entire course of Jewish history has engaged so intensively in the telling of stories, and nor have stories occupied such a central and important place in any other intellectual movement within Judaism. Originally published in Hebrew and expanded for this English edition by a new introduction, this book is a valuable resource for anyone interested in the history of hasidism or of Hebrew literature and the literary aspects of Jewish popular culture. It acts both as a compendium of stories by theme and as a reference work for the identification of the subject-matter, authors, editors, and editions of books that have been a popular Jewish literary genre since the second half of the eighteenth century. Hasidic tales have been reprinted many times, anthologized, and even quoted by contemporary scholars, without the identity of their authors or editors being known, and without any awareness of their background and origin. In this important work, based on analysis of all the published anthologies as well as tales scattered in a variety of obscure sources, the author traces the sources and development of the different stories. An introductory historical survey is followed by full discussions of the stories themselves, grouped by subject. Among the themes covered are matchmaking and marriages, childbirth and progeny, sickness, death and the world to come, dybbuks and the powers of evil, apostasy, and many more.

חליפת המכתבים בין חוקר החסידות יוסף וייס (1969-1918) ומורו גרשֹם שלום (1982-1897), נוגעת ברבדים ובנושאים שונים ומגוונים : מתוארות בה פנים שונות של תולדות החיים האקדמיים בישראל , אנגליה וארה " ב ונקודות המגע שביניהן , כמו גם תולדותיהן של מגמות בחקר החסידות במאה העשרים , שיוסף וייס היווה דמות חשובה בהתפתחותן . בראש ובראשונה , מציג ספר זה את תולדותיה של רעוּת בין מורה ותלמידו והדו-שיח שנרקם ביניהם לאורך השנים . בדברים שנשא לזכרו של וייס ב-1970, שנה לאחר מותו, אמר גרשם שלום : " החשבתיו מבחינות רבות לקרוב לי מכל תלמידי , והדיאלוג בינינו – דיאלוג במובן האמיתי של המונח הזה , המנוצל לרעה לעתים כה קרובות היום – נמשך כמעט שלושים שנה ". המכתבים המובאים בספר זה הם אותו הדיאלוג , והם משקפים זיקה המבוססת על הערכה ודאגה בין שני אנשי סגולה. תעודה זו מאירה את מערכת היחסים כולה באור חדש בהוציאה מעט מן הנסתר אל הגלוי , ובגלותה מה רב עדיין הנסתר בפרשה זו .

כתב היד של ספר ראשית חכמה , המתפרסם כאן לראשונה במלואו, הוא אחד משלושה כתבי יד העוסקים בגנותה של החסידות ממחברים עלומי שם שהגיעו לספרייה הלאומית בירושלים משרידי ארכיונו של יוסף פרל (1773–1839), איש טרנופול שבגליציה. על פי עדויות שונות, היו גנוזים בארכיון פרל בטרנופול עוד עשרות כתבי יד בעלי אופי דומה, אך הם ירדו לטמיון במחצית הראשונה של המאה העשרים, תחילה בשל הזנחת הספרייה ומאוחר יותר עקב מאורעות השואה. היקף החיבור 34 דפים כתובים בצפיפות ובכתיבה נקייה, וכאמור בשום מקום לא נרשם שם המחבר או המעתיק. כתב היד, שהמהדירים כינוהו 'ראשית חכמה', נעתק 'בשנת רצון וברכה לאלף הששי', היא שנת תקע"ט (1819), וניכרת בו המסורת של ספרות הפולמוס האנטי-חסידית, ברוח ההשכלה המתונה, המתגדרת בלשון תוכחתית בהגנתה המוצהרת על סמכותה של היהדות התורנית מפני פגיעתם הרעה של החסידים. זמן חיבורו מקביל לימי פרסומו של ספר 'מגלה טמירין' (וינה 1819) מאת יוסף פרל, אך הוא שונה בצביונו ובתכליתו המוצהרת מן היצירה בעלת המוניטין. החיבור שלפנינו מתייחד בשני עניינים מרכזיים: בביקורת תקיפה ומפורטת על ספר 'שבחי הבעש"ט' (קאפוסט תקע"ה), שהיא מהביקורות המפורטות הראשונות על הספר, ובדברים נחרצים בשבח החכמה והמלאכה, המקדימים בכמה שנים את חזונו של יצחק בער לוינזון בספרו 'תעודה בישראל' (וילנה והורדנה תקפ"ח). עוד בשנת תשמ"ח הכריז פרופ' שמואל ורסס על רצונו לפרסם את כתב היד של 'ראשית חכמה', ובתקופה זו אף התקין העתקה של החיבור וצירף לה מאות הפניות למקורות מקראיים ותלמודיים. בשנת תשס"ח קיבל פרופ' יונתן מאיר לידיו את החומר שערך ורסס כדי להשלימו ולהתקינו לדפוס, והוסיף הערות מבארות, הפניות לספרות שממנה ניזון המחבר וציונים לספרות אנטי-חסידית שהובעו בה טענות קרובות לאלה שב'ראשית חכמה', ובראש ובראשונה לספרי יוסף פרל. את המבוא חיבר ורסס בשלהי שנת תשס"ט, ומאיר הוסיף על דבריו הערות שוליים. שמואל ורסס הלך לעולמו בשעת התקנת הספר לדפוס ולא זכה לראות את המלאכה גמורה. יהא ספר זה זיכרון לפעולתו המבורכת ורבת השנים בחשיפת גנזי יוסף פרל ובחקר ספרות ההשכלה על גווניה השונים.

בספר התגלות ותיקון נחשפות ונידונות התגלויות והתנסויות רוחניות שעבר ר' נחמן מברסלב. במסגרת זו מובא, בחלק הראשון, סיפור ההתגלות רב העוצמה המכונה 'המעשה מהלחם' שנשמר בסוד בכתבי יד אזוטריים בשל אזהרתו של ר' נחמן שלא לגלותו לזר. להתגלות המתוארת במעשה מהלחם הייתה השפעה מכוננת על תודעתו העצמית של ר' נחמן כצדיק לדורות וכבעל תפקיד מכריע בתהליך המשיחי. חלקו השני של הספר מוקדש לבירור עניינם ותהליך התגבשותם של התיקונים והריטואליים שר' נחמן ייסד, כגון התיקון הכללי, התיקון למקרה לילה והתיקון הנעשה בעלייה על קברו. בהקשר זה מובא הסיפור הסודי 'המעשה מהשריון' העוסק בייחודו של התיקון שייסד ר' נחמן. בספר אף מתבררים הקשרים בין הניסיונות האישיים שר' נחמן עבר בהצלחה ובין התיקונים שייסד, ואף כאן נעשה שימוש במסורות ברסלביות סודיות, המספרות על הפיתויים שר' נחמן התמודד עמם עוד בהיותו חתן צעיר ועמד בהם כיוסף בשעתו. הספר דן גם בבחירתו של ר' נחמן בעיר אומן כמקום מנוחתו וכמקום שבו יתקיים התיקון המתקיים בעלייה על קברו. הפרק החותם את הספר דן בהתפתחויות שחלו בתיקוני ר' נחמן לאחר פטירתו ובמיוחד בעשור האחרון. בין השאר מתוארים בו ריטואליים חדשים שנוצרו במסגרת העלייה לקברו של ר' נחמן, כגון 'התיקון הכללי העולמי' והשלכת הפירסינג בעת אמירת התשליך. כמו כן מתברר ההקשר החדש שנותנים חסידי ברסלב לתופעת העלייה לרגל לקבר באומן בראש השנה בעידן שבו ר' נחמן מברסלב הוא גיבור תרבות ישראלי התופס מקום חשוב בעולמם של אנשים רבים שאינם חסידי ברסלב מסורתיים.

The conflict between Haskalah and hasidism was one of the most important forces in shaping the world of Polish Jewry for almost two centuries, but our understanding of it has long been dominated by theories based on stereotypes rather than detailed analysis of the available sources. In this award-winning study, Marcin Wodzinski challenges the long-established theories about the conflict by contextualizing it, principally in the Kingdom of Poland but also with regard to other parts of eastern Europe. Covering the period from the earliest anti-hasidic polemics in the late eighteenth century through to the post-Haskalah movements of the twentieth century, it follows the development of this important conflict in its central arena. Using source materials (including many hitherto unknown documents) in Polish and five other languages, Wodzinski has succeeded in reconstructing the way the conflict expressed itself. Identifying the motives, the methods, and the consequences of the conflict as it was played out in five Polish towns (Lódz, Opoczno, Piotrków, Warsaw, and Warta), he shows that it was primarily informed by non-ideological clashes at the level of local communities rather than by high-level ideological debates. Much attention is also devoted to the general characteristics of hasidism and the Haskalah, as well as to the post-Haskalah movements. Here too Wodzinski challenges the ideologically charged assumptions of a generation of historians who refused to see the advocates of Jewish modernity in nineteenth-century Poland as an integral part of the Haskalah movement. Extensive consideration is given to the professional, social, institutional, and ideological characteristics of the Polish Haskalah as well as to its geographic extent, and to the changes the movement underwent in the course of the nineteenth century. Similar attention is given to the influence of the specific characteristics of Polish hasidism on the shape of the conflict, especially as regard the size of the movement and the evolution of hasidic communal involvement. In consequence the book presents a synthesis that offers both breadth and depth, contextualizing its subject matter within the broader domains of the European Enlightenment and Polish culture, hasidism and rabbinic culture, tsarist policy and Polish history, not to mention the ins and outs of the Haskalah itself across Europe. An extensive appendix presents translations of nineteen important and hitherto unknown sources of relevance to a nuanced understanding of many aspects of nineteenth-century Jewish history in Poland and eastern Europe more generally.

גרשם שלום (1982-1897) היה מענקי הרוח של התרבות היהודית המודרנית במאה העשרים ומגדולי החוקרים של מדעי היהדות בכלל ושל הקבלה, השבתאות, המיסטיקה ותורת הסוד היהודית בפרט. גם דור לאחר פטירתו לא חדלים מעיינות יצירתו הרבגונית לפכות. אישיותו ומפעלו ההגותי והמדעי פושטים צורה ולובשים צורה ומפרנסים עשרות ספרים ומחקרים בכל השפות. שלום עסק לא מעט בחסידות ובעולמה, ו השלב האחרון – הקרוי כך על שם המאמר הפותח את הקובץ – מכנס לראשונה את כל מאמריו בתחום זה. מנעד עיסוקם של מחקרי החסידות של שלום רחב ומגוון: החל בעולמו הרוחני של הבעש"ט ודמותו ההיסטורית, עבור בשאלת נטרולה של המשיחיות בחסידות וכלה בפולמוסו הידוע עם מרטין בובר. הגות, היסטוריה, ביבליוגרפיה, תעודות היסטוריות שזוכות לפירוש מקורי ומפתיע, ביקורות נוקבות של סופרים וספרים, חידושים ותובנות – כל אלה פילסו דרכים חדשות בהבנת החסידות, הם מלווים את מחקרה ועדיין לא נס לֵחם. כל המחקרים נדפסו מחדש וצורפו להם הערות רבות ונספחים הממקמים את המאמרים המקוריים בהקשר המיוחד של כתיבתם ומעשירים אותם מבחינה ביבליוגרפית.

This book is a history, an indictment, a lament, and an appeal, focusing on the messianic trend in Lubavitch hasidism. It records the shattering of one of Judaism's core beliefs and the remarkable equanimity with which the standard-bearers of Orthodoxy have allowed it to happen. This is a development of striking importance for the history of religions, and it is an earthquake in the history of Judaism. David Berger describes the unfolding of this historic phenomenon and proposes a strategy to contain it.