Women are conspicuously absent from the Jewish mystical tradition. Only the Sabbatian movement, with its unprecedented female liberationist, egalitarian agenda, acknowledged women’s spiritual inspiration and invested them with authority. It abandoned the halakhic norms governing relations between the sexes, turned the Messiah's wife into his full consort, and generated a syncretistic cult of the ‘holy maiden’ venerated as the female messiah. A fascinating study of an early-modern movement that transcended traditional gender paradigms. Women are conspicuously absent from the Jewish mystical tradition. Even if historically some Jewish women may have experienced mystical revelations and led richly productive spiritual lives, the tradition does not preserve any record of their experiences or insights. Only the chance survival of scant evidence suggests that, at various times and places, individual Jewish women did pursue the path of mystical piety or prophetic spirituality, but it appears that they were generally censured, and efforts were made to suppress their activities. This contrasts sharply with the fully acknowledged prominence of women in the mystical traditions of both Christianity and Islam. It is against this background that the mystical messianic movement centered on the personality of Sabbatai Zevi (1626-76) stands out as a unique and remarkable exception. Sabbatai Zevi addressed to women a highly original liberationist message, proclaiming that he had come to make them ‘happy as men’ by releasing them from the pangs of childbirth and the subjugation to their husbands that were ordained for women as a consequence of the primordial sin. This unprecedented redemptive vision became an integral part of Sabbatian eschatology, which the messianists believed to be unfolding and experienced in the present. Their New Law, superseding the Old with the dawning of the messianic era, overturned the traditional halakhic norms that distinguished and regulated relations between the sexes. This was expressed not only in the outlandish ritual transgression of sexual prohibitions, in which the Sabbatian women were notoriously implicated, but also in the apparent adoption of the idea—totally alien to rabbinic Judaism—that virginity, celibacy, or sexual abstinence were conducive to women´s spiritual empowerment. Ada Rapoport-Albert traces the diverse manifestations of this vision in every phase of Sabbatianism and its offshoots. These include the early promotion of women to centre-stage as Messianic prophetesses; their independent affiliation with the movement in their own right; their initiation in the esoteric teachings of the Kabbalah; and their full incorporation, on a par with men, into the ritual and devotional life of the Messianic community. Their investment with authority was such as to elevate the Messiah's wife (a figure mostly absent from traditional messianic speculations) to the rank of full Messianic consort, sharing in her husband´s redemptive mission as well as his divine dimension. By the late eighteenth century, a syncretistic cult had developed that recognized in Eva—the unmarried daughter of Jacob Frank, one of Sabbatai Zevi´s apostate Messianic successors—an incarnate female aspect of the kabbalistic godhead, worshipped as `Holy Virgin´ and female messiah by her father’s devotees. This was the culmination of the Sabbatian endeavor to transcend the traditional gender paradigm that had excluded women from the public arena of Jewish spiritual life.

The philosopher, astronomer, and biblical exegete known both as Gersonides and Ralbag (1288-1344) wrote a veritable library of works that testify not only to the breadth of his intellectual concerns but to his attempt to forge a synthesis between the secular sciences and Judaism. This is the first English-language study to assess his place and significance for Jewish thought, and it offers a comprehensive picture of his philosophy that is both descriptive and evaluative. Gersonides (1288-1344), known also as Ralbag, was a philosopher of the first rank as well as an astronomer and biblical exegete, yet this is the first English-language study of the significance of his work for Jewish thought. Seymour Feldman, the acclaimed translator of Gersonides' most important work, The Wars of the Lord---a complete philosophical system and astronomical encyclopedia---has written a comprehensive picture of Gersonides' philosophy that is both descriptive and evaluative. Unusually for a Jewish scholar, Gersonides had contacts with several Christian notables and scholars. It is known that these related to mathematical and astronomical matters; the extent to which these contacts also influenced his philosophical thought is a matter of some controversy. Unquestionably, however, he wrote a veritable library of philosophical, scientific, and exegetical works that testify not only to the range of his intellectual concerns but also to his attempt to forge a philosophical-scientific synthesis between these secular sciences and Judaism. Unlike many modern scientists or philosophers, who either scorn religion or compartmentalize it, he did not see any fundamental discrepancy between the pursuit of truth via reason and its attainment through divine revelation: there is only one truth, with which both reason and revelation must agree. As a philosopher-scientist and biblical exegete Gersonides sought to make this agreement robustly evident. While philosophical and scientfic ideas have progressed since Gersonides' time, his work is still relevant today because his attempt to make prophecy and miracles understandable in terms of some commonly held philosophical or scientific theory is paradigmatic of a religion that is not afraid of reason. His general principle that reason should function as a 'control' of what we believe has interesting and important implications for the modern reader. Indeed, some of his basic arguments are favoured by many contemporary thinkers who attempt to incorporate modern science into their religious belief system. He was not afraid to make religious beliefs philosophically and scientifically credible; one could say that he pursued an 'ethics of belief' in that he held that there are constraints to what is believable, especially in religion. In this respect he was a precursor of Kant and Hermann Cohen: Judaism is or should be a religion of reason.

בין המאמרים המופיעים בכרך זה: יהודה ליבס – העירום והמלובש: עבודת הקודש הסודית והאזוטריות של פילון האלכסנדרוני ערן ויזל – שאלת חלקו של משה בכתיבת התורה בספרות חז"ל ובמעבר לימי הביניים דב שוורץ – דרכי קיצור ספר 'מקור חיים' לר' שלמה אבן גבירול בידי ר' שם טוב אבן פלקירה אליעזר חדד – 'לא תרצח' בכתבי הרמב"ם – בין אתיקה לפוליטיקה אבישי בר-אשר – 'פירוש של מאור קדוש' – גלגולי מדרשות ה'זוהר' בפירוש לא ידוע לעשרת הדיברות מאת ר' משה ד ליאון

Kabbalah, an esoteric lore whose study was traditionally restricted, played a surprisingly prominent and far-reaching role in eighteenth-century Prague. In this book Sharon Flatto uncovers the centrality of this mystical tradition for Prague’s influential Jewish community and its pre-eminent rabbinic authority, Ezekiel Landau, chief rabbi from 1754 to 1793. A towering eighteenth-century rabbinic leader who is best known for his halakhic responsa collection the Noda biyehudah, Landau is generally considered a staunch opponent of esoteric practices and public kabbalistic discourse. Flatto challenges this portrayal, exposing the importance of kabbalah in his work and thought and demonstrating his novel use of teachings from diverse kabbalistic schools. She also identifies the historical events and cultural forces underlying his reluctance to discuss kabbalah publicly, including the rise of the hasidic movement and the acculturation spurred by the 1781 Habsburg Toleranzpatent. In telling this story, the study offers the first systematic overview of the eighteenth-century Jewish community of Prague, and the first critical account of Landau’s life and writings, which continue to shape Jewish law and rabbinic thought to this day. Extensively examining Landau's rabbinic corpus, as well as a variety of archival and published German, Yiddish, and Hebrew sources, it provides a unique glimpse into the spiritual and psychological world of eighteenth-century Prague Jewry. Reconstructing the intellectual world and traditional society in which Landau lived, this study reveals the dominance of rabbinic culture in Prague during this transitional period, the ongoing significance of kabbalistic ideas and practices, and the city’s numerous distinguished figures and institutions. Its analysis of the spiritual trends that animated this culture demonstrates that Prague’s late eighteenth-century rabbinate was more influential, more conservative, and less open to modernization than has been recognized. Debunking the widespread scholarly portrayal of Prague as primarily under the influence of the modernizing West, Flatto shows that this key central European city was shaped more by traditional east European Jewish culture than by Western Enlightenment thought. By unraveling and exploring the many diverse threads that were woven into the fabric of Prague's eighteenth-century Jewish life, the book offers a comprehensive portrayal of rabbinic culture at its height in one of the largest and most important centres of European Jewry.

הביוגרפיה המשיחית של ישוע מנצרת מעוצבת בבשורה על פי יוחנן באופן שונה מאוד מעיצובה בשלוש הבשורות האחרות שנכללו בברית החדשה – הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. בשורה זו, שנכתבה ככל הנראה לקראת סוף המאה הראשונה לספירה מחוץ לארץ ישראל על ידי מי שיוונית הייתה שפת אמו, משקפת את עמדתו הייחודית של מחברה שניצב מול היהדות הרחבה מכאן ומול קבוצות מתחרות מבין חסידי ישוע מכאן. הבשורה על פי יוחנן, שהיא מסה תאולוגית יותר מאשר היא סיפור חייו של ישוע, זכתה לאהדה רבה בקרב נוצרים בשל רעיונותיה הדתיים החדשנים והנועזים. החיבור גם עורר עניין רב ביותר בקרב החוקרים, אם כי דווקא ספרות המחקר העברית על אודות יוחנן דלה. שמונה שיחות על הבשורה הרביעית בין חוקר המקרא יאיר זקוביץ לבין חוקר הנצרות הקדומה סרג' רוזר, מבליטות את שתי תכונותיה המרתקות : האחת – המשחק המורכב של מחברה בין הרצון לטעון כי המשיחיות של ישוע איננה אלא המשך הדרך המקראית לבין הרצון להתוות מהלכים רעיוניים חדשניים; השנייה – שיקוף מסורות יהודיות, אשר עדויותינו עליהן מחוץ להופעתן ביוחנן מאוחרות הרבה יותר. השיחות ממחישות את אופיו הפולמוסי של יוחנן ואת דרכו בפיתוח אסטרטגיות של הפרדה והיבדלות שתאומצנה על ידי הנצרות בהמשך הדרך .

The Land of the Bible, cradle of Judaism and Christianity, is a world of wonders. Here Abraham was asked by God to sacrifice his first born son Isaac, returning from decades of exile in Egypt the Israelites established a nation, and Jesus with the Twelve Apostles founded what would be known as Christianity. Due to its strategic position and spiritual significance, this small piece of land attracted kings, emperors, and sultans who throughout thousands of years claimed it in their quest to dominate the world. It is also a land of unique topographical phenomena: most notably the world's lowest spot, the Dead Sea, the largest Makhtesh, the Great Rift Valley, the Mediterranean and the Red Sea. Michael Medina’s three dimensional photos accompanied by Professor James H. Charlesworth’s descriptions walk you in Jesus’ footsteps as well as through some of the Holy Land’s most significant and spectacular historical, archeological, and topographical wonders.

Kabbalistic Manuscripts and Textual Theory uncovers the unstated assumptions and expectations of scribes and scholars who fashioned editions from manuscripts of Jewish mystical literature. This study offers a theory of Kabbalistic textuality in which the material book – the printed page no less than handwritten manuscripts – serves as the site for textual dialogue between Jewish mystics of different periods and locations. The refashioning of the text through the process of reading and commenting that takes place on the page – in the margins and between the lines – blurs the boundaries between the traditionally defined roles of author, reader, commentator and editor. This study shows that Kabbalists and academic editors reinvented the text in their own image, as part of a fluid textual process that was nothing short of transformative. Kabbalistic Manuscripts and Textual Theory was first published in 2010 and is reissued in this revised edition with a new chapter: Textual Fixity and Textual Fluidity Kabbalistic Textuality and the Hypertexualism of Kabbalah Scholarship 1. Hypertextualism and the Study of Jewish Mysticism 2. Recent Debates on Textual Methodology in Kabbalah Research 3. Kabbalists as Literary Critics: An Undocumented History 4. Re-Editing as a Religious Imperative: A Psychological Appreciation of the Theurgic Justification of Editorial Practice 5. The Cultural Agendas and Assumptions of the Methodologies Kabbalah Scholarship 6. Epilogue: Kabbalah as Textual Process "This book is certainly monumental, offering in its seven hundred pages a wealth of documentation and distilled argument that manages to be both comprehensive in its materials and transparent in its critical insights. It is rare indeed that a work of such formidable scholarship can actually be a pleasure to read and convincing in its elucidation of what are often extremely complex documentary circumstances and editorial traditions." – From the foreword by David Greetham

ספר זה נועד לשמש כלי מעשי ללימוד והבנה של האמונה הנוצרית על היבטיה העיקריים ועל ביטוייה השונים בתולדותיה הקדומות . תוכן שבעת הפרקים הינו כדלהלן, הרקע היהודי של הנצרות, הברית החדשה ומקורות נוספים, התפתחויות היסטוריות (התמודדות עם היהדות הנורמטיבית, עם השלטון הרומי עם כפירים) תורת הקץ והרעיון המשיחי, עבודת הקודש ואוצרותיה התיאולוגיים, מקורותיו והתפתחותו של מוסד הנזירות, הביטוי הארכיטקטוני והאמנותי של האמונה. המהדורה הנוכחית של ספר זה הנה מהדורה שנייה של הספר הרוח והכלה שפורסם בשנת 2007. לתוכן המקורי של הספר , שכלל שישה פרקים אשר כל אחד מהם דן בנושא היסטורי או אידאולוגי מסוים , נוסף כעת , בצורתו הנוכחית , פרק חדש , פרק שלוש , שמוקדש כולו להתפתחויות ההיסטוריות של הנצרות הקדומה , דהיינו : סיבות ואירועים שגרמו להפרדה הרשמית של הנוצרים מהיהדות הנורמטיבית , התמודדותם של הנוצרים עם השלטון הרומי , כיבוש אירופה על ידי השבטים הברבריים והשתלטות האסלם בארצות המזרח והמערב.

ספר זה מוקדש לעיון מקיף בשני נושאים העומדים בזיקה הדדית: חציית גבולות בין שמים לארץ, בין העולם הנגלה לעולם הנסתר. הנושא הראשון – חלומות ופשרם במסורות עם ישראל ובתרבות הקלאסית והשני – רוחות, שדים ודיבוקים בתרבות ישראל והעמים. בעשרים ואחד מאמרים פורשים מחבריהם תמונה מגוונת ורב-תחומית המעידה על נסיונותיהם של בני אנוש להציץ אל מה שמעבר לפרגוד ולתת ביטוי ספרותי-לשוני לחווית המפגש עם עולמות עליונים. המאמרים חובקים את ספרות עם ישראל לדורותיה ולסוגותיה: החל במקרא, בספרות החיצונית ובספרות חז"ל, המשך בספרות הסוד והחסידות וכלה בספרות היהודית החדשה וביומנים שנתחברו בזמן השואה ולאחריה, בצד דיון בהיבטים תרבותיים-חברתיים כגון הצצה אל עולמם של יהודי אתיופיה ואל המתרחש בחצרות החסידים. לכך יש להוסיף את הפריצה אל מעבר לגבולות היהדות: מסורות בכנסייה הקתולית של העת החדשה המוקדמת או בחברה הבדווית של ימינו. העיונים השונים מצטרפים לכדי תמונה המצביעה על הַקשרים וקשרי הקשרים שנוצרו במהלך הדורות בין יצירות השייכות לנדבכים ספרותיים שונים, ובינן לבין התרבויות השונות שעם ישראל בא עמהן במגע. בסופו של דבר מתברר כי סדנא דארעא חד הוא, וכי בכל עידן ועידן נזקקים בני האדם לכלים דומים כדי להתמודד עם מצוקותיהם ומאווייהם, באמצעות התופעות האנושיות כל כך של החלום והמפגש עם כוחות דלא מעלמא הדין. יצא לאור בשיתוף עם סכוליון מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות .

בחודש סיוון תשע"ג נתכנס ציבור נכבד בספרייה הלאומית בירושלים לציון מאה וחמישים שנה לייסוד מקיצי נרדמים. המאמרים הנדפסים בחוברת זו מבוססים על הדברים שנאמרו באותו ערב. חלקם באים כנתינתם בערב העיון, וחלקם נערכו ואף הורחבו מעט בידי הדוברים ונוספו בהם מראי מקום ואסמכתאות. חוברת זו ממוקדת בהערכה כוללת של מאה וחמישים שנות פעילותה של החברה, לעתים תוך חלוקתן לתקופות שונות ועיון בתופעות תרבותיות או מחקריות המשתקפות בפעילותה ובפרסומיה, ולעתים במבט כללי ומקיף. החוברת כוללת את רשימת הספרים שנדפסו על ידי מקיצי נרדמים, ואת שמות ראשי החברה לדורותיהם.

פתחי היכל: עיוני אגדה ומדרש בספר הזוהר בוחן את ספר היסוד של הקבלה כחיבור מדרשי. הספר מתמקד בסיפור המקראי המורחב שבזוהר, ובעיקר בזיקה שבין אגדת הזוהר לאגדה התלמודית-מדרשית הקדומה. בפני הקוראים נפתחים שנים עשר שערים של עיון בסוגיות האגדה שבספר הזוהר. נידונים נושאים כמו חטא אדם הראשון, עקדת יצחק, דמותו של עשו, מעמדו של אליהו הנביא, ועוד. בחינה ספרותית מדוקדקת של מסורות האגדה הללו לאור מקורותיהם העתיקים ומקבילות בנות הזמן, חושפת לראשונה - באופן שיטתי - רצף ושינוי בגלגוליה של האגדה העתיקה אל תוך הקורפוס הזוהרי ובתוכו. מבעד לגרסאות המתחדשות של הסיפורים העתיקים משתקפות מגמות מיסטיות, דילמות רוחניות ותודעה עצמית ייחודית ומפתיעה. \הספר הוא פרי מחקר רב שנים. חלק מפרקיו התפרסמו בבמות שונות וצורפו להם פרקים חדשים ומבוא מתודולוגי רחב, הסולל נתיבים להבנת דרכי הדרשה ולאפיון הטיפולוגי של אגדת הזוהר.

האם האמונה במלאכים נוצרה מתוך ניסיון להתאים את האמונה באלים לאמונה באל אחד? עיון בתולדותיהן של שלוש מסורות מקראיות - 'בני אלים', האל רשף, האל בית-אל - מקרב זאת אל הדעת, והמוצא האלילי של האמונה במלאכים מסביר מדוע אסכולות חשובות בישראל. מחברי ספר דברים וספר כוהנים, נוקטים שתיקה רועמת לגבי פעולתם של מלאכים. קהלת והצדוקים אחריו ירשו את השקפות האסכולות הללו ושללו את קיומם של מלאכי שמים.