זהו הקובץ השני בעידן הפוסט-קומוניסטי. הקובץ הראשון בסדרתנו ראה אור ב1976- תחת הכותרת 'האינטליגנציה היהודית-בברית המועצות' בהוצאת ועד המדענים שעל יד המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ. בין המשתתפים נמנים מיטב החוקרים, ותיקים ועולים חדשים כאחד, הרואים את עיקר משימתם ביצירת במה משותפת לליבון סוגיות יסוד של הקיום היהודי בחבר המדינות ולגיבוש אסטרטגיה לקידום קליטת העולים בארץ, בייחוד של מדענים עולים. מעצבי מדיניות, חוקרים, מורים, תלמידים ושליחים לחבר המדינות ימצאו בו עניין.

הקורא המבקש להבין את הדינמיקה של השינויים הדרמטיים שהתחוללו בברית המועצות לשעבר בשנת 1991 ואת השפעותיהם על הקיבוץ היהודי שם ועל העלייה, ימצא בקובץ תמונת מצב מורכבת ומקיפה המסתמכת על מקורות מגוונים. עם משתתפי הקובץ נמנים אנשי רוח ידועי שם, ביניהם סופרים, חוקרים ופובליציסטים – ותיקים ועולים חדשים, ותושבי חבר המדינות העצמאיות.הקובץ מציין חמש עשרה שנה להופעתו והוא מוקדש לזכרו של אברהם הרמן, לוחם דגול למען יהדות ברית המועצות. נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג, מעלה בקובץ קווים לדמותו.

1989 היא שנת מפנה ביחסם של השלטונות הסובייטים להגירה ולעלייה. בשנה זו יצאו מברית המועצות 71,000 יהודים. מעריכים את הפוטנציאל לעלייה מברית המועצות מחצי מיליון עד למיליון בחמש עד עשר השנים הבאות. מה הביא למפנה הזה? לשאלה זו מוקדש המדור המרכזי: 'האם היהודים בסכנה?'. הניתוח נעשה מארבע נקודות ראות: (1) הימין הרוסי; (2) החוגים הליברליים; (3) תגובת היהודים; (4) היבט ישראלי. בדצמבר 1989 נערך במוסקווה כינוס של יהודי ברית המועצות. היה זה אירוע ללא תקדים. אחד מיוזמי הכינוס, ד"ר מ' צ'לנוב, מנתח את יסודות הוועד ומטרותיו. שבעה עורכי עיתונות יהודים מברית המועצות מביעים את השקפותיהם בעניין זה. יחסי ישראל–ברית המועצות נסקרים על ידי ארבעה מומחים סובייטים לפי דימויה של ישראל בעיני הציבור הסובייטי וציפיותיהם לעתיד היחסים. בתהליך העלייה והיציאה ממלאת יהדות ארצות הברית תפקיד ראשון במעלה. מה הניע את הנהגתה להגיע להסכמה עם ישראל בשאלת העלייה אחרי שנים של חילוקי דעות על רקע נשירה? שאלה זו נדונה בהרחבה בקובץ. במדור הספרותי המורחב ניתן ביטוי לאידאולוגיה של קבוצות שונות ביחסן ליהודים.

הקובץ מופיע כאשר תהליכי הגלסנוסט והפרסטרויקה בברית המועצות הם בעיצומם ודעת הקהל העולמית מגלה עניין רב בהתפתחויות המדיניות והכלכליות במדינת ענק זו. טבעי אפוא הדבר שבמרכזו של הקובץ עומדים נושאים אלה, השפעתם והשתקפותם בחייהם ובגורלם של יהודי ברית המועצות. בקובץ נעשה ניסיון משמעותי מצד חוקרים ומדענים בארץ, עולים מברית המועצות ופעילי עלייה ותרבות יהודית לחשוף את ההתפתחויות החדשות ליסודותיהן ולגלות את הסיכויים והסכנות הטמונים במצב החדש. בקובץ חמישה מדורים: (1) הגלאסנוסט והיהודים; (2) יחסי ברית המועצות–ישראל; (3) תנועת תמיכה ביהודי ברית המועצות; (4) תרבות יהודית והשתקפותה בעיתונות הרשמית והבלתי רשמית; (5)תנועת העלייה וההגירה. הקורא ימצא שורת מסמכים הרואים אור לראשונה בישראל ובלשון העברית, כמו דיווח מרב שיח של העילית המפלגתית והמדעית בברית המועצות בנושא הציונות, שנערך במרס 1988 במוסקווה. יש יסוד להנחה כי בדיון נסללה הדרך לבדיקה מחודשת של מהות היהדות והציונות על ידי היסטוריונים סובייטים חשובים, כמו רוגוב ונוסינקו, אשר גם פתחו מסע אידאולוגי נמרץ נגד הדוברים האנטישמיים בכתב העת היוקרתי ורב המשקל 'סובטסקאיה קולטורה' (פברואר 1989). החוקרת לודמילה דימרסקי-ציגלמן מהמרכז לתיעוד וחקר יהדות מזרח אירופה באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסמת בקובץ ניתוח פוליטי המסתמך על גילויי ההתמודדות בין מחנות יריבים של מצדדי הרפורמות ומתנגדיהן. הבעיה היהודית והיחס לסטליניזם מהווים לדעתה אבן בוחן להשגת מטרותיהם הפוליטיות. פרופ' יורם דינשטיין מאוניברסיטת תל-אביב קורא לבחינת יעדיה של תנועת התמיכה ביהודי ברית המועצות ומציע להעביר את מרכז הכובד של המאבק מאיחוד משפחות לחופש הגירה.

הקובץ הוא חוליה במאמצים לחשיפת גורמי היסוד הפועלים בקרב הקיבוץ היהודי בברית המועצות. בקובץ ימצא הקורא עדויות חדשות ומרתקות של פעילי עלייה המנסים להמשיך ולפעול, חרף הדיכוי וההפחדה שנקטו נגדם השלטונות הסובייטיים. מקורות החומר שנאסף בקובץ החדש הם מגוונים ורבים: חלק מן המאמרים נכתב ונשלח למערכת על ידי פעילים בברית המועצות. מאמרים אלה מצטיינים במקוריותם, שהיא פרי ניסיון אישי או קבוצתי של המחברים, המוסרים עובדות ונותנים הערכות על הנעשה בקרב יהודי ברית המועצות. עם משתתפי הקובץ נמנים טובי החוקרים הישראלים בנושא יהודי ברית המועצות. דווקא הריחוק מן הזירה והגישה החופשית למקורות מידע שונים אפשרו להם ראייה כוללת של התהליכים העוברים על המשטר בקביעת מדיניותו כלפי היהודים.בקובץ גם מאמרים שנכתבו בידי פעילים עולים, הממזגים את ניסיונם האישי מן העבר עם היכולת להעריך מחדש עובדות לאחר עלייתם ארצה.

הקובץ הוא המשך למאמצים לחשיפת גורמי יסוד הפועלים בקרב הקיבוץ היהודי בברית המועצות, מאמצים שנעשו גם בקבצים הקודמים. בקובץ ימצא הקורא עדויות חדשות ומרתקות של פעילי עלייה המנסים להמשיך ולפעול חרף הדיכוי וההפחדה שנקטו נגדם השלטונות הסובייטיים. מה עומד מאחורי המסע האנטי-יהודי במסווה של אנטי-ציונות? מה סוד כוחם של חולמי ציון בברית המועצות? האם אנו עדים להתהוותה של מנהיגות חדשה לתנועת העלייה? מה הוא עולמם הרוחני ומניעיהם הרעיוניים, המסייעים להם לעמוד מול מכונה של מעצמה אדירה המשקיעה משאבים עצומים כדי לדכא ולהוקיע את היהדות, הציונות וישראל? אלה הם מקצת מן הנושאים העומדים לדיון בקובץ.במרס 1983 התקיימה בירושלים ועידה עולמית לתמיכה ביהודי ברית המועצות. פעילי העלייה בברית המועצות ובישראל וחוקרים מנסים להעריך את מידת ההצלחה של הוועידה ולהתוות דרכי פעולה לעתיד, שיש בהן – כל אחד על פי השקפתו – תשובה או פתרון למציאות אכזרית שבה נמצאת המערכה למען יהודי ברית המועצות.

This book presents the thoughts and aspirations of those Jewish intellectuals who in the seventies initiated a dramatic turning point in the history of Soviet Jewry – the exodus of 250,000 Jews from the Soviet Union. The essays reveal the diversity behind the Jewish movement of renewal in the Soviet Union. Different sections cover the actual struggle to emigrate from various areas of the Soviet Union; the problems of cultural and self-identity faced by the Soviet Jewish intellectual both before and after emigration; debates on the role of the Soviet Jewish immigrant in the Jewish State; and the future of Jewish culture in the USSR. These analyses also suggest some of the deep-rooted reasons behind the current dropout problem.